צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 בפבר׳ 2006
סיפור השולטת שחפצה להיות נשלטת
פנתה אלי שולטת באתר, וביקשה שאשלוט בה.
האמת, היא באה רוצה ממש להשלט. אבל מה, היא שולטת בנשמתה ומעולם לא נשלטה בעבר. אנחנו עוברים תהליך מאד לא קל. זה לא פשוט, לי, וזה לא פשוט לה. היא לא יודעת להשלט, ואני כנראה לא יודע מספיק על, לקחת מישהי שלא יודעת להשלט, ולהכניע אותה, תוך נפנופי רגליים שלה, תוך שגיאות שלי, לגרום לה בפעם הראשונה, להגיע לשם. אני, בידע שקיים אצלי, לגבי עולם השליטה, עומדת מולי אישה, שרוצה ונכונה להשלט, ואף יודעת איך להיות שם. בכדי לשלוט במצב הזה, הדרישות מאד מסויימות וברורות לי. שם במקום הזה, אני בא עם עצמי, עם הלבטים שלי, אדם מול אדם, בני אדם. צריך לעשות את הסוויץ הראשוני הזה שמכניע, והיא ישר צוללת לשם, כי היא רוצה ויודעת. ואו אז, לכל אחד מאיתנו יש רצונות ומאוויים וכל מה שצריך זה לספק את הסחורה. אבל פה, במקרה הזה, שנתקלתי בו לראשונה, זה קשה לי. ולבסוף, לאחר נסיונות שונים ומשונים, מוצלחים ופחות, החרפתי את הגבולות של השליטה, למקום שאני לא מורגל אליו. למקום די קיצוני, של אדון וסמרטוטה. אני דורש ממנה להכנע לגמרי. לא אף טיפה פחות מזה. מעמיד גבולות נוקשים ביותר. היא צריכה עכשיו לשבת מתחת לשולחן, כפופה. איכשהו אני משוכנע שיש דרך פחות נוקשה. אבל לא יודע אותה. חבל ככה. עצות בבקשה. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
21 בפבר׳ 2006
Re: סיפור השולטת שחפצה להיות נשלטת צ'יטה כתב/ה: אבל פה, במקרה הזה, שנתקלתי בו לראשונה, זה קשה לי. ולבסוף, לאחר נסיונות שונים ומשונים, מוצלחים ופחות, החרפתי את הגבולות של השליטה, למקום שאני לא מורגל אליו. למקום די קיצוני, של אדון וסמרטוטה. אני דורש ממנה להכנע לגמרי. לא אף טיפה פחות מזה. מעמיד גבולות נוקשים ביותר. היא צריכה עכשיו לשבת מתחת לשולחן, כפופה.
איכשהו אני משוכנע שיש דרך פחות נוקשה. אבל לא יודע אותה. חבל ככה. עצות בבקשה. מהקטע הזה נראה שאתה לא מרוצה מהדרך בה נקטת כלפיה. חוץ מזה שאתה לא מורגל לנוקשות כזאת בקשר, אתה גם רומז שזו לא הדרך שלך לעשות כך בדסמ. אם כך שאל את עצמך מה אתה מנסה להשיג בנוקשות הזאת, אם אינך רוצה בה. שתהייה כנועה בכל מחיר? אולי יש פה טיפה עניין של אגו מול עצמך. להוכיח לעצמך שאתה יכול להכניע אותה בסופו של דבר. תזכור שהדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. הפכת את הכניעה נטו לתוצאה, בעוד שהתוצאה צריכה להיות קשר טוב עבור שניכם. אני לא יודע עד כמה נוקשה אתה איתה וזה פחות רלוונטי לשאלה שלך. כי נוקשות היא לא הבעיה. מה שחשוב לעצמך הוא שאתה צריך להרגיש בסדר עם מה שאתה עושה. אם זה לזמן קצר זה לא נורא כל כך אבל אם לאורך זמן תרגיש ככה, הרי שאתה צריך לבחון שוב את דרכיך ולשנות לגישה בה תרגיש בנוח גם אתה. בהצלחה לשניכם |
|
|
יהלום
|
לפני 18 שנים •
21 בפבר׳ 2006
Re: סיפור השולטת שחפצה להיות נשלטת צ'יטה כתב/ה: פנתה אלי שולטת באתר, וביקשה שאשלוט בה.
האמת, היא באה רוצה ממש להשלט. אבל מה, היא שולטת בנשמתה ומעולם לא נשלטה בעבר. אנחנו עוברים תהליך מאד לא קל. זה לא פשוט, לי, וזה לא פשוט לה. היא לא יודעת להשלט, ואני כנראה לא יודע מספיק על, לקחת מישהי שלא יודעת להשלט, ולהכניע אותה, תוך נפנופי רגליים שלה, תוך שגיאות שלי, לגרום לה בפעם הראשונה, להגיע לשם. אני, בידע שקיים אצלי, לגבי עולם השליטה, עומדת מולי אישה, שרוצה ונכונה להשלט, ואף יודעת איך להיות שם. בכדי לשלוט במצב הזה, הדרישות מאד מסויימות וברורות לי. שם במקום הזה, אני בא עם עצמי, עם הלבטים שלי, אדם מול אדם, בני אדם. צריך לעשות את הסוויץ הראשוני הזה שמכניע, והיא ישר צוללת לשם, כי היא רוצה ויודעת. ואו אז, לכל אחד מאיתנו יש רצונות ומאוויים וכל מה שצריך זה לספק את הסחורה. אבל פה, במקרה הזה, שנתקלתי בו לראשונה, זה קשה לי. ולבסוף, לאחר נסיונות שונים ומשונים, מוצלחים ופחות, החרפתי את הגבולות של השליטה, למקום שאני לא מורגל אליו. למקום די קיצוני, של אדון וסמרטוטה. אני דורש ממנה להכנע לגמרי. לא אף טיפה פחות מזה. מעמיד גבולות נוקשים ביותר. היא צריכה עכשיו לשבת מתחת לשולחן, כפופה. איכשהו אני משוכנע שיש דרך פחות נוקשה. אבל לא יודע אותה. חבל ככה. עצות בבקשה. אף אחד לא יגלה לך מה הדרך הכי טובה לגעת בנשמה של אדם, ואף אחד לא יגלה לך את הכפתורים של אותה אחת ואיך לוחצים עליהם. תקשיב לה, ואז תדע אם הצלילים שאתה שומע, ערבים לאוזניך. נסה להקשיב לעצמך: מהי השליטה עבורך? דרך? כלי? ניסיון ? תהייה ? וכו'... מתוך התשובות שתגלה, אולי יבואו תובנות לגבי מה נכון עבורך ומה לא באופן שבו אתה מבטא את השליטה שבך. |
|
|
tch(נשלט)
|
לפני 18 שנים •
21 בפבר׳ 2006
מי אמר שזה קל לשלוט?בוודאי שמדובר בתהליך מורכב,
מדובר כאן בראש ובראשונה ברגשות של אדם שעומד מולך ובמקרה הנ"ל של נשלטת שעומדת מולך ושרצונה להשלט באמת ובתמים כפי שבעצמך הצהרת. אני יכול להגיד לך את ההרגשות של נשלט מנקודת מבטי האישית,וזו רק דעתי. דומית יכולה לבחור את מהלך הדברים וזאת לאחר שאני בחרתי בה. הבחירה היא הדדית. היא יכולה לרגש אותי, היא יכולה לגרום לי לתחושות עצומות יכולה לגרום לי לתהפוכות, לקרבה, לשיתוף, לבכי, לחיוך. לנשלט יש ציפיות,רגשות,בקשות. הוא זקוק להובלה של השולטת שלו,לעצות שלה,לתמיכתה. דומית לא יכולה לקחת ממני את תחושת האכזבה. היא לא יכולה לקחת ממני את תחושת הפגיעה. בעיקר כשהיא לא שם בשבילי. כשהיא לא מלווה אותי במה שעובר עליי. דומית אמורה לקבל סיפוק מהשליטה,מההובלה,ומההכוונה. הסיפוק מהקשר הוא לשני הצדדים, כל אחד והריגוש שלו אבל שני הצדדים מרוצים. דומית שלוקחת תחתיה סאב מחובתה לדאוג לסאב שלה. אחרי הבטחות, ציפיות, הצהרת כוונות, רגשות, כמיהה, כניעה. לא תיתן לו ליפול כ"כ מהר. שיחות ושיחות ומה שצריך על מנת שלא יפול. זה יפה וטוב שאנחנו נמצאים עם אדם שכיף לנו וטוב לנו איתו דומית לא חייבת להשאר איתי. בחירה שלה מי מתאים לה בחיים ומי לא, אבל לפחות תשקיע מעט מחשבה בי ספציפית ואיך ניתן להוביל אותי בצורה הטובה ביותר. אפשר היה להחליף קצת אגואיסטיות בתשומת לב, זו לא בושה. אבל אולי יש כאלו שחושבים שכן. בל נשכח,לכולנו יש רגשות,מי יותר,מי פחות,אבל אף אחד לא עשוי מאבן,וכל קשר,קשר של גבירה-עבד ,דום-סאבית, טומן בחובו המון אמוציות. מדובר בהתאמה. נשלטת זקוקה לחום,לחיבה,לאהבה,לתשומת לב,אם הנשלטת המדוברת מתאימה לך,הענק לה זאת. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
22 בפבר׳ 2006
תודה למגיבים
ברצוני להודות לכם, על תגובתכם. היסודית והעמוקה.
לא הגבתי עד עכשיו כי הייתי עסוק קצת ביני לביני בעניין הזה, ואולי זו היתה טעות בכלל שעשיתי זאת בפומבי, בזמן האירועים. ככה בגדול, בשורה התחתונה, אני חושב שעשיתי בערך את כל הטעויות האפשריות שם. בכל מקרה זה נגמר. אנחנו לא ביחד יותר. אני חייב לציין שלמדתי שיעור גדול שם, מאישה מדהימה. בכל מקרה, גם מפאת הכבוד למשיבים, וגם מפאת שאני מוצא בזה נושא חשוב אגיב עתה ואתייחס פרטנית. קודם כל לשם ההבהרה, אני רוצה לציין שאני מגדיר עצמי, מגשש בצעדיי הראשוניים בעולם הזה. לא מתיימר להיות יודע מספיק. בתהליך הזה שיתפתי את אותה אחת, שאני כזה. מהמקום הזה גם שיתפתי אותה בלבטיי לאורך כל הדרך. טום: אופן השליטה שלי, הוא רך לדעתי. אבל אני לא באמת יודע להשוות מספיק. מה זה בעצם קשה, ומה זה רך. אני ניזון מקריאה ומהתנסויות שעשיתי. יש איזה טאקט כזה בתחילת היחסים, בו מבססים יחסי שליטה. בזמן הזה, יש צורך לקבוע יחס שליטה. הרגע הזה מאופיין לדעתי, בנוקשות יתר קצת, בהקצנה טיפה. הוא כמובן מאופיין גם בסבלנות רבה. למרות היותי אדם מכוון מטרה. הרי עוסקים פה באדם אחר, והוא קודם למטרה. אני לא חושב שננעלתי על המטרה, ושכחתי אותה. יהלום: את צודקת לגמרי. אני מניח שזה היה צעד בדרך של החיפוש שלי לדרכי זו, שטרם גובשה לחלוטין אצלי. tch: אני חושב שבמקרה שהיה לי, הנשלטת הזו, היא אדם מאד עוצמתי. מאד מאד. והיא חיפשה קיצורי דרך. היא גם חיפשה, והיתה זקוקה לתמיכה כמובן. היא ניסתה לבסס קשר תלותי, שבו אני לא מאמין, ואותו ניסיתי למנוע. בכל מקרה, אני מרגיש שטעיתי שם, בגדול. במקום הזה. במקום המכיל הזה, מצידי. טעיתי גם, שהסכמתי להתפרצותה בלי גבולות, לחיי, וטעיתי גם, שלא השכלתי לנווט את הצורך הזה שלה, לאפיק שייתן לה מענה, למקום הזה שלה, לצורך. אני מאמין לגמרי, בקשר שליטה, שגורם לנשלטת, להיות אדם עוצמתי, שלא לוקח ממנה את זה. שמאפשר לה להיות, להרגיש, להביע. אך אני סבור גם, שיש צורך לנהוג איפוק בצרכים, פרט למקרים של צורך דחוף כמובן. יש צורך לתעל את הצורך לאפיקים מסודרים. לדוגמא, מכתב יומי, שלאחריו מתקיימת שיחה בשעה יעודה. השיחה תעסוק כמובן גם בתוכן המכתב ובצרכים. אני לא מאמין, בצרכים רבים ומתפרצים, בכל רגע שהוא. אני לא מאמין בנשלטת, (מולי כמובן), שרוצה לינוק את כל מקור כוחה, מהשליט שלה. אני מאמין שבמקרה כזה, היא נותרת בסוף, תלוייה לחלוטין במקור כוחה, השליט שלה. ואז כאשר יש פרידה, היא מתמוטטת כליל. כי מקור כוחה נעלם. אני לא חושב שנהגתי באגואיסטיות כלל במקרה הזה. אני אפילו מאמין ממש, שביחסים שכאלה, הצד הנשלט, לאו דווקא אמור לתת יותר מלקבל, נהפוך הוא. הוא המקבל הראשי לטעמי. בכל מקרה אני חושב שעשיתי טעויות גדולות מאד, מתוך המקום המתלמד שלי. ובעצם הרסתי את זה, וחבל. אני בהחלט מאמין לגמרי, שהנשלטת אמורה לקבל ים חום, הרבה מעבר ליחסים ווניליים. דבר נוסף ואחרון. אני מאמין שביחסי שליטה, יש מצב תחילתי, שבו הנשלטת פוסעת ליחסים הללו. היא מכריזה שהיא רוצה להשלט. מאותו רגע יש רק שתי נקודות יציאה מהיחסים: 1. לעשות מה שמתבקש ממנה במסגרת הגבולות שהיא מציבה. 2. לצאת מהדלת, מהיחסים. במסגרת המקום של להיות שם ביחסים, צריכים להתקיים כל מיני תנאים. תחקירים ותידרוכים שוטפים. אבל זה מחובת השולט ליזום אותם, ומחובת הנשלטת להודיע על צורך כזה, במידה שאין כאלה, הנשלטת מוצאת את היחסים לא מספקים עבורה, ולא מוצאת מסגרת ביחסים, לשתף במה מציק לה, מה היא צריכה. ובעצם, כנראה מכך נגזר, שהיחסים אינם מספקים עבורה. היא רשאית לצאת מהדלת. היא אינה רשאית לנהל את הקשר. זה פוגם ביחסי שליטה. היא אינה יכולה ליזום שיחות ופילמוסים והתנצחויות על איך זה צריך להיות. זו שליטה מלמטה. ואם היא מתבקשת להפסיק עם זה וממשיכה, אז מחובת השולט לעצור את זה. במקרה הזה, שלה ושלי, זה מה שקרה. ואני בטיפשותי הרבה, התנצחתי איתה, בדיוק נתתי לה לשלוט בי מלמטה. ומהמקום הזה, זה בדיוק המקום, שתגובותי להשתלשלות האירועים, האופן שבו לא השכלתי לנווט את הצורך שלה, למקום שייתן לה פורקן למקומות העמוקים מאד שהגיעה אליהם. שלא הייתי מספיק קשוב לה, כי ניסיתי להחזיר את השליטה. טעות זו, גרמה בעצם, לכל היחסים לקרוס. ואני כמובן לוקח לחלוטין את כל האשמה עלי. אני למדתי רבות מהניסיון הזה. ואני סבור שגם היא. שהרי בלי לנסות לא לומדים. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
23 בפבר׳ 2006
החיים כחיים מורכבים מניסיון וטעייה.
מה שלא גורם לנו לחוש טעות מהווה הצלחה ואז אנו נוטים להתעלם ולהמשיך. שום דבר לא מובן מאליו. טעויות ראשונות בבדס"מ הן במסגרת למידה. כל אדם טועה ובכל נישה. לא משנה כמה ניסיון וותק לאדם בכל דבר. כל זמן שהוא עושה יש סיכוי הסתברותי שהוא יטעה. לעיתים הטעויות מכאיבות, לעיתים הן נוראיות, זו בטח לא סיבה להרים דגל לבן ולצרוח: נכנע! לא בושה לא להצליח, בושה לא לנסות... וכל זמן שאתה דם נקי, הסבירות שהטעות תהיה פטאלית הולכת ומתגמדת. אמר פעם ידיד טוב ואימצתי את אימרתו: אין דום טוב ואין רע- יש לא מתאים.. ואולי לא היתה כאן ההתאמה הנדרשת. בכל מקרה ידידי, קח את הארוע למקום אישי של למידה, ולא כהתבטאותך: אולי לא הייתי צריך... (או משהו בסיגנון..) השכל ללמוד מטעויות של אחרים וטעה את טעויותך לבדך...לא תחייה מספיק כדי לטעות את הכל... דרך צלחה.. |
|
|
| מחזיק בחבל |
לפני 18 שנים •
23 בפבר׳ 2006
BODYGUARD כתב/ה: לא תחייה מספיק כדי לטעות את הכל... כל הכבוד בודיגרד, אני מסכים עם כל מילה, אפילו שיש כאלה שירצו להתחכם ובכל אופן ינסו לדחוס את כל השקרים בפרק הזמן הקצר של חיי אדם. אגב קראתי בתגובה בבלוג מסויים אנא דאג שיתוקן, אם תוכל (אלא אם כן הטעות בכוונה) אחת לבקרים צריך להיות חדשות לבקרים קטנה ידי צריך להיות קצרה ידי. אין מה להתבייש כולם טועים. אחרי הכל אלא לא מטבעות לשון נפוצים כל כך, והטעות לא מעידה על יכולות ירודות. שלמות אינה יעד- היא פיקציה! |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
23 בפבר׳ 2006
לבודיגארד
תודה ידידי ומורי
אתה מכיר אותי, אני איני מתייאש בנקל. אמשיך במסע. בלי לעשות לא טועים. בלי לטעות לא לומדים, בלי ללמוד לא יודעים. אני מאלה שעושים וטועים ולומדים. |
|
|
ליידי מפונקת(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
23 בפבר׳ 2006
הכול טוב ויפה ואמת רצופה ואפילו חקוקה,
אבל.... כאשר עוסקים בניסוי וטעייה בנושא שליטה, יש להיזהר זהירות יתרה כיוון שבגוף ונפש אנו עוסקים, כיוון שטעויות עלולות לעלות ביוקר לכול הצדדים, כיוון שסיפורים על נפילות לעומקים נוראים מתרחשים כאן חדשות לבקרים. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
23 בפבר׳ 2006
לליידי מפונקת
חקוק באבן מה שאת אומרת.
מסכים איתך לגמרי. |
|
|