הכלב הנשי מקופל בצד. הוא שקוף כמעט והוא מנסה להעלם. אבל אף אחד לא באמת רואה אותו. האדון יושב ברישול על הכסא. "בואי הנה" הוא אומר לגברית, "את צריכה לצאת לדהירה היומית שלך". לדומית הוא אומר: "צריך להקפיד על זה, לקח הרבה זמן עד שבאתי אותה לדהירה אמיתית". היא מתקרבת אליו על ארבע.
