שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפגנות בירושלים...

tch​(נשלט)
לפני 18 שנים • 22 באפר׳ 2006

הפגנות בירושלים...

tch​(נשלט) • 22 באפר׳ 2006
ירושלים רועשת וגועשת, הפגנות זעם של הציבור החרדי, נזק לסביבה ועימותים פיזיים עם המשטרה.
וכל זאת למה?
כי מאחורי סורג ובריח יושב לו אדם (שאומנם עדיין לא הוכחה אשמתו) אם אפשר לקרוא לו כך, שהכה למוות את בנו.
ועל מה הכעס הגדול?
שהמשטרה לא שחררה את השפל הזה לחוג את החג עם משפחתו.




כשהיתה בתי תינוקת בת מספר ימים בלבד, קרתה תקלה.
בשל עייפות מצטברת, השקיתי אותה בבקבוק שהכיל מים עם תמיסת מלח, שבה השתמשה רעייתי כדי לנקות את הקומקום.
ברגע שגילינו שבתנו שתתה נתרן-כלורי טהור, תפסנו את הסל-קל וטסנו לשניידר.
שם הביטה הרופאה הנחמדה בחיוך קל בהורים ההיסטריים, בדקה את הילדה(שלא הבינה את פשר ההמולה סביבה אך נראתה כמתרשמת למדי)
והבהירה לנו ששום דבר לא קרה.
מקסימום, היא תעשה קקי מלוח-משהו בימים הקרובים, אבל אין מה לדאוג.

קשה להבין מהי דאגה אמיתית עד שיש לך ילד.
נדמה לך שאתה יודע. אתה חושב שהעובדה ששכחת בטירונות את המספר האישי שלך והמ"כ עושה ביקורת זו פאניקה אמיתית,
או שהמרצה רוצה לזרוק אותך מהקורס. עד שהיילוד הקטן מחרחר - וכל העולם שלך מתהפך מרוב פחד. הדאגה תמיד מרחפת שם,
כתזכורת מתמדת לכך שיש משהו חשוב ממך בעולם הזה: הילדים שלך.

כשקראתי על רציחתו של התינוק בן ה-3 חודשים,
שאביו מואשם כי הטיח אותו בקיר משום שעיצבן אותו בבכיו, חשתי שמשהו מוחשי בלב שלי נקרע.
וזה קורה יותר ויותר בזמן האחרון, בעידן שבו נדמה שהורים רבים משוכנעים שהילד הוא רכושם, כמו הספה או ה-DVD.
וברכוש אפשר לעשות מה שרוצים, לא?

אז זהו שלא!!!

בעולם המוסרי שבו אני חי, רצח או הריגה של תינוק חסר ישע גרועים יותר מהמעשה הנורא שביצע יגאל עמיר.
פגיעה מכוונת בילד ה"שייך" לך או לא, על אחת כמה וכמה בתינוק חסר ישע,
התעללות בו באופן קבוע עד שנגרם לו מוות מוחי - אלה דברים שהמצפון האנושי אינו מסוגל לסבול,הרבה יותר מכל מעשה רצח אחר.
וצריך להבהיר - כל נטילת חיים, שלא לשם הגנה עצמית או מלחמה, זהה באכזריותה ובטיפשותה.

אבל מה לגבי העונש? התקשורת כבר הקדימה וגילתה לנו כי האב,
בן 19 בלבד, הוא בן ל"משפחה מיוחסת ממאה שערים".
הרשו לי לנחש כי המשפחה המיוחסת תוכל להרשות לעצמה עורך-דין מיוחס,
ובעוד הסיפור שוקע אל תוך העמודים האחוריים של העיתונים,
הנאשם יעלה ויתנקה לו אט-אט בהליך המשפטי הארוך, עד שיובהר שלא רק שלא פגע בתינוק - התינוק עצמו הוא שאחראי למעשיו.
ואז יעלה ויבוא מצעד עדי האופי, שיסביר כי האב הוא אחד מל"ו צדיקים,
שפגש באופן אישי את אליהו הנביא מספר פעמים וכו'.

מהו בעצם עונש ראוי? את יגאל עמיר, האיש שביצע התנקשות פוליטית בראש ממשלת ישראל,
שמנו בכלא לשארית חייו. וטוב שכך.
גם רוצחים "מפורסמים" אחרים זכו לעונשי מאסר כבדים.
אבל נדמה שדווקא בנושא רציחתם של תינוקות וילדים, העונשים פחותים.
אולי כי קשה יותר להוכיח. אולי כי הם לא נתפסים כבני-אדם של ממש, עם זכויות שצריך להגן עליהן.

ועכשיו, בואו נעשה כולנו ניסיון. בואו לא נשכח את התינוק הזה, בן שלושת החודשים, שהוטח אל הקיר עד שראשו רוצץ ומוחו הקטן נפגע ללא תקנה.
ובואו נראה יחדיו כיצד מטפלת מערכת הצדק הישראלית במקרה הזה.
וניפגש לאחר גזר-הדין, בתקווה שכל עוצמתו של "קרדום הצדק הישראלי" לא תופעל רק נגד היגאל עמיר-ים,
אלא נגד רוצחים והורגים אחרים, הממשיכים לחיות בינינו.

אם זה היה תלוי בי,ובמיוחד שלאחר שהוא בעצמו הצהיר שהוא היה מכה את אישתו,ואף הודה שהיכה את בנו הפעוט מדי יום,
לאחר שתוכח אשמתו,העונש הראוי עבורו,שום עונש אחר מלבד עונש מוות.

walking dead
לפני 18 שנים • 22 באפר׳ 2006
walking dead • 22 באפר׳ 2006
tch, כל מילה בסלע.

הלוואי וייעשה כאן דין צדק.

מעניין מאוד, כי ליד הדיבר "לא תרצח" אני לא ראיתי שום סייג לחוק בצורת "אלא אם אתה בן למשפחה מיוחסת ממאה שערים ואז יש מקום להקלות ואולי אף סליחה".

מרוב סגידה לכהני הדת, שוכחים האנשים את הדת. כואב הלב.
Tainted​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 23 באפר׳ 2006
Tainted​(לא בעסק) • 23 באפר׳ 2006
TCH אני איתך...
חבל שאי אפשר לעשות עצומה או משהו כזה לגבי החמרה בעונשים להורים מכים/רוצחים/מתעללים.
יותר מדי דברים כאלה קורים לאחרונה...
זה מכעיס אותי ברמות מטורפות, ואני עדיין לא אמא..
לא רוצה לחשוב איך אגיב לזה שיהיו לי ילדים...
OMEN{בובת זונה}
לפני 18 שנים • 28 באפר׳ 2006

Re: הפגנות בירושלים...

OMEN{בובת זונה} • 28 באפר׳ 2006
tch כתב/ה:
ירושלים רועשת וגועשת, הפגנות זעם של הציבור החרדי, נזק לסביבה ועימותים פיזיים עם המשטרה.
וכל זאת למה?
כי מאחורי סורג ובריח יושב לו אדם (שאומנם עדיין לא הוכחה אשמתו) אם אפשר לקרוא לו כך, שהכה למוות את בנו.




דומי, עצומה לא עוזרת במאום במדינתינו , בדיוק כשם שהפגנה (שקטה ) אינה עוזרת ולראיה המאהל שנמצא מחוץ לכנסת כבר חודשים רבים וללא התייחסות.
במדינה הזו עובד רק כוח.
בישראל, מי שצועק יותר חזק הוא הצודק, ומי שמתפרע יותר במרץ הוא המנצח.
אני אומר זאת בצער רב אך זה המקום בו אנו חיים.


כמובן שישנה אופציה נוספת מלבד עצומה.
אפשר להתפרע בחזרה. סוג של 'כוחות הצדק מול כוחות הרשע'.
אני בטוח שזה לא ריאלי ואולי גם לא נכון לעשות את זה, אבל זו בהחלט מחשבה שאני אוהב להשתעשע בה. במיוחד בתור ירושלמי שכבר חטף אבנים מיהודים צדיקים ברחוב בר-אילן המפורסם.