בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני בז לכם דומים/יות נפוחי אגו וחסרי אחריות

גלתיאה
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006
גלתיאה • 28 בינו׳ 2006
תודה.

בכל מקרה כיוונתי באופן כללי לרוח הדברים, ולא ספציפית למקרה הזה.
עינבר
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006

Re: לעינבר

עינבר • 28 בינו׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
נעלבתי ממך.
התגובה שלך היתה מעליבה ופוגעת. נמוך, מתחת לחגורה.
התגובה הראשונית שלי היתה להחזיר לך אבל אני מעדיף שלא.
את מפנה אלי ים של כעס שלא שייך אלי.
מה עשיתי לך שזה מגיע לי ?
חבל ככה


לא היה ברור שאני לא נחמדה ? תקרא את הבלוג שלי.

וברצינות.
לא התכוונתי לפגוע בך אישית, אני נוטה להאמין בכנות כוונותיך.
אני לא כועסת, אני חושבת שהכותרת ועוד כמה מילים היו טעות שלך.

לגבי העניין, חשוב לפרסם מה שניתן לפרסם.
החלטה של הסאבית ושלה לבדה. אי אפשר לכפות עליה לפרסם.

אם הייתי רוצה להרתיע מימשהו שמסכן נשים בברור, הייתי מוצאת את הדרך.
לפעמים דברים הם לא שחור ולבן.
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006
venus in our blood​(שולטת) • 28 בינו׳ 2006
[quote="גלתיאה"]דום שבשביל לממש פנטזיה שלו, מוכן לרמוס על הדרך שתי סאביות, זו לא טעות מקרית, זה דפוס.
כולנו בני אדם, אף אחד לא חסין מפני טעויות. אלו שהם בעלי דפוס התנהגותי של לגרום נזק, הם המסוכנים.
ועל אנשים מסוכנים כן צריך להתריע. הנזק של האנשים האלו הוא נזק ממשי. מי שרוצה גם אחרי התרעות לגבי אדם שגורם נזק, להמשיך להיות איתו- זו אחריותה האישית. אבל אף אחד לא יכול לבוא ולהגיד שלא הזהירו.
ומי שמכיר מקרוב איך זה נראה- מה קורה לסאבית שעברה התעללות, מבין את חשיבות העניין.

___________________________________________________________________

גלתיאה היקרה,
מאחר ואת מדברת ישירות על הסיפור האישי שלי ( ולא בשירשור המדובר ), אגיב לך עניינית.
ייתכן שזה דפוס אצלו.
ייתכן והוא דום מסוכן.
ייתכן ועם נשים אחרות, אולי מנוסות יותר, חכמות יותר, פחות נאיביות זה לא היה קורה.
לחברתי ולי- זה קרה.
ולא, לא חזרנו על הטעות.
אינני מתנערת מאחריות אישית, על אף שלאחר אותו מיקרה הבנתי את גודל וחומרת המעשה והבנתי כמה הוא מסוכן עבורי .
למדתי, בדרך הקשה, את הלקח שלי.
רק דבר אחד אינו נהיר לי : מדוע את מעלה את הנושא הספציפי הזה, דווקא בשירשור הזה?
ולא, אין לי בעייה לדון בנושא הזה, מאחר ואני פתחתי שירשור בנושא.
אך לעניות דעתי, מקומה של תגובה זו בשירשור המדובר
ולא להסב את תשומת הלב מנושא השירשור הנוכחי.

וכן, סאביות שחוו התעללות בדרך זו או אחרת, יודעות ומרגישות איך זה ניראה ומרגיש.
באותה מידה, קיימת האחריות האישית על מתן אמון במי שאינו ראוי לו.

ועם זאת, הייתי רוצה להזכירך שהשירשור של צ'יטה דן בנושא אחר לחלוטין,
ואני שמחה לדעת שיש אנשים כמוהו , שעשויים להיות חברים טובים, גם לכאלו שנפצעו אנושות בידי דומים אחרים.
ולמען הסר ספק- אינני מכירה את צ'יטה באופן אישי. אלא בשירשורים שקר
אתי.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006

לעינבר

צ'יטה​(שולט) • 28 בינו׳ 2006
קראתי את הבלוג שלך והרבה פירסומים שלך, בעיון רב, ואפילו הגבתי.
לא ברור לי שאת לא נחמדה, רק שלפעמים מתפרצים לך כעסים. זה בסדר, גם לי.
אני ממש מצטער שככה התפתח בינינו, ומקווה ופועל לשנות את זה, ואת יודעת.
מושיט לך יד לחברות.
צ'יטה
venus in our blood​(שולטת)
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006

Re: לעינבר

venus in our blood​(שולטת) • 28 בינו׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
קראתי את הבלוג שלך והרבה פירסומים שלך, בעיון רב, ואפילו הגבתי.
לא ברור לי שאת לא נחמדה, רק שלפעמים מתפרצים לך כעסים. זה בסדר, גם לי.
אני ממש מצטער שככה התפתח בינינו, ומקווה ופועל לשנות את זה, ואת יודעת.
מושיט לך יד לחברות
.
צ'יטה

_______________________________________________________________
אתה לא רק מתחשב ומלא רגישות.
אתה גם אנושי ובעל מידה בלתי מבוטלת של אצילות הנפש.

ושוב, - כן ירבו.
גלתיאה
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006
גלתיאה • 28 בינו׳ 2006
נגה, אני בהחלט מקבלת את הערה שלך לגבי עירבוב המקרה שלך עם המקרה הנוכחי.
אני חושבת שזה השתרבב לכאן כי חשבתי על הנושא שאת העלת, וזה השתלב לי עם אותה התנהגות שציטה דיבר אליה.
כמובן שיש אחריות אישית, אבל בשביל להגיע להגיד- זו אחריות שלי, את צריכה לדעת את כל הסיכונים, ואת כל הצדדים לפני שנכנסים למשהו. ואז, כשאת לוקחת אחריות, את יודעת לאן את נכנסת לטוב ולרע. אי אפשר להכנס למשהו בלי לדעת כלום, כשהצד השני יותר מנוסה ממך ולהגיד זו הייתה אחריות שלי.
אם למשל הדום מסביר לפני סשן את הסיכונים בפעילות מסויימת שהוא מתכוון לעשות- ואת מסכימה, יש כאן בהחלט אחריות שלך ושלו.
אבל אם את נכנסת למשהו- שתומרנת מראש, ואת לא מודעת לכל הסיכונים\ השלכות שיש לעניין
כי לא הסבירו לך, ואת מחוסר נסיון או מחוסר הבנת המצב וההשלכות שלו לגבי העתיד הסכמת, אני לא ממש רואה היכן האחריות האישית שלך הייתה כאן.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בינו׳ 2006

שיר

צ'יטה​(שולט) • 28 בינו׳ 2006
את תלכי בשדה/ לאה גולדברג

האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן.
ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן.

ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע
וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב.
ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם.
צפי בי מחדיר לעצמי​(נשלט)
לפני 18 שנים • 14 בפבר׳ 2006

זה רק אני או ש

ישנה פה תחושה קשה מאוד של יותר משרצה להזהיר רצה לרוץ ולספר לחברה על סשן כזה או אחר .
ועל כך שהוא נאור יותר כי צלח במקום שאחר נכשל .

אין פסול בלרוץ לספר לחברה אני נוהג כך מפעם לפעם בבלוג שלי , אבל להבדיל אני לא חש צורך לכרוך את זה בהשוואה של היכן אני והיכן אחרים על מנת להאדיר את שמי .


אתן לך את מלוא הקרדיט שהדברים אכן קרו הלכה למעשה כפי שכתבת ולא מדובר בבדיה או גוזמה .
ואתן לך גם את הקרדיט לכך שאכן אתה הצלחת והצלת נפש בישראל .
זה עדיין לא הופך אותך לבר סמכא בנושא שיכול להכתיב כללים למתוח ביקורת על אחרים ולצאת באזהרות מרחיקות לכת כנגד אקט כזה או אחר .


ישנם הרבה מאוד אקטים ב BDSM קיצונים שאני באופן אישי לא הייתי מנסה חלקם דוחים לטעמי האישי גורמים לי חלחלה רק מעצם הרעיון .
אבל אני לא פוסל את זכותם של אנשים לקיים את אותם אקטים , על משקל של ירצו יאכלו תרתי משמע ואין צורך להרחיב בעניין .


BDSM אינו כת ואינו חוויה מיסטית או שאר תארים שהשתרבבו לתגובה הכועסת שלך .
על מה כל השצף והקצף על סאבית שהלכה מעבר ליכולתה באותה מידה גם סשן אחד היה יכול להיות מעבר ליכולתה .
מדוע לא כתבת מילה אחת בגנותה ושפכת קיטונות של קיטור כנגד 24/7 כלום 24/7 פוטר את אותה גברת מגידול ילדים מאכילה מעשיית צרכים משמירה היגיינה ?.
יש לה דום 24/7 ומעכשיו היא לא תעשה כלום ללא הוראה מפורשת ?


BDSM עושים באהבה או לא עושים בכלל זה יופי של סלוגן אבל הייתי מוסיף ואומר שלא פחות חשוב עושים באחריות.
והאחריות של הנשלט כלפי עצמו לא פחותה מאחריות השולט .
נהפוך הוא רק הנשלט יכול לדעת במדויק את מצבו ואחריותו להתריע ולהזהיר כשהוא במצוקה .
אסור בתכלית האיסור לפטור את הנשלט מאחריות לשלמות גופו ונפשו גם לא תחת תירוץ של 24/7.

עם כל הכבוד לדומית רק אני יכול לדעת במדויק את הרגע שבו סשן מסוים הוא יותר מכפי יכולתי ומתי זה הופך לעינוי שחובה לעצור או מתי משהו פוגע בי ומסכן אותי .

סאב ספייס זה יופי אבל אין בו כדי להסיר ולו קמצוץ מאחריות על שלמות גופי , גם אם אהיה קשור עם גאג בפה אוזניים אטומות ושק על ראשי עדיין באחריותי לוודא שיש לי דרך לאותת לשולטת ( סימן מוסכם ) שאני במצוקה שמשהו קרה וחייבים לעצור כי אחרת יגרם נזק .


אני אתן דוגמא אישית ממקרה שקרה לי הלכה למעשה .
אני מורגל במשחקים אנאליים ואפילו מפיק מהם הנאה מרובה מטעמים שלי , יום אחד לאחר משחק לא ארוך במיוחד בישבן שלי כשאני על הבטן החליטה הדומית לגוון ועברנו למשחק על הגב
כאשר רגלי שעונות על כתפיה וישבני מורם כמעה.
בפוזיציה הזאת עם אותו כלי משחק ששימש אותנו קודם ועינג אותי מאוד היא ניסתה לחדור שוב לישבני , הדבר היסב לי סבל רב כאילו חתכו חתיכה מבשרי וניכר בצעקה שנפלטה מפי.
לא היה צורך ביותר מזה לעצור את הסשן בו במקום .

אותו סשן עם גאג וקשירה מבלי לדאוג לסימן מוסכם יכול היה להיגמר בנזק פיזי למרות שלא היה מעורב שם שוט או כל כלי משחית אחר .
ולמרות שאני מורגל על פניו בחדירות אנאליות ולמרות שדקה לפני כן הצעצוע היה בישבני למרות כל האמור נקלעתי למצוקה.
הדבר הכי לא אחראי שיכולתי לעשות בסיטואציה כזאת הוא לנשוך שפה מתוך פחד לכאורה להיכשל כנשלט ולא להביא לכלל ידיעתה של הדומית שלי שאני במצוקה .
מבלי לקרוא מחשבות אין לה שום דרך בעולם לדעת על מצוקתי ויתכן אף שתגרום לי נזק פנימי מבלי שתהיה מודעת לכך .



מה בא הדבר ללמדך שדום אינו חסין מטעויות וללא משוב חוזר מצד הנשלטת הוא יכול לגרום נזק פיזי או נפשי שלא במזיד .
אחריותו לא פחותה משל הנשלטת ובאחריותו לדאוג לקבל בכל סיטואציה את מירב האינפורמציה לגבי הנשלטת להיות עם היד על הדופק ולהרגיש מתי יש בעיה .

שניהם אשמים במידה כזאת או אחרת היא שלא שידרה את מצוקתה או שלא שידרה במידה מספקת והוא שלא קלט שישנה מצוקה .
אבל בניגוד אליך אני תולה בה את מרב האשמה על שנכנסה למשהו שכפי הנראה גדול על מידותיה .


אין כל פסול ב 24/7 ואין כל פסול ברצון לביטול עצמי , הייתי באופן אישי במערכת יחסים שרציתי לתת את כל כולי ללכת הכי רחוק .
לא רציתי בגבולות כל דבר חדש שניסנו היה מבחינתי הישג , ביטלתי את עצמי לחלוטין והייתי המאושר באדם .
קבענו סשן עם משהו שלי באופן אישי היה קשה מאוד אבל יותר מאשר הוא היה קשה לי היה קשה לי לסרב פן אאכזב..
מסיבות שונות הסשן הזה לא יצא לפועל ולמרות שעל פניו הייתי אמור לחוש תחושה של הקלה שכן נחסך ממני הצורך לעשות משהו שתמיד היווה גבול עבורי חשתי תסכול שכן בין השורות יכולתי לקרוא שהיא בחרה תוך התחשבות בי לוותר על העניין .

תסכול משום שהצורך שלי באותה מערכת יחסים לביטול עצמי מוחלט היה חזק בהרבה מהרתיעה שלי לעשות את המעשה שהיווה עבורי גבול והיה לי ברמה האישית קשה מאוד.
לא רציתי שתתחשב בי שכן הרגשתי שבכך אני בעצם שולט מלמטה קרי את זה אנחנו לא עושים כי זה קשה לך מידי.

רציתי את שהיא רצתה רצוני לא היה קיים בכלל ולא שקעתי בדיכאון להפך הייתי מאושר פרחתי בכל מובן אפשרי .
ההתמודדות עם הגבולות שלי ועם הקשיים שלי גרמו לי לפרוח הייתי מלא באנרגיות למרות שכמעט ולא ישנתי.
חוויה רוחנית ללא ספק אבל מכאן ועד לקשור את זה למיסטיקה ארוכה הדרך.


ותרשה לי לסיים ברוח הפוסט שלך בבוז גדול עם אצבע משולשת מונפת באוויר לכיוון הביטוי שליטה מנטאלית צמד מילים ריק מתוכן שספק אם ששווה דיון בפני עצמו .
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 16 בפבר׳ 2006

לצפה בי

צ'יטה​(שולט) • 16 בפבר׳ 2006
תודה על דבריך המנומקים היטב.
אני מסכים איתך על הרבה ממה שכתבת. וכתב בדומה דארק ארטיסט
לרוב התייחסתי שם בתשובתי, ואצטט:
ציטוט: דארק ארטיסט
אתה צודק כמעט בכל מה שאמרת, באמת.
הסיפור שכתבתי, לא ממקום של האדרת שמי הוא נכתב. אבל אין בכך לשנות את העובדה שכך הוא מתקבל. אני מצר על כך, אבל אין בידי לשנות זאת. לא הייתי ער לזה כשכתבתי. צודק לגמרי.

הסיפור נכתב גם ממקום של חוסר ידע. לא נכנסתי קודם לכן לפורומים, ולא ידעתי על עניפותם ורוב התוכן המצוי בם. רציתי בתמימותי, לעורר תגובה, לנושא, שחשבתי בתומי, שלא במודעות. ולכן גם הכותרת יצאה ככה. את הסיפור כתבתי בבלוג במקור. הכרותי עם עולם הפורומים, באה ממקום של עצה מידידה פה, בתגובה לבלוג, שכך אקבל תגובות לנושא. בדיעבד, אתה שוב צודק.

התשובה שלי לעינבר, היתה עדינה. עסקה בכאב שלי. אני לא תקפתי אותה בכלל. זה מותר. נכון שנפגעתי, וגם זה מותר. לגבי הילדותיות בתגובתי, לא חושב, באמת לא. זו לא ילדותיות להפגע. אתה צודק לחלוטין שאם היו לי יותר תעצומות נפש, הייתי עונה לה אחרת. לא היו לי. וזה גם בסדר, מותר, זה אנושי. בכל מקרה אני חושב שלא ככה היתה צריכה לכתוב את מה שכתבה, לא יפה. וצר לי שאתה מסכים איתה ומגונן עליה באופן כה גורף.

לגבי העובדה שאני פתחתי שירשור כזה ושזה נראה מוזר, לא יודע. כמובן היתה הסכמה של נשוא הסיפור. ולאור העובדה שהסכימה, אני שימשתי לה לפה. זה לא פסול בעיני. לה, לא היו תעצומות נפש לעמוד בחזית בעניין הזה וזה בסדר. במקרה הזה אני חושב שגם אתה וגם עינבר מיהרתם לשפוט, וחבל.

אם הייתי פותח את השירשור הזה עכשיו, הייתי עושה הכל אחרת. אבל שוב את הנעשה אין להשיב.

בכל מקרה אני שמח על תגובתך, למרות שלא הכל נעם לי. הנאמר היה עינייני, מנומק, מנוסח היטב, ובגדר ביקורת בונה.

כבוד


יש לי מספר דברים נוספים לומר:
אני מסכים שיש לאותה נשלטת אחריות רבה למה שקרה. לא ניתן להוריד אחריות מפאת הישלטות זו או אחרת.
רוצה להדגיש משהו חשוב לדעתי.
האם לדעתך, במצב של סאב ספייס יש לך שליטה כלשהיא על האירוע ? האם לא נכון לומר שאתה חסר אונים, גם מלומר מילת ביטחון זו או אחרת ? האם זה נכון לומר שאתה, באותה נקודה שם מבטחך לחלוטין באותה דומית שלך ?
במידה ואתה מסכים, שיש מצבים בעולם הזה, בהם אתה חסר שליטה לחלוטין, ומפקיד יהבך על אותה דומית ? ומה אם לא תצדיק את האמון שתלית בה ? יכול לקרות ?
ובהרחבה ברורה, ב- 24/7, גם שם, אתה מפקיד גורלך בידי אדם אחר. אני מסכים שזה לא אומר שגם אתה שם. אבל יש בזה כח עצום. ובגוונים האפורים של המקום הזה, חוסר אחריות מהצד השולט, הוא מסוכן. גם במקרה שאתה אדם עוצמתי מאד, גם כשאתה לוקח אחריות גם.

לגבי הסיטואציה שאתה מתאר עם החדירה האנאלית. אם היית בסאב ספייס, לדעתי, יכול היה באמת להגרם לך נזק, כי לא היית מסמן לה. אני טוען שבנסיון חדש שכזה, מחובת אותה דומית, לנסות קודם את המשחק החדש, לפני שאתה אכן מגיע לסאב ספייס. ואני משוכנע, שבחרת בדומית אחראית, ומשוכנע שאתה אכן סומך עליה. ואפילו משוכנע זה מה שעשתה.

אבל יש גם כאלה שלא מצדיקים את האמון בהם ? מה אז ? מה אם ?
בקיצור, ולסיכום, האיזור הזה של שליטה, ובטח שב- 24/7 הוא איזור דימדומים. לדעתי במקרה שתיארתי (בחיי לא בכדי להלל ולשבח את עצמי), היתה אחריות גדולה מאד לנשלטת למצבה. אפילו הייתי אומר אפילו, שהרבה יותר מלשולט. והיום אני יודע הרבה יותר על פרטי המקרה. אבל, ויש פה אבל יקירי, הוא לא היה בסדר, רחוק מזה. הוא התנהג לא בסדר גם. ככה ממבט על על המקרה, 90% היה באשמת הנשלטת. אבל מה עושים עם ה- 10% הנותרים ? יש שם בעייה.

אגב לא פסלתי 24/7 כלל.

אני מקבל בהכנעה את האצבע המשולשת שלך, כל עוד לא תחדור למקום אינטימי אצלי.
אבל בבקשה, תקרא בעיון את מה שכתבתי, וגם תגובות אלי וחזרה בשירשור הזה, ותראה, שאולי, רק אולי, יש בכל זאת, למרות האופן הלא נכון בו נפתח הפוסט הזה, שיש שם משהו במה שאמרתי.