אשת לפידות{a}
|
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
תהייה...
יום טוב נשות וגברברי הכלוב.
רציתי לחלוק עמכם תהייה שצפה ועלתה לפני לילות מספר, בעוד אני ושיחייה מחכים שיגמר-כבר-לכל-הרוחות-האירוע-המרגיז-הזה-אנחנו-פה-משבע-בבוקר: מרחוק הבחנו בבחורה שנראתה לשנינו נורא מוכרת. אחרי בהייה הדדית ולא מנומסת במיוחד במשך של כחמש דקות, ונסיון לפשפש בזכרוני הדהוי (יימח שמי, יש לי זיכרון עם קיבולת של חצי ננובייט). (שכה יהא לי טוב, אני מתנצלת על ההערה התפלה, היא לא תחזור על עצמה), שיחייה היסב את תשומת ליבי לעניין הסבוך שלפנינו- 1)אנחנו מכירים אותה. 2) היא מכירה אותנו. 3) אנחנו מכירים אותה מהכלוב/דאנג'ן. 4)הדבר הכי קרוב לשם שאנחנו מצליחים לזכור זה הניק שלה. גם זה לא בטוח. 5) ניכר בה שגם היא מכירה אותנו. 6) נורא לא מנומס לא להגיד שלום. 7) אנחנו בחדר מלא אנשים זרים. אז כמובן שאפשר להתעלם ולהמשיך הלאה, או אפילו להניד בראש בצורה מנומסת ובזאת לפטור את העניין, אך נשאלת השאלה, כלובנים וכלובניות- מה אתם הייתם עושים? רציתי להוסיף ולציין כי במקרה אחר בו פגשתי חברה מהכלוב ברחוב לא בירכתי אותה לשלום כיוון שנדמה היה לי שהיא נבוכה מהמפגש (מי אמר אאוטינג ולא קיבל?) אשמח לתגובות 
שיהיה יום כתום לכווווווולם. (לא מפלה אף אחד) אשת. |
|
|
המלט
|
לפני 18 שנים •
29 במרץ 2006
התוספת המיותרת לכאורה של סעיף 5) על פני סעיף 2) מרמזת על כך שהכלובנית/דנג'נית
פחות או יותר נופפה בידיה בהתלהבות כלפיכם, או למצער, הנידה ראשה בתנועות נחרצות ורבות משמעות, ובכל מקרה איננה נבוכה (?). חלק מהאנשים הזרים מסעיף 7) בודאי שמו ליבם לכך. במקרה כזה, מה שהייתי עושה הוא לגשת בצעדים בטוחים לעברה, לחייך חיוך גדול, ולהגיד "מה קורה"? ואז, הסעיף היחידי שדורש פעולה, (6), בא על פתרונו בשלום. |
|
|