נוריתE
|
לפני 18 שנים •
20 במרץ 2006
איך לעזור לנישלטת?.
(ספין ל "כשליטה יוצאת משליטה)
[quote="נוגה"] eden1 כתב/ה: קלייר כתב/ה: במשפט אחד - אם זה נעשה בניגוד לרצונה של הנשלטת, זה הופך מבדסמ להתעללות.
ואם הנשלטת, כפי שליילה כתבה "הנישלטות, לא כולן ,אבל חלק מהן, הן עיוורות חרשות אילמות כאשר זה נוגע באדון שלהן" אינה מסוגלת להפעיל שיקול דעת בגלל המיקום שבו היא נמצאת? האם יעזור שמישהו ינסה "להעיר" אותה? לפקוח את עינייה? ואם הן מתעוררות לאחר מכן ומבינות שהיו במקום רע, אחרי שהיללו את שמו של אדונן באוזני כל, הן אמינות בעיניכם?[/quote] ________________________________ עדן, זה ראוי לפוסט בפני עצמו. 
הצגת שאלה קשה, אמיתית, חשובה כל כך. היה מעניין לשמוע דיעות . האם ניתן לעזור להן? אם כן איך לפני שיהיה מאוחר מידי.. האם צריך לנסות ולהעיר את עיניהן? האם הן תקבלנה במצבן הצעה לעזרה או שיראו זאת כהיתערבות מיותרת מסיבות לא ,איך לנסח, טהורות במיוחד |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
21 במרץ 2006
יש התערבות גסה במערכת היחסים ויש להביע
את דעתך ולהשמיע אותה בפני הנשלטת. יש הבדל ביניהם. אני תומך בחלק השני של המשפט. אפשר לייעץ ולתת דיעה אך הבחירה היא של הנשלטת בסופו של דבר. כמאמר המשפט: אפשר להביא את החמור עד לבאר אך אי אפשר להכריח אותו לשתות. וגם אם ההחלטה היא גרועה, כל עוד זה מה שהאישה רוצה, צריך להניח לה. עדיף שתבחר להיות מרצונה בקשר בעייתי מאשר שתהיה בתוך הקשר כל הזמן על תקן "לא יודעת" ו"אי ודאות". עדיף החלטה גרועה על פני אי-החלטה. ברגע שהיא מחליטה על דעת עצמה, תהיה החלטתה אשר תהיה, זו כבר גישה טובה. היא לוקחת אחריות על עצמה. גם אם טעתה, היא תמשיך הלאה ופעם הבאה תדע יותר טוב. הלקח נלמד. אם היא נמצאת על אי-ודאות הרי שהיא תחזור על הטעות שוב פעם בקשר אחר. אי-החלטה לאורך זמן רבזו בריחה מאחריות. האחריות על עצמה ואף אחד לא חסין מפני עשיית שטויות. לומדים מהנסיון. ------------- בנוגע להתעללות, יש גם התעללות מילולית. וזה הרבה יותר קשה להוכיח מאשר התעללות פיזית. כשזה פיזי יש סימנים על הגוף ויש עדות לכך שזה קרה. יותר קל לשכנע את האישה שמצבה לא טוב. בהתעללות מילולית לאישה יותר קל להדחיק זאת בטענה ש"לא קרה שום דבר", "לא נגרם שום נזק". "עכשיו הכל בסדר". צריך להראות לה שגם בהתעללות מילולית יש סימנים. רק הם במקום אחר. |
|
|
| מאסטר מיינד(שולט) |
לפני 18 שנים •
21 במרץ 2006
אחריות אישית
בסופו של דבר כל אדם המתחיל קשר בי.די.אס.אמ'י לוקח אחריות על עצמו. גם שפחה.
האחריות היא בהצגת הצרכים שלה, בהצגת הגבולות הקשיחים שלה, ובבחירת הפרטנר אשר לו נמסרת השליטה. את האחריות לשלושת הנ"ל איש אינו יכול לקחת מן השפחה . כמו בחיים בכלל - מי שנוהג בפזיזות נושא בתוצאות. כפי שאנו רואים מפעם לפעם, גם מי שמזמינה "חוות-דעת-שניה" על מערכת היחסים שלה אינה פתוחה לקבל את הדעות שהזמינה. זו הסיבה שאני, באופן אישי, לעולם לא אתערב ולא אייעץ למישהי שלא החליטה סופית על ניתוק הקשר. אני יכול להבין גם את האבירים על הסוס לבן שינסו להציל אותה מעצמה, אבל עוד לא ראיתי שמישהו הצליח. |
|
|