השרלילית(פמית מתחלפת) |
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
ניילון נצמד
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
השרלילית(פמית מתחלפת) • 15 במרץ 2006
אתחיל בהערה:
במשך השנה ומשהו האחרונות ניסיתי להדחיק חלק מן הדחפים הקשורים לשליטה בחיי. היו לכך הרבה סיבות. כבר הצלחתי לשכנע את עצמי שאין דבר כזה מערכת יחסים בדס"מית בריאה ושעדיף להתרחק. זרקתי את אוסף המגפיים. הציוד נשאר אצל האקסית. יחד עם זה, העפתי מחיי לחלוטין את הפרק המפחיד והאכזרי בחיי כשולטת. הייתי אכזרית מדי, קשה מדי, נוקשה מדי, לטעמי האישי. הרגשתי צורך לצאת מהמקום הקשה הזה, שלא התאים לרוך שאני רוצה בחיי. לפני כך וכך זמן, נפגשנו אני והממתקית. מעבר להיותה יפהפיה מדהימה, כישוריה הרבים, אישיותה המרשימה, ושאר סגולותיה ומופלאויותיה (שאוכל להרחיב בהן ימים על ימים, אך לא זה עניינו של פוסט זה) תפסו את אוזניי ועיניי שני דברים - האחד, ביטוי מוזר שנשזר בסלנג המצחיק שלה: "לניילן", "אני אניילן אותך" וכו'. השני, הברור יותר, היה שוט עבודת יד שעשתה לבד והראתה לי בגאווה רבה. שוט זנבות זמש יפהפה. כל החושים נדרכו בכל פעם שעלה עניין הניילון, כמו גם למראה השוט. זמזום קל באצבעות הבהיר שהתשוקה לבדס"מ שרירה וקיימת, ולא הלכה לשומקום. אחזור לעניין הראשון. לניילן. עברתי בגלגוליי השונים בבדס"מ והעברתי בגלגולים נוכחיים יותר, סשנים של ממפיקציה (הסאב הופך מומיה עטופה ניילון נצמד). לא מצאתי בהם נושא לבדיחה - אלו סשנים מלאי רגש ועוצמה, שיש בהם אינטימיות שאין שניה לה. לרוב הם מרגישים כמו רחם, או לידה, ובכל מקרה - חוויה מטריפת חושים לכל הנוגעים בדבר. אבל לבחורה הנ"ל יש שוט משלה. בעולמי, זה מעיד על נטייה שולטת. חששתי להעלות את הנושא. שיחקנו מסביב לו כמה ימים.ואז היא עשתה משהו מדהים, שאני יודעת שלא עשתה מעולם. היא הגישה לי אותו. אני מוכנה להישבע שכל כולי ניסיתי לעצור את היד מלקחת את השוט, מלהוציא את הצד הזה, שכה עמלתי להדחיק. היד לא צייתה. ההצלפות זמזמו ממני אליה, כמו מתנה. דמעות ירדו על פניי. עיניה הביעו התמסרות מוחלטת. כזו, שממיסה הכל. אתן יודעות על מה אני מדברת, המבט הזה, הנכנע, המתמסר, הנרגש, שמעביר ויברציות מכף הרגל עטויית המגף ועד קצה השיער היפהפה שלכן, מלכות וגבירות יקרות. הרגשתי כאילו העניקה לי מפתח למנעול שלה, תוך אמון מטריף, יחסית למשך היכרותנו הקצר יחסית. החלטתי להודות לה. בדיחות הניילון נשמעו לי כבקשה סמויה, משאלת לב. לקחתי חבל קצר וקשרתי את הממתקית שלי היטב, שלא תוכל להניע איבר. היא הביטה בי, נרגשת, חוששת. לא מעיזה להוציא מילה. בחיוך גדול ומרוצה (אני עדיין יודעת לקשור, למרות ההפסקה הארוכה. אני חייבת להודות שחששתי כי אבד לי הטאץ') עטפתי את כולה. כשהגעתי לפנים, היא גנחה כולה, רועדת. עטפתי את ראשה ופניה היפהפיות, עוצמת את עיניה, מוודאה היטב שיש לה אוויר. הובלתי אותה אל המיטה (מרחק צעד וחצי, אבל היה עליי לשאת את היפהפיה שלי למיטה), משכיבה אותה, מרגילה אותה לתחושת הניילון. מדי כמה דקות אטמתי את פיה לאוויר, שולטת לחלוטין במומיה היפהפיה הזו.עיניה הביעו חיוך וניתוק וספייס, שכמותו לא ראיתי זמן כה רב. יותר לא שמעתי בדיחות בנושא ניילון. היא אומרת שאני מלכה מצחיקה (אני לא מפחדת לצחוק. זה לא עושה אותי, בעיניי, פחות שולטת, תקנו אותי אם אני טועה). אני חושבת שהיא הסאבית הכי מדהימה שיכולתי לבקש. לפני יומיים נתנה לי זוג מגפיים, וכרעה לרגליי, מעניקה לי את המתנה הנהדרת של השליטה בה. וכל הזמן שואלת וחוקרת בנוגע לקילור הקבוע. רוצה קולר לא זמני, רוצה להיות שפחה גאה, מרגשת אותי כל כך בכל המילים האלה. יקירתי, ההתמסרות הזו, הכנות שבה, הנכונות שלך להיות שלי, מלבים בי את האש הזו, שכל כך התגעגעתי אליה. העיניים שלך מאתמול בלילה לא יוצאות לי מהראש. גם הדברים שאמרנו. מעולם לא השתוקקתי לקלר אליי מישהי כך, מעולם לא חשתי עמוק כל כך כלפי מישהי. יותר מאוחר אתן לך את משימותייך לסופשבוע הקרוב שלנו יחד, ורק מהמחשבה על כך אני כבר מתגעגעת. וצדקה מי שצדקה כשאמרה לי שזכיתי. אני אסירת תודה על המתנה המדהימה שהענקת לי. אוהבת אותך |
|
קלייר(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
קלייר(נשלטת) • 15 במרץ 2006
מדהים כתבת, מדהים תיארת את הרגע המיוחד הזה.
רק אושר שיהיה לשתיכן יחד. |
|
scarlettempress{L} |
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
15 במרץ 2006
scarlettempress{L} • 15 במרץ 2006
ציטוט: אני לא מפחדת לצחוק. זה לא עושה אותי, בעיניי, פחות שולטת, תקנו אותי אם אני טועה
לא אתקן אותך בכלל. וכל כך כיף לקרוא פוסטים כאלה. מרגש |
|
infinite(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
16 במרץ 2006
לפני 18 שנים •
16 במרץ 2006
infinite(נשלטת) • 16 במרץ 2006
כל כך אוהבת לקרוא אותך למרות שאינך כותבת הרבה ,
שמחה בשבילך ,על הרגשות החמים והחדשים כלפי מישהי כי אין מה לומר - אלה רגשות שיכולים להופיע רק בקשר כזה לדעתי ואי אפשר להשוות את זה לשום דבר אחר האמת... ולא , לצחוק לא עושה אותך פחות דומית , בעיניי בדיוק ההיפך הוא הנכון |
|
בעיניים כלות |
לפני 18 שנים •
27 במרץ 2006
יצירתית שכמותך
לפני 18 שנים •
27 במרץ 2006
בעיניים כלות • 27 במרץ 2006
את כותבת סוחפת,
וכנראה גם שולטת סוחפת. קטע מרגש, משמח, מיוחד. תודה ששיתפת, ותכתבי יותר.. מאחלת לשתיכן שרק ילך ויגדל, האושר הזה. |
|
צ'יטה(שולט) |
לפני 17 שנים •
19 בינו׳ 2007
לפני 17 שנים •
19 בינו׳ 2007
צ'יטה(שולט) • 19 בינו׳ 2007
פשוט, מקסים
ממש תודה נ.ב. ההקפצה עקב חיפוש חומר על ממיפיקציה |
|