אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ושוב אני כאן בשליחותה של גבירתי הנערצת בייבי, ימח שמה.

הניק_הכפול_של_קיחוטה​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 9 באפר׳ 2006

ושוב אני כאן בשליחותה של גבירתי הנערצת בייבי, ימח שמה.

כבוד,

אתמול הייתי אצל בייבי, הרגל שלה היתה שבורה. הרגל שלה תמיד שבורה. זאת אומרת, לא תמיד, היא שוברת רגל בערך פעם פעמיים בחודש. בדרך כלל זו אותה הרגל, לפעמים לא. לפעמים זו הברך, לפעמים הקרסול, לפעמים היד. רק הפה נשאר שלם ומתפקד, תודה לאל. הגעתי באיחור כי היא אמרה לי להביא לה שוקולדים, ודאגה להזכיר לי שהיא אוהבת רק שוקולד חלב עם שקדים, שמא שכחתי מאז התזכורת הקודמת וזו שקדמה לה ושמונה עשרה הודעות SMS במהלך הלילה והודעות בכלוב לכל עשרים ושלושה הניקים שלי והמטוס המצייר שהותיר שובל עשן ורוד לאורך שמי מישור החוף והמברק המזמר שהגיע אל סף דלתי בארבע וחצי לפנות בוקר לאמור: "היום יום הולדת \ לבייבי הנחמדת \ ואתה תצא עכשיו \ ותקנה לה שוקולד חלב \ עם שקדים". אז זכרתי. היא אומרת שהיא לא אוהבת, למעשה שונאת, כל שוקולד אחר חוץ משוקולד חלב עם שקדים. פעם תפסתי את אבא שלה מביא לה שקית מלאה בכיף-כף ומקופלת. זה היה כשהיא שברה את הרגל. שאלתי את אבא שלה למי זה, והוא אמר שלבייבי (משונה, שהוא מכנה את הבת שלו בניק שלה מהכלוב. יכול להיות שגם הוא בקהילה?). אז מיד התפרצתי לחדר שלה ושאלתי איך היא מסבירה את זה. אז היא אמרה שהיא שונאת שוקולדים (חוץ מסוג שוקולד מסויים שאני לא זוכר כרגע מהו), ושאבא שלה הביא את זה לכל החברים שמבקרים אותה לרגל (טי הי) השבר. היא אמרה את זה תוך שהיא מחטטת בשקית ודגה ממנה כיף-כפים. חשדתי שהיא משקרת, אבל לא העזתי לתת דרור למחשבותיי, זכרתי היטב את הפעם האחרונה שזה קרה, ובשביל זה לא הייתי צריך תזכורת. גם לא רציתי להסביר מה אני עושה בבית שלה.

אז הגעתי לדירה שלה ושל ים. זה היה אחרי שחיכיתי ברחוב הראשי רבע שעה כי לא זכרתי איזו פנייה לקחת. בייבי היתה בממתינה והתעלמה ממני. ניסיתי שלוש פעמים, אבל היא לא ענתה. אז שלחתי הודעה לארכי-נוכל המרושע והזדוני ביותר בכל הזמנים הלא הוא רב-פיראט בדימוס אביס, אבל הוא השיב שהוא לא יכול לענות לי כי אין לו את המספר שלי שמור. אז התקשרתי לטיצ'ר. טיצ'ר היה אצל בייבי לפני כמה ימים. הוא החליט לקפוץ לבקר אותה באופן ספונטני כי שאלתי אם אני יכול לקפוץ אליו כדי שיעזור לי במשהו. הוא אמר שהוא עסוק. שאלתי במה. הוא אמר ש"...אמ, אמ, אה... אני קופץ לבקר את בייבי! כן, זהו! קופץ לבקר את בייבי, ששברה רגל!". אמרתי לו שזה כבר מהשבוע שעבר, אבל הוא אמר שהיא שברה שוב. אז הוא נסע אליה. התקשרתי אליו אחרי זה כדי לשאול מתי הוא מסיים, אבל הוא לא ענה. לטיצ'ר יש קטע כזה, ששלושה ימים הוא לא עונה לטלפונים ולא מחזיר הודעות, ואז ביום הרביעי מתקשרים מיואשים עם כל כוונה לנזוף בו קשות, ואז הוא עונה כולו נופת צופים וריבת שושנים "הלו?! מה קורה יא גנוב?!". ואז אומרים לו שהוא לא עונה שלושה ימים והוא אומר "באמת?! מתי צלצלת?!" והכל במין טון עולץ מלאכותי כזה כדי להראות כמה הוא משוחרר וחסר דאגות והולך לפי צו מצפונו. אני ממשיך להתקשר אליו כי הוא עדיין לא עזר לי בדבר ההוא, כבר שכחתי מה זה היה בדיוק. בקיצור (?), התקשרתי לטיצ'ר כדי לשאול איפה פונים, אבל הוא לא ענה. בדקתי. יום שבת - לגיטימי. אז חיכיתי באוטו. שמעתי את "אין לי רגע דל" ועוד שיר עברי שלא זיהיתי ואז את "לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית". זה הזכיר לי שאני באמצע הרחוב הראשי והתעוררתי וחניתי בצד. אחרי החדשות התקשרתי לבייבי. היא ענתה ככה: הלו. אמרתי לה שימח שמה, אני כבר שעה מחכה פה כי אני לא זוכר איפה פונים. היא אמרה לי שאחרי יד לבנים. הסתכלתי ימינה. למראית עין היה שם מבנה לבן ענק שיש להניח שהוא מולטי פונקציונלי, אבל בין השאר משמש גם כיד לבנים, לפי השלט. התנעתי, נסעתי שלושה מטרים, פניתי, התקדמתי חמישה מטרים נוספים, חניתי. עליתי לדירה. ים פתחה לי תוך שהיא מסמנת לשמור על השקט כי בייבי עצבנית (מסתבר שהיא שברה את הרגל). החוויתי באוזני (לא הסתכנתי בלהזיז את כל הפרצוף כדי לא להרעיש) כלפי השוקולדים ושנינו נשאנו תפילה חרישית שהיא תקבל את המנחה. ים היתה עסוקה אותה שעה בלהזיז את כל הרהיטים בסלון כדי שלבייבי יהיה מקום לשכב שם עם רגליים פרושות. הצעתי לעזור לה להזיז את הספה, אבל היא אמרה שבייבי אמרה לה לעשות את זה והיא לא רוצה להסתכן כי היא לא בטוחה שמותר לה לבקש עזרה. פסעתי על קצות האצבעות אל חדרה של בייבי רק כדי להבחין בבחורה חייכנית ומושכת למראה. "היי, זה לא הג'חנון שלי", חשבתי בקול רם. "אבל אני יכולה להיות", השיבה כלתי. הכלה, "סמדי" (שם מקוצר, השם המלא שמור במערכת) המשיכה והבהירה שהיא יכולה להיות כל מה שארצה, אלא שבטרם הספקתי לשתף אותה בפנטזיה הישנה שלי אודות סלט אבוקדו, קטע אותנו קול מחוספס מכיוון המיטה לאמור "הוא הביא את השוקולדים?". אז שמתי את השקית על המיטה. סיפרתי לבייבי שבמקס ברנר נפטרו מכל הפרלינים עם השקדים לקראת הפסח. לא טוב, בייבי לא שמחה. המשכתי במהירות לספר שמשהסברתי להם כי חיי אדם עומדים על הפרק הם ניאותו ונתנו לי קופסה סגורה עם שוקולד ("חלב?!!!" - "כן, חלב") עם שקדים תמורת סכום סמלי אסטרונומי. בייבי שמחה, כלומר, לא שמחה, כמו הפסיקה לרגע לרשוף גיצים. סמדי ניצלה את ההזדמנות כדי לברוח. היא התכופפה לנשק את בייבי על לחיה, וכיוון שבייבי לא זעה אפילו סנטימטר בכיוונה, נאלצה הנאצלת להישכב פרקדן על בייבי בסיטואציה שאלמלא היתה כוללת את בייבי היתה עשויה להיתפס על ידי כאירוטית. בכל זאת לא הצלחתי שלא לשים לב שלחברה, לפחות ממבט שטחי, גב וישבן. החמאתי לה על מכסת האיברים השלמה תוך שאני לא מספר לה מה בייבי אוהבת לעשות לישבנים של בנות ומה אני אוהב לעשות לישבנים של בנות כשבייבי לא מתסכלת. לא רציתי להביך אותה, אתם מבינים. סמדי חייכה ואמרה "מזה אתה מתפעל? לא ראית את הציצים שלי!". שתקתי. יש מקרים, אפילו אני יודע, שרצוי פשוט לתת לדברים לזרום. מסתבר שממש דקה לפני שהגעתי בייבי וסמדי עשו שיחת נפש, כלומר, במובן של להראות אחת לשניה את הציצים. הצעתי לחוות דעה נוספת בעניין, אבל הסוגיה, כך נראה, הובררה. בייבי: "שלה יותר גדולים, אבל שלי שומניים יותר, עגולים, אפשר למתוח אותם". שוב שתקתי. סמדי הלכה. היא לא השאירה לי דבר, לא אנחות וגם לא פרחים. טוב, אנחות בעצם קצת. בייבי שאלה מה עוד הבאתי, ואמרתי שהמתנה שהזמנתי לה מחו"ל עוד לא הגיעה, אבל שבינתיים יש לה את השוקולדים. בייבי שוב נזפה בי על טעותי. בדיקה קצרה העלתה שאכן, השוקולדים כבר אינם. שאלתי מתי היא הספיקה לאכול קופסה שלמה, אז היא אמרה "בזמן שדיברת". ללמדכם שגם כשבן אדם שותק אנשים לא מסוגלים להתנתק מדעות קדומות. ישבנו לנו והקשבנו לים מזיזה רהיטים ומתנשפת. בחוץ אביך. עדיין אין שלום.


אה, בייבי דרשה שאפתח לה שרשור. אמרתי לה שאני כבר לא פה. היא גרגרה משהו שלא יכולתי להבין מפאת הקצף הרב שזלג משפתיה. החלטתי לפתוח שרשור.

וכן, ראיתי שפתחו כבר שרשור, אבל בשביל זה יש אנשים שפועלים מרצונם החופשי ויש אותי. אני מיוחד.

מזל טוב בייבי. מי ייתן ותשברי רגל עוד כמה פעמים עד שסוף סוף תמאסי בשטויות האלה ותצווי עלי לדחוף אותך לדרום החם.

מזל שאני בניק הכפול הסודי שלי, לפחות תיחסך ממני ההשפלה. שמעתי שסאביות לא אוהבת דומים שהם עבדים. למעשה, זה ידוע בספרות המקצועית כ"פרדוקס בייבי".

ובזאת באתי על החתום,
ניק כפול מסתורי שאין לדעת מי עומד מאחוריו

תקציר הפוסט (C):

עד-מתי-נובמבר-תשע
ים_yam​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 9 באפר׳ 2006
ים_yam​(לא בעסק) • 9 באפר׳ 2006
קיחוט היקר,

אם רק היית מתקשר אלי, הייתי מנחה אותך לביתנו ולא היית צריך להתקע שעה באחוזה, אבל אם כבר אתה נתקע ביד לבנים אז תגיד לי מראש, יש לי ספרים להחזיר לספריה שם...

חוצמזה, פיספסת בדקה את הציצי שלי ושל ביאנקה גם. ככה זה כשנתקעים על אחוזה במקום להתקשר אלי, מפסידים את כל הנוף...

ובקשר לשוקולדים - בייבי אוהבת גם גליליות וגם שוקולדים יקרים אחרים תוצרת חוץ.
נסיכה אמיתית!

ולגבי הרהיטים, בסך הכל הזזתי את הספה הירוקה עם הקרש באמצע והזווית הפחות נוחה הצידה, כדי שיהיה מקום להכניס את המיטה מהמרפסת לסלון כי לה יש שיפוע מתון ההולם את רגלה של הוד מעלתה נסיכת הג'חנונים המעופפים.

לא נתתי לך לעזור כי אין לי זמן ללכת לחדר כושר מרוב עבודה כמודל עירום, ציירת ואחות סיעודית, אז אני מנצלת כל הזדמנות להרמת משקולות בינתיים.

ואני באמת סקרנית לגבי הפנטזיה שלך על סלט אבוקדו, עד היום חשבתי שאני היחידה עם הסטיה הזו...
גברת האברדשר
לפני 18 שנים • 9 באפר׳ 2006
גברת האברדשר • 9 באפר׳ 2006
בייבי היקרה, תודה שהסבת את תשומת לבי לשרשור. אין ספק שמדובר במקרה קלאסי של הוצאת דברים מהקשרם לשם פופוליזם זול (גם אם משובב נפש ועין) ותו לא.
תוך כדי העיון בכתוב נתתי דעתי לעובדה המצערת כי, אבוי, אין רחובותינו וחדרינו בטוחים עוד באשר מסתובבים בהם גרפומנים תאבי שעשוע כדוגמת האדון קיחוטה, העטים על תמימותן של נערות שבורות קרסוליים וידידותיהן ברוכות האיברים.

בהזדמנות זאת, בייבי יקירתי, חברתי, חובבת הנרקוטיקה הפרמצטיבית המקסימה ומרוסקת הגפיים, לאחר שביקשת ממני למצוא לעצמי ניק כלשהו, ישבתי והרהרתי בדבר ולבסוף הגעתי למסקנה כי אין ניק הולם יותר מאשר "ז'וסטין", אותה נערה ברה על שלל מידותיה הטובות מספרו של המרקיז החביב והרחום. עם זאת, גיליתי לצערי כי הניק המבריק הזה כבר תפוס (מסתבר שאיני היחידה שאת מידותיה הטובות מנסים להשחית) ועל כן נאלצתי להסתפק בניק אחר, טיפשי ללא ספק, אך אפקטיבי באופן המניח את הדעת....

ברכות, איחולים ושאר ירקות...
גברת האברדשר
teacher​(שולט)
לפני 18 שנים • 10 באפר׳ 2006

פנטזיית אבוקדו

teacher​(שולט) • 10 באפר׳ 2006
קיחוט וים - זה בשבילכם:


בייבי:
ציטוט מאוגוסט 2005 (!!!)
ציטוט: עד שסוף סוף יש לנו הפסקה מ''בייבי ללא הפסקה'',
אתם עוד מאחלים לה החלמה מהירה???

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני רגוע יותר, כשהאלמנט טבע הזה נמצא
סגור בבית ולא יכול לזוז מי יודע מה מהר...

תנוחי, מה את ממהרת?

עדיף ככה, רק זה חסר לנו, שתתחילי עוד פעם להתרוצץ עם קרסים בגב, זורקת על קיחוט חצילים מלפני שנה.. די, קצת שקט.

ובכלל, אני משוכנע שבעוד שנה, כשתחזרי לאיתנך, תוכלי לפתוח את דוכן העיתונים שרצית כל כך לפתוח, וללכת לחוג קרמיקה ומקרמה.
תמיד היית ילדה מוכשרת.

עם כזו חברה לצידי, מי בכלל רוצה אויבים?

באהבה
teacher ופט

מש''ל

וגברת הבאר...משהו.. (אני אקרא לך פראני):
היה קסום לפגוש אותך, שוב, בנסיבות הזויות משהו, שוב.
את הבנאדם היחידי שאני מכיר בעולם, שחי באותו הזמן והמקום עם הגילגול הקודם שלו,
חשבתי על זה ואני מקווה שלא תיפגשו לעולם, כי אז יופר איזה חוק פיזיקלי כלשהו
שישלח את כולנו לסוף היקום..
icon_eek.gif

ניפגש בקרוב,
icon_wink.gif
teacher

וביאנקה...
אתם כבר ראיתם את התמונות??
BABY
לפני 18 שנים • 10 באפר׳ 2006
BABY • 10 באפר׳ 2006
לקיחוט עבדי הנאמן, ים אחותי הסיעודית היקרה, גברת אנגלברט האמפרדינק היקרה (או איך שלא בחרת לקרוא לעצמך) ,והמורה החינני השלום והברכה.

אכן, מודה אני כי קנאת השוקולדים העבירתני על דעתי, שכן היה מדובר בזן משובח של מקס ברנר.
אכן, לרגל יום הולדתי מצאתי לעצמי תשורה נאה בדמות 6 ברגים העשויים פלטינה משובחת המעטרים כעת את קרסולי הימני.
ואכן, אביס הוא גבר הגברים, וחתיך על בלתי מושג.

אך קיחוט היקר, סמדי היא אכן בחורה נאה, בעלת מבנה אישיות מפותח ואף חוכמה נתן לה אלוהים. אך בשום אופן, דרך או צורה, אין האפשרות קיימת ששדיי גדולים משלה. עם זאת, הקרב אכן נערך בביתי הקט ואכן נחלתי תבוסה בפני חברתנו המכובדת ביאנקה.

אך הקרב עוד לא הוכרע, שכן פסקו המומחים ששלי ייפלו במועד מאוחר יותר משל ביאנקה הנאווה.

אם כן, נוח על משכבך בשלום אביר יקר. ותודה על השוקולד


בברכת "האח הידד"

כבוד

בייבי (במגף מגניב ושישה ברגים)
009​(אחר)
לפני 18 שנים • 10 באפר׳ 2006
009​(אחר) • 10 באפר׳ 2006
למה הוא כותב כל כך הרבה...........ובכלל מיזו בייבי...........לעזאזאל ..........אני לא מסוגל לקרוא כל כך הרבה..........שמישהו יקרא ויעשה לנו תמצית.........נקודות מרכזיות ומישהו אחר יזכיר לי מיזו הבייבי הזו.......יימח שמה........אני לא יכול יותר עם הפוסטים האינטילגנטיים האלה ..........

נשיקות לכל הנוגעים לדבר

וכמובן בריאות בריאות בריאות

009
Tamashi Nawa​(שולט)
לפני 18 שנים • 11 באפר׳ 2006
Tamashi Nawa​(שולט) • 11 באפר׳ 2006
בתמימות רבה (כן, כמובן שאני תמים) ובכבוד רב (אל בייבי כמובן)
נכנסתי אחר כסוד אל הפורום המכובד
על מנת לצפות גם אני בבירכותיה של הנהדרת בנשים
האישה והאגדה
התינוקת עם האורטופד המנתח הצמוד

ואבוי!!!
השירשור שלה כבר לא ראש הדף!
אויה!!!
אבוי

מיד פעלתי במשנה מרץ על מנת לתקן את העוול

ועכשיו, אני הדרכי לטירתה של הגבירה על מנת לדווח לה כל המצב ולחגוג איתה!!!
(כולם מוזמנים לקנא....)
Yosefus​(שולט)
לפני 18 שנים • 12 באפר׳ 2006

יוספוס נשכב על הגדר עבור 009

Yosefus​(שולט) • 12 באפר׳ 2006
להלן התמצית המבוקשת:
שוקולד חלב עם שקדים, הניק הכפול המסתורי מכה שנית, ים, החזה של ים, בייבי, החזה של בייבי, ביאנקה, החזה של ביאנקה, שוקולד של מקס ברנר, גברת האברדשר, סמדי , אנגלברט האמפרדינק (שרק ?), אבוקדו ?
י.
(איך מוגפים מגף עם 6 ברגים ברגל , ועוד יותר מוזר:- למה ?)
BABY
לפני 18 שנים • 12 באפר׳ 2006

Re: יוספוס נשכב על הגדר עבור 009

BABY • 12 באפר׳ 2006
(איך מוגפים מגף עם 6 ברגים ברגל , ועוד יותר מוזר:- למה ?)[/quote]

כשהאדון הנכבד אביס, יישלח לי את התמונות המדהימות, יתברר יופיו של המגף...

יוספוס יקירי, לפסיכיות אקסטרימיות כמוני לא שמים גבס, אני זוכה בשידרוגים למגף נרכס בסקוטש.(וולקרו).

כזה שאפשר לדעתי לעשות איתו סקי אח"כ icon_smile.gif

בייבי