בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניילון נצמד

השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 18 שנים • 15 במרץ 2006

ניילון נצמד

אתחיל בהערה:
במשך השנה ומשהו האחרונות ניסיתי להדחיק חלק מן הדחפים הקשורים לשליטה בחיי. היו לכך הרבה סיבות. כבר הצלחתי לשכנע את עצמי שאין דבר כזה מערכת יחסים בדס"מית בריאה ושעדיף להתרחק. זרקתי את אוסף המגפיים. הציוד נשאר אצל האקסית.
יחד עם זה, העפתי מחיי לחלוטין את הפרק המפחיד והאכזרי בחיי כשולטת.
הייתי אכזרית מדי, קשה מדי, נוקשה מדי, לטעמי האישי. הרגשתי צורך לצאת מהמקום הקשה הזה, שלא התאים לרוך שאני רוצה בחיי.

לפני כך וכך זמן, נפגשנו אני והממתקית.
מעבר להיותה יפהפיה מדהימה, כישוריה הרבים, אישיותה המרשימה, ושאר סגולותיה ומופלאויותיה (שאוכל להרחיב בהן ימים על ימים, אך לא זה עניינו של פוסט זה) תפסו את אוזניי ועיניי שני דברים - האחד, ביטוי מוזר שנשזר בסלנג המצחיק שלה: "לניילן", "אני אניילן אותך" וכו'. השני, הברור יותר, היה שוט עבודת יד שעשתה לבד והראתה לי בגאווה רבה. שוט זנבות זמש יפהפה. כל החושים נדרכו בכל פעם שעלה עניין הניילון, כמו גם למראה השוט. זמזום קל באצבעות הבהיר שהתשוקה לבדס"מ שרירה וקיימת, ולא הלכה לשומקום.
אחזור לעניין הראשון. לניילן. עברתי בגלגוליי השונים בבדס"מ והעברתי בגלגולים נוכחיים יותר, סשנים של ממפיקציה (הסאב הופך מומיה עטופה ניילון נצמד). לא מצאתי בהם נושא לבדיחה - אלו סשנים מלאי רגש ועוצמה, שיש בהם אינטימיות שאין שניה לה. לרוב הם מרגישים כמו רחם, או לידה, ובכל מקרה - חוויה מטריפת חושים לכל הנוגעים בדבר.
אבל לבחורה הנ"ל יש שוט משלה. בעולמי, זה מעיד על נטייה שולטת. חששתי להעלות את הנושא. שיחקנו מסביב לו כמה ימים.ואז היא עשתה משהו מדהים, שאני יודעת שלא עשתה מעולם.
היא הגישה לי אותו.
אני מוכנה להישבע שכל כולי ניסיתי לעצור את היד מלקחת את השוט, מלהוציא את הצד הזה, שכה עמלתי להדחיק. היד לא צייתה. ההצלפות זמזמו ממני אליה, כמו מתנה. דמעות ירדו על פניי.
עיניה הביעו התמסרות מוחלטת. כזו, שממיסה הכל. אתן יודעות על מה אני מדברת, המבט הזה, הנכנע, המתמסר, הנרגש, שמעביר ויברציות מכף הרגל עטויית המגף ועד קצה השיער היפהפה שלכן, מלכות וגבירות יקרות.
הרגשתי כאילו העניקה לי מפתח למנעול שלה, תוך אמון מטריף, יחסית למשך היכרותנו הקצר יחסית. החלטתי להודות לה. בדיחות הניילון נשמעו לי כבקשה סמויה, משאלת לב.
לקחתי חבל קצר וקשרתי את הממתקית שלי היטב, שלא תוכל להניע איבר.
היא הביטה בי, נרגשת, חוששת. לא מעיזה להוציא מילה.
בחיוך גדול ומרוצה (אני עדיין יודעת לקשור, למרות ההפסקה הארוכה. אני חייבת להודות שחששתי כי אבד לי הטאץ') עטפתי את כולה. כשהגעתי לפנים, היא גנחה כולה, רועדת.
עטפתי את ראשה ופניה היפהפיות, עוצמת את עיניה, מוודאה היטב שיש לה אוויר.
הובלתי אותה אל המיטה (מרחק צעד וחצי, אבל היה עליי לשאת את היפהפיה שלי למיטה), משכיבה אותה, מרגילה אותה לתחושת הניילון. מדי כמה דקות אטמתי את פיה לאוויר, שולטת לחלוטין במומיה היפהפיה הזו.עיניה הביעו חיוך וניתוק וספייס, שכמותו לא ראיתי זמן כה רב.
יותר לא שמעתי בדיחות בנושא ניילון.
היא אומרת שאני מלכה מצחיקה (אני לא מפחדת לצחוק. זה לא עושה אותי, בעיניי, פחות שולטת, תקנו אותי אם אני טועה). אני חושבת שהיא הסאבית הכי מדהימה שיכולתי לבקש.
לפני יומיים נתנה לי זוג מגפיים, וכרעה לרגליי, מעניקה לי את המתנה הנהדרת של השליטה בה.
וכל הזמן שואלת וחוקרת בנוגע לקילור הקבוע. רוצה קולר לא זמני, רוצה להיות שפחה גאה, מרגשת אותי כל כך בכל המילים האלה.
יקירתי, ההתמסרות הזו, הכנות שבה, הנכונות שלך להיות שלי, מלבים בי את האש הזו, שכל כך התגעגעתי אליה. העיניים שלך מאתמול בלילה לא יוצאות לי מהראש. גם הדברים שאמרנו.
מעולם לא השתוקקתי לקלר אליי מישהי כך, מעולם לא חשתי עמוק כל כך כלפי מישהי.
יותר מאוחר אתן לך את משימותייך לסופשבוע הקרוב שלנו יחד, ורק מהמחשבה על כך אני כבר מתגעגעת.

וצדקה מי שצדקה כשאמרה לי שזכיתי. אני אסירת תודה על המתנה המדהימה שהענקת לי.

אוהבת אותך
אאוריקה​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 16 במרץ 2006

מלכתי האהובה

אאוריקה​(מתחלפת) • 16 במרץ 2006
מלכתי, את ריגשת אותי. חשוב היה לי לדעת איך את מרגישה. את נתת לי את מתנה מדהימה. אני מרגישה מוכלת, הניילון גרם לי להרגיש מוגנת כמו שלא הרגשתי מעולם, בטוחה בעצמי בטוחה בך. מעניין שדווקא מהמקום הכי חסר שליטה שלי, אני מרגישה דווקא עם הכי הרבה כוח ובטחון. תודה שלימדת אותי להתייחס לניילון בכבוד... icon_smile.gif
אוהבת אותך מלכתי ומחכה להיות מקולרת לך, שייכת לך, מתרגשת מכך שאת מחכה לזה גם.

ממתקית
כלבלב אנושי
לפני 18 שנים • 4 באפר׳ 2006

התיחסות

כלבלב אנושי • 4 באפר׳ 2006
לא נותר לי אלא לפרגן (מכל הלב...והרבה)....תהנו אחת מהשניה....

הלוואי עלי סיטואציה שתוארה כה יפה....
מיתוסית​(שולטת)
לפני 18 שנים • 4 באפר׳ 2006
מיתוסית​(שולטת) • 4 באפר׳ 2006
גם אני שמחה בשימחתכן..

נשמע כמו סיטואציה מדהימה באינטימיות שבה ובגילוי עצמי והדדי..

אומרים שברגע שנכנסים לבדסמ, זה כרטיס לכיוון אחד ואין דרך חזרה ואני חושבת שזה מה שקרה פה... ניסית לחזור ולא הצלחת, וזהו, את שלנו לתמיד..
icon_biggrin.gif
שירית
לפני 18 שנים • 4 באפר׳ 2006

תגובה

שירית • 4 באפר׳ 2006
סיפור מדהים . תיאור מדהים . רק אישה בעלת אינטליגנציה גבוהה יכולה לכתוב כך .

חוץ מזה איזה כיף לכן . אני כבר מתחילה להתאייש מלמצוא נסיכה שאוכל לשרת

כמו שמתוקית שלך מצאה .
Succubus​(אחרת)
לפני 18 שנים • 4 באפר׳ 2006
Succubus​(אחרת) • 4 באפר׳ 2006
מקסים, מקסים, מקסים.
Belisana​(שולטת)
לפני 18 שנים • 9 באפר׳ 2006

נהדר:)

Belisana​(שולטת) • 9 באפר׳ 2006
מזל טוב לשתיכן.
והממתקית שלך נשמעת סוכריה אמיתיתicon_smile.gif
מצפה לעוד...
Queencie​(שולטת)
לפני 18 שנים • 9 באפר׳ 2006
Queencie​(שולטת) • 9 באפר׳ 2006
יצירתיות, זהו שמך, וזהו שם המשחק!
וכשזו מגיעה עם כל כך הרבה רגש ורגישות,
התוצאה לא יכולה להיות אחרת מאשר אושר עילאי וסיפוק!
ריגשת אותי בסיפורך,
ואני מאחלת לכן עוד הרבה חוויות יפות ומרגשות כמו זו שתארת,
ואל תשכחנה לשתף אותנו!