| annabelle |
לפני 18 שנים •
10 באפר׳ 2006
כמיהה
ידי השקופה
על חלון ראוה הבל פה מערפל את עיוורון תשוקתי נוקב המבט מעברו השני רסיסים של כאב חודרים את עורי היד הקשה לוקחת הכל מקפיאה את דמי כזכוכית מחוסמת. וזו הרכה הקול והרעד מציפים נשמה בגבישי אהבה אדים של כמיהה מסתירים אך בקושי רעב של הגוף געגוע של נפש |
|
|
|
ממי(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
10 באפר׳ 2006
יפה אנאבל
מאוד מרגש נוגע ללב |
|
|
aka BODYGUARD
|
לפני 18 שנים •
10 באפר׳ 2006
כבר בבוקר רעידות
מצביעות על סערה של ערב ושתי עיניים כמהות ממתינות.. מחכות... זהו..את הבלגן שלך לבוקר נפלא זה עשית, מיס אנאבל.... 
אבל מיד יכנס ידידי וימשיך את פניני הבוקר שלך הרבה יותר ברצינות... |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
10 באפר׳ 2006
אנאבל כמה קסם על הבוקר ,
נגיעות שבריריות של קסם ורוך אינסופי תודה לך , אנאבל. |
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 18 שנים •
10 באפר׳ 2006
חסרת אונים
שלי את,
עקודה במבטי, נוקב ומקפיא, נמסה בקולי, מחלחל, מלחלח, כמהה למאכלת שתעלך קורבן לי, לא חסרת אונים את, כי אני אונך ..... והורד, באגרטל הגבוה, אדום כדם וזוהר באורה של קרן שמש בודדה, מביט בך מתמסרת, נלקחת.... |
|
|