alona. |
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
alona. • 26 בפבר׳ 2006
זו תחרות בונה איימי }{
פרפרית ,אהובתי...}{ |
|
lain |
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
lain • 26 בפבר׳ 2006
מעניין
כל פעם שמדברים על הרצון להיות 'זונה' של המאסטר תמיד מערבים צד שלישי בפנטזיה הזו כאילו שלהיות זונה פירושו להמסר לאחר בהכרח עבורי אין זה כך כלל וכלל מאוד מגרה אותי להיות זונה של מישהו אבל רק שלו ולא של אחר. הזנותיות לדידי מגיעה מהמקום של המופקרת, והרצון לספק אחר תאוותו של המאסטר, אך לא אחר תאוותיו של חברו לא. בדס"מ אני עושה בשניים את הטריסום/אורגיות משאירה לוניל. מקווה שכל המעורבים בדבר ילמדו וישפרו לפעם הבאה באם תהיה כי אסור לשכוח שכולנו (השפחה המאסטר וגם הצד השלישי בהנחה כי ישנו) הגענו לכאן על מנת להנות. |
|
ng |
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
ng • 26 בפבר׳ 2006
קורה, ולא רק בבדס"מ, שמישהו מתנהג אליך לא בסדר, ואת שותקת ומשתפת פעולה.
כשזה קורה לי, אני מאשימה רק את עצמי. לא הבנתי מה לעזאזל הביא אותך לספוג שליטה של מישהו שלא ראוי בעינייך. תגידי מאה פעמים שזה היה לכבוד הדום שלך - אני מקווה בשבילך שהוא לא במיוחד מעריך את זה שהיית מוכנה לסבול את ההתנהגות הזאת. כניעה זה יפה כשזו מתנה שאת מעניקה מבחירה. אבל בשם טוהר הבדס"מ סאביות כל כך מתאהבות בתפקיד הקורבן: אתה היית דום בנזונה, אבל לא הצלחת להוציא אותי מתפקיד השפחה המושלמת. אז לא. מגיע לך יותר טוב מזה. את יכולה לסבול ולבקש ליטוף אחר כך בפורום. אבל יכולת לעצור את זה הרבה קודם. |
|
רחום וחנון |
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
רחום וחנון • 26 בפבר׳ 2006
מעבר לכך שהכתיבה שלך סחפה אותי באופן אבסולוטי עד לשורה התחתונה.
הנושא עצמו היה מרתק ,מוצא את עצמי מדמיין אותך ,באופן וונילי ,אולי משום שאני נשלט בעצמי. את מתבטאת כלפיו באופן שלדעתי צריך להגיע אפילו עד לאדם שכמוהו. עצוב היה לי לגלות שליטה שכזאת חסרת אחריות ,וכנשלט אני מוצא את עצמי מזדהה איתך. לדעתי יש בך משהו מיוחד ,כבנאדם. |
|
צ'יטה(שולט) |
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
לשיפחה בכחול
לפני 18 שנים •
26 בפבר׳ 2006
צ'יטה(שולט) • 26 בפבר׳ 2006
נגעת לי בתוך הנשמה, שם עמוק בפנים, ממש ממש, עם מה שכתבת.
|
|
slaveinblue |
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
קרבן? אני לא בטוחה
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
slaveinblue • 27 בפבר׳ 2006
נכון שיכולתי לעצור הכל בתוך הסיטואציה ואין לי להלין אלא על עצמי.
אבל אני לא מתקרבנת עד כדי כך, אני בהחלט לא באה ובוכה שאכלו לי ושתו לי. כתבתי את הדברים כמו שחשבתי עליהם מספר ימים אחר כך, כשניתחתי לעצמי מה קרה שם, איפה היו הנקודות שבגללן יש לי תחושה קלה של חוסר נוחות. בסך הכל נהניתי, היא היתה מקסימה והחוויה עצמה לימדה אותי המון, מכל מני כיוונים. ותודה כמובן למחבקים. זה נעים לי לדעת שנגעתי. }{ |
|
חדשה מאוד(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
Re: לדום המסוקס
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
חדשה מאוד(נשלטת) • 27 בפבר׳ 2006
slaveinblue כתב/ה: לדום המסוקס.
שלום לך אדון. בשבוע שעבר נפגשנו, אדוני ואני יחד אתך ועם שפחתך ולמרות שלא תכננתי, משהו, בשישי ושבת שעבר ובזמן שהיה לי לחשוב (אסור לתת לאישה לחשוב...) גורם לי לכתוב לך את זה. התרגשתי מאוד לפני הפגישה אתכם. זו הייתה חוויה ראשונה לי ולאדוני, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הכנסנו זוג לאינטימיות שלנו. פחדתי מהמון דברים, פחדתי שאאכזב אותו, פחדתי שהיא לא תמצא חן בעיני שאני לא אמצא חן בעיניה. הטעות שלי הייתה שממך לא פחדתי בכלל, המודל שהיה לי בראש הוא של אדוני ומאדם כזה מדוע וממה יש לי לפחד ולחשוש. אתך ידעתי שאסתדר. הגענו וההתרגשות הרקיעה שחקים. בהתחלה נתתם לנו לשחק קצת אחת עם השניה, להכיר. זה הפיג לי חלק מהחששות לגביה. למרות שלא ראיתי אותה. הרגשתי אותה ושמעתי שהיא מתרגשת לא פחות ממני. אבל אז פרשנו אתה ואני לצד אחד של החדר והיא נשארה לשחק עם אדוני. חשבתי שהקנאה תעביר אותי על דעתי אבל לא, לא קינאתי. קצת קינאתי בזה שהיא כל כך נהנית, הרי ברור היה לי שהיא תהנה אני מכירה את האדם שהייתה איתו, בזמן שאני עסוקה בעיקר בלהיות תחת שליטה מילולית. "מה את?" "מה אני?" "כן, מה את?" סטירה. "כלבה?" "יפה כלבה, ושל מי את כלבה?" "שלך אדון?" "יפה" סטירה "ומה את עוד שלי?" "זונה אדון?" "יפה" סטירה "אני אחנך אותה, אני אדון קשוח, אני אלמד אותך איך לפנות אלי" "תודה אדון" וכולי וכולי... לא שתקתי לרגע. על כל דבר הייתי צריכה להודות, לספר לך כמה אתה ורק אתה אדון מדהים נפלא ונהדר. ידעתי שזה קיים, לא היה לי מושג איך זה יעבוד עלי. אני מודה, הסיטואציה של המסירה חירמנה אותי כהוגן, נטפתי. אבל השיחות האלו אתך כמעט שכיבו אותי. לא נתת לי שניה של מנוחה. ומעבר להכל, כל הזמן, למרות שנהניתי, צעקה לי מחשבה אחורית בראש צעקות מחרישות אוזניים שאמרו "לעזאזל, באיזו זכות הוא חושב שמותר לו לפנות אלייך כך? באיזו זכות הוא מאמין שאת תעשי כל מה שיגיד לך? ובאיזו זכות הוא חושב שכל מה שאת רוצה בעולם זה למצוץ לו את הזין?" כי הרי בינינו, הסיבה היחידה שהייתי שם, כורעת מולך היא שאדוני אמר לי להיות שם. הסיבה היחידה שעשיתי מה שאמרת היא שאדוני אמר לי לעשות מה שתגיד לי. לא באמת היית כל עולמי, לא באמת הערצתי את הזין שלך ולא באמת חשבתי שאתה מדהים ונפלא ונשגב. האמת היא שגם לא הייתי כלבה או זונה שלך. אני שלו. וכשלו אני עושה באהבה כל מה שהוא אומר לי לעשות וזו הסיבה היחידה שעשיתי מה שאמרת לי אתה לעשות. טריקי, אני יודעת, ובכל זאת זה המצב. כל זה היה יכול לשעשע אותי לולי היו כמה נקודות שבגללן התהפכתי במהלך השבת. עשית שם כמה דברים אדון שהיו מאוד לא "אדוניים" לטעמי. עשית כמה דברים (ואני לא מדברת על לדרוש ממני להגיד דברים) שהיו ממש לא לעניין. קודם כל לא נתת לי מילת בטחון. נכון שלא הייתי לחוצה, ידעתי (ובדיעבד גם הסתבר שצדקתי) שאדוני שומר עלי כל הזמן ודואג לי. ובכל זאת זו הייתה אחריות שלך. בהמשך, מי לעזאזל נתן לך את הזכות לדחוף לי אצבע לתחת ואחר כך לדרוש שאכניס אותה לפה??? אולי אתה אידיוט מוחלט ולא יודע שמה שהיה שם לא יכול להגיע לשום מקום אחר בלי לעבור קודם במקלחת, אבל אדוני הדגיש בפניך קודם לכן שאם אתה רוצה להיכנס לי לישבן אתה עושה את זה בצורה נקיה. אתה לא ידעת מה שאני ידעתי, שאני נקייה גם שם ולכן יכולה לאפשר לך לעשות את זה. אבל לעזאזל, מאיפה הזכות? אחר כך תפסת לי את הציצי כל כך חזק עד שהייתי צריכה לבקש ממך די בתקיפות להזיז את היד. לא כי כאב לי יותר ממה שיכולתי לסבול אלא כי הובהר לך חד משמעית שאסור לך להשאיר עלי סימנים. ושוב, מי נתן לך את הזכות ללחוץ עלי כך? אז נשאר סימן, ואני אתמודד איתו בשבוע הקרוב. אבל תגיד לי אדון, איפה אתה חי? בקיצור, רציתי חוויה של החפצה, לא במקרה אמנם, אבל היו לי גם פנטזיות כאלו. אתך, קיבלתי את זה, בהחלט קיבלתי. נכון, בכל רגע נתון יכולתי לקום וללכת. ידעתי שאם רק אבקש, הוא יעזוב הכל ונלך ביחד. ידעתי שאדוני שלי שומר עלי ולא ייתן לשום דבר רע באמת לקרות לי, הרגשתי בטוחה לחלוטין לאורך כל הדרך. וגם מאוד נהניתי מהחוויה. האישה שלך מדהימה, מתוקה ורכה ואהבתי להיות איתה. אבל אתה? אני לא אצטער אם לא ניפגש יותר. זלזלת בי, זלזלת בזוגיות שלי וזלזלת באדם שבי. אני לא כועסת. יודע מה? אולי אני כן קצת כועסת, על החוצפה. אבל לא נפגעתי ממך בשום דרך. ובכל זאת, חשוב לי, כדי שלא תעשה את אותן טעויות בעתיד. בבקשה, תהיה יותר קשוב. גם למה שמבקשים ממך וגם למה שקורה בשטח. ובעיקר, תהיה יותר בן אדם ותדע שתמיד, ולא משנה מה, מולך גם יש בן אדם. עם רגשות ומחשבות ולא רק עם פנטזיות. יום נעים לך. מקרה קלאסי של דוםחרא. מבלי לפגוע בשפחה.. אם תבואי ממקום שאת ראויה ליותר, תקבלי יותר. הדוםחרא שלך היה עסוק בגחמות המיניות האלימות שלו ולא בך, הוא לא היה שם בשבילך יש לך חובה לכעוס ולתת לו בעיטה בתחת היישר לפח הזבל של גברים אלימים ושובנטסיטים. |
|
slaveinblue |
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
ואאלה
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
slaveinblue • 27 בפבר׳ 2006
כמה כיף להיות מקרה קלאסי של משהו, גם אם זה דוםחרא.
רק לא הבנתי, את מי לזרוק לזבל? את המסוקס או את אדוני? ואיפה זה נמצא הפחזבל הזה של גברים אלימים ושוביניסטים? אני צריכה לדעת שלא אזרוק בטעות את הדום הלא נכון לפח הלא נכון... רק במקום אחד טעית. אני יודעת בדיוק למה אני ראוייה |
|
בל{SK} |
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
היי שפחה בכחול
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
בל{SK} • 27 בפבר׳ 2006
אני רוצה להתעכב על נקודה מסויימת ואני מקווה שתביני שזה לא בא ממקום שיפוטי,
אמרת שהמשך מתוך כבוד לאדון שלך ואני חושבת שעשית את זה המון פעמים בחיי אבל נדמה לי שאפילו האדון שלי היה מעדיף שאני אתן ביטוי לעצמי יותר מאשר כבוד אליו, זה נכון שכל משחקי השליטה מבוססים על זה שאת סובלת למענו, לעתים מבטלת עצמך בשבילו אבל השאלה היא האם את באמת שלמה אם העובדה שוויתרת על עצמך, בנקודה הזאת בכדי לרצותו ודיברת על פנטזייה של החפצה ואני נזכרת איך בסשן הראשון שלי, הוא הפך אותי הדום לרגליו ונדמה לי שאחד הלקחים שלי ממה שסיפרת קשור לחילופי זוגות וכמה לי אישית זה לא מתאים אבל הלקח השני קשור לעובדה שאני צריכה לתת אמון באדון שלי שיעדיף שאני אקום המקרה כזה, ואם היום, אחרי השסן , בדעה צלולה, אני עדיין חושבת שהוא יעדיף שפחה יצוגית ומשחק עם אחרת, אז זה לא משחקי שליטה יותר ואני אכן הקורבן. |
|
slaveinblue |
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
לא בדיוק
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
slaveinblue • 27 בפבר׳ 2006
לא המשכתי מתוך כבוד אליו. אם הייתי סובלת הייתי מפסיקה את זה.
מייד. והידיעה שאני יכולה להפסיק את זה בכל רגע נתון נתנה לי המון בטחון. הדברים שכתבתי הגיעו רק במחשבה לאחר מעשה כשניתחתי את הדברים. כשחשבתי עליהם, כשניסיתי להביר לעצמי מה היה שם שהיה מצויין, מה היה שם שהיה טפשי בעיני ומשעשע קצת ומה היה שם פשוט לא מקובל. הוא לא באמת פגע בי, הדברים היו תוצאה של חוסר תשומת לב שלו, אבל עם מישהו כזה, שלא שם לב לדברים בסיסיים כמו מילת בטחון וסימנים, עם מישוה כזה אני לא רוצה להיות. |
|