electro-z
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
אוריאן כתב/ה: עינבר אם את רוצה התחלה חדשה תשחררי לפעמים אין תשובות לכל השאלות ואין סיבה ללמה אנשים נוהגים בצורה מסויימת ואין טוב מוחלט ואין רע מוחלט.
אני העדפתי להסיק מסקנות ולצמוח מהדברים שפגעו בי, אין טעם לסחוב איתך את הרוע את הכאב זה מיותר רק את תיוותרי עם הרעל שבתוכך הוא ימשיך בחייו. לעיתים, לאנשים מסויימים זו משימה קשה מנשוא, אוריין. לפעמים רואים במטען הזה אוצר שהפרדות ממנו היא הפרדות ממך עצמך או אובדנו עלול להביא כליה. לפעמים גם התשוקה העזה ביותר להפטר ממטען כזה מלווה בפחד גדול ועז יותר מתשוקה זו. |
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
אוריאן
ואני חשבתי לתומי, שאני בסך הכל מעיזה להביט לעבר בעיניים בשוויון נפש.
שאני לומדת להבחין בין טוב לאע ויש לי אומץ להחשף ולהציג את זה בפומבי. אבל תודה לך שפרשת את הכל בצורה רגשנית, פטאתית וחסרת כבוד כלפי: אני לא משחררת אף פעם, רק מחפשת תשובות וסיבות, סוחבת איתי רוע וכאב. אני נשארת עם הרעל בפנים. עוד לא שעמתי מטפל שאומר שלספר דברים ולבטא אותם זה לא בריא, אבל עכשיו, שאת כאן והסברת לי איך אני מזיקה לעצמי, ראיתי את האור. כל כך חבל שלא הצלחתי להסיק את מסקנות ולצמוח. רק תספרי לי, מה זה צמיחה בעיניך? לפני שאני אפשל שוב ואתחיל להתנבד בצורה הרסנית למען נשים שחוות מה שעברתי. לפני שאני אמשיך לכתוב כאן על העבר שלי בתקווה להזהיר מישהו עו לגעת במישהו. לפני שאני אמשיך לעודד את עצמי לחיות עם העבר ולא לסגור עליו את הדלת ולברוח. לפני שאני אמשיך להתייחס לאלו שפונות אליי ופונים אלי בפרטי ואולי אעזור למישהי. ואם מישהי פונה אלי, תהיי בטוחה שאני אקשיב ולא אנזוף בה. שאנסה למצוא את הדרך שלה לצמוח ולא לכפות עליה את הדרך שלי. |
|
|
אוריאן
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
חבל שהבנת אותי לא בצורה הנכונה, עינבר הסיבה שאני לא בעסק היא כי נפגעתי פעם אחת יותר מידיי תקופה ארוכה הסתגרתי בבית והתרחקתי מהעולם.
גם היום יש מצבים בחיי היום יום שקורים שזורקים אותי אחורה אל העבר והכאב שבתוכי חונק אותי שאפילו דמעות לא מסוגלות לצאת פעם הייתי חותכת את עצמי אבל למדתי לדבר יש לי חברים טובים שתמיד עומדים לצידי, מסוג האנשים שלא מיפים את האמת או מנסים להיות נחמדים הם ניערו אותי אמרו לי שהפכתי לאנטיפטית, שהפסקתי לטפח את עצמי ועוד דברים הם הכריחו אותי לעמוד על הרגליים לחיות שוב להפגע שוב אבל קודם כל לחיות. היום כשכואב לי אני רצה או הולכת לים או משתכרת עם עוד חבר טוב אבל אני מחפשת דרכים שיבנו אותי לא שיהרסו אותי לחיות בעבר זה הורס כי את חווה כל יום מחדש את הדברים. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
Re: אוריאן עינבר כתב/ה: ואני חשבתי לתומי, שאני בסך הכל מעיזה להביט לעבר בעיניים בשוויון נפש.
שאני לומדת להבחין בין טוב לאע ויש לי אומץ להחשף ולהציג את זה בפומבי. אבל תודה לך שפרשת את הכל בצורה רגשנית, פטאתית וחסרת כבוד כלפי: אני לא משחררת אף פעם, רק מחפשת תשובות וסיבות, סוחבת איתי רוע וכאב. אני נשארת עם הרעל בפנים. עוד לא שעמתי מטפל שאומר שלספר דברים ולבטא אותם זה לא בריא, אבל עכשיו, שאת כאן והסברת לי איך אני מזיקה לעצמי, ראיתי את האור. כל כך חבל שלא הצלחתי להסיק את מסקנות ולצמוח. רק תספרי לי, מה זה צמיחה בעיניך? לפני שאני אפשל שוב ואתחיל להתנבד בצורה הרסנית למען נשים שחוות מה שעברתי. לפני שאני אמשיך לכתוב כאן על העבר שלי בתקווה להזהיר מישהו עו לגעת במישהו. לפני שאני אמשיך לעודד את עצמי לחיות עם העבר ולא לסגור עליו את הדלת ולברוח. לפני שאני אמשיך להתייחס לאלו שפונות אליי ופונים אלי בפרטי ואולי אעזור למישהי. ואם מישהי פונה אלי, תהיי בטוחה שאני אקשיב ולא אנזוף בה. שאנסה למצוא את הדרך שלה לצמוח ולא לכפות עליה את הדרך שלי. ענבר ,אין לי מושג מה הכעיס אותך בתגובה של אוריאן - אולי זה שווה בדיקה ואולי לא . בכל אופן אני משערת וחשה שאוריאן ניסתה לתת לך מנסיונה כפי שהיא חוותה אותו , וכנראה עבורה גדילה היא להגיע למצב בו מסיקים את המסקנות מאותן חוויות קשות וכואבות ולומדים להרפות ולשחרר עם המבט קדימה וכל זה למען הבריאות הנפשית שלנו . |
|
|
|
אוריאן
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
תות תודה כי זאת הייתה בדיוק כוונתי כשקראתי את מה שעינבר כתבה כאב לי הכרתי כאב דומה לשלה רציתי להושיט לה יד כי אני בדרך כלל לא מגיבה פה ולכן הגבתי.
והנה תגובה שאולי לא יאהבו אבל זאת ההשקפה שלי על החיים עינבר אני יכולה לשבת ולרחם על עצמי ולעשות תחרות מי סבל יותר ואין הרבה אנשים שמנצחים אותי בתחרויות כאילו לידע כללי אבל אני לא עושה את זה כי אני לא מתכוונת לרחם על עצמי ואין לי צורך ברחמים של אחרים. כל מה שקרה קרה אי אפשר לשנות ואין תשובות - אילו העובדות אבל מה שקרה הפך אותי לאדם שאני היום ואני אדם חיובי רוב הפעמים אלא אם כם עיצבנו אותי. אני צוחקת על הכל כי צחוק זה בריא ואני עושה שטויות ויכולה סתם ככה להתחיל לרקוד באמצע המסעדה שבה אני עובדת כי בא לי ולהתחיל במלחמת מים ולשבת ולצחוק אבל את כל הדברים האלה אני יכולה לעשות רק אחרי ששיחררתי את הכאב והתחלתי שוב לחיות רק אחרי שהפסקתי לשאול למה זה קרה כי זה קרה ואין תשובות אני יכולה רק את עצמי לבדוק אני לא יכולה לקחת אחריות על מעשים של אחרים כי אני לא אלוהים |
|
|
|
electro-z
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
אוריאן כתב/ה: אבל את כל הדברים האלה אני יכולה לעשות רק אחרי ששיחררתי את הכאב והתחלתי שוב לחיות רק אחרי שהפסקתי לשאול למה זה קרה כי זה קרה ואין תשובות אני יכולה רק את עצמי לבדוק אני לא יכולה לקחת אחריות על מעשים של אחרים כי אני לא אלוהים
מילים בסלע! |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
אוריאן כתב/ה: חבל שהבנת אותי לא בצורה הנכונה, עינבר הסיבה שאני לא בעסק היא כי נפגעתי פעם אחת יותר מידיי תקופה ארוכה הסתגרתי בבית והתרחקתי מהעולם.
גם היום יש מצבים בחיי היום יום שקורים שזורקים אותי אחורה אל העבר והכאב שבתוכי חונק אותי שאפילו דמעות לא מסוגלות לצאת פעם הייתי חותכת את עצמי אבל למדתי לדבר יש לי חברים טובים שתמיד עומדים לצידי, מסוג האנשים שלא מיפים את האמת או מנסים להיות נחמדים הם ניערו אותי אמרו לי שהפכתי לאנטיפטית, שהפסקתי לטפח את עצמי ועוד דברים הם הכריחו אותי לעמוד על הרגליים לחיות שוב להפגע שוב אבל קודם כל לחיות. היום כשכואב לי אני רצה או הולכת לים או משתכרת עם עוד חבר טוב אבל אני מחפשת דרכים שיבנו אותי לא שיהרסו אותי לחיות בעבר זה הורס כי את חווה כל יום מחדש את הדברים. תודה ששיתפת אותי במה שעברת עלעייך ממקום של הזדהות ולא ממקום של הטפת מוסר, זה נגע לליבי. אני ידעתי שרצית להושית לי יד, אבל היא לא נראתה לי ידידותית. אני גם מבינה עכשיו שנדרשת להרבה אומץ בהתמודדות עם רגש בשביל לי לכתוב לי כאן. אני כתבתי כאן את תאור הדברים, זה היה השחרור שלי, הטיפול שלי , הריפוי שלי... עינבר כתב/ה: מאוד טוב לי שהיום אני יכולה לכתוב על הסיטואציות שעברתי איתו בלי כאב שלא ניתן להכיל ובלי פחד מתגובות עוינות (וזה לא היה קל, כל יום שעובר מקרב אותי לשם יותר).
[quote="עינבר"] האיש בשחור, אתה צודק שאני מעוניינת בהתחלה חדשה והעבר עוצר אותי, אני מנסה להשתמש במילים כדי להתמודד עם הפחדים שעוצרים אותי, עדיין בודקת את המים ואני בטוחה שאם תעברי על הטקסט הראשוני ואלו שאחריו תוכלי לראות שלא כתבתי שום מילה של רחמים עצמיים או מסקנות או כאב עכשווי שלא שאלתי שאלות, אלא התייחסתי לאחרים בכדי לעורר דיון רציני. והכי חשוב לי להבהיר , שהיכולית האישית שלי להבחין בין טוב לרע, הין עשרות הסטירות הטובות שנתןלי לסטירות הרעות שדוחחתי עליהן, הוא מה שייתן לי את האומץ לחזור יום אחד ולהתנסות ב BDSM ולא להסתגר לבד בחדר, עם הכאב הקשה מנשוא (לפעמים הוא עדיין כזה). זאת הדרך שלי ואני מקווה שתוכלו לכבד אותה. אני מצידי רוצה לברך אותך על הדרך שלך. יש לך במה להיות גאה ובמה לשתף אחרים. |
|
|
|
עינבר
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
מה שעוזר לי
זה תמיכה מחברים כאן ובכלל, לדעת שאני לא לבד
זה דברים שאני עושה ונותנים טעם מתוק לחיים זה לדעת שאסור לפגוע בי בשום סיבה שבעולם למצוא איך להשתמש בעבר שלי כדי לעזור לאחרים לתת לעצמי את כל הזמן שאני צריכה לכל שלב בדרך להבין שאין שליטה על ההתנהגות שלו ולא הייתה לי מה שאני מחפשת זה למצוא את הדרך להתמודד שהוא מולי, לפתע ברחוב למצוא את הדרך שלי ליחסי שליטה עם האדם הנכון |
|
|
| הרמיוני |
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
עינבר כתב/ה: אני כתבתי כאן את תאור הדברים, זה היה השחרור שלי, הטיפול שלי , הריפוי שלי... עינבר כתב/ה: מאוד טוב לי שהיום אני יכולה לכתוב על הסיטואציות שעברתי איתו בלי כאב שלא ניתן להכיל ובלי פחד מתגובות עוינות (וזה לא היה קל, כל יום שעובר מקרב אותי לשם יותר).
ענבר, אני התרגשתי כשקראתי את התאור שלך וחשבתי איך אני הייתי מגיבה אם אחד מהמקרים היה קורה לי. גם מה שאוריאן היה ממקום של שיתוף והתמודדות. אני מבינה את ענבר שהדרך שלה היא שיתוף וכתיבה וגם את אוריאן שהדרך שלה היא לזרוק את הכל מאחוריה. הדרך שלי היא דרך שלישית אבל לכל אחת מאיתנו דרך שלה לסגירה. אין דרך נכונה.  לכולן.
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 18 שנים •
18 באפר׳ 2006
תודה שאת משתפת אותנו, עינבר
בדרך שלך, במה שעברת - ובתזכורת עד כמה אנחנו יכולים לשבור או להישבר, בזדון או מרשלנות.
|
|
|