מאסטר- קטע קטן

עכשיו את לא משתעשעת יותר. עכשיו...

כן, אני יודע שכואב לך. כואב לוותר על כל המגננות. לסגור את כל פתחי המילוט. אבל לשם כך באת אלי, ורק כך אקבל אותך.

עכשיו, התכרבלי לכדור. לכדור שאת ממילא מרגישה שאת. העלמי לתוך עצמך. התכנסי. מבחוץ שימעי את הוראותיי. אני מסביר לך איך לפתוח עצמך לאט לאט. עכשיו את קצת פתוחה... בואי אלי בזחילה. ראשך מורכן, את חשה הזויה...

בואי אלי, זיחלי לברכיי לחיבוק קטן. עכשיו לקקי את מגפיי... אנחנו נתחיל מלמטה- למטה. כפי שצריך. אני יודע שמה שמלעלה מפחיד, קשה, מאיים. לאט- לאט...

עכשיו תיקשרי לזמן- מה. ידייך ורגלייך פרושות, אך צמודה למשהו, משהו שתוכלי אף את להצמד אליו. דבר מה שיגונן עליך...

את מפחדת. אני כאן. את תחת חסותי. את בידיי. התהליך החל. כן, את יכולה ללכת. תמיד תוכלי ללכת. אלא שאני מוביל אותך אל מדבר. אל ארץ אותה לא ראית אף- פעם. ואם תרצי לצאת... תצטרכי לבטוח בי שאוביל אותך בחזרה.

אך אל תפחדי. הובלתך היא קסם שמהלך על שנינו. אנחנו בארץ קסומה...

וככל שאנו מעמיקים בה יותר כך נוצר ומתחזק חבל שלאף אחד מאיתנו אין עליו שליטה- חבל האהבה. גידול פרא ששנינו לקחנו בחשבון, ואנו מתמכרים לקסמו, לעונגו...

יפה וחזק.

תודה, איימי }{ }{ }{

תודה נוגיגיתה

הגבתי גם במקום אחר...
וגם כאן-

מקסים, איימי...