לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 18 שנים •
12 באפר׳ 2006
רגע גדוש וזך
רגעים נחלקים בין הווייה אחת לשנייה.
מתבוננת מהצד, קוראת סיפורים וחוויות בזמן אמת של אחרים ואז חוזרת בזמן וקוראת אותי. איך הייתי בזמן אמת שכזה. ופתאום הכל נראה לי כל כך מוזר ולא הגיוני. איזו שטות זאת להיות שם למטה. למטה, הכי למטה, לנשק וללקק רגלי אדון, לתת לו אותי כאילו הייתי אך חפץ לשימושו. חור. ומה הרעיון הזה של הכאבה לצורך הבעת שליטה ואהבה ועוד יותר מאין מגיע הצורך הזה לתת לו את הכאב שלי, למענו ולמעני. ומה פתאום שמישהו יגיד לי מה לעשות..?? יפקוד, יצווה, יורה לי איך להתנהג, מתי כן ומתי לא. והקולר המטופש הזה עם רצועה או בלעדיה. ההליכה ככלב. התנוחות המוזרות. ואיך זה שמתקיים הצורך ההדדי הזה בינו לביני? ואיך זה שאף אחד לא מוצא את זה מוזר ותמוה, שיש אותי, נזקקת למנטור שלא רק ילווה וינחה אותי אלא אף יכיל את מי שאני, נזקקת להישלט, ויש אותו, נזקק להיות שולט ומכיל ומדריך ומחנך. מאיפה זה מגיע, מה הוא שורש הקיום של תשוקות ומאוויים מוזרים שכאלה? ואז עוצרת מתבוננת שוב ומחייכת.. אין לי תשובות לשאלות האלה. חייבים תשובה לכל שאלה? לא עונה. פשוט חיה את זה, וכנראה שלא יכולה שלא... רחל כתבה: מִלְמַטָה לְמַעְלָה... כּך: בּמַבָט מָסוּר וְעָגוּם שֶל עֶבֶד, שֶל כֶלֶב נָבוֹן. הָרֶגַע גָדוּש וְזָךְ. דוּמִיָה וְכֹסֶף סָתוּם לְנַשֵק אֶת יַד הָאָדוֹן... ואני יודעת על מה היא מדברת. מכירה את הרגע הזה. אין מילים לתאר עד כמה הוא באמת גדוש, עד כמה הוא באמת זך וטהור, עד כמה הוא מכיל בתוכו את מהות ההווייה שלי, עד כמה הוא ממלא אותי באושר אמיתי. אין מילים בשום שפה, שיכולות לקחת את הרגע הזה ולתרגם אותו לאוזניים ולהבנה של מישהו אחר. את הכיסופים, הערגה, הכמיהה, ההשתוקקות ל.... להיות שם למטה, הכי למטה, לנשק וללקק רגלי אדון, לתת לו אותי כאילו הייתי אך חפץ לשימושו. חור. לתת לו את הכאב שלי. להיענות ולציית לכל פקודה, לכל ציווי, לכל הוראה. להתנהג בדיוק כפי שהוא מצפה ממני ולעשות את זה הכי שאני יכולה כדי שיהיה מרוצה ממני. להתענג על תחושת הקולר על צווארי, להשתוקק להרגשת השייכות שהוא נותן. להיות מובלת, נשלטת, כנועה ומתמסרת לאחד מיוחד, שהוא מורם מכל אדם בשבילי. וגם לדעת באותו הזמן שהוא צריך אותי כשם שאני אותו...שהוא שם בשבילי כשם שאני בשבילו. בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים... |
|
|
llulu(נשלטת)
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
יופי של תקסט
אוטנתי ועמוק
סוף סוף לא פאנטסיה אלא רגש ואמיתי תודה ס |
|
|
mind games(מתחלפת)
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
יפה כתבת :)
והציטוט של רחל מדבר גם אלי.
|
|
|
|
לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
תודה,
זה יצא מהבטן... בוקר טוב 
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
רק רציתי לשאול .
"בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים..." 
|
|
|
|
לא סתם אישה(נשלטת){octopus}
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
Re: רק רציתי לשאול . קליבר כתב/ה: "בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים..." אהההמממממ.... מה השאלה..? 
|
|
|
ליידי מפונקת(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
מקסים, לא מזדהה עם הכול ובכול זאת מקסים ואמיתי.
הכי חשוב שטוב לך ואת מרגישה שלמה שם עם עצמך. |
|
|
| ערגה |
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
אהבתי
פעמים רבות המחשבות האלו חולפות במוחי ועוד יותר נכון לאמר הופכות ברגשותי...
למה בכלל, ואולי עדיף בלי (בטוח קל יותר אם אפשר), ושוב אני חוזרת לאותם רגעים שמרגישים הכי נכון ויודעת שזה פשוט כך. כתבת את הדברים בדרך הכי נכונה שאפשר בעיני, למרות כל הקשיים. |
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
13 באפר׳ 2006
Re: רק רציתי לשאול . לא סתם שפחה כתב/ה: קליבר כתב/ה: "בוא נעוף רחוק
אתה תהיה לי כנפיים..." אהההמממממ.... מה השאלה..?
קיבלתי את התשובה .... |
|
|