איימי_(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
1 במרץ 2006
שפחה אלפא שפחה ביתא
עולם הבדס"מ הוא עולם בו מוסכמות חברתיות רבות נפרצות. אחד הדברים היפים בו, לדעתי, הוא שלעיתים קרובות אנחנו מוצאים בו מערכות יחסים אלטרנטיביות. דוגמה למערכת כזו הינה המערכת הפוליגמית, בה לשולט אחד מספר נשלטות, או לשולטת אחת מספר נשלטים. מדובר כאן במערכת יחסים מורכבת, הן עבור הצד השולט והן עבור הצדדים הנשלטים. אחת הסוגיות הקשורות במערכת שכזאת הינה סוגיית הקנאה. בעוד שיש נשלטות שאינן סובלות כלל מבעיה זו, אחרות מתמודדות עימה לאורך כל מערכת היחסים. סוגיית הקנאה במערכת פוליגמית, ואף במערכת זוגית, נדונה פעמים רבות בפורומים בדס"מיים. הפעם הייתי רוצה לדון בו מזווית קצת אחרת: התמודדות עם קנאה כאשר ברור שיש סיבה לקנא, ששפחה אחרת היא אמנם השפחה המועדפת. דוגמה מובהקת למצב כזה היא מערכת יחסים משולשת- שולט+ שפחה אלפא+ שפחה ביתא. שפחה אלפא מוגדרת כשפחה המרכזית. הקשר של האדון עימה הוא קרוב ואינטנסיבי יותר. יותר אף נדרש ממנה מבחינת השירות והמחוייבות לאדונה. שפחה ביתא יודעת ללא צל של ספק שהיא מוגדרת כ "שפחה המשנית".
שאלתי היא- מה דעתכם על מצב כזה, וכיצד תוכל שפחה ביתא בסיטואציה זו להתמודד עם בעיית הקנאה, באם תעלה? האם אתם סבורים שרגשות קנאה מצידה יצוצו בהכרח? |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
1 במרץ 2006
קינאה היא רגש טיבעי שקשה לשלוט בו
בייחוד אם את יודעת שמישהי אחרת מקבלת יותר תשומת לב מאשר את. אם נישלטת נימצאת בסיטואציה כזאת שלא נוח לה בה עדיף לשקול את האופציות אם להישאר או שלא להישאר זה הפיתרון היחידי. אם היא נישארת, עדיף לה שתרסן את הקינאה הזאת ותילמד לחיות עם מה שיש. |
|
|
| ורגיליוס |
לפני 18 שנים •
1 במרץ 2006
לא בהכרח. שאלה של ציפיות
איימי,
אני חושב על השאלה שלך ולמרות שאני אורח ואנילי בפורום שלכם אני מניח שהתשובה ברורה כי גם בעולם הואנילי התשובה דומה. הכל תלוי בציפיות של שתי השפחות. יתכן שתחושת הקינאה עלולה להופיע גם אצל השפחה הראשית שהיתה רוצה שלא תהיה שפחה מישנית כי דווקא אצלה הקשר הוא אינטנסיבי ויותר עמוק. כשהשפחה המשנית רוצה קשר פחות אינטנסיבי הרצונות של שני הצדדים משלימים ולא תיווצר קנאה. בעולם הואנילי יש נשים שמעוניינות בקשר מיני "נטו" למשל פעם בשבוע ויודעות שיש אישה נוספת בקשר יותר אינטנסיבי. דווקא האישה בקשר האינטנסיבי מצפה לקשר מונוגמי. ההחלטות הן של שתי השפחות והדום שלהן חייב להציג את הדברים לפני תחילת הקשר. מי שלא מתאים לה סוג הקשר צריכה לעזוב קשר כזה. ורגיליוס. |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
2 במרץ 2006
תגובה מניסיון...לפני כשנה וחצי, לערך, כשהכרתי את מי שהיה הדום שלי לשעבר, הוא הבהיר די מראש שהוא פוליגמי ולא יוותר על הנטייה הזו. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שנתקלתי במונח הזה הלכה למעשה. ידעתי שיש לו עוד שפחות ( לא הכרתי אף אחת מהן באופן אישי או בכלל. פשוט ידעתי על קיומן ). ידעתי שיש גם אחת מועדפת במיוחד וזו לא אני. בהתחלה, היה לי די קשה להתמודד עם זה. אני חושבת שבכולנו , נשלטים\ות , שולטים\ ות , סוויצ'ים, קיים הצורך להיות מיספר 1 . אבל, בשבילי הכל היה החדש. הדום, הסיטואציה, ה כ ל. לא אומר שלא קינאתי , אבל אני חושבת שהקינאה הזו הייתה יותר ברמה של ספקות. של חוסר ידיעה. ידעתי שהיא קיימת אי שם, שהיא הפייבורטית, אבל לא ידעתי כלום עליה. אולי ם כי מערכת היחסים שלנו הייתה שונה במיקצת מערכות יחסים בדסמ'יות ( מעולם לא קיימנו יחסי מין, היה כבוד הדדי בתחילתו של הקשר, הסשנים היו לייט ועדינים, רוב הקשר היה מנטאלי ) , אולי בגלל זה וגם כי ידעתי מראש , הקינאה לא תפסה את רוב המקום. אף פעם, בכל מהלך הקשר הזה, לא הנחתי לעצמי לחשוב שאני אהיה סאבית '' אלפא '' כפי שאת מכנה זאת, לרגע לא עלו בי יומרות או מחשבות לתפוס מקום של מישהי אחרת , אבל ברמה העקרונית, זה עשה לי רע. ידעתי שהוא לא ישתנה, גם לא רציתי לשנות אותו, אבל הספקות ואי הידיעה ותחושות מסוג זה , הפחיתו בי את המוטיבצייה לקשר. יש אנשים שאולי זה מתאים להם. אולי, אם הסיטואציה הייתה שונה, והייתי יודעת יותר ולא הכל היה אפוף מיסתורין ואי ודאות, אולי , נכון לאותה תקופה , הייתי חשה אחרת. אחרי הכל, זו הייתה ההתנסות הראשונה שלי בעולם השליטה, הלכה למעשה. באופן עקרוני, אני חושבת שבכולנו קיימת הסתירה הזו : אנחנו יכולים להיות מונוגמיים רק כשאנחנו אוהבים. באמת באמת אוהבים, ו וגם אז אולי יש רצון להכיר דברים שונים במקביל, ומאידך, דווקא כשאוהבים מוכנים ללכת רחוק ולעשות פשרות. לעיתים כאלו שאינן נחוצות או אפילו מיותרות...אינני יודעת. אבל, ברמה הבסיסית ביותר, כשאת נמצאת בתוך קשר, סבי להניח שתרצי להיות הפייבורטית , אם לא היחידה. אני יודעת שכיום לא אכנס למערכת יחסים פוליגמית , מתוך הרבה סיבות. אבל, כן, הקינאה ברמת הספקות הייתה שם. אני תוהה איך הייתי מרגישה לו הייתי הפייבורטית והיה עליי לחיות בספקות מנקרים ואי ידיעה רוב הזמן. בשבילי, זה מתכון בטוח לכישלון. אולי למדתי לחיות עם הקינאה , גם בגלל טיבו של הקשר , אבל אני יודעת שלו הייתי היחידה הייתי , מן הסתם, משקיעה הרבה הרבה יותר מעצמי. ( בדיעבד, התברר שגם זה לטובה...) |
|
|
פעם פרח(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
2 במרץ 2006
Re: שפחה אלפא שפחה ביתא איימי_ כתב/ה: שאלתי היא- מה דעתכם על מצב כזה, וכיצד תוכל שפחה ביתא בסיטואציה זו להתמודד עם בעיית הקנאה, באם תעלה? האם אתם סבורים שרגשות קנאה מצידה יצוצו בהכרח?
כמו שכתבו לך זה עניין של ציפיות. וזה גם עניין של תקשורת וכנות. אם הדברים עולים מראש על השולחן, והשולט מבהיר שהוא פוליגמי, הנשלטת צריכה לעשות את החושבים שלה - כיצד היא תרגיש עם זה שהיא לא היחידה שמקבלת תשומת לב, ואיך היא תרגיש במצב שבו היא לא בראש סדר העדיפויות. אם נראה לה שיהיה לה קשה,אז כדאי שלא להכנס לקשר הזה בכלל. זה גם עניין של מהות הקשר. אם הקשר הוא קשר בדסמ"י בלבד, זה עניין פחות בעייתי. אם מדובר בקשר זוגי, זה כבר יותר בעייתית ולדעתי צפויים יותר מצבי קנאה. |
|
|
בל{SK}
|
לפני 18 שנים •
2 במרץ 2006
זה ממש מזכיר לי משהו
זה מגבלה שאת שמה על עצמך, כמו להיות מאהבת של גבר נשוי, נניח ביחסים וניליים.
אם את מעוניינת לתת את כולך ולהתמסר, למה שתספקי באדון שאינו רק שלך? אם את מעוניינת להתנסות, להעדיף את עבודתך/משפחתך/החיים הונליים, אין סיבה שלא תעדיפי דווקא אדון שאת אצלו בעדיפות משנית. כי גם אם את תמיד זמינה לו, יהיה לך עדיין זמן רב לעצמך. החוכמה היא לעשות קודם כל תיאום ציפיות עם עצמך ולפעמים זה נעשה בניסוי ותהייה. אישית, אני לא קנאית מטבעי, אם אני מקנאת, סימן שמשהו לא עובד בשבילי בקשר. מי שקנאית מטבעה, לפעמים אפילו חסרת בטחון, עלולה לקנא גם אם אין סיבה אובייקטיבית. |
|
|
| Anan-Sagol(שולט) |
לפני 18 שנים •
2 במרץ 2006
יחס הזויות אלפה לביתא
שאלה
אתם מכירים משולשים שמחים?. אני לא ראו הוזהרתן ענן-סגול 
|
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
2 במרץ 2006
אכן שאלה לא קלה איימי...
כל זמן שהשולט מדגיש מראש על הפוליגמיות שלו, הרי שזה פרוש בפנייך ואת מוזמנת לבחון אם טוב ויאה לך להכנס לקשר כזה. מניסיון מועט בתחום הפוליגמיות אוכל לומר, ואני מדגיש, זו אך ורק דעתי, שכל זמן שהשולט מדגיש את הפוליגמיות שלו ואינו מעוות ו/או מסתיר אותה, דואג לנשלטות שלו מבין שהיום אלפא זקוקה יותר לתשומי, ויתכן שמחר ביתא תזדקק יותר, מגדל את אלפא, ביתא ולעיתים גאמא, לתוך תובנות שהאחת נמצאת עבור השניה, הרי שאין מקום לקנאה. קנאה היא אנושית, רגש קשה, והיא מביאה לעיתים למניפולציה ריגשית מול המערכת הכללית של אותו מעגל. עם מעט שכל ישר ניתן להביא את המקום הזה של להיות ביחד ותלויים אחד בשני, במקום להיות תלויים אחד ליד השני.. תמיד יהיו חריקות קלות, כולנו בני אדם. ובכל זאת- זה יתכן ואפשרי אם כי מצריך תשומת לב לפרטים, למצבי רוח. במקרה עבר קרה לא פעם שנשלטת אלפא זינקה לחבק את נשלטת ביתא, להיות עבורה. לטעמי זה כל היופי שבעניין, וזה שיעור בחברות, אי- אגואיזם... שיעור טהור. |
|
|