אחר צהריים טובים אורח/ת

שלווה

ילדתי לי כרחש גליי הים כסערת הרוחות כדממת עין הסערה הרוחשת אקסטזה. ניגודיה יוצרים בפיסות של חלום תמונה של שלמות של ילדה, של אישה. ילדתי היא כצל הפוסע כרוכה בנפשי כרויה לנימיי. בגופה היא מוסרת שלווה לרוחי, ביפי נשמתה היא שובה את לבי עד אין קץ.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה