BDSM - לגיטימי? חוקי?

BDSM - לגיטימי? חוקי?

פסיכו לוג​(שולט) • 21 במרץ 2006

בשנת 1987 באנגליה הורשעו חברי מועדון bdsm הומוסקסואלי בעיסוק בתחום הזה. הם נידונו למאסר, באשמת התעללות וגרימת חבלה לאנשים, למרות שה"קורבנות" העידו שזה נעשה מרצונם. הדיינים קבעו שיש גבול למה שאדם יכול להתיר לבצע בעצמו, כמו שאדם לא יכול לבקש מאחר להרוג אותו רק כי "זהו רצונו".
עירעורם נדחה בערכאה גבוהה יותר גם באנגליה וגם בבית דין בין-לאומי אירופאי.

זהו סיפור (מקוצר) לדוגמא. שאלותי הן:
* האם אתם מכירים סיפורים נוספים דומים?
* האם ישנם סעיפים בחוק הישראלי הנוגעים בעקיפין או שניתן ללמוד מהם על יחס לבדסמ?
* האם אתם מכירים מקורות או הפניות למאמרים/פרסומים/כתבות בנושא בדסמ, לגיטימציה וחוק?

אשמח לתגובות בנושא המעניין הזה

מיתוסית​(שולטת) • 21 במרץ 2006

יש את המקרה המפורסם של הגרמני הקניבל שפרסם הודעה שהוא מחפש מישהו לאכול אותו ולמרות שזה היה בהסכמה, האשימו אותו ברצח ובבקניבליזם.

באופן כללי, אין חוק ספציפי שמתייחס לבדסמ ובמדינת ישראל כל מה שהחוק לא מתייחס אליו באיסור- הוא מותר.

כל עוד הבדסמ מתבצע בהסכמת שני הצדדים ובין שני אנשים בוגרים מעל גיל 18, הוא מותר.

זה נכון שעל פי החוק יש רמה מסויימת שבה גם אם שני האנשים רוצים לבצע משהו, זה אסור כמו למשל רצח, כריתת איברים ושאר סוגיות אקסטרימיות במיוחד, אבל יחד עם זאת החוק מאמין בכבוד האדם וחירותו והחופש למיניות.

ייתכן והמקרה שהבאת פה הוא מקרה שנבע בין השאר בגלל שהם היו הומוסקסואלים ויש מדינות רבות שרק בשנות השבעים (כמו אצלנו) והשמונים הוציאו את ההומוסקסואליות מחוץ לאיסור החוקי. יחד עם זאת גם לא הבאת פה פירוט לגבי תוכן ואופי הפעילות שלהם.

פסיכו לוג​(שולט) • 21 במרץ 2006

מדובר בדברים רגילים כולל מדיקל וקרסי מתכת במקומות די רגישים... כשקראתי את זה כאבו לי הביצים כמעט כמו באותו יום שלקחתי את הכלב שלי לסירוס.
אני מניח שזה שהם צילמו את זה בווידאו והנטיה המינית שלהם לא עזרה להם, אבל הטיעון העיקרי של השופטים הוא שלאדם אין הזכות להסכים שיבצעו בו כל דבר שירצה.
אגב כחולית מה השם של הגרמני הזה? את זוכרת?

מיתוסית​(שולטת) • 22 במרץ 2006

לא זוכרת, אבל זה היה סיפור מאוד מתוקשר לפני כמה חודשים, אולי חצי שנה.

חפש פה בכלוב, בטוח פרסמו את זה פה.

בואו לא נהיה תמימים...

ערגה • 24 במרץ 2006

גם אם אין בחוק שום מילה העוסקת על יחסי בדסמ, יש לנטיה זו השפעה עצומה על השיפוט עצמו ועל פסקי הדין.
הן במשפטי אונס
הן במשפטי גירושים וסכסוכי חזקה ועוד....
העולם רחוק מלהבין ולקבל את הנטיות כמשהו שהוא לא סטיה. אנחנו בדרך יש לציין והשינוי ב- DSM מעיד על כך וכן מספר פסקי דין של שופטים מהשנים האחרונות (אפילו כאן בארץ).
ובכל זאת, יש עוד דרך לעשות.

מיתוסית​(שולטת) • 24 במרץ 2006

דיברתי על זה שלשום עם המרצה שלי לפנולוגיה (תורת הענישה).
סיפרתי לה על הגרמני ההוא והיא אמרה שברור שזו עבירה על החוק גם אם בסכמה.
שאלתי איפה עובר הגבול בין מה שאני מבקשת לבין מה שאדם אחר יכול לבצע בי ולא היתה לה תשובה.
היא אמרה שלדעתה סאדו מאזו זה בניגוד לחוק ושזה נחשב תקיפה.
אמרתי לה שעשיתי עבודה על סאדו מאזו וזה לא נחשב תקיפה, כי זה בהסכמה והיא אמרה ש"בהסכמה" נחשב בחוק רק בנוגע לאונס.

אז השגתי את לשון החוק והריהו:




סעיפים רלוונטיים מתוך חוק העונשין , תשל"ז-1977

•378. תקיפה - מהי
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.

•379. דין תקיפה סתם
התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

•380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית
התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.

381. תקיפות שונות (תשל"ג) (תיקון: תש"ם)
א. העושה אחת מאלה דינו - מאסר שלוש שנים:
1. תוקף חברו כדי לבצע פשע;
2. תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
3. תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
4. בוטל
5. בוטל
ב. התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר חמש שנים.

382. תקיפות בנסיבות מחמירות (תשל"ג) (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ו)
א. נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381(א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
ב. העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
1. בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
2. קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על
קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
ג. העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.


חוקי יסוד:



חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
1א. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
2. שמירה על החיים, הגוף והכבוד
אין פוגעים בקנינו של אדם.
3. שמירה על הקנין
כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
4. הגנה על החיים, הגוף והכבוד
אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת
5. חירות אישית
כל אדם חופשי לצאת מישראל. (א)
6. יציאה מישראל וכניסה אליה
כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. (ב)
כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (א)
7. פרטיות וצנעת הפרט
אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. (ב)
אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. (ג)
אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו. (ד)
אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
8.פגיעה בזכויות (תיקון מס' 1)2

אין מגבילים זכויות שלפי חוק-יסוד זה של המשרתים בצבא-הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הבטחון האחרים של המדינה, ואין מתנים על זכויות אלה, אלא לפי חוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות.
9. סייג לגבי כוחות הבטחון
אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד.
10. שמירת דינים
כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק-יסוד זה.
11. תחולה
אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-19483, מותר להתקין תקנות שעת חירום מכוח הסעיף האמור שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק-יסוד זה, ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.
12. יציבות החוק



ולכן גם על פי חוקי היסוד של מדינת ישראל וגם על פי חוקי התקיפה, הבדסמ חוקי ואלו הסעיפים הרלבנטים הייחידים שמצאתי לגבי בדסמ בדיני עונשין.

מיתוסית​(שולטת) • 24 במרץ 2006

.

•380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית
התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.


במחשבה שניה, לדעתי סעיף זה כן עשוי להיות רלבנטי לענייננו.
בהחלט יש בסיס לתביעה פלילית על תקיפה במידה ודום או דומית גורמים נזק בלתי הפיך לסאבים שלהם.

אני חושבת שזה לא יהיה עניינו של איש כל עוד מדובר בסימנים כחולים או שריטות ואף חתכים, אבל אם זה יגיע לשבירת עצמות, סדקים, כריתת איברים או כל דבר אחר- גם אם הוא מתבצע בהסכמה, לדעתי זה בניגוד לחוק.

יש להבהיר שמדובר בפרשנות אישית שלי ושאין לי כל הסמכה בענייני חוק.

דיאלקטיקה?

ערגה • 25 במרץ 2006

איך מגדירים הסכמה שהושגה במירמה?
או יותר נכון שלא במירמה?
האם צירוף מילים אלו לא מהווה סכנה כלשהי לעוסקים בבדסמ בהסכמה?

ומעבר לכך, לאור מה שהבאת לעיל, נגוזו חלומות ה branding למי שחפץ להישמר מהחוק, הלוא כן?

לבדסמ, אפילו כשיוגדר ונניח שביום מן הימים אפילו תהיה הסכמה גורפת על חוקיותו (that will be the day), השפעה ברמות הלא מודעות על שופטים וניליים שיתקשו מאוד לא להטות נפשם.
עורכי דין ממולחים יודעים לנצל את הגוון הסוטה שיש לכניעה לדוגמא, על מנת לשוות דימוי פסיכי לגמרי של הורים ולהאשימם בנכונות להקריב גם את גורל ילדיהם או בעצם הענקתם את גורלם שלהם בידי אחרים, חוסר אחריות הורית. וכאן עוד לא דיברתי בכל על הגורם הסאדיסטי...

מיתוסית​(שולטת) • 25 במרץ 2006

במרמה, הכוונה לא מתוך הסכמה מלאה של שני האנשים.
ניתן להשוות את זה לאדם שמכין צוואה "בדיעה צלולה".

כלומר, שלא יהיה מצב שמישהו הערים עלייך או הבטיח לך הבטחות שווא כדי לשכב איתך או לפגוע בך.

צירוף המילים לא יכול להוות בעיה מבחינת יחסי בדסמ, כי הכוונה בבדסמ זה יחסים בהסכמה. כלומר, אם יש יחסים בין שני אנשים בין אם זוגיים או לאו, כשלשניהם ידוע המצב, אין שום סיבה שמישהו יציג זאת "במרמה", הרי שני הצדדים מודעים היטב למתרחש ונותנים את הסכמתם המלאה.


ברנדינג עשוי להיות בתחום האפור שהחוק לא מתיר.
תהיתי אם להכניס גם קעקועים.
קעקוע כשלעצמו אינו נחשב בלתי חוקי, אבל אני מניחה שאם אדון מכריח או מבקש את הסאבית שלו לקעקע את שמו.

לדעתי החוק של מין תחת "יחסי מרות", עשוי להכנס לכאן.
כלומר, טכנית סאבית יכולה לצורך העניין להתלונן על דום כי הכריח אותה לבצע דברים כמו למשל ברנדינג או קעקוע או מה שלא יהיה תוך ניצול יחסי המרות שהתפתחו ביניהם, אם כי כשהחוק מתכוון ל"ניצול תוך יחסי מרות", הכוונה לתפקידים כמו למשל בוס ועובד; פסיכולוג ופציינט; מורה ותלמיד; מפקד וחייל וכיוצ"ב.
יחד עם זאת, פסיכולוגית ברגע שיש שליטה מנטאלית חזקה, בהחלט עשוי להיווצר מצב של תלות וניצול לרעה.

"לבדסמ, אפילו כשיוגדר ונניח שביום מן הימים אפילו תהיה הסכמה גורפת על חוקיותו (that will be the day), השפעה ברמות הלא מודעות על שופטים וניליים שיתקשו מאוד לא להטות נפשם."

הבדסמ עצמו חוקי.
עלייך להבין שמטרת החוק היא ל להגן עלייך. לכן החוק מתיר כל מה שנשעה במסגרת היחסים הבדסמים שלך, כל עוד לא נגרם לך נזק תמידי. תארי לך שאכן מבוצע ברנדינג ואת מתחרטת לאחר זמן מה? או שהוא עשה זאת תוך כדי "לחץ מתון"???...
החוק לעולם לא יתיר בשום מצב, בדס"מי או לא, סיטואציה או מעשה בהם אדם עשוי להפגע.


תבהירי בבקשה את כוונתך פה:
"עורכי דין ממולחים יודעים לנצל את הגוון הסוטה שיש לכניעה לדוגמא, על מנת לשוות דימוי פסיכי לגמרי של הורים ולהאשימם בנכונות להקריב גם את גורל ילדיהם או בעצם הענקתם את גורלם שלהם בידי אחרים, חוסר אחריות הורית. וכאן עוד לא דיברתי בכל על הגורם הסאדיסטי"

האם הכוונה להורים בדסמים שמתעללים בילדיהם?
לא ברור לי.

אסביר, אין בעיה

ערגה • 25 במרץ 2006

גם בראנדינג וגם פירסינג יכולים להיעשות בהסכמה... איני יודעת כיצד החוק יתייחס לזה אולם הם יכולים להיעשות בהסכמה.
זה מאוד רומנטי לרצות זאת אולם אני מצטרפת אליך לעמדה הטוענת "מה יקרה כשהמערכת תסתיים לה..." ומכירה מישהי שעשתה קעקוע עם השם של המאסטר ואחר כך הסתבכה...
(כמעט כמו הנדוניה של דזירה).

ולהבהרה שביקשת :

בתהליכי גירושים כשיש מאבקי משמורת או סחטנות כספית על גב המשמורת, במידה והורה אחד יודע שהשני בעל נטיות בדסמיות, יש היכולים להשתמש בכך ולטעון (והאמיני לי ראיתי את זה קורה) שהנשלט אינו שפוי ונתון לשליטת אדם אחר ולכן לא ראוי להיות הורה משמורן. לא מדובר בהורה מכה מתעלל אלא שעצם ההשתייכות שלו לעולם הבדסמ כבר מערער את יכולות השיפוט שלו (בפרט אם יצליחו להוכיח שליטה רחבה מאוד מעבר לחדר המיטות).

במקומות בהם הדברים נתונים לשיקול הדעת של אנשי המקצוע - השופטים, עורכי הדין, עובדים סוציאלים המכהנים כפקידי סעד, יש לנו עוד דרך ארוכה לקבל זכויות שוות בעולם הזה....