שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיום פרק ראשון, בעולם הבי די אס אמי - מסקנות

כלומניקית
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006

צ'יטה, צ'יטה

כלומניקית • 28 בפבר׳ 2006
לא מאמינה, אבל אני כאן.. כנראה באמת יוצאת מהקונכייה.
תראה..
קראתי הכל... הרוב כבר נאמר בינינו, על אף שלא היינו כלל במע' יחסים כזו או דומה לה.
יחסי שליטה הינם בהכרח יחסים תלותיים בין שני הצדדים. לעניות דעתי, מנסיוני הדל, המינון משתנה בהתאם לנסיבות. סביר שבתחילת הדרך המינון יהיה גבוה. כן. כדי שהנשלטת תתמסר, ולו רק לסשנים עתידיים פה ושם, אתה חייב להשקיע, אתה מחוייב לתת. בהמשך, המינון יפחת, יגדל... כמו שתבחרו ותגדירו, בהתאם להתנהלות חייכם, ובהתאם להפתעות שבדרך. ותמיד יש הפתעות. אל תשלה את עצמך שאין. גם כאן, כמו בחיים, שום דבר לא סטרילי. וזכור, שכשולט, אתה מורה הדרך, לכן ההזקקות שלה לך גדולה יותר, אם כי, גם בכך יש לי ספק גדול מאד... שולט אמור להנות מאד מאד מכל התהליך, גם אם הוא צפוף.
במבט לאחור, כשאני בוחנת את היחסים שהיו לי עם האדון ההוא, אני מבינה שהיתה תלות. ברור. התלות הזו העצימה אותי... עובדה, חזרתי לעסוק במקצוע שלי... ככל שהזמן עבר, נכון, נזקקתי לחיזוקים. כולנו זקוקים לחיזוקים ופירגון. אבל הסתדרתי גם בלי.. המינון פחת.
(נקודת השבירה שלי אינה קשורה כלל לתלות. היא קשורה לעלבון גדול. זה לא הנושא.. ציינתי רק, כדי שלא יצוץ לך, במקרה).
ובכלל, האם תלות היא המילה המתאימה כאן? אולי נכון יותר לכתוב, הזקקות..?
ואני חושבת, צ'יטה, שאם אתה באמת חפץ ביחסי שליטה, קח הפסקה קצרה, נשימה עמוקה. חשוב על המכלול. אולי תגלה שאתה נכון להשקיע, ואולי תגלה שלא. שזה כלל לא מתאים לך. אנחנו סקרנים, רוצים לחוות, אבל לא כל דבר מתאים. והכל בסדר, בכל מקרה.
שוב ושוב... לחיים!!!!!!
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006

למיוחדת

צ'יטה​(שולט) • 28 בפבר׳ 2006
תשמעי,
את הרי לא מחבבת אותי משחר הכרותינו בשירשורים, וזה בסדר גמור. יעבור לך אולי פעם.

למרות שאני אדם שמתבטא רבות בציבור, תגלי שאת לא יודעת ולא כלום על חיי הפרטיים. ובטח שלא את זהות אותן סאביות מסתוריות. ולכן, הן לא בגדר בובות על קפיץ, ובטח שלא לעיני הציבור.

מה שאמרתי לא בא ממקום של אגו. את חושבת שכן ? הרי זה שאני לא טיפש זה ברור, והרי את לא מורידה בערכי עד כדי כך שאני לא מבין שזה לא עושה לי שירות חיובי הפוסט הזה. אז מה ? כזה מטומטם את חושבת שאני שאני לא מבין את זה. אז מה ? את אומרת לי בעצם ? שמתוך הבנתך ביחסי ציבור, אני עושה שירות גרוע, אבל עוסק ביחסי ציבור. נו בחיאת. הרווחתי מספיק קרדיט פה, אפילו אצלך, שלא תגידי לי את זה.

אם אני מנקה מדברייך, את הכעס כלפיי. בעצם את אומרת שני דברים.
1. זה לא אנושי לפרסם משהו פוגעני בציבור על הסאביות שלי לשעבר.
2. יש לי זין קטן.

את יודעת מה, כשאני חושב על זה, את צודקת בשניהם. נו לפחות ממש בראשון. בחיי.
כלומניקית
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006

שכחתי משהו...

כלומניקית • 28 בפבר׳ 2006
כהרגלי בקודש... מתבוננת במראה...
אולי הכי חשוב.
כל אדם הוא עולם ומלואו.. אנחנו שונים.
כעבור חודש אחד אתה מצפה למצוא את המושלמת, את השלמות? אין חיה כזו!
יש לי רעיון גאון... סשן מראות
איש איש עם עצמו,
לפני שמטיח ביקורת באחר.
בין אם היא בונה ובין אם מפרקת.
יהלום
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006
יהלום • 28 בפבר׳ 2006
אתה חווה את זה ש"כולנו" חושבים שאתה טועה, כאילו "אנחנו" יוצאים עליך באש תותחים.
אל תרגיש כה פגוע, אמרת את דעתך, ואחרים לא חייבים להסכים איתה.

היה משהו שצרם בדבריך לאזני לפחות, ומצאתי לנכון, להגיב להם. אינך חייב להסכים עם דעתי או תגובתי. אבל זה לא אומר שאני יוצאת עליך באש תותחים.

רצית בדס"ם, גילית משהו אחר ממה שנכון עבורך.
אתה עדיין חש שאתה רוצה בדס"ם.
לבדס"ם אין ספר תורה, או חוקים, אבל יש קווים מנחים מסויימים והנחות יסוד.
את הנגיעות שאתה מבקש לגעת בנפש האדם, בין אם שלך ובין אם של שותפתך, המינון והכיוון, יש לך אמירה בהן לפחות 50 % ....

ההמלצה הכי חמה שלי אליך, היא לבדוק את הצרכים שלך, ואת מה שאתה באמת רוצה, ו/או צריך נכון להיום בחיים שלך.
דע שזה עוד חלק מהמכלול הזה שקיים באישיות שלך צ'יטה, בהחלט לא הכל.
Zarial​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006
Zarial​(מתחלפת) • 28 בפבר׳ 2006
צ'יטה כתב/ה:
לזריאל: את הרי יודעת, ואמרתי לך כבר, שאת אחת הנשים העוצמתיות יותר שפגשתי. ודווקא לכן ארשה לעצמי לשאול אותך שאלה ישירה פה. כמה פעמים ביום את משוחחת עם המאסטר שלך ? מסנגר, טלפון, מה שלא יהיה.
אגב איך בתשובתך כדי לומר שהוא חלילה מנהל לך את החיים. אני יודע שלא הרי והבעתי זאת מפורשות.
הבסיס לטענתי, שהקשר מאד אינטנסיבי. באופן שלי לא מתאים.
ואני צ'יטה, מהיר מטבעי. ולא רואה בזה פסול. אבל יכול להיות שאתם צודקים לגבי כך.


צ'יטה זה ממש אבל ממש לא משנה כמה אני מדברת עם מאסטר ביום
אבל אענה לך:
לפעמים אנו מדברים הרבה
לפעמים...... מאסטר שואל אותי איפה נעלמתי ......
לפעמים אני מחכה בסבלנות לראותו און ליין
בטלפון אנו מדברים ממש מעט
אבל כל זה כמו שאמרתי ממש לא משנה כי אתה מפספס את הפואנטה פשוט זה הכל
ולא אני או כל אחד אחר לא יכול ללמד אותך כל עוד ואתה מחפש משהו שאין לך מושג מה זה
להסתמך על התחושות או חוויות של אחרים לא יעזור לך
ואל תחפש את הנוסחה המושלמת, היא לא קיימת .
או שאתה שם או שאתה לא.
פשוט, לא?
מUחדת
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006
מUחדת • 28 בפבר׳ 2006
אני אנסה להסביר, כדי שלא תחשוב שאני מגיבה בגלל דעות כאלו ואחרות עליך.
תן לי אתה את הקרדיט שאני מגיבה לעניין עצמו ולא אליך.
עניין הזין הקטן היתה דוגמה קיצונית של לחשוף.

אני באמת לא מכירה אותן. אתה צודק בהחלט.
יתכן שלעולם לא אדע את זהותן.
אבל יודע משהו, צ'יטה- הן יודעות שבהן מדובר.
ואני מנסה לשים אותי במקומן.

ואומר לך למה:
אני חושבת על האפשרות הזעירה שהן הרשו לעצמן להיות ככה, איתך.
שהן התחברו לנקודה הכי נידית, ילדותית, נזקקת.
טוב או רע- זה לא חשוב כרגע.
אבל בהנחה שמשהו התעורר אצלן, שככה הן פירשו התמסרות אליך,
ואח"כ לקרוא כאן שכך חשת כלפיהן-
ולא רק זה,
אלא שהכרזת על זה שזהו בסיס אופיין כסאביות או לא יודעת מה-
זה מעליב.
צדקת אני לא- אבל נעלבתי בשבילן.

ואם תקרא שוב תגובתי הקודמת אתה תראה שאני מסכימה איתך בעניין התלותיות המוגזמת.
בטח שהן: "מקריבות עצמן על מזבח זכריותך" או איך שלא ניסחת את זה.
וציינתי שיש יותר מדי אנשים בסביבה, וכן, רובן סאביות
שמשדרות נזקקות ותלותיות אדירה במונח הזה- "דום".
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006
צ'יטה​(שולט) • 28 בפבר׳ 2006
ווי ..... איזה בלאגאן נהייה פה. אני לא עומד בקצב.

קודם כל, ממתין בסבלנות, אני מרים את הכפפה לתחרות בישול. אשוחח איתך בפרטי בעניין.

חוצפנית: נו באמת, את ממש חוצפנית שאת מסכימה איתי פה. והיחידה, אני חייב לציין. icon_wink.gif

יהלום: אני לא חושש מאש תותחים, יש לי בונקר כזה ממש מוגן. חוצמזה, ממש כמעט הכל נאמר בהרבה חיבה והערכה ובצורה בונה. וזה לא בגדר אש תותחים, ובטח שלא פוגעני, ואני לא נפגע. וזה בסדר גמור שלא מסכימים איתי. וזה אפילו בסדר שאולי אני טועה בכלל. הרי את יודעת שאני בודק את הצרכים שלי. ואת אפילו עוזרת לי בכך.

נלה יקירתי. מעולם לא היו בינינו יחסי שליטה, היינו זוג וונילי קינקי לחלוטין. ושנינו יודעים את זה. ומה שיש לי לומר לך, אומר מחוץ לעיני הציבור.
ואכן כל מי שיעיין בבלוגך, יגלה את אשר אני גיליתי מזמן, שאת אישה עוצמתית וראוייה ביותר.
במי הטחתי פה ביקורת ? בטוח שפוי ובהסכמה. אמרתי מה הגבולות שלי.
רק דבר אחד אני רוצה להתייחס כאן. ואצטט אותך "שכשולט, אתה מורה הדרך, לכן ההזקקות שלה לך גדולה יותר"

זה כל מה שאמרתי בעצם. שיש פה הזדקקות מועצמת. לדעתי בהרבה. ושהעוצמה שלה לא נראית לי כל כך.

אתם לא מסכימים לזה ?
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006

למיוחדת, המיוחדת מאד

צ'יטה​(שולט) • 28 בפבר׳ 2006
הפעם תגובתך היתה יותר עניינית.
באמת הסכמתי איתך שיש טעם לפגם על זה שאני יוצא לציבור עם הפוסט הזה. בחיי. בלי שום ציניות. אני מסכים שזה פוגעני ואפילו קצת לא אנושי. בחיי.
ולצידקתי אומר, שהמסר שאני אומר הוא לא כזה נורא. אולי השפה שלי היתה מליצית וחדה מדי. וזה אני לוקח מדברייך.

אם תקחי ותסכמי את מה שאמרתי בהרחבה, בעצם אמרתי משהו אחד פשוט, שמשום מה נראה לי שאת אפילו מסכימה איתו.

יש פה הזדקקות מועצמת. לדעתי בהרבה. ושהעוצמה שלה לא נראית לי כל כך.
Whip​(שולט)
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006
Whip​(שולט) • 28 בפבר׳ 2006
המון דעות אישיות יש פה,
אבל אין ויכוח.
נשלטת זקוקה להדרכה, לקשר, לדיבור עם השולט - על זה אתם לא מתווכחים.
לגבי ההגדרה אם זה הרבה מדי או פחות מדי - זה סובייקטיבי לחלוטין.
כמו בבדיחה על שערה אחת,
שאחת בראש זה מעט מאד - אבל בתוך צלחת מרק זה הרבה יותר מדי,
חלק יגידו שטלפון אחד ביום זה הרבה מדי,
חלק יגידו שזה הרבה פחות מדי.
לאחר כל הדעות הגעתי למסקנה ה(כנראה) פשוטה שאתה צריך קשרים עם מינון נמוך של תקשורת.
כמה נמוך?
לא קראתי כמה בדיוק אתה מגדיר כהרבה מדי, כך שחוסר ההסכמה איתך מעט אניגמטי.
אם תגיד שכל שעה הן התקשרו, כל הדומים (כנראה) יסכימו איתך שזה יותר מדי.
אז אני לא מוצא פה מקום להסכים או לא להסכים איתך, בהעדר המידע החיוני - שגם הוא תמיד יפולטר דרך הפילטר האישי של כל אדם.
כלומניקית
לפני 18 שנים • 28 בפבר׳ 2006

איך מצטטים בדבר הזה?

כלומניקית • 28 בפבר׳ 2006
יחסינו אינם הנושא.
ההמשך למשפט על הזקקותה של הנשלטת, הוספתי את סיפוקו של המורה.
ואם לא נראה לך, אז לא... וזה בסדר. זה בדיוק העניין. קבל את זה, הנח לזה.
כל אחד מגיע עם חבילת התלות שלו, הצרכים שלו. אם אתה רואה את העניין כמשהו מוזר, אולי אף לא בריא, ומנגד, אתה רואה את עצמך אחרת...
אז אולי, אבל רק אולי...
אל תנסה לשנות את האנשים.
קבל אותם כמו שהם.
מצא את הטוב שבהם ותהנה.

עניין המראות יועד אליי, אליך ואל כל העולם.

נשיקות