ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה על כול טעות קטנה - משלמים בענק...

venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006
venus in our blood​(שולטת) • 14 בפבר׳ 2006
tch כתב/ה:
*נגה* כתב/ה:

לטעות זה אנושי- לסלוח זה אלוהי...


לסלוח זה אלוהי?בולשיט.
אלוהים(אם היא קיימת בכלל,וזהו כבר נושא לוויכוח) לא סלחנית,וממש לא רחמנית.
אלוהים אכזרית,אלוהים רעה ומרשעת.


_________________________________________________________________

אולי...
מה שמחזיר אותנו לנקודת המוצא,

לטעות זה אנושי- וגם לדעת לסלוח זה אנושי.
Lilu-FemdoM{Pon}
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006
Lilu-FemdoM{Pon} • 14 בפבר׳ 2006
דיר סופרמן
כל מקרה לגופו ותלוי באופי הצדדים הנוגעים בדבר.
יש שנוהגים בטעות קלה כחמורה ויש שמחפפים , ההחלטה
אם להקל או להחמיר היא לא סתמית , לבטח ישנן סיבות למה כך
ולא אחרת. לפעמים כשגורמים לנו לשלם על טעות אפילו קטנה
וזניחה בעינינו אזי יש כאן מעין אפקט החינוך, להבא, נחשוב פעמיים
לפני שנאמר משהו או נעשה משהו דומה וזה יהיה לטובתינו.
באותם רגעים , אתה לבטח כועס ורוטן ונרגז, זה כי אתה לא מבין
את חומרת העניין , אך זה עובר כמו כל דבר, ואתה תפנים את מה שקרה
ולהבא תתנהג אחרת.
Tainted​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

Re: למה על כול טעות קטנה - משלמים בענק...

Tainted​(לא בעסק) • 14 בפבר׳ 2006
superman כתב/ה:
למה על כול טעות שאנחנו עושים , אפילו הקטנה שבהם , צריך לשלם מחיר כבד ?
למה אי אפשר לסלוח ? למה אי אפשר לנסות ולהבין את הצד הטועה ? למה מה גורם לאנשים להיות כול כך סגורים ?
איך מגיעים למצב של כזאת אטימות כלפי חולשות האדם ?
הרי אין בנאדם מושלם , אין אחד שהוא חף מטעויות , כולם שוגים וכולם לומדים ....
אבל מה עוד אפשר לעשות כדי להגיע למצב של מחילה ?
למה צריך לאכול סרטים ?

מה עשינו שזה מגיע לנו ?


לפעמים, בלי לדעת, אתה פוגע במישהו/י ומשאיר צלקת על ליבו של האחר
לפעמים אי אפשר לסלוח
וכן, לא תמיד יש הזדמנות שניה.
קח את זה כלקח לעתיד, תלמד ממנו, כך היחסים שנסתיימו לא היו לחינם, רכשת כלל חשוב לחיים.
לכל דבר יש סיבה, גם לזה שלא סולחים לך.

באופן עקרוני אני מאמינה גדולה בלתת הזדמנות שניה,
אבל אם נפגעתי יותר מיד, ואני לא יכולה לחזור חזרה לאיפה שהייתי,
אז אולי הייתי סולחת (וגם זה לא בטוח), אבל לא הייתי חוזרת ליחסים עם האדם שפגע בי.
כמו שאישתי המהממת קארינה אמרה הכל תלוי במקרה, באדם שנפגע וכמה הוא רגיש וכמה הפגיעה הייתה קשה.

לפעמים מה שניראה לך קטן סופרמן יקר שלי,
יכול להיות עולם ומלואו לאחר.
aka BODYGUARD
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

Re: תקרא את החתימה שלי תבין

aka BODYGUARD • 14 בפבר׳ 2006
Blondie the good כתב/ה:
icon_wink.gif

אבל ברצינות, יש נטייה, בלי להיות מכלילן מרושע, בעיקר אצל נשים (אבל גם גברים לא חפים מזה)
לקחת דברים יותר מדי "ללב"

מזמן כבר אימצתי את השיטה של
Forgive and forget

חוצמזה בבדסמ לשולטים/שולטות יש אגו גדול ע"פ רוב שנוטה להפגע בקלות
האם אפשר לשנות אותם/ן? ממש לא!
מה כן אפשר לעשות?
אז איך אמרו הגששים? "תהיה גבר תשפיל את עצמך"



בוקר טוב בלונדי...
קשה להתעלם מהמושגים הימיים שלך,
וביחוד מהכנריות של שוט אנד פורגט...



לעצם העניין:

מערכת החיים היא מערכת של מעשה וגמול.
בכל תנועה שלך , סופרמן, אתה עושה ומתוגמל...
חייכת למוכרת בחנות- מעשה.
חייכה חזרה- גמול.

עזרת לזקנה לחצות כביש- מעשה.
הודתה לך וברכה- גמול.

נפגשת עם עלמת חן- מעשה.
דחפת יד מיותרת ונסטרת- גמול.

כך מורכבים החיים. ומה שאינך משלם כעת
נרשם בהקפה וישולם בעתיד.
אם חטאת בדבר מה ולא "תוגמלת",
זה אומר שגם לא החכמת, ברוב המיקרים, מהנושא,
וסביר להניח שתטעה שוב. בפעם הבאה התשלום
יהא כפול...
אין הנחות.
החוכמה היא לטעות רק את הטעויות שלך וללמוד
את של האחרים, כי לא תחייה מספיק זמן לעשות
את כולן...

כל מה שקורה נגזר שיקרה. אין טעם
שלא ללמוד ממה שקרה, בטח לא להקבר
שם. קח עצמך קדימה, העתיד טומן בתוכו
עוד מיליון הפתעות.

חתיכת נאום... אז אסכם במשפט אחרון..

ליומיים בחיים אין לך שליטה-
אתמול שכבר היה, ומחר שאינך יודע מה יוליד..
חייה את היום חזק ומלא, אל תפחד ממאומה.

חייה!!!
zboy{זאתי}
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

מסכים עם Body Guard

zboy{זאתי} • 14 בפבר׳ 2006
רק שבמשפט המסכם שלך קצת סתרת את מה שרשמת לפני, מפני שכתבת על שני ימים שאין לנו שליטה עליהם, בעוד שכל מה שכתבת לפני מעיד על כך שלפחות על מחר יש לנו שליטה, ויותר מכך, מה שיקרה לנו מחר תלוי מאוד באיך נתנהג היום, אז נכון שזה משפט די יפה בתור משפט סיכום אבל לא נכון במיוחד...
DanaDomme​(שולטת)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

המקרה לוטה בערפל

DanaDomme​(שולטת) • 14 בפבר׳ 2006
אני לא הולכת לשפוט אותך או אותה כי אין לי פרטים, אני רק יכולה להגיד שבמקרים רבים נשים נוטות "לעשות סיפור" ממה שלגברים נראה כמו בעיה קטנה ופתירה, אני קוראת לזה "נשים ממאדים וגברים מנגה", הספר מומלץ ביותר!.

מצד שני, יצא לי להיתקל בנשים רבות וביניהן גם אני בעוונותי (ואני באמת מנסה להיגמל מהשטויות הנשיות האלה) שמחמירות יותר מידי ונוטות לנכס לגברים מניפולטיביות שאין בהם (זה אנחנו עם המח המניפולטיבי והמתוחכם ברוב המקרים).

אז מה השורה התחתונה? רוצו לקנות את הספר "גברים ממאדים ונשים מנגה" icon_lol.gif
aka BODYGUARD
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

Re: מסכים עם Body Guard

aka BODYGUARD • 14 בפבר׳ 2006
zboy כתב/ה:
רק שבמשפט המסכם שלך קצת סתרת את מה שרשמת לפני, מפני שכתבת על שני ימים שאין לנו שליטה עליהם, בעוד שכל מה שכתבת לפני מעיד על כך שלפחות על מחר יש לנו שליטה, ויותר מכך, מה שיקרה לנו מחר תלוי מאוד באיך נתנהג היום, אז נכון שזה משפט די יפה בתור משפט סיכום אבל לא נכון במיוחד...


אין סתירה איש...
כוון שמחר יהיה טוב יותר, אבל שליטה לא תהא לך..
תודה על האמירה בכל מקרה.. icon_biggrin.gif
godisafemale​(שולטת)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

אני מתייחסת לפוסט הראשון שכתב סופרמן - לסאבים יש פאטרן מעצבן

godisafemale​(שולטת) • 14 בפבר׳ 2006
לסאבים יש פאטרן מעצבן במיוחד!

להפוך את האנושיות לכלי השרדותי אופורטוניסטי בתוך מערכת יחסים.

ובעברית: לעשות "תעשייה" מהחולשות שלהם...וזה מעצבן!

אני משוכנעת שכל דומית שמרגישה שהטעות נעשתה בתום לב וממניעים כשרים יודעת לסלוח ובמקרה הטוב גם להעניש!

המניפולציות של סאבים, חוסר היציבות, הגישה המזגזגת שלהם לא מוסיפה כבוד ולא נחת ליחסים.

אבל סאב/עבד..ככה זה פועל. מה לעשות!

קח אחריות במקום להתלונן!

נשיקות וביי
Blondie the good​(מתחלף)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

Re: אני מתייחסת לפוסט הראשון שכתב סופרמן - לסאבים יש פאטרן מ

Blondie the good​(מתחלף) • 14 בפבר׳ 2006
godisafemale כתב/ה:
קח אחריות במקום להתלונן!

נשיקות וביי


איך ניתן לקחת אחריות במקרה כזה?

אני לא מכיר את פרטי המקרה, תקני אותי אם אני טועה, אך גם את לא, אבל תסכימי איתי שבמדינת ישראל בכלל, ובקהילה בפרט נעלבנים מקצועיים לא חסרים.
השאלה אם צריך לקחת כל דבר קטן ללב, או שלפני שהסעיף משתחרר ורצים עם פח נפט, צריך לנסות להבין במה מדובר.

ונסיים בבדיחה:
מישהו נכנס לבאר וצועק "משה אשתך בוגדת בך!!!"
אחד הלקוחות תופס סכין ורץ בפראות החוצה,
כמו שהוא יוצא דורסת אותו מכונית.

באמבולנס בדרך לאיכילוב הוא חושב לעצמו
"אני חייב להרגע, קוראים לי בכלל דוד ואני רווק"