ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחיר ההתמסרות הטוטאלית

איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006

מחיר ההתמסרות הטוטאלית

איימי_​(נשלטת) • 15 בפבר׳ 2006
ואולי זה רק עניין של סמנטיקה. האם אתם סבורים שכדי להיות שפחה טוטאלית, צריך, במובן מסויים, לוותר על האוטונומיה האישית? על האחריות לגורלך? על היכולת להפעיל בקרה על הציות, ולעצור כשזה מרגיש לך לא טוב?

אני התחבטתי בעניין לכאן ולכאן- מבחינה פילוסופית, מבחינה פסיכולוגית, ומצאתי שאין... אי אפשר להיות "טוטאלית" מבלי להיות טוטלית. או שאת מוותרת על שליטה לגמרי, או שאת לא. וכאשר את מוותרת על שליטה לגמרי... הרי שבעצם וויתרת על היותך אדם אוטונומי. על האחריות לעצמך.

האם יש דרך אחרת להסתכל על זה?
הקול​(שולט)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006

יש

הקול​(שולט) • 15 בפבר׳ 2006
זו לא שאלה פילוסופית, זו שאלה בסיסית של משמעות ההגדרה.
"טוטאלי" זה רק דבר אחד - מוחלט, כולל.
ולתפיסתי, אין משהו מוחלט בקשר בין בני אדם.
יש "חזק", ויש "מכיל", ויש "מסעיר" ויש בודאי עוד הגדרות שישרתו ויבהירו את המצב,
אך כל עוד נותרת בידי השפחה הבחירה הבסיסית לחדול, "טוטאלי", זה לא.
nerissa​(אחרת)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006

Re: יש

nerissa​(אחרת) • 15 בפבר׳ 2006
הקול כתב/ה:
זו לא שאלה פילוסופית, זו שאלה בסיסית של משמעות ההגדרה.
"טוטאלי" זה רק דבר אחד - מוחלט, כולל.
ולתפיסתי, אין משהו מוחלט בקשר בין בני אדם.
יש "חזק", ויש "מכיל", ויש "מסעיר" ויש בודאי עוד הגדרות שישרתו ויבהירו את המצב,
אך כל עוד נותרת בידי השפחה הבחירה הבסיסית לחדול, "טוטאלי", זה לא.


מה שה"הקול" אמר icon_smile.gif

"טוטאלי" זו מילה חזקה מידי עבורי.. למרות שהיא נורא רומנטית icon_rolleyes.gif
nerissa​(אחרת)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006
nerissa​(אחרת) • 15 בפבר׳ 2006
איימי_ כתב/ה:
נכון רומנטית? icon_cool.gif


לאללה. אני בהחלט מבינה את הרומנטיות שבה. את הרצון להיות עטופה בזה.
את הכמיהה להיות הכי שאפשר, הכי עמוק שאפשר, הכי טובה שאפשר..
הכי.

זו בהחלט מילה של "הכי".. ובכל זאת. הגבולות הטבעיים שלנו מאפשרים רק את ה"הכי" שלנו במסגרת הנסיבות icon_smile.gif
הקול​(שולט)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006

Re: יש

הקול​(שולט) • 15 בפבר׳ 2006
nerissa כתב/ה:
[quote
מה שה"הקול" אמר icon_smile.gif

"טוטאלי" זו מילה חזקה מידי עבורי.. למרות שהיא נורא רומנטית icon_rolleyes.gif


נריסה, שאת חכמה, כבר אמרתי ? icon_smile.gif
teacher​(שולט)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006

בהמשך לקול

teacher​(שולט) • 15 בפבר׳ 2006
טוטאליות כמצב נתון אולי אינה קיימת במציאות,
אבל גם מושלמות היא כך, וכפי שאפשר לשאוף למושלמות,
כך גם אפשר לשאוף לטוטאליות.

הרצון להיות שם מעיד פי כמה מאשר אם היית שם או לא.
אף אחד לא זוכר אם פרפקציוניסט הגיע לפרפקציה, אלא רק את זה שהוא היה פרפקציוניסט
וזה ניכר בכל מה שעשה.

זה הכיוון לדעתי איימי.

ועוד דבר, ההתמסרות הטוטאלית אינה בהכרח ויתור על העצמיות, כי מרגע שזה נעשה,
אין כבר מה שיתמסר, נכון?

אנחנו מסונוורים מהמטרה הכל כך בלתי מושגת הזו, שאנחנו לא שואלים את השאלה החשובה:
ומה אחר כך? שניה אחרי שהגענו להתמסרות טוטאלית, שניה אחרי שיצרנו את הדבר המושלם, מה אז?
וכשמנסים לענות על השאלה הזו, פתאום שאר הדברים נופלים למקומם, ויש פרופורציה לתהליך.
מייאש לא? לדעת שלמרות שאפשר לשאוף לטוטאליות, אי אפשר באמת להגיע אליה...
ככה זה, אבל תחשבי על זה - עכשיו כשאת יודעת את כל זה, ועדיין שואפת לטוטאליות,
זה לא יותר חזק ותובעני ממקודם?
icon_question.gif

בוקר טוב
teacher
Zarial​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006
Zarial​(מתחלפת) • 15 בפבר׳ 2006
תמיד יש עוד דרך להסתכל על הדברים

איימי_:
"ואולי זה רק עניין של סמנטיקה. האם אתם סבורים שכדי להיות שפחה טוטאלית, צריך, במובן מסויים, לוותר על האוטונומיה האישית? על האחריות לגורלך?"
לא מסכימה איתך
את לא יכולה לוותר על אוטונומיה שלך או על אחריות על גורלך
כי באותו רגע את מוותרת על עצמך
ואף דום שמכבד את עצמו לא ייתן לזה לקרות
תמיד אבל תמיד יש לך את הפינה שלך היא רק שלך בכל מקום, גם בנשמה שלך
גם כשאת עומדת מול מאסטר
אחריות על גורלך תמיד צריכה להיות שלך ולאף אחד אחר אין זכות לקחת אחריות על גורלך כי רק את מתמודדת עם התוצאות

איימי_:
"על היכולת להפעיל בקרה על הציות, ולעצור כשזה מרגיש לך לא טוב?"
קודם כל לעצור, ולא לפחד לאכזב את המאסטר שלך כי אושר שלך הוא האושר שלו, ואם את לא מרגישה טוב עם משהוא הוא גם לא ירגיש טוב עם זה
אבל לפני זה יש דבר שנקרא "שיחה מקדימה", בה מסכמים שניהם את גבולות, את הציפיות, מה עושה לך טוב, מה עושה לו טוב
ברגע שהשיחה טובה ואמתית לא צריך להיות מצב מלכתחילה של אי נעימות בסשן

איימי_:
"אני התחבטתי בעניין לכאן ולכאן- מבחינה פילוסופית, מבחינה פסיכולוגית, ומצאתי שאין... אי אפשר להיות "טוטאלית" מבלי להיות טוטלית. או שאת מוותרת על שליטה לגמרי, או שאת לא. וכאשר את מוותרת על שליטה לגמרי... הרי שבעצם וויתרת על היותך אדם אוטונומי. על האחריות לעצמך. "
השאלה היא אך את רואה את הטוטאליות?
שאת מתמסרת בלי לחשוב?
שאין לך גבולות?
שאת תעשי גם דברים שהם הגבול הקשה אצלך רק בשביל לרצות את אדונך?
מבחינתי כל התשובות לא נכונות
טוטאליות מבחינתי קיימת במסגרת הגבולות המסוכמים מראש
היא קיימת מול מאסטר שלי ברגע שאני מולו
היא קיימת בתוך תוכי
אבל...............
אני בחיים לא אוותר על אוטונומיה שלי
אני בחיים לא אעביר את האחריות על עצמי לידיים של אדם אחר
יכול להיות שאני לא טוטאלית
ויכול להיות שאת צודקת ואין אדם טוטאלי
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 15 בפבר׳ 2006
איימי_​(נשלטת) • 15 בפבר׳ 2006
Zarial כתב/ה:
תמיד יש עוד דרך להסתכל על הדברים

את לא יכולה לוותר על אוטונומיה שלך או על אחריות על גורלך
כי באותו רגע את מוותרת על עצמך
ואף דום שמכבד את עצמו לא ייתן לזה לקרות
תמיד אבל תמיד יש לך את הפינה שלך היא רק שלך בכל מקום, גם בנשמה שלך
גם כשאת עומדת מול מאסטר
אחריות על גורלך תמיד צריכה להיות שלך ולאף אחד אחר אין זכות לקחת אחריות על גורלך כי רק את מתמודדת עם התוצאות

קודם כל לעצור, ולא לפחד לאכזב את המאסטר שלך כי אושר שלך הוא האושר שלו, ואם את לא מרגישה טוב עם משהוא הוא גם לא ירגיש טוב עם זה
אבל לפני זה יש דבר שנקרא "שיחה מקדימה", בה מסכמים שניהם את גבולות, את הציפיות, מה עושה לך טוב, מה עושה לו טוב
ברגע שהשיחה טובה ואמתית לא צריך להיות מצב מלכתחילה של אי נעימות בסשן


השאלה היא אך את רואה את הטוטאליות?
שאת מתמסרת בלי לחשוב?
שאין לך גבולות?
שאת תעשי גם דברים שהם הגבול הקשה אצלך רק בשביל לרצות את אדונך?
מבחינתי כל התשובות לא נכונות
טוטאליות מבחינתי קיימת במסגרת הגבולות המסוכמים מראש
היא קיימת מול מאסטר שלי ברגע שאני מולו
היא קיימת בתוך תוכי
אבל...............
אני בחיים לא אוותר על אוטונומיה שלי
אני בחיים לא אעביר את האחריות על עצמי לידיים של אדם אחר
יכול להיות שאני לא טוטאלית
ויכול להיות שאת צודקת ואין אדם טוטאלי



אוקיי, אז באמת יש כאן עניין של סמנטיקה. אני מסכימה עם כל הדברים שאמרת, שעליהם להתקיים גם במסגרת טוטאלית. מה שהיה לי בראש הוא כזה:

קראתי על משהו שמישהי הייתה צריכה לעבור. אדונה הכריז שעליה לעבור משהו. אני מניחה שזה לא היה במסגרת הגבולות הקשים שלה. וקראתי שהיא כותבת שהיא חוששת מאיך שתגיב/ תרגיש, שאולי לא תעמוד בזה... תהיתי איך אני הייתי מגיבה אם אדוני היה דורש ממני דבר כזה. חשבתי שאולי, כדי לרצות אותו, הייתי אומרת לו שאחשוב על הרעיון, מנסה להתרגל אליו, ואז חשבתי- אולי בעצם, מישהי שהייתה מתמסרת טוטאלית, הייתה בוטחת בו שהוא יודע מה נכון עבורה, מתי, ושגם אם הוא טועה, היא מוכנה לשלם את המחיר, והייתה פשוט הולכת עם זה, גם אם זה מרגיש לה לא נוח. ואז חשבתי שיש בכך משום הסרת האחריות האישית, וויתור על הקול הפנימי שמווסת את מה שמרגיש לך טוב או לא טוב, ושאני לא בטוחה שהייתי מוכנה ללכת לשם.

אגב, בהזדמנות זו- אוהבת מאוד את החתימה שלך icon_smile.gif