crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 20 שנים •
12 בספט׳ 2003
אוף חבל שאי אפשר לערוך פה הודעות שפורסמו כבר
והיום נושא שקרוב לכולנו…צ'אטים באינטרנט!
יום אחד ישבתי בבית בערב ושיעמם לי נורא,אז החלטתי (כמה פאתטי) להכנס לאיזה צ'אט באינטרנט ולבדוק את הסוגיה הזאת של מה מביא אנשים רגילים ונורמלים לעטות עליהם מסיכה כאילו זה פורים(מסיכה וירטואלית כמובן).אז כמו שאמרתי עשיתי אן דן דינו ובחרתי לי צ'אט מאחד הפורטלים העשירים והמגוונים שיש.או קי…עד כאן בסדר..בחרתי לעצמי כינוי…קרייזי טוסט…איך לא?! הקשתי ENTER ותוך שנייה אלפי שורות ואותיות התחילו למלא לי את המסך…כמעט נפלתי מהכיסא שעליו ישבתי מממ יש כאן הרבה אנשים ללא ספק.ובמקום שיש הרבה אנשים יש סיכוי שיש גם הרבה בנות ורודף שמלות שכמוני לא יחמיץ אפילו הזדמנות וירטואלית! הבטתי בשמות ברשימה שהייתה בצד:טלי,ניר21,מעיין,המשתוללת,ילדה-רעה וכו' וכו' לבסוף בחרתי באחת שהכינוי שלה היה זרבובית זה קצת הצחיק אותי מעניין אם היא באמת דומה לזרבובית וגם כי כשהייתי קטן אז הייתה לי פיג'מה עם ציור של הזרבובים.מפה לשם התחלנו לדבר שיחה בנאלית ורגילה שבסיומה גיליתי שהיא בת 18 ומכפר סבא מכיוון שגם אני גר במרכז זה התחיל להשמע לי נחמד יותר ויותר.בקיצור המשכנו לדבר..כשהרבה פעמים במהלך השיחה מופרחות אלפי נשיקות לחלל הצ'אט ואלפי ציחקוקים ואני כבר חשבתי שמצאתי את אהבת חיי שלא לומר את הנפש התאומה שלי.ואז הגיע הקטע לומר שלום אחד לשני כי אחרי הכל לא יכולנו להמשיך לצ'וטט עד כלות הקיצים ,נכון? בכל זאת צריך לנוח,לא? ואז הגיעו המחלוקות לגבי איך שומרים על הקשר: היו כמה אופציות,אחת הייתה אי מייל,אבל הבעיה היא שאני שונא אבל שונא לכתוב אי מיילים ועוד יותר לחכות עד שהאי מיילים יורדים אל המחשב הדרך השנייה הייתה החלפת מספרי טלפון אבל הקשר היה עדיין בשלבו ההתחלתי ולכן לא ששנו אלי קרב ולא החלפנו מספרי טלפון ואז היא זרקה את השאלה המפוצצת לחלל החדר:"יש לך אי סי קיו"? ומה יכולתי לענות?!? ודאי שיש לי! החלפנו מספרי אי סי קיו ואז לפני שעמדנו להתנתק..היא אומרת לי :"יש לך תמונה"? לא הייתה לי.אבל שאלתי אותה בכל זאת:"יש לך תמונה?" להפתעתי הייתה לה תמונה למרות שלא חשבתי שתהיה לה..עכשיו כבר לא יכולתי לעמוד בסקרנות אהובת חיי בכמה שעות האחרונות עומדת להתגלות במלוא הדרה ועוד מעט גם תבינו למה אני מתכון כשאני אומר "במלוא" הדרה כי יש הרבה מה"מלוא" הזה.אישרתי את משלוח הקובץ שלה והמתנתי שהקובץ יעבור..באורח פלא הקובץ היה בגודלל של 3 מגה בייט!! זה בערך כמו שתי דיסקטים קטנים!! אבל אפילו זה לא הדליק לי נורה אדומה על העתיד להתרחש..חשבתי לעצמי יכול להיות שזה בגללל שהתמונה בפורמט של BMP אבל גם בפורמט כזה היא הייתה לטעמי יותר מדי גדולה בשביל קובץ תמונה..לקחתי את הזמן הכנתי לעצמי משהו לשתות..הכנתי את הטלפון של טיפול נמרץ לידי למיקרה חרום..97 אחוז…98….אחוז…99…אחוז…100…אחוז..קובץ העברת קובץ הושלמה!! לחצתי והפעלתי את תוכנת התמונות והעליתי את התמונה לקח לתמונה איזה כמה זמן לעלות ולבסוף כשהיא עלתה ראיתי מולי את החששות והפחדים הכי גרועים שלי…חבר'ה בואו נגיד שהבנתי למה הקובץ שוקל כל כך הרבה…תראו מה יש לו לסחוב שם!! היא הייתה פשוט ענקייייתתת!!! ולא מספיק שהיא הייתה ענקית ושקלה 3 מגה בייט היא גם שמרה את עצמה בBMP אז אני שואל עד מתי לאן נגיע!! טוב,המשכתי להתבונן בתמונה וניחמתי את עצמי שאם הגוף לא משהו אז אולי הפנים נראות טוב אבל התבדתי.בואו נגיד שהמשפט הבא יתאר יותר טוב את מה שראיתי:"מאחורה מיליון שקל מקדימה אתה חייב לי חמש שקל".. איזה זרבובית ואיזה נעליים!!! היא הייתה פשוט טיטאניק!!! ומה עוד? התמונה צולמה אצלה בחדר והיא פשוט רבצה שם והייתה שרועה על כל המיטה כשכל הצלוליטיס שלה נשפכים משני צידי המיטה..חשבתי שזאת פרסומת נחמדה לעמינח.. מה אומר ומה אגיד..נכנסתי לי למיטה לא לפני שלבשתי את פיג'מת הזרבובים שלי…עדיף להכנס איתם למיטה ולא עם הקובבה הזאתJ |
|
|
|
|
|