פרק י"ג הימים עברו עלינו בשגרה מוזרה. מצד אחד ידענו שהזמן העומד לרשותינו קצוב, ומצד שני, כאילו, לכאורה, לא מיהרנו לשום מקום - כאילו עמד לרשותנו כל הזמן שבעולם. בכל בוקר הייתי מעיר אותה ולוקח אותה איתי למעלה.
