מוסריות בבדס"מ

מוסריות בבדס"מ

מיתוסית​(שולטת) • 20 בפבר׳ 2006

דיברתי עם בחור ונילי ובתוך השיחה נושא הבדסמ עלה. הוא טוען שהוא התנסה ביחסי שליטה ואני חשבתי שמדובר בקינקי, אבל הבנתי מרגע לרגע שכן אפשר לקרוא לזה יחסי שליטה, רק בלי להתקרב לעולם שלנו, לקהילה ולחוקים.

מפה לשם, הוא סיפר לי על נשלטת שהוא הכיר והם היו במערכת יחסים של שליטה וסקס במשך חצי שנה. לאחר זמן מה, היא הציבה לו אולטימטום:

"או שני אעזוב אותך כי אתה לא מאתגר אותי מספיק, או שאני אעזוב אותך כי לא אוכל לעמוד בזה יותר".

הוא רצה אותה ולכן ניסה כל פעם להעלות את הרף, בתקווה להחזיק בה.
המכות הפכו להיות חזקות יותר. השפלות. קשירות.

ובסופו של דבר הוא אמר לה באמצע הלילה שתיגש לחדר השכן ושתנשק את אחותה צרפתית בזמן שישנה.
היא הסכימה והלכה ועשתה את זה.
אחותה כצפוי התעוררה מתוך שינתה ונבהלה. היא הסבירה לה שהיא עשתה זאת מתוך שינה, אחותה אמרה לה: "יא משוגעת לילה טוב" וחזרה לישון.

היא פרצה בבכי וזמן לא רב לאחר מכן, הם נפרדו.

אני מצדי תקפתי אותו על כך שהוא התנהג בצורה מאוד לא אחראית, שבתור השולט שלה הוא היה צריך להפסיק את זה מתישהו כי יש לו האחריות עליה,ואם הוא רואה שיש לה יצר הרס עצמי, שינסה לדבר איתה עלזה ולפתור את זה ולא לסחוף אותה לתהום עוד יותר.

הוא מצדו טען שהיא יכלה לומר לו "לא" בכל מקרה ושהיא החזקה בסיפור כי זו היא שהציבה לו אולטימטום והוא רק "עשה מה שהיא רצתה".

אמרתי לו שגם בקהילה שלנו, שבה כביכול הכל מותר יש לנו קודי מוסר סרורים שזה לא לפגוע באדם אחר פיזית או נפשית ולפי פרשנותי- גם במקרה שהאדם האחר מבקש שיפגעו בו בצורה כזאת .
הוא אמר שהוא לא שייך לקהילה הזאת ולכן בכלל לא אכפת לו.

האם האחריות פה שווה של שני הצדדים?
האם הוא יכול לתרץ את התנהגותו ולנקות עצמו מכל אשם?
ואם היא היתה מבקשת ממנו לחתוך אותה או לעשות משהו קיצוני אחר?

לשם השוואה, נתתיכדוגמה אדם שמזריק לידך הירואין. אתה יכול, מוסרית, לומר לו שלא יעשה זאת כי הוא פוגע בעצמו אבל זה לא המחוייבות שלך.
מצד שני, זה שונה מאשר אם אתה מבקש ממנו להזריק לעצמו, גם אם אתה יודע שהוא רוצה את זה ולמשל אין לו אומץ לעשות זאת לבדו.

גם החוק מבדיל בין חוסר מניעה, שיתוף פעולה והדחה לעבירה.

כמה "מותר" לשולט לנסות ולרצות את הנשלט שלו ולהיפך, כמה מותר לנשלט לרצות את השולט שלו? הרי רוב הזמן אנחנו מדברים על ניצול של שולט את הנשלט, מה קורה כשזה ההיפך?

זאלופון​(שולט) • 20 בפבר׳ 2006

נדמה לי שהנושא הזה נטחן עד דק בשרשורי ה"דומים המסוכנים" שלבלבו כאן לאחרונה. על כן אקצר:
לה יש אחריות כיוון שאיש לא כפה עליה לעשות את מה שעשתה והכל נעשה מבחירה חופשית שלה. ניקוי שלה מאחריות מעמיד בספק את כל עניין ה"consensual" שאנחנו כל כך אוהבים לנפנף בו.
לו יש אחריות משום שהוא גורם לדברים לקרות, ולמעשה גם לו היה אך נמצא שם מבלי להתערב ורואה אותה מזיקה לעצמה, עדיין היתה לו אחריות בכך שבחר שלא להתערב. אני לא מכיר אותו, אותה או את היחסים ביניהם ולכן לא יכול לשפוט אם הוא אשם במשהו (ניצול, חוסר רגישות, קריאה שגויה של המצב וכדומה), אבל ממש כמוה הוא בחר בחופשיות והוא אחראי לבחירותיו.

מי "יותר אחראי" - לא לי לקבוע. דעתי האישית היא שכאשר מוצבים אולטימטומים, בייחוד אולטימטום מעצבן כמו זה שהוצב לאותו בחור, מוטב לנקוט בדרך הורדה רזיאל-ז'קונטית: תזרוק אותה!

TV_Eye​(שולט) • 20 בפבר׳ 2006

מה שלא מקובל עלי במה שרשמת כחולה זה

"אמרתי לו שגם בקהילה שלנו, שבה כביכול הכל מותר יש לנו קודי מוסר סרורים שזה לא לפגוע באדם אחר פיזית או נפשית ולפי פרשנותי- גם במקרה שהאדם האחר מבקש שיפגעו בו בצורה כזאת .
הוא אמר שהוא לא שייך לקהילה הזאת ולכן בכלל לא אכפת לו"

אני מצטער להגיד לך מוסר זה משהו אישי גם לפני שהיתה "קהילה" וגם אחרי שהיא התפוררה
מוסר צריך להיות דבר מובנה פנימי ולא חצוני

ואדם ללא מוסר מובנה הוא אדם ללא מוסר לא משנה באיזה מסגרת תנסי לשים אותו

(ותסלחי עם כול הכבוד הסיפור נשמע קצת מצוץ אבל אולי זה רק אני עם המוסר הישן שלי )

T O M​(שולט) • 21 בפבר׳ 2006

היי כחולית

אשים את השאלה "אחריות קהילתית" בצד כיוון שרבות דובר על זה.
(אם תתעקשי אביא לך את התשובה שלי לזה. זה פשוט טיפה ארוך)

אני אתייחס לסיטואציה שהבאת:

מאיך שהצגת את הדברים, אני נוטה להאמין שפחות מדובר
באחריות ויותר ברעיון טיפשי של שניהם (הוא אמר והיא ביצעה).

רק רעיון טיפשי.

בקצרה ולעניין.

venus in our blood​(שולטת) • 21 בפבר׳ 2006

היי כחולית,

מתיאור המיקרה שתיארת, אני לא רואה כאן מוסריות או בעייה של היעדר חוסר מוסריות.
אני רואה כאן תמונת מצב של 2 אנשים שאהבו ( הוא קצת יותר, עפ'י דברייך ) ונטו ''לאבד את הראש '' .

אני לא יודעת אם יש לזה בכלל קשר לבדס'מ.
היא הציבה בפניו מ-עין אולטימטום, והוא ניסה, ככל יכולתו ( בדרך מעוותת, ללא ספק ), לעמוד בדרישותיה.
הפגיעה הייתה צפוייה.

שליטה?
בדס'מ?

ממש לא.
אחריות אישית ? אולי.
אמוציות? בוודאי.

חבל שאנשים שאהבו וניהלו מע' יחסים אוהבת, לא בחרו לבדוק או לחצות את גבולותיהם במשנה זהירות ופשוט איבדו את הראש.
או, כפי ש Tom אמר - רעיון טיפשי. של שניהם.
חבל.