| קייסי |
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
"ביומולדת של היטלר זה ייגמר"?
באחד משיטוטי בבלוגיה פה, נתקלתי היום לראשונה בבלוג שמשך את תשומת לבי. "אבוד".
קראתי בו קצת בתחושת מועקה גוברת (שלא לומר בהלה קלה). אנא, הציצו בארבעת הפוסטים האחרונים כאן: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=16483 אם אני קוראת אותו נכון, הבנאדם מדבר על לגמור הכל ביומולדת של היטלר. לפי החישוב שלי מדובר בפחות מחודש. עשרים באפריל. אולי מדובר בגישושי צומי, אולי זו קריאת מצוקה, אבל אולי איום אמיתי בהתאבדות. כך או כך, קשה לי לעבור על זה לסדר היום. לפני שאהרהר בפתרונות רדיקליים יותר, רציתי לברר כאן אם מישהו משוכני הכלוב מכיר אישית את אבוד, או ער למצבו כרגע. אשמח לתגובתכם. |
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
ואני חושב שצריך לעזוב אותו בשקט
עם זה נעשה סתם בשביל צומי עדיף להיתעלם עם אילו סימני מצוקה אז הוא בחר במה די מטומטת להציג אותם ועם הוא הולך להיתאבד תנו לו...אחרי הכל לבן אדם יש זכות על חייו ולאף צבוע עם רגשות אשם לא ברורים ותחושת עליונות שהוא יודע מה טוב בשביל הבן אדם אין זכות למנוע את זה ממנו |
|
|
| קייסי |
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
כמה הומאני מצידך, חואן
זו התגובה שהיית שמח לקבל בנסיבות דומות?
שיתאבד? נשמה טובה. מישהו אחר אולי? |
|
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
כן זו התגובה שהייתי מצפה לקבל עם באמת הייתי רוצה למות (וגם לא הייתי מפרסם את זה בראש חוצות)
זה הרבה יותר טוב מלהיסגר במחלקה סגורה מסומם לגמרי מתרופות לתקופה לא ידועה ביגלל שאיזו מישהי "הומנית" שיודעת טוב יותר מה טוב בישבילי הלשינה עלי למשטרה או לכל גורם אחר והפריע לי לעשות מה שהייתי צריך ורציתי לעשות |
|
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
אומר עוד משהו
עם כן אדם חולה צריך לרפא אותו עם בן אדם בדיכאון צריך להושיט לו יד עם בן אדם עובר היתעללות או אונס צריך לדפוק את מי שעה לו את זה ולנסות לשקם את הבן אדם אבל עם בן אדם רוצה באאמת למות צריך לתת לו לעשות את זה כי רק לו יש את הזכות לבחור לחיות או למות ולא לאף אחד אחר |
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
אני יכול להבין מה הולך לו בראש ובנשמה
הלם קרב מוות שממשיך לאפוף אותך אנשים מתים מסביב כל הזמן כולם מתים מסביב ואתה רק מת מפנים. אני אישית עובר משהו די דומה ובהתחלה גם אני עשיתי דברים כמוהו לא יכולתי לקחת את החיים שלי....ניסיתי אבל לא יכולתי...אז רציתי שמשהו אחר יקח אותם הסתובבתי בקניונים ותחנות מרכזיות בחיפוש אחרי הפיגוע הבא עברתי כבישים בצורה לא זהירה רק בשביל התקווה שאולי זה יקרה והשקט והשלווה של המוות יבואו כבר...ותמיד יש את האשמה של למה כולם מתים מסביב ולא אני ... אישית אני לא יודע עדיין איך לצאת מזה...חוץ מדרך אחת...צריך משהו לחיות בשבילו..אפילו אם זה רק שביב של תקווה... אבל להשיג את זה בעצמך זה משימה קשה... איך מצליחים להתסכל ולראות שביב של תקווה אם כל מה שאתה יודע לראות זה רק ייאוש? האמת היא שאני לא יודע תמיד בשביל מה שווה לחיות לי לפחות יש את גוויני שלי אני לא יודע מה יש לו... |
|
|
| Oubliette(נשלט) |
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
כן, דעות מרתקות, אבל אנחנו לא ממש רוצים לגלוש לדיון בהשקפת העולם שלך.
כשאתה תרצה להתאבד, פשוט אל תספר ולא יהיו לך את הבעיות האלה. בנתיים, נסה לתרום משהו מועיל או לא בכלל. |
|
|
| Oubliette(נשלט) |
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
הבהרה: הגבתי לחואן.
|
|
|
|
huan
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
העם למנוע מבן אדם אחר לעשות טעות שתעלה לבן אדם אחר בהרבה סבל זו לא תרומה מספקת?
ואני יודע על מה אני מדבר רק שבניגוד לטובי אני לא נולך לשפוך את קרבי בפני באי הכלוב |
|
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 18 שנים •
28 במרץ 2006
אגב חואן כמו שאמרתי אני די מבין מה שאתה אומר...
האם עדיף להיות מנוע להתאבד רק בשביל הסיכוי שאולי מתישהו יהיה טוב יותר? במיוחד בעולם שלנו? אני לא יודע את התשובה על זה.... מה שכן אני יודע זה פשוט אני מצהיר שאני מוכן פשוט להקשיב ולחלוק דעות או סתם לדבר או להיות שם בשביל "אבוד" אם הוא ירצה בזאת.אם לא והוא באמת יתאבד אז אני אומר תפילה קטנה לזכרו(בלי דתיות, רק רגש) וזה הכל. ואגב אני לא מרגיש ששפכתי את קרביי בפני באי הכלוב... |
|
|