Dom_Quixote |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
לילה, ואני השקט שנשאר
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
Dom_Quixote • 7 במרץ 2006
****,
אני מודה שאני קצת ברגרסיה לאחרונה, שיוצא לי להגיע הנה לעתים תכופות כ"כ ולא פעם בחודש כפי שהסתגלת. לא נורא, זה בטיפול. הבעיה היא שבכל פעם שברור לי שזו תהיה תגובתי האחרונה לעולמי עד, קורה שגובר עלי יצר הליצנות ימח שמו, או שיש נושא חשוב מדי (ימח שמו) מכדי להתעלם ממנו. ימח שמי. על כן, בואו נתרווח כולנו בכסאות ונצית מקטרת בועות. קיחוטה כאן, השעה היא שעת לילה מאוחרת, יש נושא חשוב, כולכם יודעים מה זה אומר. מי מכין קפה שחור? תקשיבי נוגה, דיברנו על זה פעם, אני ואת. קשה להאשים אותי בכך שאני לא מקשיב, שופט, לא איכפת לי, או שאני צר אופקים ולא נותן צ'אנסים. אני מודה שלפני שהבנתי שמדובר בשרשור ישן, די התרתחתי לי פה שזה קרה שוב. בהחלט רווח לי לדעת שנבואת הזעם, לפחות הספציפית הזאת, טרם התממשה - ומי יודע, הלוואי ולעולם לא תתממש. על כך, כולנו מברכים. צריך להבין, עם זאת, למה מי שבחר להגיב פה בקוצים ולא בשושנים עשה זאת, ולמה אני באופן אישי לא מאשים אותם. על כן, נעבור לפינתנ: יייייייאאאאאאאללללללללהההההה קליקות!!!!!! (אם הייתי מסוג האנשים שמשתמש בסמיילים כנראה היה פה אחד. שרמוטות-טקסטים שכמותכם). אני דווקא ממש לא פה כדי להגיד לך שאת חייבת לעזוב את דמיאן ושהוא בטוח ישוב לסורו, אני כולי תקוה שלא כך הוא. עם זאת, העלית פה עוד כמה נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת. ראשית, האם דמיאן אדם אלים? אני לא מכיר אותו, ולמעט האירוע הזה אין לי דיווחים על התפרצויות אלימות אחרות, אם כי דמיאן לא הכחיש בזמנו שהוא מועד לכך. עם זאת, ראוי להזכיר <דמיאן - פעם שעברה הערת לי שהזכרתי את זה ללא סיבה, ואמרתי שלקחתי לתשומת לבי. אבקש לטעון שכאן ישנה סיבה. בתודה> גם את נטייתו של הברנש להשתלח במגזרים שונים של האוכלוסיה ללא סיבה, לעתים דווקא עם סיבה (שמנות!), ואת השקפתו המקורית בעניינם של "דומים" אלימים ומסוכנים. כמו כן, אמר פה יפה מר ממתין בסבלנות, ש"דום" הוא אדם המתיימר לשלוט, ואדם שאנחנו (אנחנו = פועלי כל העולם) לא יכולים לסמוך עליו שבעוד חמש דקות לא יתפרץ בהתקף זעם, לא ממש עונה לקטגוריה הזו, אפילו אם להתקפי הזעם הללו יש סיבות 'מוצדקות' (פיזיולוגיות, לדוגמה). את הבעיה שלך זה לא ממש פותר. בקיצור? האם דמיאן אדם אלים? לא יודע. האם הוא אדם שעפ"י פרסומיו מהשנה האחרונה הייתי ממליץ לחברותיי להימנע ממנו? בהחלט. האם הוא אדם, בלי קשר לסעיף הקודם, שיכול להבטיח לך שהוא שולט בעצמו באופן מוחלט ושלא יהיה מצב של התקף אמוק בזמן שאת לבד (ואולי אפילו קשורה, מי יודע, אתם הסוטים עושים הרבה דברים משונים)? אלא אם כן ישנן התפתחויות שאני לא מודע אליהן (ולא נראה שזה המצב עפ"י מה שאמרת) - התשובה, לצערי, שלילית. שנית, האם את "מתנהגת כמו אשה מוכה"? גם פה, אלה מאיתנו שלא מצויים איתך בקשר קרוב, מוטב לנו שלא נענה לכך כאילו אנחנו יודעים הכל. מה שאנחנו כן יודעים, זה רק מה ששמענו פה. לדוגמה: נוגה כתב/ה: מעולם קודם לכן לא הייתי בתחנת משטרה , ובדיעבד זה היה צעד חכם אולי נכון לאותה עת, כי זה הרחיק בינינו, אבל זה גם יצר קרע וגם הרגשתי שעשיתי משהו רע ושמעלתי באמון שלו. נוגה כתב/ה: לדמיאן לא היו סיבות מוצדקות לכעוס עליי , להיתקף בהתקפי קינאה וזעם , אבל כנראה ש-גם לי לא הייתה הזכות לכבס את הכביסה כאן... נוגה כתב/ה: ולחלק ש-לי אישית הכי קשה איתו : אני מעולם לא ראיתי את דמיאן נוהג באלימות או ברכושנות יתר כלפי אף אחד. מבחינתי, זה אומר דבר אחד :שייתכן שאני זו שמוציאה ממנו את החלקים הקשים האלו. יצר הרכושנות והבעלות, הזעם. נוגה, הדברים האלה לא נכתבו לפני שנתיים, כתבת אותם עכשיו. "אשה מוכה" כפי שאנחנו מתייחסים למושג פה, פירושה מישהי שמאשימה את עצמה באלימות של בן זוגה כלפיה, שאלא אם כן סירסת אותו בשנתו ונתת את איברו מאכל לעכברושים בחדר המדרגות - אין ולא תהיה לה שום הצדקה, לעולם. אשה מוכה פירושה מישהי שאחרי שהגבר שלה מפליא בה את מכותיו, היא מכה על חטא על כך ש"בגדה באמונו" ופנתה למשטרה. ואז היא גם אומרת "וחוץ מזה, נכון שמכות זה לא יפה, אבל גם לפרסם בפורום זה קצת פויה". נו באמת! מה בדיוק היית צריכה לעשות, לשנות את השם שלך לדמיאנה ולרקום לו שטיח? עשית בדיוק מה שהיית צריכה לעשות, ועכשיו, שנתיים אחרי, את עוד חושבת שהיית קשוחה איתו! כי מה הוא בסך הכל עשה, כמה כאפות, ביג דיל. ולסיום, "אשה מוכה" היא אחת שלמרות כל זאת, נשארת עם בן זוגה ומגינה עליו. או קיי, אני מודה שבזה קשה "להאשים" אותך, הרי מאוד יכול להיות שאת צודקת במה שאת אומרת, ובכל זאת - זה ברשימת הסימטומים. אז האם דמיאן אדי אלים? לא גזרנו את דינו הפורומי, אם כי יש ראיות נסיבתיות לא מעטות. האם את נשמעת כמו אשה מוכה? בחלק מהדברים שלך - מאוד, מאוד. כשאני אומר שאני "מוציא ממישהו את הצדדים הרעים שלו", אני מתכוון לכך שהוא עצבני, או מדבר לא יפה, או לא מצליח לתפקד כמו שצריך, או מרים את הקול. אני פאקן לא מדבר על זה שהוא משתולל כמו טאז ומרביץ והורס את כל החדר. זאת לא אשמתך נוגה, בשום צורה, ואת לא "מוציאה את זה ממנו"! דברים כאלה לא "יוצאים" באשמת מישהו. תיקון - הם כן יוצאים באשמת מישהו, באשמת האדם שמשום מה הם יוצאים מתוכו. לי זכור שהתעצבנתי מאוד מאוד מאוד מאוד המון פעמים. ללא ספק תמצאי כמה ספרים שהטחתי בשולחן ועד עכשיו נוטרים לי טינה על כך. אבל להכות אדם? לשבור מחשב? להטיל פאניקה ברמה כזאת? אני מאתגר אותך, בואי נראה אותך מוציאה את זה ממני. נוגה, זאת לא אשמתך, את לא מוציאה את זה, הבעיה היא לא בך, נקודה. והנה אנחנו גם מגיעים לעניין ה"מי שמכם לשפוט". בפעם האחרונה שנשאלה הקהילה את השאלה הארורה הזאת, אני מקווה שאת זוכרת באיזה שרשור זה היה, ואני מקווה שאת זוכרת מה האשה אמרה אז, ומה היא אמרה אחרי חודשיים (אני מוכן להזכיר אם את לא יודעת). אף אחד פה לא יכול לשפוט אותך, זה לא מסמכותנו ולא מרצוננו. אנחנו מגיבים כי נושא שמועלה לפורום מעצם הגדרתו מזמין את כולם להגיב, וכי הרבה אנשים פה אוהבים אותך, רוצים בטובתך, או שבלי להכיר אותך הם חשים בלבם וחושבים שיש להם מה לתרום לנושא. אני עצמי יושב פה כבר דקות ארוכות וכותב את התגובה הזאת - לא בשביל לשפוט אותך - אלא כי איכפת לי, כמו לשאר המגיבים. אף אחד לא אומר לך אם את בסדר או לא (ואם כן, זה לא לרוחי), אף אחד לא אומר לך מה לעשות. הנושא הועלה, אלה התגובות שלנו. לדעתי את יכולה לשמוח שיש כ"כ הרבה אנשים שאיכפת להם ממך (או מהעניין שלך) מספיק בשביל להגיב, גם אם את לא מסכימה איתם. דין וחשבון - את חייבת רק לעצמך, ולנשיא איראן. לסיום (קהל מריע!), מי שלא מכיר אתכם מקרוב לא יכול לומר לך אם דמיאן אדם אלים. הרושם שהוא משאיר בפוסטים שלו, במה שסיפרת עליו, וגם בשרשור הזה ממש - לפחות לדעתי האישית לא מעודד. אבל זו באמת דעה לא מבוססת במיוחד, רק את יכולה לדעת. עם זאת, לפעמים רואים הרבה יותר מבחוץ מאשר מבפנים. שמעת את כולם פה, לשיקולך. נוגה, שנתיים אחרי, את עושה קולות של האשמה עצמית והכאה על חטא (שהלכת למשטרה ופרסמת את זה בפורום, רחמנא לצלן), בעוד שכבוד הדום קורא פה לאנשים בשמות ולא מביע אפילו במילה אחת חרטה או לקיחת אחריות. עליהום? לא אנחנו הקפצנו את הפוסט. וגם אם כן, זה לא כאילו שהוא השליך פחית קולה ברחוב במקום לפח. נוגה, לי אישית, כמו שאמרתי, חלק מהדברים שאת אומרת מאוד מזכירים דבריהן של נשים מוכות. ודבר אחרון, ועקרוני: באותו שרשור שהזכרתי לעיל, אמרה האשה בסופו של דבר שהיא סומכת על האדון שלה במאה אחוז. לי, שהייתי איתה בקשר מאחורי הקלעים, לא נותר אלא לגחך. איתך אני לא בקשר מאחורי הקלעים או בכלל, אבל אני לא יכול שלא לשאול את השאלה: למה הפוסט הזה הוקפץ עכשיו? נדמה לי שמיינד מאסטר, אדם שעל אצילותו ואמינותו את מעידה פה, נתן לנו פה סיבה מספקת לדאגה. האם איימי הקפיצה על דעת עצמה, משום מקום? אז כן, יכול להיות שכולנו שוב תאבי דם שיפוטיים, ימח שמנו. ויכול להיות שרק אנשים שמזכירים את עוץ-לי גוץ-לי, יש להם את מה שדרוש כדי לומר שהמלך הוא עירום. אגב - לי באופן אישי טיצ'ר, שהוא למען הגילוי הנאות חברי לקליקת "היפים והאמיצים קליקות וג'ובים בע"מ", מזכיר הרבה יותר את הזאב מכיפה אדומה. ובזאת באתי על החתום, כבוד, קיחוט תקציר הפוסט (C): אמן-עכשיו-מתנתק-לי-האינטרנט-אבל-עכשיו-עכשיו |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
קיחוט,
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
venus in our blood(שולטת) • 7 במרץ 2006
ברשותך, אתייחס נקודתית לדברים שהעלית .
1.העובדה שאמרתי שדמיאן לא נהג באלימות כלפי אף אדם ( מלבדי. למעט אותו ערב. כן. ) אינה מצביעה על היותי אישה מוכה, כי אם על עובדות. אני, באופן אישי, לא ראיתי אותו נוהג באלימות. זו עובדה. להסתמך על זעם בשירשורים? ( זה גם קצת מטריד , קיחוט. הדבר הראשון שפותח את הפוסט שלך זה קליקותתתתתתתתתתת. בסדררררררררר, הבנו, מוצה והתמצה. אני חושבת שמאז למדתי דבר או שניים...; כנ''ל לגבי שירשור הסאביות המלאות. אתה מסכים איתי שאיש איש - באמונתו יחיה? אז אם אנשים זרים שאינני מכירה מפגינים ''דאגה '' לדבריך ( ואני לא מדברת על אלו שבאמת איכפת להם. אני מדברת על אנשים כמו איב, וממתין בסבלנות שמעולם לא החלפתי איתם מילה או חצי מילה והם נכנסים לשירשור מתוך...דאגה? סלח לי, קיחוט, אבל במיקרה הזה אני נוטה לתלות ספקות קלים. וכן, יש פה אנשים שאיכפת להם ממני , שבאמת דואגים לי ואני מוקירה אותם על כך, והם יודעים זאת. אבל,נחזור לדוגמא ( התפזרתי קצת. ככה זה כשאני מנסה להיות ''נקודתית '' ), אם אנשים זרים, שאין לי ולא היה לי עמם מעולם דין ודברים, נכנסים לשירשור במסווה של דאגה ובוחרים במפגיע לעקוץ ולהשפיל ( ממליצה לך לקרוא פעם נוספת את תגובותיהם ), מדוע שאדם לא יביע את דעתו על נושא פחות כאוב, אך בהחלט רגיש, כמו סאביות מלאות? האם זה לא דומה ? את דעתם של המקורבים אליי, גם אם קשה לי לקבל, אני נוטה להבין. ואני חושבת שגם מהשיחות הספורות שאתה ואני ערכנו , אני חושבת שאתה יודע שאינני באה בגישה של '' מי שמכם לשפוט '' , כל שאמרתי הוא שבמערכת יחסים יש מעבר ל-מה שמילים ע''ג אתר אינטרנט יכולות להכיל. וכן, בבואנו לשפוט אדם או סיטואציה , מומלץ מאוד לזכור שהמילים - כבודן במקומן מונח ויש להן משמעות רבה, אולם הן חלק קטן ממיכלול שלם. לפעמים, נוטים לשכוח זאת ומסתמכים על מעט מאוד מידע. הרי באותה מידה שדמיאן שפך זעמו על המקלדת ( כי כן, הוא חש שהעליהום חזר , הוא חש מותקף, וע''י זרים ) , ממש באותה מידה יכולתי אני לספר לך ולאתר כולו על הצדדים העדינים שלו, על הרוך והתבונה שלו, על יכולת ההתמסרות והטיפול שלו. נכון, הייתה לנו מריבה בבלוגים. כנראה שזה מה שהיווה טריגר. אני עדיין חושבת שאולי זה לא היה נכון לעשות זאת באמצעות הבלוג. ממש כשם שאני סבורה שלגשת ולהתלונן עליו במשטרה היה צעד קשה. קיחוט, אשאל אותך שאלה רצינית. מבקשת ממך להתייחס אליה כך. האם קרה לך אי פעם שהרגשת שאתה עומד לסובב את הגב אל מישהו קרוב אליך ? אני מתכוונת, ממש קרוב. מישהו שהיה מאוד משמעותי בחייך, לטוב לרע ולכל מה שבשיגרה. האם אי פעם נאלצת לעמוד בפני צעד כזה ? האם אתה יודע מה זה אומר ? אולי באמת כדבריך יש בי סימפטומים של אישה מוכה , אבל אולי, רק אולי, הרגשתי שאני מועלת באמונו? כן, דמיאן עשה מעשה נורא וניבזי וזעזע את עולמי באותם ימים. לא שכחתי, קיחוט. באמת שלא. ועדיין, ללכת למשטרה, להגיש נגדו תלונה, זה היה מבחינתי צעד של בגידה. חשתי חסרת אונים, ואילולא mind master אני תוהה היכן הייתי...אם בכלל.. אבל, לשבת מול שוטר, לדעת שהשם שמתנוסס לו שם בראש הדף הוא שמו של בן זוגי יש לך מושג מה זה עושה ? איזו תחושה איומה זו? אני מקווה שתשובתך שלילית ושלעולם לא תצטרך לעמוד בסיטואציה בה אתה מפנה את גבך למישהו קרוב. 3.להוציא דברים קשים מאדם... קיחוט, אם , לדבריך, לא בי האשמה, אז בוא תנסה להסביר לי, בבקשה, איך זה שעד היום, במערכות היחסים שלו לפניי, בחייו האישיים ובכלל, דמיאן לא נהג באלימות? ואני לא מנסה להגן עליו כרגע, אלא להבין. |
|
Dom_Quixote |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
Re: קיחוט,
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
Dom_Quixote • 7 במרץ 2006
נוגה, האמת שנכנסתי שוב רק כי היה נדמה לי שלא אמרתי - ובאמת לא אמרתי - שאני מקווה שכל העניין יחלוף במהרה. אני יותר מאשמח אם את ודמיאן תחיו באושר ועושר לעולמי עד, וכל עוד הוא לא עשה שום דבר פעם נוספת, אני הראשון שיטען שלאדם מגיע צ'אנס נוסף. בקיצור, אין בדברים שאמרתי כדי לתקוף את דמיאן בכל הקשור להתנהלותו כלפייך היום, וכל עוד לא יורשע במשפט חדש הוא חף מפשע. אני רק מקווה שהמילים האלה לא יהפכו לפארסה מתישהו בעתיד.
העניינים שאת מעלה מורכבים מכדי שאוכל להתייחס אליהם כרגע בתשומת לב ראויה, אבל אני אעשה מערוף: נוגה כתב/ה: 1.העובדה שאמרתי שדמיאן לא נהג באלימות כלפי אף אדם ( מלבדי. למעט אותו ערב. כן. ) אינה מצביעה על היותי אישה מוכה, נכון. איש גם לא טען שאת אישה מוכה, רק שאת מזכירה, לעתים, בהתנהגותך, אחת כזו. נוגה כתב/ה: קיחוט. הדבר הראשון שפותח את הפוסט שלך זה קליקותתתתתתתתתתת. בסדררררררררר, הבנו, מוצה והתמצה. זאת היתה בדיחה, הבהרתי את דעתי על סמיילים, וגם עכשיו לא תוציאי ממני אחד, ימח שמך. נוגה כתב/ה: אני מדברת על אנשים כמו איב, וממתין בסבלנות שמעולם לא החלפתי איתם מילה או חצי מילה והם נכנסים לשירשור מתוך...דאגה? סלח לי, קיחוט, אבל במיקרה הזה אני נוטה לתלות ספקות קלים. וכן, יש פה אנשים שאיכפת להם ממני , שבאמת דואגים לי ואני מוקירה אותם על כך, והם יודעים זאת. לא התעמקתי מאוד בתגובות. אני חושב שברגע שאת מפרסמת נושא בפורום, לכל אחד פה יש זכות להגיד את דעתו עליו. "דעתו" לא כולל, לדידי, לומר לך אם את בסדר או לא ומה את צריכה לעשות בחיים. "דעתו" כן כולל דעה על המצב, גם אם הדעה הזו מנוגדת לשלך. טוב, בואי נראה ספציפית מה איב כתבה, שניה... טוב, סגנונה של איב לא מקובל עליי, את צודקת. אם היא היתה אומרת לך, בתיאוריה, שאת כן מתהגת לדעתה כאשה מוכה, ושדמיאן לדעתה מסוכן, ושהיא סבורה שאת תתחרטי על שחזרת אליו - אבל היתה עושה זאת בסגנון מכובד - הרי שלדעתי זכותה לומר זאת, ואני לא רואה בכך "שיפוט" לא לגטימי אלא הבעת דעה בנושא שהועלה בפורום פתוח לכל. כפי שהיא כתבה זאת - אני מצדיק את הסלידה שלך מתגובתה. נוגה כתב/ה: אם אנשים זרים, שאין לי ולא היה לי עמם מעולם דין ודברים, נכנסים לשירשור במסווה של דאגה ובוחרים במפגיע לעקוץ ולהשפיל ( ממליצה לך לקרוא פעם נוספת את תגובותיהם ), מדוע שאדם לא יביע את דעתו על נושא פחות כאוב, אך בהחלט רגיש, כמו סאביות מלאות? האם זה לא דומה ? נוגה, כפי שהרגע אמרתי - סגנונה של איב לא לרוחי, אבל המשפט הזה שלך, הגם שלא קשור כלל לענייננו, מעלה לי את הסעיף (בואי נראה אם תוציאי ממני מספיק עצבים כדי לשבור משהו). עצם ההשוואה בין השרשור ההוא לתגובות פה היא פסולה. התגובות העוקצניות, לא ראויות ומרגיזות ופוגעות ומגעילות ככל שיהיו, לא מתקרבות לשרשור ההוא. איב, למשל, מתנסחת בחוסר הגינות כלפי אדם שהיא כלל מכירה (אני מתכוון אלייך, תקני אותי אם אני טועה. וגם אם היא כן מכירה אותך זו עדיין שפה גועלית), אבל אפילו אם היא היתה רומזת שהיא ראתה אותך אתמול עובדת בצומת היא לא היתה מתקרבת לציפורן החודרנית בזרת ברגל שמאל למה שדמיאן כתב אז. חוץ מזה, בואי נניח שאיב שונאת אותך אישית מסיבות השמורות עמה - לפחות ניתן לטעון שיש לה סיבות כאלה. את מגינה פה על פוסט שפנה לאוכלוסייה שלמה של נשים - לא אשה אחת -, חלקן מעולות לחלוטין ואת כולן דמיאן לא מכיר אישית מן הסתם, וקרא להן להתבייש בעצמן, תירוץ עלוב לפדלאות שכמותן, איך הן בכלל מסוגלות להביט במראה ואיך הן מעיזות לחיות עם עצמן בכלל. נוגה, אני פה שנתיים, והפוסט ההוא היה הגועלי ביותר שקראתי פה בתקופה הזו, בלי פייט של ממש. אל תכריחי אותי להביא ממנו ציטוטים, כי זה רק יגרום לך להתעצבן עליו. טוב תעשי אם תעזבי את הדוגמה הזאת, עצם המחשבה להגן על הפוסט הזה, אפילו בתור דוגמה למשהו, לא עושה צדק עם אף אחד מהצדדים. נוגה כתב/ה: את דעתם של המקורבים אליי, גם אם קשה לי לקבל, אני נוטה להבין. ואני חושבת שגם מהשיחות הספורות שאתה ואני ערכנו , אני חושבת שאתה יודע שאינני באה בגישה של '' מי שמכם לשפוט '' , כל שאמרתי הוא שבמערכת יחסים יש מעבר ל-מה שמילים ע''ג אתר אינטרנט יכולות להכיל. וכן, בבואנו לשפוט אדם או סיטואציה , מומלץ מאוד לזכור שהמילים - כבודן במקומן מונח ויש להן משמעות רבה, אולם הן חלק קטן ממיכלול שלם. לפעמים, נוטים לשכוח זאת ומסתמכים על מעט מאוד מידע. הרי באותה מידה שדמיאן שפך זעמו על המקלדת ( כי כן, הוא חש שהעליהום חזר , הוא חש מותקף, וע''י זרים ) , ממש באותה מידה יכולתי אני לספר לך ולאתר כולו על הצדדים העדינים שלו, על הרוך והתבונה שלו, על יכולת ההתמסרות והטיפול שלו. את צודקת לחלוטין, אין בכלל מחלוקת. הדבר היחיד שיש פה לומר הוא שלרבים פה נראה שכמו שאנחנו לא מתייחסים לצדדים האלה שלו (שמן הסתם איננו מכירים אותם), נראה - לפחות למראית עין - שאת לא נותנת מספיק יחס לעובדה שזה בא משום מקום אז, זה היה הרסני, ואיש אינו ערב לך שזה לא יקרה שוב מחר. תקשיבי, בעיקרון אני עם יוספוס בעניין הזה (ורק בעניין הזה, סלפן מתנצר וגנב זכויות יוצרים שכמותך!) - כל עוד אתם מאושרים ביחד, יש לעזוב אתכם לנפשותיכם. אני רק אומר שטיבן של התפרצויות מפתיעות הוא להפתיע, וכל הצדדים הנפלאים של דמיאן לא יועילו ברגע מפתיע שכזה, אם יגיע. אני בהחלט לא לוקח לו את הקרדיט על שאר תכונותיו. ואגב, זה לא משנה את העובדה שאדם שעשה מעשה, צריך לקחת עליו אחריות. אם דמיאן, במקום לגייס שמות של גיבורי אגדות גויים (טפו!), היה אומר "חבר'ה, אין מקום לעליהום המחודש הזה, אני יודע מה עשיתי אז, לא מתכחש, לא מקל ראש, אבל נשבעתי שזה לא יקרה שנית ואני עומד בשבועה הזאת, אז תרגיעו בבקשה" הייתי הראשון לתמוך בו. טוב נו, לא הראשון, אבל איפשהו בתור, עם כובע ושפם. נוגה כתב/ה: קיחוט, אשאל אותך שאלה רצינית. מבקשת ממך להתייחס אליה כך. האם קרה לך אי פעם שהרגשת שאתה עומד לסובב את הגב אל מישהו קרוב אליך ? אני מתכוונת, ממש קרוב. מישהו שהיה מאוד משמעותי בחייך, לטוב לרע ולכל מה שבשיגרה. האם אי פעם נאלצת לעמוד בפני צעד כזה ? האם אתה יודע מה זה אומר ? אולי באמת כדבריך יש בי סימפטומים של אישה מוכה , אבל אולי, רק אולי, הרגשתי שאני מועלת באמונו? כן, דמיאן עשה מעשה נורא וניבזי וזעזע את עולמי באותם ימים. לא שכחתי, קיחוט. באמת שלא. ועדיין, ללכת למשטרה, להגיש נגדו תלונה, זה היה מבחינתי צעד של בגידה. אני מקווה שתשובתך שלילית ושלעולם לא תצטרך לעמוד בסיטואציה בה אתה מפנה את גבך למישהו קרוב. אוף, לצערי אין לי זמן לענות לך כמו שצריך עכשיו. אבל כן, עשיתי את זה פעם, ואני גם אגיד לך באיזו סיטואציה - היה אדם שניתן לייחס אחוזים מאוד מאוד נכבדים ליציבותו הנפשית בימינו לזכותי. הייתי שם בשבילו בכל פעם מחדש משך כמה שנים, משקיען בלתי נלאה שכמוני. בכל פעם מחדש אותו אדם לא הצדיק, הפר, מעל, בגד וירק על היחס, התמיכה והאמון שקיבל ממני, ובכל פעם מחדש חזר לאחר מכן ואמר אוי, סליחה. אחרי מספר פעמים החלטתי שכמה שזה כואב, יש רגעים בהם אני קודם לזולתי, ועלי להפנות את הגב לפני שאפגע עוד. ההבדל ביני לבינך נוגה, הוא שבמקרה שלי הפגיעות לא היו פיזיות. אם הן היו פגיעות כמו בסיפור שלך, סביר להניח שפשוט לא הייתי זוכה לתת לו צ'אנסים מרובים כל כך. נוגה כתב/ה: 3.להוציא דברים קשים מאדם... קיחוט, אם , לדבריך, לא בי האשמה, אז בוא תנסה להסביר לי, בבקשה, איך זה שעד היום, במערכות היחסים שלו לפניי, בחייו האישיים ובכלל, דמיאן לא נהג באלימות? ואני לא מנסה להגן עליו כרגע, אלא להבין. זה פשוט כ"כ מתסכל אותי... לא את, זה שאת בכלל עשויה לחשוב שזו אשמתך. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל להסביר את זה. תקשיבי, אין לי זמן כרגע, אני אחזור בלילה, אני מאוד אשמח אם מישהו ירים את הכפפה הזו בינתיים. נוגה, זו לא אשמתך, נקודה. ואני מזכיר לך שבלי קשר לשום א דבר - קיחוט תמיד צודק. חבר'ה (קליקה?) (סמיילי) - תפציצו בפסיכולוגיה בגרוש 101, זה יהיה בבחינה. אני חייב לרוץ נוגה, אני מקווה שעזרתי במשהו, תרגישי טוב קיחוט |
|
פייה{O} |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
Re: קיחוט,
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
פייה{O} • 7 במרץ 2006
נוגה כתב/ה: אם , לדבריך, לא בי האשמה,
אז בוא תנסה להסביר לי, בבקשה, איך זה שעד היום, במערכות היחסים שלו לפניי, בחייו האישיים ובכלל, דמיאן לא נהג באלימות? ואני לא מנסה להגן עליו כרגע, אלא להבין. אז הנה תוספת קטנה משלי רק לעניין זה: לפי הפרופיל שלו דמיאן בן 23. הפוסט הזה הוא מלפני שנה וחצי, מה שאומר שהוא היה אז בן 21. אז בהחלט יתכן, נוגה, שפשוט צריך לתת לו עוד קצת זמן ונסיון ולראות איך הוא מוציא את האלימות שלו במערכות יחסים אחרות. עצם העובדה שאת עדיין ממשיכה לקחת אחריות במקומו על האלימות הזאת, ושהוא מניח לך לעשות כך, מאוד מאוד מדאיגה. |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
venus in our blood(שולטת) • 7 במרץ 2006
קיחוט,
חן חן לך על הזמן וההשקעה, אבל בבקשה ממך, נסה להתייחס אל דבריי כמיכלול ולא להבין רק חלקים ממנו. אני לא הצדקתי את שירשור הסאביות המלאות, כשם שלא הצדקתי את התערבותה של איב ושל ממתין בסבלנות. מה שאמרתי הוא כזה דבר ( בפשטות ) : אתה אומר שאנשים רואים שירשור ומביעים את דעתם, סבבה. אולי, רק אולי, זה מה שדמיאן עשה ? הביע את דעתו ? אני לא חושבת שהשירשור ההוא היה בסדר , אבל אני גם לא חושבת שתגובות כמו של ממתין בסבלנות ושל איב , בנושא הספציפי הזה , הן ענייניות. זכותו של כל אדם להיכנס ולהביע את דעתו. נכון. אבל, יש מקרים שמדובר בזרים מוחלטים שאין להם ולי מילה וחצי מילה . ואין לגברת איב משהו בלבה עליי, כפי שהנחת כדוגמא, קיחוט, מהסיבה הפשוטה שאיננו מכירות. כנ''ל לגבי ממתין בסבלנות. וכן, כנ''ל לגבי השירשורהמיותר לחלוטין וחסר הטעם של סאביות מלאות. אז אנשים כותבים דברים. א ז מ ה ??? ( עובדה שאותו שירשור אומלל אגב , נמחק כבר אז בזמנו ואתה טורח להזכיר אותו בכל פעם מחדש....קליקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת) קיחוט, חשבת לרגע שדמיאן כן לקח אחריות על מעשיו? לא קבל עם וכלוב, אבל בתוך מה שנקרא ''צנעת הפרט ''? מולי. זה מה שהיה מרגיע אותך? לשמוע אותו אומר שהוא מתנצל ? מה, אנחנו בגנון? הרי בעצמך נתת דוגמא מעציבה על אדם שחזר והתנצל בפניך על טעיותיו וחזר עליהן. אין כל טעם לשפוט אותו עפ''י מילותיו , אלא ע''פי מעשיו.( אם בכלל. ) ונכון להיום ( ומאז אותה תקרית ) דמיאן לא גילה סימני אלימות. האם אנו נשפטים עפ''י מעשינו ? מילותינו ? ואולי בכלל, הצורך החד הזה לשפוט אדם אחר , עפ''י מעט מאוד מידע, הוא לא נכון לאף אחד? לגבי הנושא של אישה מוכה- אני לא יכולה להתווכח איתך בנושא הזה. אין בי יומרות או צורך לשכנע אותך. אתה מאמין שהדברים הם כך. אני רואה אותם אחרת וזה לגיטימי לחלוטין. פייה, דמיאן מתקרב לגיל 24 ( באפריל. מזל טוב. ) כן, לפעמים הוא ילדותי בתגובותיו ולפעמים הוא בוגר יותר מהרבה אנשים מבוגרים ממנו. גילו אינו מהווה אינדיקציה למערכות היחסים שהיו לו. או לבשלותו הפנימית. |
|
דמיאן(שולט) |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
טוב אני שם לב שחלה התקדמות והייתי רוצה להגיב בהתאם.
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
דמיאן(שולט) • 7 במרץ 2006
אחרי שסיימתם להשתלח בי.
אחרי שחשפתם עוד קצת צהוב בעיניים. אני אשמח לענות לכולם...... נוגה,תודה שאת מגוננת עליי ,מתוקה,אני אמשיך מכאן. קל לשפוט טעויות של אדם אחר, פשוט מאוד לחשוף את העוולות שיוצר אדם רגיל. והכי קל זה להשפריץ מילים על המקלדת. אני לא חוזר בי נשום דבר שאמרתי,ואין לי שום כוונה להתנצל בפני אף אחד , על המעשה שעשיתי. התנצלתי בפני נוגה.ואני מביע חרטה (כזאת שלא נראת מהצד של שרמוטות המילים,סר קישוא). מה שאני מנסה ללמוד והדרך שבה אני מנסה להחכים היא קצת שונה כנראה מרוב המגיבים פה. אני עשיתי טעות.כולם עושים טעויות. ולהוציא את הדברים שדון קיחוט כתב ,ההתלעמות הזו שלו וההשתלחות בי מכל הסיבות הלא נכונות. אני מקבל כל דבר שנאמר פה בהבנה. לא תמיד בהסכמה ,אבל בהבנה. כי אני מניאק ,אני חרא,אני מניאק ,אני ערס. אני מניאק אני חרא אני מניאק אני ערס. אבל באמת רב לטימטום... סר קישוט...לא מיצינו את עניין שירשור הסאביות השמנות? בפוסט האחרון? ולפני האחרון? ולפני חודשיים? ולפני שנתיים?ושלוש? כן .ככה הרבה זמן אתה עומד תלוי מאחורי מסך.בשבילי. וכך גם הרוב. בהצלחה לכם. תהנו. תפרקו כל מה שיש ,אחרי זה תתפלאו לכמות ההבנה. למלל הבלתי פוסק . ולהכפשות של שמכם הטוב. על הגב שלי,בבלוג שלי ,ועל הזין שלי. תהיו בריאים. גם את פייה.התגובה שלך זכתה אצלי בשיא האינפנטליות .בכנות.סליחה. |
|
ng |
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
7 במרץ 2006
ng • 7 במרץ 2006
נכון, כולם עושים טעויות. ונכון, לכולם יש צדדים יפים יותר ומכוערים יותר, ולא תמיד רואים את כל התמונה.
אבל לא על כל טעות צריך לסלוח. ולא תמיד הצד היפה מפצה על העוול שגרם הצד האחר. לקרוא לתקיפה אלימה "טעות" זה אנדרסטייטמנט היסטרי בעיני. נוגה ודמיאן, אתם לא חייבים לקבל את כל הדעות של כולם, אבל אני לא יודעת למה אתם כל כך מתפלאים על חוסר האמון של המגיבים. השרשור הזה מתחיל בסיפור של אלימות קשה ולא בדיוק חד פעמית. מיינד כתב: "היא יודעת היטב שאמרו לה יותר מפעם אחת שהוא רק יפגע בה שוב , הזהירו אותה שהפעם האחרונה תחזור על עצמה. היא רצתה להאמין , נכשלה באמונה שלה כלפי עצמה, אל תתנו לה להכשל באמון שלה מול הנשים". אז נוגה, אם בחרת לתת שוב צ'אנס, אני מקווה שאת יודעת מה את עושה, ואני מאחלת לך רק אושר ואהבה. אבל לכי על זה בעיניים פקוחות. לא משנה כמה צדדים מקסימים יש באישיות של הגבר שלך, יש מקומות שצריך למתוח בהם קו אדום. אם בחרת לסלוח שוב, אז אוקיי. אבל בחיים אל תקחי על עצמך אפילו חלק קטן באשמה על זה שמישהו היכה אותך ושבר לך את המחשב. כמו שקיחוט כתב, אין שום דבר בעולם שמצדיק את זה. |
|
ממתין בסבלנות(שולט) |
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
עוד דבר
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
ממתין בסבלנות(שולט) • 8 במרץ 2006
נוגה...
את התחלת פוסט בענין האלימות של דמיאן כלפייך. כפי שאני הבנתי מלכתחילה, שידרת מצוקה כלשהיא. עם התקדמות השרשור אני מוצא עצמי קורא בתמיהה כיצד את מגנה עליו בחרוף נפש של ממש, מנסה להסבר את הטעות שלו, שכנראה לא הייתה חד פעמית אלא לפחות חזרה על עצמה פעם נוספת, שבעקבותיה כתבת את הפוסט. אז מה הסיפור שלך? את רוצה להוכיח לנו את תסמונת האישה המוכה? להראות לנו שהיא קיימת? את לא מבינה עניין? היית צריכה לקום וללכת בפעם הראשונה שדמיאן גילה כלפייך אלימות. במקרים רבים (תקראי בעיתון) זה נגמר באלימות הכי קשה מכולן, מות. לכל אחד ואחת היו את הסיבות שלהם ותמיד הם והן תרצו. וגם את עושה זאת קבל עם ועדה, לא שאני חלילה וחס מאחל לך סיומת כזו, אבל מה שאני אומר כאן, זה שהאלימות תחזור על עצמה לפחות פעם אחת נוספת, והסטטיסטיקה בעניין זה לעולם לא טועה. ואת יכולה להיות בטוחה בכך. זה לא שאת טפשה חלילה וחס, את פשוט תמימה, ותמימים משלמים על מעשיהם. אם הייתי מכיר אותך אישית, גם ללא כל קשר אלייך, לדעתי הייתי מתערב פיזית במידה והיה אלים כלפייך, אבל אני לא, אז רק אוכל להדליק את נורות האזהרה בפנייך...תזהרי את עומדת לחטוף מכות ולא בסשן, עוד ישברו לך לא רק המחשב אלא גם הרהיטים, ואולי כמה עצמות בגופך, כי החרא הקטן הזה לא יכול לשלוט על ידיו, ובטח ובטח לא על מחשבתו, והוא חסר אחריות. עכשיו תחליטי בלי מילים יפות ומתיפיפות. איך את שומרת על עצמך. כי בראש וראשונה זה אמור להתחיל ממך. תרצי עזרה מאחרים, קודם כל תעזרי לעצמך. ותבחינו רבותי, קשר בדס"מי אינו מקנה זכויות יוצרים לאלימות לשמה. סשן בהסכמה למרות האלמנטים האלימים שלו אינו נובע מאלימות לשמה. עוד דבר. תפסיקי להיות פלצנית דמיאן לא היה ולא יהיה האדון האחרון עלי אדמות. לכי חפשי לך אחר..ותזרקי את קולרו לעזאזל, אחרת אל תכתבי לנו פוסטים בעניין זה כאן. ממתין בסבלנות. לא אינני שומר הכשרות של האתר...אבל את מעצבנת!!! |
|
venus in our blood(שולטת) |
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
venus in our blood(שולטת) • 8 במרץ 2006
צר לי מאוד שאני מעצבנת אותך, ממתין בסבלנות .
אני מניחה שסובלנות איננה מתכונותיך הדומיננטיות..? כן, דמיאן נהג באלימות כלפיי לפני שנתיים. אתה יודע מה ? אולי אני אשה מוכה. אני אקח את הסיכון, ולא אציק ולא אעצבן יותר בפוסטים המרגיזים שלי. אגב, דמיאן הוא לא ''האדון '' שלי. אנו בני זוג. סוויצ'ים. אם כבר שאלת. ואת דמיאן אני מכירה עוד הרבה לפני שהכרתי את המונח ב ד ס מ. תודה וסליחה. |
|
nerissa(אחרת) |
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
8 במרץ 2006
nerissa(אחרת) • 8 במרץ 2006
ניסינו לדבר. להרים מראה.. ניסינו להראות לה את האור.
היא לא רצתה לשמוע. הגנה עליו בחירוף נפש. לפני מספר שנים הוא חזר מהעבודה, שלף אקדח והרג אותה לעיני בתה בת ה- 12. זה היה בעקבות עוד משהו קטן שעיצבן אותו.. רק הפעם הלך צעד אחד רחוק מידי. זה נכתב לזכרה: אמרה שהיא אוהבת את הבן זונה הסדיסט רצתה שהוא ימות - אבל לא להרבה זמן. שלא תתגעגע... היתה לו ילדות עשוקה הגנה נחרצות שרף זנבות חתולים ובכה בפרסומות של פלאפון "הוא האבא של הילדים" הצהירה ונגעה קלות בפנס בזוית העין XXX את אוהבת אותו מרוב שנאה הוא שונא אותך מרוב אהבה אני אעזוב אותו! אולי מחר... XXX כבר אין מחר. את פרחי הסליחה שלו הוא כבר לא משאיר על קברך הוא מגיש אותם בסרט של חיזור לקורבן הבא |
|