שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה אנחנו מתגעגעים ???

isolde​(שולטת)
לפני 18 שנים • 24 בפבר׳ 2006

איזה כיף לי אין לי כמעט למה להתגעגע

isolde​(שולטת) • 24 בפבר׳ 2006
לפרדסים שהיו ליד פתח תקוה.
לתותים עם ריח של תות
לכלבים שמתו לי אחד אחרי השני בצורות שונות
ללילות עם ספרים ולא שיטוט עקר באינטרנט
לא היה שום אוכל או טלויזיה או קולנוע שאהבתי במיוחד
אולי להתרגשות לפעם ראשונה שקוראים ספר או שומעים מוסיקה
אני אפילו לא מצליחה להיזכר בתוכנית אהובה בקול המוסיקה
או בקול או ריח או משהו חושי או ריגשי או שיכלי
הילדות שלי היתה עצובה מאוד
אני בניגוד למישהי אחורה שנאתי ממליגה
לפליאה לסקרנות ליצירתיות, לא שאותן לא הצליחו להרוס לי מהר מאוד
לתמימות ממש לא
לנדנדת ספסל מסוימת
עכשיו כל הנדנדות הן בגודל של ילדים
להתרגשות מיום שימשי באמצע החורף ומקשת בענן
אלוהים אין לי זכרונות שמחים
אני רצה לנסות להסיח את דעתי מזה
הדמיון כבר לא מה שהיה פעם
וגם לא הספרים
משהו מסיח ומנחם?
מזמן לא צחקתי ולא מסאטירה גרועה או נפילות של מחליקות על הקרח
כל הכבדות והלאות הזאת שתעבור כבר
godisafemale​(שולטת)
לפני 18 שנים • 24 בפבר׳ 2006

לספרים נעימים בכריה חומה משויישת ופלסטר בשידרה

godisafemale​(שולטת) • 24 בפבר׳ 2006
סורי i can not help it

לדלתות פתוחות בין השכנים שכשאבא שלי בא הוא היה סוגר! icon_sad.gif

לתחפושות שלא קונים אלא רק מכינים - כבר לא מייצרים פורימים כאלה.

לדמי חנוכה ודמי פורים שסבא שלי המנוח היה מחלק מאמתחת גדולה לכל הנכדים.

לאוירונים מעל שמי ת"א עוד הרבה לפני ששינו להם את המסלול.

לפתיליה של סבתא שלי המנוחה.

לסוכריות זכוכית בחוט

אמאאאאאאאאא זה לא עוצר...
isolde​(שולטת)
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006

למר מד"ב

isolde​(שולטת) • 2 במרץ 2006
ספרות ספקולטיבית בנושאים פמיניסטיים?
חוץ מלה גווין בטלר טפר וכו'
ןפאמדום?
יש בכלל?
או שאני הראשונה אי פעם שאכתוב משהו ?
דום-ינו
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006
דום-ינו • 2 במרץ 2006
איך לא אמרתם?

לקלפים של חבורת הזבל.

(ועכשיו כל אחד בטח יראה שהוא זוכר קלף משם)
סוכן משנה מבנה
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006

אני אקח זאת כמחמאה אדירה שמכוונת אלי

סוכן משנה מבנה • 2 במרץ 2006
מד"ב ונשים זה צירוף בעייתי. בכלל נשים הן בעייתיות icon_smile.gif

את מכירה את "ייסורי המחבר"? אני לא זוכר בע"פ, והספר שבו זה נמצא, הושאל לחבר, אבל אנסה לתמצת מהזיכרון. אסימוב כתב פעם שיר היתולי למחצה שישמש כ"ספר הדרכה" לסופר המד"ב המתחיל. ואחת מההמלצות היתה - לא להסיח את הדעת עם נשים! אם תרצי אתקשר לחבר ואבקש שיצטט לי (שיר של עמוד וקצת, מצטער אבל אני לא זוכר בע"פ).
לא בכדי, הגיבורות הנשיות הבודדות של אסימוב, נוטות להיות ילדות, לא מושכות ודי מעצבנות (בכוונה), ואפילו מרתיעות - עד סוף הסיפור בו הן מתגלות במלוא הדרן (ארקאדיה מ"המוסד", או זו ששכחתי את שמה מ"נמסיס"). רק דיאה מ"האלים עצמם" היא באמת גיבורה מושכת וחיובית מההתחלה ועד הסוף.

המוקד במד"ב, כפי שאני מבין אותו, זה לא נשים וגברים, אלא מציאות חלופית עקבית שמאפשרת לבחון התנהגויות אנושיות בסיסיות, כמו משחק של "מה היה אילו" או תרגיל מטודולוגי של Counter Factual שמספק סביבה שונה מהקיימת, לבחינת השערות שונות.

לגבי פנטסיות - אינני מכיר. אני מסתייג מהז'אנר הנחות הזה שבו הגיבור שנתקל בבעייה - והופ, מוציא חרב קסמים ופותר אותה. ולה-גווין - היא בכלל בפנטסיה ולא במד"ב. היא וטולקין מככבים ברשימת החיסול הממוקד שלי. icon_smile.gif

אבל,
הכי קרוב למה שאת מחפשת (אם אני מבין נכון) ושאני מכיר:
קוני וויליס.
"ספר יום הדין" מעולה.
ועל "המשכוכית" היא צריכה לקבל פרס רציני לדעתי, אם עדיין לא קיבלה.
הגיבורות שלה יכולות לשמש כמקור הזדהותי עילי לכל פמיניסטית.

פאמדום במד"ב?
אני לא מכיר בכתובים. אבל יש סדרות פארודיות על סטראטרק וכו'.
את מכירה את "שבע" מוויאג'ר?
אז יש פארודיה מצוירת עם אחת SEX icon_smile.gif

ועכשיו שאני חושב על זה, דמויות נשיות חזקות במד"ב טלביזיוני יש דווקא הרבה
חוץ משבע ששוחררה מהבורגים (וויאג'ר), יש את טופ'ול הוולקנית (אנטרפרייז), ואת סטארבק הטייסת הנועזת (באטלסטאר גלקטיקה), וד"ר וויר (אטלנטיס) שמזכירה לי אישית אהבה ותיקה ולא ממומשת לצערי, וכמובן קארטר (SG1)...

את הולכת לכתוב סיפור מד"ב? באמת?
אם זה מד"ב (כלומר הצבת גבולות קשיחים שבתוכם הגיבורים פועלים - מבלי "חרב קסמים" שמשוחררת מכללי הטבע שיצרת בהתחלה, תוך ניסיון לבירור התנהגות אנושית בסביבה טכנולוגית קיימת או לא...כן, ההגדרה שלי יותר ארוכה מזו) - אז אני מ א ו ד אשמח לשמוע, לקרוא, ואולי אף לחוות דעה.
icon_smile.gif
-אש-
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006

לתפוס מדוזות בחוף של קריית-ים

-אש- • 2 במרץ 2006
לשוטט עם האופניים כל הצהריים,
לטפס על עץ תותי היער, ולהציב שומרים שיקראו עם בעל הבית מגיע.
לארטיק קופיקו עם המסטיק באמצע.
לבגדים חסרי קשר, מכנסים מרוטים וחולצות דהויות כל הדרך עד לתיכון.
למקלט והמסיבות עם חצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ.
לדורותי בארץ עוץ, ופעם אחת אבל פעם אחת לראות את האומנת של חבובוטף.
TV_Eye​(שולט)
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006
TV_Eye​(שולט) • 2 במרץ 2006
לפיקניק משפחתי עם כל האחים ביער שלנו שקיבלנו אותו מתנה (היה להורים שלי חבר בשם ישראל. אז הוא עבד עלינו שהוא הישראל מקרן קימת והוא נתן לנו את היער מתנה)

לחזור מבית הספר לזרוק את התיק לקחת את הסקטבורד ולא לחזור עד שכבר חושך

לרוץ מתחת לבנינים בדרך הביתה ביום גשום שנאבדת המטריה

השולחן פינג-פונג שהיה במקלט לכול הילדים של הבינין

המחשב הראשון שכול מה שהיה אפשר לעשות איתו זה שטיחים של צורות

לגו אין כמו הלגו שעות על גבי שעות

בון וגובי האוגרים שלנו

מיטת הקומתים שאני ואחי הקטן היינו הופכים לאוהל

מצלמות הפוקט עם המחסנית המוזרה

לזוק שקיות מים (לפחות רוב הפעמים זה היה מים icon_twisted.gif ) מהגג על העוברים והשבים

לצלצל באינטרקום לכול השכנים ואז לברוח

טירפזים עם סוכר

דני עם המדבקות של הרובטריקים

כול הצעצועים המגניבים שאבא היה מביא מכול העולם

שחלב ולחם קונים במכולת ואת העיתון בקיוסק

עיתונים של פעם מעריב שהיה ניראה כמו הארץ

המנוי של משהו ומעריב לנוער שכול פעם היו גונבים מהתיבת דואר

סתם ליראות ילד שאתה לא מכיר ופתאום תוך דקה הוא החבר הכי טוב שלך כי שניכם אוהבים את מגטרון

הסרטים בשבת בבוקר בקולנוע רב חן ואחרי משחקי ווידאו בשבתאי

ענבים בים




טוב סתם זרקתי דברים וזה באמת גרם לאיזה צביטה בלב
זה תמימות שכולכך רוצים בחזרה
וכולכך מפחדים לקחת אותה שוב
האם זה אפשרי? לפחות בחלמות רק שם זה יכול לקראת (או עליזה בארץ הפלאות) icon_biggrin.gif
שלומציון
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006

כיכר דיזינגוף הישנה

שלומציון • 2 במרץ 2006

המקום שהכי הכי חסר בתל אביב הוא קולנוע פריז.מאז שנסגר אני משתדלת לא לעבור ליד.
בית התקליט-החנות הכי שווה שהיתה אי פעם למוזיקה.
אכסניות נוער זולות.
סוכריות התרנגול האדום על מקל.
שבוע הספר בשדרות רוטשילד.
תקליטים.
השאגות של האריה מגן החיות של תל אביב(למרות שטוב שהוא כבר לא קיים)ביום שבת בבוקר כשכל העיר שקטה,היו שומעים אותן עד כיכר דיזינגוף.
מאי
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006
מאי • 2 במרץ 2006
לשוקולד טורינו עם העטיפה האדומה המבריקה שלו
לסוכריה על מקל בצורת תרנגולת אדומה
לשוקולד עם העטיפה הצהובה ו-2 החיילים המצוירים, שאבא שלי היה מביא מהצבא
למסיבות כיתה ולימי הולדת עם חצי פיתה עם חומוס ומלפפון חמוץ
לאסוף קרשים לל"ג בעומר
שושלת
העולם הקסום של הספרים
להחליף ניירות מכתבים
להתכתב עם ילדים מכל הארץ (היה שלב שהיו לי 40 מתכתבים..)
לטפס על עצים
הייתי כאן
לפני 18 שנים • 2 במרץ 2006
הייתי כאן • 2 במרץ 2006
... לאתמול... icon_biggrin.gif