BDSM - לגיטימי? חוקי?

רפאל • 26 במרץ 2006

החוק מתיר סוגים רבים של פגיעה באדם. החוק אינו מגן תמיד. החוק רק מציג "אידיאולוגיה" של מה ראוי להגן עליו ומה לא.

מובן שהחוק הזה לא נכתב תוך שימת לב לנושאים כמו בדס"מ. הוא בא למנוע סוגים של עבדות, ולא לאפשר אותם. הוא לא מגן על האדם, הוא מגן מפני סוגים של פגיעה שהחוק תופס באופן כמעט אבסולוטי כפגיעה. ומובן שלשאלה "מהי פגיעה?" ישנן תושבות שונות מאלו המצויות בחוק.

Re: דיאלקטיקה?

רפאל • 26 במרץ 2006

גם לדעתי זו אחת הנקודות הבעיתיות יותר. ועיקר הבעיתיות, לדעתי, אינו בתפקודה של מערכת המשפט, אלא בזו של הקהילות הבדס"מיות. אנשים מסויימים פוטרים את עצמם מאחריות, ביחס לדברים שנתנו להם את הסכמתם, ובדיעבד, אם לבם התהפך, מציגים את הסכמתם כדבר של מרמה.

פסיכו לוג​(שולט) • 26 במרץ 2006

כחולית את גדולה, ח"ח על ההשקעה. אני חושב שבקשר למה שערגה אומרת... נדמה לי שראיתי בידיעות לפני כשבועיים כתבה על זוג מתגרש ואחד מהם טען נגד השני שהוא אלים... טיעון הנגד היה שזה בהסכמה. אני לא זוכר מה שם גרם לי לחשוד שמדובר בבדסמ. מישהו קרא את זה? זו היתה כתבה קטנה

בובת ברבי • 26 במרץ 2006

---

סוף הציטוט של כחולית עם המסקנה שלה שהכל חוקי.
אני חולקת.
כמה הערות:
אני לא מבינה איך המרצה לא אמרה שאין מה להביט על סעיפי החוק כי מי שנותן פרוש לסעיפי החוק הם השופטים ולפעמים הם נותנים פרוש כזה שהאדם הרגיל מבין א' והשופט מפרש ב'.
כל סטודנט מתחיל למשפטים יודע שנשיא בית המשפט העליון אמר שהוא יכול לראות שכתוב "לא" ולפרש את זה כ"כן" ולהיפך.

כחולית ציטטה את "החוקה" של מדינת ישראל, שהוא חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, כאילו שממנו אפשר להסיק שאם גורמים חבלה לאדם אחר וחוק העונשין קובע עונש, אפשר לבטל את חוק העונשין.
חוקי היסוד רלוונטיים רק אם צריך לבחור פרוש מבין כמה פרושים או אם צריך לבטל חוק בניגוד לחוקי היסוד.
לא יפרשו את חוק כבוד האדם וחרותו שהוא מגן על הזכות לעשות נזקים חמורים לאדם אחר.
בצוואות לא נגרמים נזקים לקשישים ויש אלפי פסקי דין על כל תג ותג ועל אלפי מקרים.
אי אפשר להשליך מצוואת לחוק העונשין.
אין שום קשר משפטי בין שני המצבים המשפטיים.

אתם חושבים שאם תחנקו מישהי והיא תקבל דום לב או יקרה לה נזק תוכלו לומר "היא הסכימה"?
או תצליפו במישהו ויהיה לו נזק בכליות או באיבר חיוני אחר תוכלו להגיד "הוא הסכים"?

לדעתי אם תגרמו נזק יפסקו שההסכמה הושגה בלחץ, לא הסכמה וכל הדברים האחרים.
חשבתי שכתוב אצלכם SSC ושני הראשונים הם שפוי ובטוח.
לא רק הנשלטת או הנשלט נמצא בסיכון אלא גם השולט או השולטת.

לפי עניות דעתי טוב שהמצב הוא כזה שיש לנשלטים הגנה מהחוק כי הסיכון לנזק הוא של הנשלטים ומי שמסכן אותם צריך לחשוב טוב מה הוא עושה.

במשמורת פוסקים לפי טובת הילד כשיקול יחיד.
אתם יודעים בעצמכם מה המצב.

בובת ברבי.

פסיכו לוג​(שולט) • 27 במרץ 2006

בובת ברבי
א. לא יכולתי שלא לשים לב לכך שהשתמשת במילים "אתם" ו"אצלכם". אני מניח שהוצאת עצמך מהכלל? האם את כאן במעמד שומע חופשי?
ב. האם אני מבין מדברייך ומשאר המגיבים שאפשר להגדיר את התייחסות החוק בלשון הבאה:
"תעשה חיים עם הבדסמ, לא אמרנו שום דבר. רק אם פצעת והסאב התלונן תתכונן לשלם"

בובת ברבי • 27 במרץ 2006

לא בדיוק כמו שכתבת:"תעשו חיים עם בדסמ אבל אם פצעת והסאב התלונן תתכונן לשלם".
יותר מזה.

גם אם הסאב לא התלונן וקרו נזקים רציניים ומישהו דיווח למשטרה הם יכולים לחקור ביוזמתם ולבדוק.
הכל תלוי בתוצאות.

חשבתי שssc משמעותו:"תעשו חיים עם בדסמ בהסכמה אבל גם עם שכל".

בקשר ל"אתם" ו"אצלכם":
רק אתמול נרשמתי לכלוב כדי לענות לכם ואין לי נסיון בבדסמ.
כדאי לי? יש גברים שווים בכלוב? (נכתב בחיוך).
אני במעמד אורחת.

בובת ברבי

ברוכה הבאה אורחת

ערגה • 28 במרץ 2006

גם אני כמו הפסיכולוג בספת עור תהיתי למשמע ה"אתם"... והנה הוא בא לענות קודם ואני מוסיפה: יש כאן שווים ולא שווים כמו בכל מקום אחר, גבוהים, נמוכים, חכמים, טפשים, רזים, שמנים, מקריחים או מלאי פרווה, וגם אנו הנשים כאלו,
בדיוק כמו בכל מקום אחר, רק בעלי נטייה משותפת ותחום עניין/חיים/מין משותף, זה הכל ....

ברור שהשולט חשוף לסכנה לא פחות מהנשלט וזו אחת הסיבות מדוע אני חוזרת ואומרת כמו חברים אחרים שלי להקפיד על מילת ביטחון היות והיא שומרת על השולט לא פחות מהנשלט, לא להיכנס לקשר בדסמי שלא על בסיס ה-SSC שהפרשנות שלו אכן כמו שאת כתבת רק ש....

הן בבית המשפט, הן בארכאות קודמות לו כשרק עורכי הדין נמצאים בתהליכי גישור וכדומה, הן עם פקידי הסעד והן כאן, בקהילת הבדסמ, אפשר לפרש כל דבר לכל כך הרבה כיוונים כך שכנראה גם "מה בטוח" או "מה שפוי" הוא בעייתי...
אם הם לא מוחלטים כאן אצלינו, אין לי ספק שגם שופט שהוא בן אנוש (אני מקווה שהגון יחסית לרוב רק שלא תמיד...) לא תמיד ידע לפסוק בדיוק מה היה ומה לא ומה שפוי ונכון ומה לא...
למשחקים ליד הקצוות יש בעיה רצינית בעניין !
ולגבי טובת הילד? - אני בהחלט יודעת שבענייני משמורת מה שיוחלט הוא טובת הילד. כשבדסמ מעורב, שוב , לא תמיד מבינים מהי טובתו....

יום נהדר ובחירות נכונות
ערגה.

פסיכו לוג​(שולט) • 29 במרץ 2006

אל תרגישי זרה. אולי הצצה בפרופיל שלי תגרום לך להרגיש נינוחה יותר ^_^
לא צריכה להיות הגדרה משותפת כוללנית לכולם כאן.

מיתוסית​(שולטת) • 29 במרץ 2006

בובת ברבי, קודם כל ברוכה הבאה



אני מסיקה מתוך דברייך שיש לך ידע בנושא חוקים???

הרשי לי לחלוק על כמה מדברייך:

1) חוקי היסוד שהבאתי באו לא בהקשר לבדסמ מבחינה טהורה, אלא כדי להראות שחירות המיניות של האדם מעוגנת בחוק ולפיכך כל אדם יכול לעשות במיטה ככל העולה על רוחו כל עוד אין חוק ישיר הנוגד את זה כגון אונס, פדופיליה, זיאופיליה וכיוצ"ב.

2) אחד הדברים החשובים ביותר בכתיבת חוק בדיני עונשין, הוא בהירות החוק. דהיינו, הוא חייב להיות נהיר ובעל פירוש אחד ושחור-לבן בלי אפור, באופן שגם הדיוטות יבינו, קל וחומר שופטים ועורכי דין.
הבעיות בחוק מתחילות בפירצות הקטנות ובעובדה שלא כל פרט קטן מפורט ובעקבות זה מתקנים את החוק או שנוצרים תקדימים משפטיים.
אין מצב ששופט יפרש חוק בצורה אחרת משופט אחר, יש רק אפשרות של קביעת עונש בצורה שונה, או קביעה אם האדם אשם או חף מפשע. כפי שציינתי קודם לכן, אם החוק לא מכסה הכל, אז לשופט יש שיקול דעת והוא יכול ליצוק פסיקה תקדימית. שופט הוא לא אלוהים ולא המחוקק ואין לו רשות לבצע ככל העולה על רוחו.

3) ציינתי בפירוש שבבדסמ יש תחום אפור של "בהסכמה". פסיכולוג, הבעל האידיוט- במידה והיכה את אישתו, התעלל בה ואין לפרש את הישארותה בבית כהסכמה וזה ברור וידוע.
כמו שאמרתי, זה בדיוק מה שרציתי לברר עם המרצה שלי-
היכן עובר הגבול בין לבצע משהו הפוגע באדם כביכול בהסכמתו ועד שזה נחשב עבירה על החוק?
לכן, כפי שציינתי לפי פרשנות אישית שלי, ברגע שמדובר בפגיעה לטווח ארוך או כזאת המסכנת את בריאותו הנפשית או הפיזית של האדם בדיוק כמו שהזכרת את ה-SSC, אזי זה לא חוקי ויש עילה לתבוע את ה"שולט" שאפילו בעיני הקהילה אינו נחשב כבר לשולט, אלא למתעלל.

גם אצלנו שאנחנו פתוחים יותר מאשר השופטים, הסכימי איתי, לא נקבל מלכה שמכה עבד עד פגיעה בכליות או אדון שכורת אצבע לשפחה שלו.
נכון?

תודה לכולכם על קבלת הפנים.

בובת ברבי • 29 במרץ 2006

תודה לכולכם על קבלת הפנים החמה.
פסיכולוג בספת עור:
יש ביניכם כותבים מוכשרים והסיפור שלך שפורסם עכשיו בעמוד הראשי היה מצחיק ומעניין.

יש לי ידע בנושא חוקים ופסקי דין.

כמה הערות:
הכלל המשפטי הוא שחוק העונשין צריך להיות ברור וצריכה להיות אפילו מעין כוונה לעבור עליו אבל מי שעובד במקצוע יודע שלא כל אדם מבין את החוק כפי שמבינים אותו השופטים.
יש מואשמים בדין הפלילי שמסבירים שהיו בטוחים שלא עברו על החוק ולמרות הכל הם מורשעים.

מבחינה עקרונית יש חופש לעשות מה שאין איסור עליו אבל איך נבין את איסור התקיפה שכתוב בחוק העונשין או איסורים אחרים?
כאן מקומם של השופטים.
לכאורה שופט אחד לא יפרש אחרת משופט אחר וגם אמרתי:
לפי העיקרון המשפטי הטהור חוק העונשין חייב להיות ברור ומובן ע"י כל אחד אבל:
אחרי שקרה המקרה המצער השופט פוסק שצריך היה להבין שהמקרה המצער אסור ובעולם הונילי אולי אנשים היו מסכימים איתו.

ערגה כתבה נכון שגם אצלכם יש חילוקי דעות מה הוא שפוי" ו"בטוח".
כחולית נתנה דוגמא של מקרים שגם בקהילה הבדסמית נחשבים התעללות.

אני לא יודעת מה מקובל ומה לא בתחום הבדסמ אבל כדאי לחשוב גם על העולם הונילי של השופטים אם יקרה משהו ולא להתחיל בדבר מסוכן עם סיכוי גדול לנזק כי הטענה של ההסכמה, לפי עניות דעתי, לא תתקבל.

בשורה התחתונה ההמלצה היא לא לשכוח את השכל גם כשנהנים.

בובת ברבי.