יהלום
|
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
שושנה דאמרי ז"ל
עצוב לי ביום שכזה, לשמוע על מותה של מלכת הזמרות, שושנה דאמרי, ז"ל..
ועם כל הכבוד לגדולת הזמרות... זה אתר סאדו... לשים את תמונה מתנוססת בגאון... אני לא בטוחה שזה יאות. בכל מקרה, יהיי זכרה ברוך. |
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
14 בפבר׳ 2006
Re: שושנה דאמרי ז"ל יהלום כתב/ה: עצוב לי ביום שכזה, לשמוע על מותה של מלכת הזמרות, שושנה דאמרי, ז"ל..
ועם כל הכבוד לגדולת הזמרות... זה אתר סאדו... לשים את תמונה מתנוססת בגאון... אני לא בטוחה שזה יאות. בכל מקרה, יהיי זכרה ברוך. אני חושבת שאת לא מבינה את האתר כמוני, זה לא אתר סקס, בגוון סוטה זה אתר לאנשים (ולא משנה עם יוצרים או לא יוצרים קהילה להגדרתם) שראיתי את התמונה חשבתי איזה יופי, האופי של האתר הזה שהוא אנושי שהוא מתייחס לכל מיני אירועים שקוראים בעולם וחברה, לא מתבדל. כאנשים שאוהבים / מתעניינים / כותבים וקוראים על BDSM, אבל לא בוחרים להתבדל לחלוטין מהחברה, אני דווקא ממש אוהבת שיש כאן נרות בחנוכה, גדל ביום העצמאות וגיבורי תרבות במותם וזוכרים כאן גם ימי זכרון או כל מה שאנשים רוצים לחוות עם אנשים |
|
|
fuxia
|
לפני 18 שנים •
15 בפבר׳ 2006
מה??
לא יאות?? 
........ אנחנו לא בני אדם? מי שמבקר באתר הזה- לא ראוי לראות מה קורה בעולם? אנחנו עושים פה משהו פלילי? משהו מגעיל? אסור? אנחנו אנשים כמו כולם. והאתר הזה הוא אתר כמו כל האתרים. ואם כבר- אז זה אתר שבו אנחנו מעבירים חוויות, מדברים, מכירים.. ..את מתייחסת ל"סאדו" כמשהו שלילי? אז מה את עושה פה?.. וגם אתר סקס- אסור לו להזכיר אירועים של היום-יום?..... כל הכבוד לכלובי שמעריך ומשתף באירועים חשובים שמתרחשים. |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
אולי פשוט רק
אחד השירים הכי מרגשים שלה,שהבת שלה שרה בטכס הלוויה...
היו לילות, אני אותם זוכרת, אני אותם עד סוף ימי אשא, במשעולים בין דגניה לכינרת, עמדה עגלת חיי העמוסה. והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת, אני בניתי בית לשבתך, את תרקמי בערב לי כותונת, אני אנהג ביום את עגלתך. הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר, הוא נהג עגלות לשדה הרחב, ואני לו כותונת הייתי רוקמת, כותונת של תכלת עם פרח זהב. היו לילות, אני אותם זוכרת, והוא את העצים בגן העיד, את השבילים בין דגניה לכינרת, כי רק אותי ישמור לו לתמיד. היה הולך ושב אלי קודח, היה נושא דמותי ממול פניו, הגידו לי, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב? אז אמרתי לבכות, אז הייתי נדהמת, בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו, אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת, כותונת של תכלת עם פרח זהב. היו לילות, אני אותם זוכרת, אני אותם עד סוף ימי אשא. 
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
18 בפבר׳ 2006
יהי זכרה ברוך. |
|
|