צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
סיום פרק ראשון, בעולם הבי די אס אמי - מסקנות
אז ככה. את כניסתי ממש לעולם אמנם עשיתי לפני 5 שנים. אבל לפני חודש בדיוק פתחתי בהסתערותי על שוכני הכלוב. ואו אז, התחלתי לחוות סשנים מפה ומשם. אמנם באופן די אינטנסיבי, אבל בזמן די קצר. לא היו לי יחסים בתור נשלט, אז יכול לספר רק על אלו בתור שולט. עכשיו, הגעתי לצומת, ביחסיי עם עולם זה. וברצוני לשתף אתכם במסקנותיי מתקופה זו.
אז ככה, בקצרה, אני מוצא את עולם הסשנים והיחסים הבי די אס אמיים משול לארוחת יום שישי. אני מאד אוהב לבשל, ומבשל פעיל. אבל אני בנוי לארוחות יום שישי, לא לבישול יומיומי. בארוחות אלו, בתפישתי, משקיעים מאמץ מיוחד, באוכל גורמה. ואותו דבר בעולם הזה, לטעמי. סשן זה דבר מצוין, ומביא למקומות מדהימים ממש. אבל אפשר לעשות אותו בגדר, ארוחות יום שישי, ולא ביומיום. הוא כרוך במאמץ מיוחד, בתכנון, בהשקעה, ואכן מניב תוצאות מבורכות. בניסיוני בעולם שלנו, יחסים בדסאמיים, כרוכים במאמץ רב. אבל מה, כל הזמן. לא רק ביום שישי. ופה טמונה הבעיה לדעתי. יש אמנם שתי פאזות ביחסים כאלה: ההקמה, והשוטף. בהקמה אמנם נדרש מאמץ חריג, כמו בכל הקמה. אלא מה. ממה שאני פגשתי, גם השוטף טומן בחובו מאמצים חריגים, שהם בגדר ארוחת ערב שבת. הנשלטות, ואני מתייחס פה, לאלה שאני פגשתי, כמובן, ולאו דווקא נשלטות שלי, זקוקות לתשומי בלתי פוסק, כל הזמן. הן זקוקות לזה ממש, ובאינטנסיביות יומיומית. שהרי הן עוברות תהליך מאד חשוב. שהרי הן מקריבות את עצמן, על מזבח הגבריות שלי. שלא יהיה לא ברור, אני אדם משקיע בנשים שלי. אבל בחיאת, יש לי גם חיים, יש לי גם עבודה. שחררו קצת. אז לא. לא משחררות. הן זקוקות לי ממש. הן עוברות תהליכים, ואני הרי המדריך שלהן. והן תקועות בכלל בלעדי. לא יכולות להמשיך. כאילו כל קיומן תלוי בי. ומי אני בכלל ? מי אני פה ? בתפישתן, אני מרכז העולם, הדום שלהם. אז זהו, אני מצטער, אני לא. ובחיי שאני בוחר כאלה, בתור מכרות שלי, שהן, אישיות בפני עצמן, עוצמתיות מאד, חזקות. אבל מה, ברגע שהן נכנסות למשבצת הסאבית, הו הו הו, אני מרכז עולמן, והן לא יכולות רגע בלעדי. כאילו מה נהייה ? רגע רגע פה. תירגעו. העולם עדיין עומד על תילו, ואני לא מרכז היקום פה. בכלל לא. ואפילו אני בשר ודם, ובעל חיים של עצמי, מעבר למסגרת הזו. ושואל אני את עצמי, אולי זה בכלל אני שמחולל יחסים מוזרים כאלה. אולי הדוגמאות שפגשתי, של סאביות, יש בהן ייחוד מסוים, זר ושונה מהנורמה. ביחסים ווניליים, מה שם קורה ? שם, יש הקמה גם, ומשקיעים בה הרבה. אבל אז נכנסים לשגרה, וחיים את החיים. ויש שם לכל אחד מאיתנו, חיים משל עצמו, ויש גם חלקים משותפים. אבל בת זוגי שתחייה, לא זקוקה לי חלילה בכדי לנשום. היא יכולה לנשום בעצמה. אבל, אתם יודעים מה, לא. אני די משוכנע, שזה ככה פשוט. זה שם המשחק. פה, מקור המשיכה הסאבית לעולם הזה, הוא פשוט שיהיה מישהו שידאג לה, שייקח עליה אחריות. ואתם יודעים מה, לא רוצה את המשחק הזה. משהו בו לא בסדר. אני רוצה משחק אחר. משחק שבו הסאבית היא תותחית, ולא צריכה אותי בשביל לנשום. היא אמנם עוברת חוויות מאד חזקות, בעולם הזה, ואני כמובן אהיה שם בשבילה. גם אני עובר שם חוויות מאד חזקות. אבל היא, אדם עוצמתי, שלא זקוקה לי בשביל לנשום, היא זקוקה לי בתחום זמן מוגדר, שם היא קופצת מדרגות. ובהפסקות, היא לוקחת משם, וצועדת בעצמה, בגאון ובעוצמה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
לא יודע אילו נשלטות פגשת, אבל כאלה שהפסקה הזו
ציטוט: לא משחררות. הן זקוקות לי ממש. הן עוברות תהליכים, ואני הרי המדריך שלהן. והן תקועות בכלל בלעדי. לא יכולות להמשיך. כאילו כל קיומן תלוי בי. ומי אני בכלל ? מי אני פה ? בתפישתן, אני מרכז העולם, הדום שלהם.
מתארת אותן נאמנה בהחלט אינן מייצגות את כל קהילת הסאביות, וטוב שכך. אם תמשיך לחפש, אני בטוח שתמצא גם אחרות, תלותיות פחות. אותן נשים, אגב, יסכימו לתיאור הזה שלהן או יחלקו עליו? |
|
|
מUחדת
|
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
צ'יטה כתב/ה: יש אמנם שתי פאזות ביחסים כאלה: ההקמה, והשוטף. בהקמה אמנם נדרש מאמץ חריג, כמו בכל הקמה. אלא מה. ממה שאני פגשתי, גם השוטף טומן בחובו מאמצים חריגים, שהם בגדר ארוחת ערב שבת.
הנשלטות, ואני מתייחס פה, לאלה שאני פגשתי, כמובן, ולאו דווקא נשלטות שלי, זקוקות לתשומי בלתי פוסק, כל הזמן. הן זקוקות לזה ממש, ובאינטנסיביות יומיומית. שהרי הן עוברות תהליך מאד חשוב. שהרי הן מקריבות את עצמן, על מזבח הגבריות שלי. שלא יהיה לא ברור, אני אדם משקיע בנשים שלי. אבל בחיאת, יש לי גם חיים, יש לי גם עבודה. שחררו קצת. אז לא. לא משחררות. הן זקוקות לי ממש. הן עוברות תהליכים, ואני הרי המדריך שלהן. והן תקועות בכלל בלעדי. לא יכולות להמשיך. כאילו כל קיומן תלוי בי. ומי אני בכלל ? מי אני פה ? בתפישתן, אני מרכז העולם, הדום שלהם. אז זהו, אני מצטער, אני לא. ובחיי שאני בוחר כאלה, בתור מכרות שלי, שהן, אישיות בפני עצמן, עוצמתיות מאד, חזקות. אבל מה, ברגע שהן נכנסות למשבצת הסאבית, הו הו הו, אני מרכז עולמן, והן לא יכולות רגע בלעדי. כאילו מה נהייה ? באמת מה נהיה? 
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 18 שנים •
27 בפבר׳ 2006
מיוחדת פוקית יפה שלי , שאת לא תזהי יחצ"נות?
|
|
|
Toxic Princess
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
אמממ..
מקווה שבאמת לא כל הסאביות כאלה. קשה להאמין באמת שכולן כאלה, זה ממש הגזמה...
צומי צומי- אבל במידה. |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
לא כל הסאביות כאלה, חתולה וגם צ'יטה..
למעשה רובן לא כאלה. בזמן קצר נתקלת אולי בשכאלה, זו בטח לא סטטיסטיקה. בשיחות הרבות שניהלנו, אם במסנג'ר ואם כשנפגשנו, שוחחנו על התנהלות. הגעת כרוח סערה, כצ'יטה, היצור המהיר בעולם. בדס"מ קצת יותר איטי...וטוב שכך.. 
להסיק מסקנות נמהרות לאחר דקותיים אינן מהלך נכון, לא מול העולם ובטח לא מול עצמך. עשה הפסקה, בחן עצמך,קבל עצמך ומהותך. רק לאחר קבלתך המלאה מול עצמך תוכל לצאת לדרך ואולי עולם חדש יתגלה. בהצלחה. |
|
|
|
צ'יטה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
תודה גורפת לכל המגיבים.
תשמעו, זה לא נעים וסימפטי מה שאמרתי, זה אפילו מקפיץ כמה. אני בטח שלא מומחה על בבדסם, רחוק מזה מאד, ובטח שלא בסאביות, ואפילו המדגם הסטטיסטי שלי מאד מאד מצומצם, עד כדי שמעלה תהיות אם זה סטטיסטיקה בכלל. אני מתאר משהו מחוויה שלי, ממה שאני פגשתי. אין בכך כדי להכלליל את כל ציבור הסאביות פה. אני מדבר פה על מה אני רוצה, לא מה כל הסאביות בעולם, לא. בכל אופן תשמעו, יש על מה שאמרתי, בחיי יש על זה. יש נטייה כזו, חזקה. לא כולן, אבל יש בזה. גם כאלה שלא כאלה, נוטות לשם. יש כאלה שמנצחות את זה, אבל יש כאלה, שיחד עם ההתמסרות, מתמסרות גם לזה. עזבו אתכם מהתייפיפות יותר מדי רבה. תסתכלו טוב, ותראו שיש משהו במה שאני אומר. בחיי שאני מרגיש בעצמותיי שיש. ומסכים לגמרי שזו לא אמיתה מוחלטת, גם בחיי. זו הכללה קשה מדי, של ציבור גדול מדי, ומכובד מאד לטעמי. יש לי ים כבוד אליהן, זה מקום נעלה איפה שהן מצליחות להיות. ועדיין עם כל זה, יש במה שאני אומר טעם. טעם אישי של קושי עם העניין, ואפילו טעם ציבורי, בלהשמע בעניין. תגובות פרטניות: זאלופון: הן הסכימו למה שאמרתי ? הצחקת אותי. יש סתירה פנימית במשפט הזה. חטפתי קיתונות של רותחין. מיוחדת: וואללה מיוחדת, ככה אני מרגיש, ואפילו אם זה מעצבן, וזה מעצבן. ולא לשם לעצבן זה נאמר. ככה אני מרגיש. ואין בזה כלל כדי לומר שאת כזו, או אפילו עוד כמה. חתולה: לא אמרתי שכולן כאלה. בכלל לא אמרתי את זה. אמרתי שזה מה שפגשתי, ואני רוצה אחרת. שוטרת: אני לא יחצן. באדי ידידי ומורי: תשמע, אתה הרי הדוגמא שלי לבדסם טוב, נקי ונכון, וכולם יודעים את זה. והבנות שלך, הן דוגמא מקסימה להתמסרות. אבל אצלך, עם כל מה שאתה אומר, יש מקרה מיוחד, ומהו ? אתה אדם נשגב, מלא וגדוש ביכולת אינסופית להעניק. ואתה אוהב להעניק, והמון. והבנות שלך, אוהבות לינוק, והמון. אני לא יודע מי יותר נהנה שם אצלכם, אתה או הן, אני אפילו לא באמת יודע אם זה אתה שמניע את ההענקה, או הן שצורכות את זה. אבל בשורה התחתונה, האינטנסיביות שם אצלכם, נראית לי לא מתאימה לי. ואני לא שולל אותה, ואפילו לא אומר שהן סאביות אימפוטנטיות, בכלל לא. אתם יודעים כמה אני אוהב ומעריך את כולכם, ממש. כל אחת מהבנות, היא משהו בזכות עצמה, אחת אחת, אישיות עוצמתית, ויש לי הערכה לכל אחת ואחת מהן, ואני חושב שאתה יכול להיות גאה בהן, ואכן אתה גאה. אבל בחיאת, בשורה התחתונה, יש שם אינפוזיה שמחוברת, והרבה נוזלים עוברים שם בצינור. |
|
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
ידידי החביב...
אתה שוב מתבלבל... נשגב? מורה? רב? אף אחד מאלה. כאדם בחרתי את עצמי. כשולט בחרתי את דרכי. קיבלתי בהכנעה את האני שלי. וזה לווה במאבקים לא מעטים, עד להשלמה המלאה. ונכון, זה קרה מזמן,מאד מזמן, ועדיין, התיאור האינפוזי רחוק מהמציאות, מדיקל פחות מדבר אלי.... מה שאתה רואה כחיבור אינפוזי,דוגמת אתמול בלילה, הוא רחוק מזה. כל אחת מבנות היא ישות עצמאית לחלוטין, אוטונומיה. איני נכנס לחייהן הוניליים, זולת הוכנסתי, איני מתערב ,מחליט וחושב עבורן. ביום שאעשה זאת חטאתי לדרכי. סשן כזה או אחר הוא נקודתי מול מצב נתון, הוא מביע סיטואציה,פנטזיה, מימוש והגשמה. לכל אחד יש את חייו ובהצטלבות הזו של ביחד אני דורש את קיום "החוזה". מעבר לכך- אני משתדל לפרוש כנפיים רחבות,עוטפות ומחבקות. כדברי השירשור על תפקיד הדום ותגובתי הקצרה: להיות שם עבורה. ואגב...אין יותר ופחות... שני הצדדים בחרו להיות שם.. נקודת המפגש היא הנאה לשני הצדדים... |
|
|
| ממתין בסבלנות(שולט) |
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
זה ממש צורם
תשמע צ'יטה...
בסיפא של הפוסט שלך..לא יכולתי שלא להתחמק מההרגשה, שאתה "עושה לעצמך נפשות". מציין כמה אתה שונה, כמה הסאביות שלך תלויות בך, זקוקות לך מידי יום. תן לי לעוץ לך כמה עיצות. 1. קח לך סאבית שמהותה כאישה, עצמאית חזקה, דומיננטית , נאורה ונבונה. הסאביות הטבעית שלה, תביא אותה לעמדה הכי מרגשת מבחינתך, ולא תקרצץ יומם ולילה. 2. גמני אוהב לבשל, ואם אתה לא יודע להחליף תבשיל , גורמה, מידי פעם, אז אינך מקורי . 3. לא יודע לע מה את ה מבסס את חייך, ואת הקשר שלך עם סאבית, אבל, אם תלמד לעשות סדר יום נכון , אני בטוח שלא תהיה לך בעיה בכלל. 4. אינך יכול לשלוט במשך כל היום. זוהי עובדה, אל תתרגש ממנה יתר על המידה. לכן אם אתה מקבל עובדה זו, די בטפטוף, של תשומת לב מידי פעם, שיחת טלפון יומית, הנחיות...ושמירת מרחק ממך כדי להביא את המערכת שתתנהל בקצב שלך. 5. ואולי כאן הבעיה, שאתה אינך יודע כיצד לנהל? 6. אהבתי את השתפכותך בפני בודי...ואולי הוא הדוגמה הקלאסית לטעמך לנוהל שליטה, אבל ראבק, כל אחד שולט בדרכו הוא, וכשם שאין לך שתי טביעות אצבע זהות בגופך אתה, כן אל תצפה שדרך התנהלותו של בודי, תשמש לך אורים ותומים בעולם הבדס"מ. איפה האני מאמין שלך? 7. אינני תוקף אותך, אלא מנסה לעזור לך בביקורת בונה. 8. תרצה יעוץ? שעות הקבלה שלי בין 10:00 ל - 17:00, בתאום מראש. 
9. חזק ואמץ...אל תתיאש עשן כנסת שש ממתין בסבלנות |
|
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
28 בפבר׳ 2006
ממתין ידידי...
דבר אחד ראה כאקסיומה .. צ'יטה רחוק מלעשות נפשות... לגביי כל השאר- יש נכון ויש שלא מדוייק, אבל באמת צריך להתחבר לאדם כדי להבין ממש. ממליץ לכם להחליף מסנג'ר או כל אמצעי תקשורת.. סבורני שתימצאו נושאי שיחה משותפים..
|
|
|