אהבה אלכימית

אהבה אלכימית

חצי אדון • 4 בספט׳ 2003

הקטע לקוח מתוך הספר - אהבה אלכימית - יואב ברנזון - הוצאת גל - כל הזכויות שמורות

הגבר האקטיבי הגברי

הגבר האקטיבי הוא גבר בעל גישה זכרית וגברית לנשים.
הוא מחוספס, שכלתני, אנוכי, נוקשה, עקשן, חשדן, נקמן, אטום, נחוש, הישגי ותחרותי מאוד.
הוא עצמאי, מעֵז, מחפש אתגרים, מסתער על מכשולים חזיתית, נמצא תמיד צעד אחד לפני האירועים ולוקח אחריות מלאה למעשיו ולמעשי אחרים.
הוא מחפש אישה נשית, שאותה הוא יוכל להוביל, להנחות, לשפץ ולתקן.
הוא מחפש ילדה שתעריץ אותו כגבר כל-יכול, וזוגיות מבחינתו היא ניסיון להיות "אלוהים" באמצעות בת זוגו הילדה.
מבחינת הגבר האקטיבי האישה נחותה - כי הוא השולט.
הוא אינו רואה אותה ואינו מתחשב בצרכים שלה, כי הוא ממוקד רוב הזמן בעצמו ובצרכים שלו.
הוא טיפוס המחנך הקלאסי, ועל כן הוא יודע להוביל את בת זוגו גם ביד קשה ותקיפה אם צריך.
הוא גם יודע לנצל את נקודות החולשה של בת זוגו כדי להכניע אותה וכדי להשיג את מבוקשו ממנה.
הוא דורש שלמות מעצמו ודורש שלמות גם מבת זוגו.
אי-אפשר לרצות אותו, כי הוא לעולם אינו מרוצה.
הגבר הגברי הוא אדם שאינו חושף יותר ממה שהוא רוצה.
לעומת זאת הוא יודע, כיצד "לשאוב" מבת זוגו את מחשבותיה ואת רגשותיה.
הוא אוהב סיפוקים מהירים ושונא להמתין בסבלנות.
המוטו שלו בחיים הוא: כאן, עכשיו ומהר. הגבר האקטיבי אינו מושפע מדעות של אחרים - הוא נוהג לעמוד על דעתו.
הוא אינו נוטה להתייעץ עם בת זוגו - הוא מכתיב לה את החלטותיו.
הוא אדם מעשי, המעורה היטב במציאות היום-יום, ולכן קל לו להוביל אחריו את בת זוגו - כי הוא משדר לה ביטחון רב והתמצאות.
הוא חסכן במילים שהוא אומר לה, עומד במילה שלו ואינו מפזר הצהרות סתמיות.
הוא ממוקד, תכליתי וברור. כשבת זוגו מנסה להתנגד לו, הוא לא יתאמץ לשכנע אותה, להסביר לה או להתווכח אִתה - הוא פשוט יתעלם ממנה ויעשה את מה שהוא כבר החליט לעשות מלכתחילה.
הגבר הגברי הוא טיפוס אנרגטי בדרך-כלל, המקרין שמחת חיים.
הוא לוקח את החיים בקלות, אוהב גיוון ושינוי תמידי. הוא אוהב להיות לבד, מעין "זאב בודד", ואינו רואה את עצמו קשור לאף אישה.
הגבר הגברי אינו נצמד לנשים.
הוא יודע לשחרר אותן - מה שגורם לרבות מהן לחזור אליו שוב ושוב.
במערכות יחסים הוא חושף מעט מאוד על עצמו ומשאיר מקום רב למסתורין - זה סוד הקסם שלו. העובדה שהוא אינו מתייחס לנשים ברצינות - מוסיפה לחן ולקלילות שהוא מקרין.
הגבר האקטיבי נמשך באופן טבעי לנשים תלותיות וחלשות.
החולשה שלהן מוצאת חן בעיניו בתחילה, מכיוון שהיא מדגישה שוב ושוב את תפקידו כמציל וכַמושיע. האישה החלשה מעניקה לו חיזוק תמידי לכך שהוא האביר על הסוס הלבן.
אבל ככל שהקשר מתהדק, הוא מתחיל למאוס בתפקיד שבחר לעצמו, כיוון שהוא אוהב להציל אך לא לטפל.
הוא אוהב להיות גיבור לרגע, אך לא לסעוד את בת זוגו ולהתייחס אליה לאורך זמן.
לכן הגבר האקטיבי יוזם בדרך-כלל גם את הפרֵדה, לא רק את תחילת הקשר.
הוא אוהב לנוע הלאה לכיבושים חדשים ומשתעמם במהירות מיחסים ממושכים.


האישה האקטיבית הגברית

האישה האקטיבית היא אישה גברית ביחסיה עם גברים.
היא מוחצנת, מעשית, שאפתנית, אינטרסנטית, מניפולטיבית, עצמאית, המשיגה תמיד את מה שהיא רוצה ואת מי שהיא רוצה - מתי שהיא רוצה.
היא משוחררת, מתפקדת בכל מצב כמעט, חזקה במיוחד במצבים קשים, ואינה מניחה לרגשותיה לעצור אותה.
היא מתייחסת לגברים כאל כלי משחק ומחפשת גברים מעריצים, המסתכלים בה מלמטה. למעשה, היא מחפשת ילד חמוד.
זוגיות בשבילה היא קורס מזורז באמהות, תחנה זמנית בשרשרת הכיבושים שלה.
האישה הגברית אוהבת להיות בשליטה.
היא רואה בגבר כלי במשחק השחמט הפרטי שלה ויודעת היטב כיצד להוביל אותו למשבצת שהיא רוצה.
האישה הגברית אינה מחפשת יחסים יציבים שיש בהם תוכן של ממש.
אף שבמקרים רבים היא תקפיד להצהיר שאלה הם היעדים שלה, לאמִתו של דבר, האתגר שבכיבוש הוא שמגרה אותה.
המחשבה שהיא עומדת לכבוש גבר שמוצא חן בעיניה ולהפוך אותו ל"שלה" - היא זו שמעוררת אותה.
האישה הגברית שומרת על מרחק בטוח מהגבר שלה. היא אינה נוטה לחשוף את רגשותיה העמוקים לפניו.
היא תמיד תשמור על הקלפים ה"טובים" לעצמה.
האישה הגברית אינה יודעת כיצד להתמסר רגשית לגבר שלה, והיא אינה מסוגלת להקרין לו את התחושה שהיא שלו לחלוטין.
מבחינתה - אף גבר אינו מסוגל להיות הבעלים שלה.
קשר עם גבר, שהופך להיות רגשי ו"קרוב מדי" לטעמה - מפחיד אותה, כי היא אינה יודעת כיצד להתמודד עם רגשות.
לכן ברגע שהיא תחוש מאוימת, היא תברח מהגבר שלה כל עוד נפשה בה.
האישה הגברית היא אדם חיוני ואנרגטי בדרך כלל.
היא מקרינה עוצמה רבה ושמחת חיים - וזה סוד קסמה.
העובדה שהיא יודעת להיות מחוזרת, שהיא יודעת לפלרטט ולשדר מסרים ארוטיים רק מוסיפה למסתוריות שלה ולכמיהת הגברים אליה.
היא אוהבת ליזום מערכת יחסים עם גבר, אך היא עושה זאת בתנאים שלה.
היא תעמוד על תנאים אלה ולא תוותר, עד שהגבר שלה יהיה "מאולף" היטב.
האישה הגברית אינה מניחה לרגשותיה להשפיע במידה רבה על אורח חייה ועל תכניותיה - על-פי-רוב היא נשארת רציונאלית ומעשית.
גם כשהיא שבורה רגשית מבפנים, היא תדחיק את רגשותיה ותציג כלפי חוץ חזות של "עסקים כרגיל".
מבחינת האישה הגברית - אין אמצעי פסול.
היא תשתמש בכל כישוריה כדי לפתות גבר או כדי לגרום לו לעשות כרצונה.
הכלי החזק ביותר שהיא משתמשת בו הוא המיניות שלה והנשיות שלה, כמובן.
האישה הגברית האקטיבית אינה בוטחת בגברים שלה, כיוון שהיא חוששת שהם ינטשו אותה. לכן כשהיא נפגשת עם גבר שמוצא חן בעיניה, היא תנקוט שתי טקטיקות ידועות מראש:
האחת, אם הוא גבר נשי ופאסיבי היא תתחיל אִתו, היא תיזום את הקשר ותוביל אותו אל חייה. השנייה, אם הוא גבר דומיננטי ויוזם, היא תברח ממנו כדי למשוך את תשומת לבו.
על ידי ההתרחקות ממנו, היא תנסה למשוך אותו אליה.
הבריחה היא מבחן שהיא עורכת לו, עד כמה הוא רוצה אותה ומוכן לעשות בשבילה.
היא תפסיק לברוח, רק כשהיא בטוחה שהגבר כבר שלה - רק אז היא תיענה לו.
אבל בתוך זמן קצר היא תתחיל לפחוד שוב שמא הוא ינטוש אותה, ולכן היא תתחיל לשלוט בו ובחייו. היא תנסה לקצץ את כנפיו, כדי שלא יוכל לעוף ממנה.
אבל הטרגדיה היא, שבכל מקרה היא תהיה זו שתנטוש אותו.
אם הוא יאפשר לה להחליש אותו, היא תזנח אותו, כי היא כבר השלימה את הכיבוש שלה.
הוא כבר לא יהיה פנטזיה בשבילה - הוא יהיה יותר מדי בהישג ידה.
לעומת זאת אם הגבר יתעשת ויתחיל לפתח כוח ועצמאות משלו - היא תנטוש אותו מחשש שמא הוא יעזוב אותה ראשון.
האישה הגברית אחוזת פחד מרעיון הנטישה, ולכן היא נוטשת תמיד את הגבר שלה.
לאישה הגברית יש כִשרון טבעי לגרום לגבר שלה להיפתח אליה מבחינה רגשית.
זה מעניק לה עוצמה ושליטה בו. ברגע שהוא נפתח לגמרי, היא נבהלת מעֹצמת רגשותיו ונוטשת אותו המום ומופתע.
היא נרתעת מגילויי חולשה ורגש מצד הגבר שלה, כיוון שבתוך תוכה היא פוחדת מהצד הנשי והרגשי שבה ומנותקת ממנו.
האישה הגברית נמשכת בדרך-כלל אל גברים נשיים, עדינים ורגישים - אבל זו בדיוק הסיבה, שבסופו של דבר היא נוטשת אותם - התלותיות שלהם בה, ההולכת וגדלה, מפחידה אותה. האישה הגברית היא בעלת נטייה מובהקת לסרס את הגבר שלה, וזו גם הטרגדיה שלה.
היא מפנטזת על גבר חזק ובעל ביטחון רב שישלוט בה, אבל כאשר היא מוצאת אותו, היא מסרסת אותו בהדרגה ומתעוררת יום אחד עם חלום שבור.
האישה הגברית מחלישה בהדרגה את הגבר שלה, ובסופו של דבר מוצאת את עצמה לבד עם הכוח שלה.


האישה הפאסיבית הנשית

האישה הפאסיבית היא אישה בעלת גישה נשית ביחסיה עם גברים.
היא מופנמת, תלותית, גלוית לב וכנה, בוטחת בגברים וממתינה לגבר שיגאל אותה מבדידותה. היא עצורה וסגורה, נתונה למצבי רוח משתנים, זקוקה תמיד להכוונה ולסיוע של הגבר, אך במיוחד במצבים קשים בהם חוסר האונים שלה נחשף, ומתקשה להיות ראציונלית.
היא מתייחסת לגברים כאל כל-יכולים, ומחפשת גבר אבהי, שילמד אותה על החיים וידאג לצרכיה.
למעשה, היא מחפשת תחליף אב, וזוגיות בשבילה היא הזדמנות לחזור לילדות מאושרת וחסרת דאגות.
האישה הנשית אינה יודעת כיצד לשלוט בגבר.
נראה שהיא תמיד "נופלת" על גברים המנצלים את תמימותה הרבה. מבחינתה, גבר הוא כל-יכול, והיא רק כלי במשחק שלו.
האישה הנשית מחפשת יחסים עמוקים ויציבים. פלרטוטים וכיבושים מזדמנים אינם מנת חלקה, בדרך-כלל.
היא אינה רכושנית כלפי הגבר שלה, אלא דווקא מאפשרת חופש פעולה נרחב לו ולענייניו.
האישה הנשית אינה שומרת על מרחק מהגבר שלה. להפך, היא נוטה להיצמד אליו ולהישען עליו יותר ויותר.
היא חושפת את רגשותיה העמוקים מההתחלה ומודה בחולשה שלה כלפיו.
האישה הנשית אוהבת למלא את כל מאווייו של הגבר שלה.
היא מסורה לו מאוד ומקרינה לו תחושה שהיא שלו לתמיד.
מבחינתה - רק גבר יכול לנהל את חייה, כי לבד היא חשה חסרת אונים.
האישה הנשית היא אישה חולמנית, מושפעת בקלות רבה על-ידי הגבר שלה, ונוהגת להתנצל בפניו שוב ושוב, כי היא מאמינה שהיא זו שנושאת תמיד בכל האשמה.
היא מוטרדת מאוד מהמחשבה, שהגבר שלה מרוחק ממנה, ותעשה כל שביכולתה כדי להתקרב אליו.
גם כשהיא מקבלת סימנים שהגבר שלה עומד לנטוש אותה, היא תמשיך להאמין ולקוות עד לרגע האחרון, שאולי הוא יימלך בדעתו.
האישה הנשית היא אדם מופנם ושקט בדרך-כלל.
היא מקרינה שבריריות וחולשה - וזה סוד המשיכה שלה.
העובדה שהיא מקרינה טוּב-לב, טוהר ובתוליות רק מגבירה את המשיכה של הגברים אליה.
היא פוחדת ליזום מערכת יחסים עם גבר, ובוודאי שאינה קובעת תנאים משלה. מבחינתה - הגבר הוא המחליט והקובע.
היא רק מתאימה את עצמה אליו, מתוך הקפדה שלא לסטות מהגבולות שהוא הציב לה.
האישה הנשית מתקשה להיות רציונאלית ומניחה לרגשותיה לנתב את חייה.
אם היא שבורה מבפנים - כולם יראו זאת.
היא אינה מסוגלת להסתיר מהפכים וסערות רגשיות החולפים בה.
האישה הנשית היא אדם מוסרי מאוד. היא לא תכפה על הגבר שלה דבר, וגם לא תגרום לו להגיע אליה באמצעים פסולים. היא אינה משתמשת במיניות ובנשיות שלה ככלי נגד הגבר שלה. להפך - היא משדרת לגבר שהיא מובנת מאליה גם בכל הקשור ליחסי מין. האישה הנשית בוטחת בגבר שלה ומאמינה לכל מילה שהוא יגיד לה, כי היא נאיבית ותמימה מאוד. היא חיה בעולם של טוהר ושל טוב, ולכן היא אינה מודעת כלל לאפשרות, שהגבר שלה ישקר לה או ינטוש אותה. מבחינתה, הוא יישאר אִתה תמיד - ממש כפי שהיא חשה כלפיו.
לאישה הנשית יש כִשרון טבעי לגרום לגבר שלה להיסגר מבחינה רגשית.
היא אינה משדרת לו תחושת אמהיות, אלא תחושת ילדותיות.
דווקא העובדה, שהגבר שלה אינו מרגיש דחף להיפתח כלפיה, הופכת אותו חזק מולה שבעתיים, וכך היא נשלטת על-ידו ונתונה לחסדיו.
האישה הנשית חיה בתחושה תמידית של חוסר ביטחון ושל חשש, שמא היא עשתה משהו לא בסדר.
מבחינתה - גבר הוא מושלם תמיד.
לעומת זאת היא טעונת שיפור תמיד.
היא נרתעת מגילויי העֹצמה, הכעס והביקורת שלו, ופוחדת מהם, כיוון שהיא אינה יודעת כיצד להתמודד אִתם.
היא אינה מכירה את הצד הגברי שבה, ולכן היא מגיבה בחוסר אונים ובייאוש, כשהוא מקרין לה שאינו מרוצה ממנה.
האישה הפאסיבית הנשית נמשכת בדרך-כלל אל גברים גבריים, מחוספסים ושכלתנים - אבל זו בדיוק הסיבה, שבסופו של דבר, הם עוזבים אותה.
מבחינת הגבר, האישה הנשית היא כלי להשתעשע בו, להעביר באמצעותו את הזמן.
ככל שהתלותיות שלה בו מעמיקה, כך הבוז שלו כלפיה ודחייתו ממנה הולכים וגדלים.
האישה הנשית היא בעלת נטייה מובהקת לטפח את הגבר שלה ולעודד אותו.
היא רק רוצה בטובתו, והיא תעשה הכל כדי להאדיר את האגו שלו.
היא מפנטזת על גבר עדין ורגיש כמוה, על גבר שיעריך אותה, אבל כיוון שהיא אינה משתנה, היא נופלת תמיד על גברים עדינים למראית עין, שלמעשה הם כוחניים ושכליים.
היא תמיד מוצאת את עצמה מנוצלת ומושפלת על-ידי גברים חסרי מצפון.


הגבר הפאסיבי הנשי

הגבר הפאסיבי הוא גבר בעל גישה נשית ביחסיו עם בת זוגו.
הוא עדין, רגיש, מתחשב, נוח, ותרן, סלחן, מבין, הססן ולא תחרותי. הוא תלותי, פחדן, איטי, חסר העזה, מעדיף לעקוף מכשולים ולא להתמודד אִתם, מגיב לאירועים וחסר יכולת לקחת אחריות למעשיו או למעשי אחרים.
הוא מחפש אישה שתטפל בו, שתוביל אותו, שתנחה אותו ושתחליט בשבילו את ההחלטות הקשות.
הוא מחפש אימא, ומבחינתו, זוגיות היא ניסיון לשוב אל הרחם.
מבחינת הגבר הפאסיבי, האישה היא השולטת - כי הוא הנחות והחלש.
הוא אינו רואה את עצמו, כי הוא ממוקד רוב הזמן בה, ובצרכיה וברצונות שלה.
הגבר הפאסיבי אינו טיפוס של מחנך.
עליו נאמר: "חוסך שבטו - שונא בנו".
הוא רגיש ועדין מכדי להוביל את בת זוגו בצורה נחושה ותקיפה כשצריך.
אף שהוא מנסה לגרום לה ללכת בעקבותיו בעזרת ניסיונות שכנוע, הסברים ולפעמים אף תחנונים - הוא מוצא את עצמו שוב ושוב מובל על-ידה.
הוא אינו מסוגל להתמודד עם בת זוגו, ובמאבקי הכוח ביניהם - הוא הראשון שנשבר, כי הוא חלש ממנה.
הוא רואה את בת זוגו כנמצאת מעליו דרך קבע.
לכן הוא נוטה להעריץ את בת זוגו, לפעמים הוא אפילו יסגוד לה, ובוודאי יחשוש לבקש ממנה להשתנות למענו.
קל מאוד לספק אותו ולרצות אותו, כי הוא מסתפק במועט, ומרבית הזמן הוא חש בר-מזל רק בשל העובדה, שהיא בחרה דווקא בו.
הגבר הנשי הוא גבר ה"מוכר את עצמו בזול".
הוא חש נחות עם בת זוגו, לכן הוא נותן לה ומעניק לה ללא חשבון, בלי לבקש או לצפות לתמורה. הוא טיפוס מבין ומזדהה, שיסלח לבת זוגו על דברים, שהיא לעולם לא הייתה סולחת לו.
הגבר הנשי נוהג לחשוף את רגשותיו ואת כוונותיו מיד בתחילת הקשר, ואילו בת זוגו נשארת חידה מבחינתו, וכך הוא חי בערפל קרב.
יש לו סבלנות, והוא אינו מעֵז ללחוץ על בת זוגו שתעניק לו את הסיפוקים שלו.
המוטו שלו בחיים הוא: לאט לאט, אולי בפעם הבאה.
הגבר הנשי מושפע בקלות מדעותיה של בת זוגו ומרצונותיה, ואינו מתנגד לה בדרך-כלל.
הוא אדם חולמני, החי בפנטזיה, והוא משדר לבת זוגו חוסר אונים ומוגבלות בחיי היום-יום.
הוא פזרן במילים שהוא אומר לה, בדרך-כלל אינו מסוגל לעמוד במילה שלו ומפזר הצהרות סתמיות רק כדי לרַצות אותה.
הוא מבולבל, לא מעשי, ופעמים רבות כוונותיו ורצונותיו אינם ברורים.
הוא אינו יודע להחליט, ובמקום לפתור בעיות הוא ממתין בתקווה שהן ייפתרו מעצמן.
כשבת זוגו מתנגדת לרצונותיו, הוא ייסוג, אך גם אם הוא יתווכח אִתה, הרי בסופו של דבר הוא יוותר, ובמרבית הפעמים אף יתנצל.
הגבר הנשי הוא טיפוס מופנם, שקט ועצור בדרך-כלל.
הוא לוקח את החיים ללב, ומחפש באישה יציבות וביטחון.
הוא שונא להיות לבד, כיוון שאז הוא מרגיש כילד נטוש.
לכן הוא רואה עצמו קשור ומחויב לבת זוגו, המתפקדת כגלגל ההצלה שלו.
ככל שהקשר נמשך, הוא רואה אותה פחות ופחות כחברה וכשותפה, ויותר כאימא וכמשענת.
הגבר הנשי פוחד לצאת מהחסות של סינור אמו, לכן הוא גם אינו יודע לשחרר את בת זוגו - מה שגורם לרבות מהן לנטוש אותו. במערכות יחסים הוא חושף כבר מההתחלה את מרבית החולשות שלו, וכמובן את שפע הצדדים השליליים שלו, ואינו משאיר כמעט כל מקום לתקווה.
מצד שני, הגבר הנשי הוא טיפוס סוציאלי ומבין, הוא מוסרי ואִכפתי מאוד.
הוא מחויב לאישה אחת ומוכן לעשות הכול בשבילה - זה סוד המשיכה שלו.
הגבר הנשי נמשך באופן טבעי לנשים חזקות ודומיננטיות.
העֹצמה שלהן שובה את לבו, כי הוא רואה בהן את אימא שלו.
ככל שהוא מאוהב בהן, כך הוא נצמד אליהן יותר ויותר.
כשהתלותיות שלו הופכת להיצמדות - הוא ננטש בדרך-כלל על-ידי בת זוגו ונשאר המום.
קשה לו לקבל את הפרֵדה, ולכן גם אחרי שהיא עוזבת אותו, הוא ימשיך לראות בה חלק בלתי נפרד ממנו, כי הוא תופס זוגיות כמערכת יחסים שבין ילד לאימא.
כפי שהגבר הנשי אינו יוזם בדרך-כלל קשרים, כך הוא נמנע מליזום פרֵדות.
גם אם הוא החליט להיפרד - הוא ימתין בדרך-כלל, עד שבת זוגו תגיד את המילה הראשונה שתוביל לפירוד.


אם נבטא את המחצית האבודה שלנו באמצעות בני זוגנו - נישאר חצויים תמיד
אם איננו מסוגלים לאהוב את עצמנו בשלמותנו, כיצד נוכל לאהוב באופן שלם וטוטאלי מישהו אחר? אם אישה גברית אינה אוהבת את הצד הנשי שבה, כיצד היא תוכל לאהוב באמת את הצד הנשי של הגבר שאִתה? אם גבר נשי אינו אוהב את הצד הגברי שבו, כיצד הוא יוכל לקבל באמת את הצד הגברי של האישה שאִתו? אנו מנסים להגיע לשלמות שלנו באמצעות בני זוגנו במקום באמצעות עצמנו, וכך אנו רק מחריפים את הבעיה. במקום להשתנות אנו נשארים חצויים ומפוצלים יותר ויותר בפנים. גבר נשי, שמתאהב באישה גברית, חווה באמצעותה את הצד הגברי האבוד שבו. במקום לגלות אותו באמצעות עצמו הוא מגלה אותו באמצעותה, אבל כשהיא עוזבת - הוא נשאר חצוי כפי שהיה תמיד. הוא היה גבר נשי, ועם אישה גברית הוא תמיד יישאר גבר נשי, כי כשהוא אִתה - אין לו צורך להשתנות. הוא אינו צריך לעורר את הצד הגברי שבו - יש לו את הצד הגברי שבה.

אם נמשיך לבטא את המחצית האבודה שלנו באמצעות בני זוגנו במקום באמצעות עצמנו, נישאר חצויים תמיד. ההרגל הטבוע בנו כבר מילדותנו המוקדמת הוא כה חזק, עד שאנו פוחדים לקרוא עליו תיגר. אנו פוחדים "לגעת" בו ולשנות אותו. הפיצול הפך להיות דרך חיינו, עד שהפסקנו לנסות לשוב אל השלמות שלנו בכוחות עצמנו. במקום זאת אנו נותנים לאחרים לעשות את העבודה שלנו, ואנו עושים את העבודה של האחרים - וכך אף אחד אינו משתנה. גבר נשי עושה את העבודה לאישה הגברית, כי בעצם הפיכתו לבן זוגה הוא מעורר בחייה את הצד הנשי החסר בה. גם היא עושה את העבודה בשבילו, כי בעצם הפיכתה לבת זוגו היא מעוררת בחייו את הצד הגברי החסר בו. יחד, בזוגיות, הם משתנים כביכול, כשלמעשה הם לא השתנו כלל: הוא נשאר גבר נשי, והיא נותרה אישה גברית. הזוגיות שלהם יוצרת אשליה זמנית, כאילו כל אחד מהם שב אל השלמות שלו. אבל כשהזוגיות נגמרת - האשליה מתנפצת. כל אחד שב אל הגודל הטבעי שלו, אל המחצית היחידה המוכרת, ואז הם שוב מתחילים במסע החיפוש אחר השלמות האבודה שלהם.

הדרך חזרה לשלמות שלנו היא לעורר בתוכנו את המחצית שעליה ויתרנו
הפחד הגדול ביותר שקיים באנשים אינו פחד מפני מוות או מפני אסון. הפחד הגדול ביותר הקיים בנו הוא פחד מפני שינוי: שינוי עצמי, שינוי פנימי. זו הבעיה שמונעת מאתנו לשוב אל השלמות הפנימית שלנו. אנו פוחדים לפעול בניגוד להרגל שלנו. אנו פוחדים לשנות את עצמנו ולעורר את המחצית שעליה ויתרנו. לגבר הנשי ולאישה הנשית - גבריות היא הדבר המפחיד ביותר. לכן מבחינתם, שינוי שיעורר בהם את הגבריות הפנימית הטמונה בהם הוא הדבר המפחיד והקשה ביותר. לגבר הגברי ולאישה הגברית - נשיות היא הדבר המפחיד ביותר. לכן מבחינתם, שינוי שיצית בתוכם את האיכויות הנשיות הפנימיות הטמונות בהם הוא הדבר הקשה והמרתיע ביותר.
שינוי, התחדשות, צמיחה, גילוי והפתעה - יוצרים בנו פחד מהלא-נודע. אבל אצל כל אחד הלא-נודע שונה. אצל הגבר הנשי והאישה הנשית - גבריות היא הלא-נודע, ולכן היא יוצרת בהם פחד. אצל הגבר הגברי והאישה הגברית - דווקא נשיות היא הלא-נודע והלא מוכר, ולכן אצלם נשיות היא זו שיוצרת פחד. אם לא נקבל את הפחד כחלק מהחיים, ואם לא נפעל כדי לעורר את המחצית שעליה ויתרנו, לעולם לא נוכל להשתנות באמת. לא נוכל לשוב אל האיחוד הפנימי, ובעקבותיו - לאיחוד הזוגי.

התיקון הפנימי והחתירה לשלמות הם הייעוד שלנו בעולם הזה
באנו לעולם כדי לבצע תיקון פנימי. הייעוד של כל אחד הוא לבצע את התיקון הפרטי שלו. לשם כך הגענו לכאן, לשם כך קיבלנו חיים. יש לנו את כול החיים כאן, בכדור הארץ, כדי לבצע את התיקון הזה, ואם נברח וננסה להימנע מכך כל חיינו - ממילא נשוב לכאן פעם נוספת, בגלגול הבא, כדי שנוכל להשלים את מה שהחסרנו.
הייעוד של כולנו הוא לשוב אל השלמות הפנימית שלנו וליצור אהבה אלכימית עם הנשמה התאומה שלנו. התיקון שלנו הוא לשוב לאחדות הפנימית, לחזור הביתה אל האלכימיה שבתוכנו. לגבר הגברי ולאישה הגברית משמעות התיקון היא להיות נשיים. לפעול בניגוד להרגל של שנים ולעבור לצד השני על עצמם. לגבר הנשי ולאישה הנשית משמעות התיקון היא להפנים את השקפת העולם הגברית, שכה זרה להם. וכך, בסופו של דבר - כולנו נגיע לאותה הנקודה ולאותו המצב - לשלמות פנימית מאוחדת של הצד הגברי והנשי שבתוכנו.

אם נבנה הרגל הפוך,נוכל סוף-סוף לשוב לשלמות הפנימית.
ההרגל הטבוע בנו גורם לנו להיות חסומים רק בצד אחד של עצמנו
ברגע שיצרנו פיצול בשלמות שלנו, יצרנו גם את ההרגל, את הקיבעון. כשוויתרנו על זכות הבחירה שלנו - יצרנו את הרגל חיינו. ההרגל הוא זה החוסם אותנו בצד אחד של עצמנו: או גבריים או נשיים. ההרגל הזה הוא הרגל של שנים, ולכן הוא טבוע בנו עמוק עמוק בפנים. ההרגל הזה הוא השולט בחיינו, כי הוא זה היוצר אצלנו דפוסי תגובה קבועים. ההרגל הזה גורם לנו להגיב למצבים שונים באותה הצורה: או רק בגישה הגברית או רק בגישה הנשית. בכל צעד או שעל שבהם הלכנו נוכל לראות את עקבותיו של ההרגל. הוא מלווה אותנו רוב חיינו כצל נסתר. הוא שב ומופיע מתוך התת-מודע שלנו בכל פעם שאנו עומדים לעשות צעד אחר, שונה. בכל פעם, שאנו רוצים להשתנות, הוא פורץ אל התודעה שלנו ומנסה לעצור אותנו.
להרגל הזה יש אלף פרצופים, ואין-סוף תירוצים. הוא ישכנע אותנו בכל צורה אפשרית מדוע לא להשתנות, כי מבחינתו שינוי הוא מוות. כל פריצה של תבנית התגובה הקבועה שלנו ממיתה עוד חלק מההרגל, וההרגל הזה אינו רוצה למות. אל תטעו, להרגל הזה יש חיים משלו. הוא רואה את עצמו כבעלים שלנו. הוא אינו מוכן לוותר על השליטה בנו. כל עוד הוא חי - הוא יגרום לנו למות מבפנים. ההרגל הזה מייצג את ה"גורל", את חוסר השליטה ואת חוסר המודעות. ההרגל הזה מעדיף שנישאר ישנים, שלא נפקח עיניים, שלא ניקח מידיו את השליטה בחיינו.

אם נבחר ליצור בנו הרגל חדש והפוך - נשוב סוף-סוף לשלמות ולחופש
כדי להשתחרר מאחיזתו של ההרגל - עלינו ליצור בתוכנו הרגל הפוך. אם עד היום היינו גברים נשיים או נשים נשיות - מעתה עלינו לבנות הרגל הפוך ולהיות גבריים. במקום ההרגל להגיב באופן נשי, עלינו להרגיל את עצמנו להגיב באופן גברי. לעומת זאת אם עד היום היינו גברים גבריים או נשים גבריות - עכשיו עלינו לבנות בתוכנו הרגל הפוך ולהיות נשיים. עלינו להחליף בהדרגה את ההרגל להגיב באופן גברי, ולהתחיל להגיב באופן נשי.
כשאנו יוצרים הרגל הפוך, אנו משתחררים בהדרגה מאחיזתו של ההרגל ה"טבעי" שלנו. כשאנו מפנימים התנהגות ש"זרה" לנו, אנו מעוררים את המחצית האבודה שלנו. המחצית הזאת "זרה" לנו, כי איננו רגילים להיות בה. ההרגל מנע מאתנו מלחוות אותה כל חיינו. אבל עכשיו, כשאנו משתחררים מאחיזתו החזקה, נפתחת בפנינו הדרך לחוות את עצמנו בשלמותנו. כשאנו פוסעים צעד אחר צעד אל הלא-נודע ואל ה"זר" - החסימה הפנימית מתחילה להתפורר, ואנו נכנסים לעולם חדש, לחצי השני של עצמנו. אנחנו מגלים את עצמנו, את השלמות שלנו, את אותה המחצית, שמצד אחד פחדנו שאינה קיימת, אך מצד שני תמיד קיווינו בתוך תוכנו שהיא חלק מעצמנו. ובכן, עכשיו הגיע הזמן לגלות אותה.

האישה הנשית צריכה להפוך למובילה
אם עד היום היית אישה נשית; אם עד היום דאגת לרצות את בן זוגך, התביישת לומר, התביישת לבקש, פחדת להעמיד את עצמך שם; אם עד היום נתת לצרכים שלו לבוא לפני הצרכים שלך; אם עד היום פחדת להגיד לו גם "לא" - היית צמודה לקוטב הנשי הקיים בך, ועתה זה ישתנה. כדי לנוע לעבר הקוטב הגברי שלך, עלייך להיות הפעם מעליו - לא מתחתיו, כפי שהיית עד היום. לכן מעכשיו העמידי את הצרכים שלך לפני הצרכים שלו. קודם את, רק אחר כך הוא. מעכשיו את קובעת, את מחליטה, את יוזמת. החזירי לעצמך את כבודך האבוד, את עוּבדַת קיומך מולו. מעכשיו תחווי את הצד הכובש והאקטיבי הקיים בך. סוף-סוף יש לך את ההזדמנות להיות המובילה. זה הזמן שלך ללמוד להיות גברית.

הגבר הגברי צריך להיות כנוע
אם עד היום היית גבר גברי; אם לא ידעת להתחשב בה; אם תמיד הפגנת את העליונות שלך, ולא נתת לה אפילו פתח כדי להגיע אליך; אם תמיד שמרת על איפוק ועל קור רוח; אם תמיד חשבת ולא הרגשת, כל הזמן הזה נצמדת לקוטב הגברי שבך, אך הפעם אתה יכול להשתנות. כדי לנוע לכיוון הצד הנשי שבך, עליך להיות הפעם מתחתיה - לא מעליה, כפי שהיית עד היום. לכן הפעם תלמד להיות עדין, תלמד להתחשב גם בה. הפעם תלמד לבטא את הרגשות שלך, תלמד לכבד גם אותה. הפעם תתייחס אליה כאל אדם בעל רגשות. יותר מזה - הפעם תאפשר לה להפגין את הכוח שלה, את הנחישות שלה, את החכמה שלה. הפעם היא תהיה מעליך, ואתה תיתן לזה לקרות. זה לא יהיה לך קל, אבל תיתן לה לשלוט בך. אל תיתן לאגו שלך לעצור אותך, אל תיתן לכבוד העצמי שלך למנוע ממך לעשות את זה. אל תתנגד ואל תיבהל - דבר רע לא יאונה לך, להפך. נכון, האגו שלך ייפגע, הכבוד שהיית רגיל אליו יילקח ממך, אבל אתה לא תיפגע. הכבוד והאגו המזויפים הם שייפגעו, וכך זה צריך להיות כדי שתהיה אדם שלם, אבל אתה עצמך לא תיפגע. חשוב שתזכור זאת. רק אם תזכור את זה, תוכל לתת לעצמך את ההזדמנות לחוות את הצד הרגשי, הנשי והיצירתי, את הצד שבו היא הייתה כל הזמן - רק כך תוכל להבין אותה ואת עצמך באופן שלם. תוכל לחוות את הצד העדין, הרגיש, המקבל והמתחשב שקיים בך. זה הזמן שלך ללמוד כיצד להיות נשי.

האישה הגברית צריכה להיות מובלת
אם עד היום היית אישה גברית; אם תמיד היית היוזמת, ולא מצאת גבר שידע לנהל אותך; אם תמיד חשת מתוסכלת מהכוח שלך, כי כל הגברים פחדו ממך, ואת נותרת ללא החיבוק, ללא החום, שלמעשה חיפשת תמיד; אם תמיד הפגנת כוח ועוצמה כלפי גברים, את נצמדת אל הקוטב הגברי שלך, אבל עכשיו את יכולה להשתנות. כדי להגיע לקוטב הנשי שלך, עלייך להיות הפעם מתחת לגבר - לא מעליו, כפי שהיית עד היום. מעכשיו תני לעצמך להיות דווקא חלשה, להיות נכבשת, להיות אישה. תני לגבר שלך לשלוט בך, אל תתנגדי לתהליך הזה - כך תלמדי מהי התמסרות מוחלטת. לכי עם הרכות שבך עד הסוף. תני לזה לקרות, אל תעצרי ואל תילחמי - פשוט תוותרי. תהיי מה שלא נתת לעצמך כל השנים. אפשרי לעצמך לנוח, הפסיקי לעמוד על המשמר כל הזמן. תני לו לנהל את ההצגה, כי מעכשיו את תהיי בתפקיד האישה הנשית והרכה. יש לך את ההזדמנות המיוחדת לחוות את הצד הכנוע והנכבש שקיים בך, את הצד הפאסיבי שרוצה שיובילו אותו. יש לך הזדמנות לחוות את הצד הרגיש, המתחשב והמעניק שקיים בך ורוצה לצאת החוצה. זה הזמן שלך ללמוד לקבל את הכוח הנשי שבך.

הגבר הנשי צריך להיות יוזם
אם עד היום היית גבר נשי; אם לא הגשמת אִתה את מה שתמיד רצית; אם פחדת לעשות את זה שמא היא תיפגע, כי פחדת שתכאיב לה, שזה יבריח אותה ממך, שהיא תשנא אותך; אם נסוגות תמיד מפני הכוח שלה; אם הערצת אותה במקום להכיר אותה; אם בתוך עצמך פחדת ממנה במקום להיות שווה לה, אתה נצמדת לקוטב הנשי שקיים בך, אבל מעכשיו הכול יכול להשתנות. אם אתה רוצה להגיע לקוטב הגברי שלך, עליך להיות הפעם מעליה - לא מתחתיה, כפי שהיית עד היום. יש לך את ההזדמנות לעשות את מה שחלמת תמיד, אך לא העזת. נכון - זה דבר מפחיד מאוד, לכן אל תאפשר לרגשות שלך לעצור אותך. תעשה את מה שמזמן כבר רצית לעשות, ואל תעצור. הפעם יש לך אפשרות להפסיק לפחוד ולהתחיל להגשים. תן לעצמך לחוות את הצד הגברי שקיים בך, את הצד היוזם, המחליט, הנחוש. אתה מסוגל להיות גברי, להיות כל כולך גבר, כי זה קיים בך, ואתה מנעת את זה מעצמך עד עכשיו. זה הזמן שלך ללמוד לקבל את הכוח הגברי שבך.

הקטע לקוח מתוך הספר - אהבה אלכימית - יואב ברנזון - הוצאת גל - כל הזכויות שמורות

מל​(נשלט) • 4 בספט׳ 2003

זה בהחלט מעניין לקרוא.

ותודה על הציטוט.

אבל מה לעשות שהחיים הרבה יותר מורכבים מהסטריאוטיפים המובאים בציטוטים הללו.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 4 בספט׳ 2003

מכירה את הספר, קראתי אותו..........

מומלץ בכל לב, יש בו חוץ מאותם קטעים נהדרים שציטט חצי אדון המון דוגמאות ,הסברים ואולי אפילו פירושים לאותה אהבה אל כימית.

רק חבל שלא מצאתי את עצמי באף אחת מהדוגמאות שהציג.

רחפנית.