איימי_(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
21 בפבר׳ 2006
החופש כחוויה אנושית
בספר שהתחלתי לקרוא מצאתי שורה של שאלות, המהוות בעצם בסיס לדיון מרתק הקשור לעניניינו. החלטתי שיהיה ממש הפסד שלא להביא אותן בפניכן, ולראות מה מתפתח
הנה: "אלו הן השאלות החשובות המתעוררות כאשר אנו מתבוננים בהיבט האנושי של החופש, בכמיהה לכניעה ובתאוות הכוח: מהו החופש כחוויה אנושית? האם השאיפה לחופש טבועה באדם מטבע ברייתו? האם זו חוויה זהה לכל בני האדם בלא קשר לתרבות שהם חיים בה, או שמא זוהי תופעה אחרת המשתנה בהתאם למידת האינדיבידואליזם שהשיגה חברה מסויימת? האם החופש הוא אך ורק היעדר לחץ חיצוני, או שמא הוא גם נוכחות של דבר- מה- ואם כך, נוכחות של מה? מהם הגורמים הכלכליים והחברתיים בחברה המגבירים את השאיפה לחופש? האם החופש עלול ליהפך לעול, כבד מכדי שהאדם יוכל לשאתו, דבר מה שהוא מנסה לפרוק מעליו? מדוע החופש הוא בעיני אנשים כה רבים מטרה נעלה, ואילו בעיני אחרים מהווה איום? האם ייתכן שבאדם, פרט לתשוקה הטבועה בו מלידה לחופש, מקנן גם רצון לכניעה? שאם לא כן, כיצד נוכל להסביר את הקסם הרב שמהלכת כיוםהכניעה למנהיג על אנשים רבים כל כך? האם הכניעה היא תמיד כניעה לסמכות חיצונית, או שמא קיימת גם כניעה לסמכויות מופנמות, כמו חובה או מצפון, לדחפים פנימיים או לסמכויות אלמוניות כמו דעת הקהל? האם קיים סיפוק חבוי בכניעה, ומה מהותו? מהו הדבר המעורר באדם תאוות כוח שאינה יודעת שובעה? האם הוא נובע מכוח חיות רב, או שמא זוהי חולשה בסיסית וחוסר יכולת לחוות את החיים מתוך ספונטאניות ואהבה? מהם התנאים הפסיכולוגיים הגורמים לחיזוקם של מאוויים אלה? ומהם התנאים החברתיים המשמשים בסיס לתנאים פסיכולוגיים אלה?" ("מנוס מחופש"/ אריך פרום) |
|
|
|
|
|