כללי בטיחות בקשירות <bondage>.

כללי בטיחות בקשירות <bondage>.

עבד צעיר וצייתן • 20 באפר׳ 2006

חיבור זה אני לא רשמתי חשוב לדעת לפני שקוראים תמאמר. צריך להיות מיומן כדי ליישם את כללי הבטיחות וכדי להכין תמיד ערכה ראשונה .<בקרוב אני אני יפרסם עוד כללי בטיחות על מחטים מחסום פה ועוד>.
--------------------------------



___________________________________________
בטיחות
SAFETY




נושא הבטיחות הוא נושא משמעותי ביותר כשמדובר בשיבארי. הדבר נובע ממספר סיבות:

1) ככלל, אדם קשור הרבה יותר פגיע מאדם חופשי. כך לדוגמא אדם חופשי המועד במפתיע בזמן ההליכה יוכל לבלום את נפילתו עם הידיים והרגליים כך שאף אם לא יצליח למנוע את נפילתו, אבריו החיוניים לרוב לא יפגעו. לעומתו אדם שרגליו וידיו קשורות לא רק שייטה לאבד את שיווי המשקל ביתר קלות אלא שגם לא יוכל למנוע מראשו להיתקע דווקא בפינה של השולחן.

2) האדם הנקשר נוטה לעיתים להעביר חלק ניכר מהאחריות לאדם הקושר או אף להיכנס לסאב-ספייס. מצב דברים זה מחייב את הקושר לקחת על עצמו את האחריות עבור שני הצדדים ולכן לעקוב באופן מתמיד אחר מצבו הפיסי והפסיכולוגי של הנקשר.

3) חלק לא מבוטל מהקשירות של שיבארי אינו ידידותי במיוחד לנקשרים מתחילים או נקשרים שמאריכים את קשירתם יתר על המידה בעוד שהם נאלצים לקבע את גופם בתנוחות שאינן טבעיות לגוף האדם, להסתפק בנקודת שיווי משקל בודדת ולא יציבה ולשאת קשירות שאינן מיטיבות עם מחזוריות הדם בגופם.



להלן מספר חוקים שלא יעברו:

- לא לפעיל לחץ על הצד הפנימי של הצוואר (אזור הגרון).

- לא לקשור בעוצמה שעלולה לחסום את תנועת הדם.

- לא להניח קשרים שמתהדקים עם הפעלת לחץ על החבל אלא רק קשרים יציבים.

- לא להשאיר את הנקשר ללא השגחה.

- לא להתחיל את הקשירה אם אין לצדכם ערכת חילוץ וע"ר או לפחות כלי מתאים לחיתוך חבלים.



אזורי קשירה:

- קשירות עליהן מופעל לחץ יש לבצע באזורי השריר ולא במפרקים. כך לדוגמא, אם רוצים להעלות רגל אחת באוויר, לא נניח קשר על אזור הברך אלא באמצע השוק או הירך. באופן דומה, על היד לא נניח קשר באזור המרפק אלא באזור האמה או הזרוע.

- צוואר קושרים רק כשהלחץ מופעל על גב הצוואר (העורף) ולעולם לא מלפנים (הגרון).

- כאשר קושרים את פרקי הידיים או הקרסוליים יש לקשור קשרים יציבים ולוודא מרווח סביר (אצבע או שתיים) בין החבל לאזור הנקשר.



סימני אזהרה ובדיקתם:

- אזור נקשר יכול לפתח צבע וחום שאינם טבעיים לגוף האדם במצב רגיל. שינויי צבע וחום מסוג זה יכולים להעיד על כך שהגיע הזמן להתיר את החבלים אך לא בהכרח. כיוון שצבע וחום הגוף של הנקשרים השונים יכול להיות שונה באופן משמעותי במצבם הרגיל או להגיב באופנים שונים לקשירות, על הקושר לעקוב באופן מתמיד אחר השינויים שעוברים על גופו של הנקשר על מנת שיוכל לדעת האם המצב הנתון מהווה סטייה משמעותית מהנורמה של אותו הנקשר.

- הפגיעות הנובעות מקשירות חזקות מדי מתחלקות לשני סוגים: פגיעה במחזור הדם ופגיעה במערכת העצבים.

- אם ישנו חשש של פגיעה במחזור הדם (לרוב קורה באזור כף היד) אפשר לבצע את הבדיקה הבאה: יש ללחוץ עם שתי אצבעות על הציפורן של הנקשר עד שזו לא מקבלת צבע ורדרד הנוטה לבן ואז לשחרר בבת אחת את הלחץ. אם מחזור הדם תקין הצבע הרגיל יחזור אל מתחת לציפורן תוך שנייה או שתיים.

- אם ישנו חשש לפגיעה עצבית יש לבקש מהנקשר לבצע מגוון תנועות עם ידו ולדווח על תחושותיו. קשירה נכונה לא צריכה לפגוע במגוון התנועות האפשריות ותנועות אלה לא צריכות להיות מלוות בכאב.



לתשומת לבכם:

- החבל יכול להתהדק או להתרופף מעצמו. לכן מדי פעם בדקו את מצב הקשרים שלכם.

- נקשר שלפתע חש פגיעה באבריו יכול להיכנס ללחץ ולנסות להשתחרר מהחבלים, במהירות, בכוחות עצמו. לא רק שלעיתים הדבר אינו אפשרי אלא שניסיונות אלה יכולים לסבך את המצב עוד יותר: גם לגרום לפגיעה נוספת באזור הפגוע וגם לסבך את החבלים באופן שיקשה עוד יותר על התרתם. על מנת למנוע מצבים כאלה יש לסכם מראש ובאופן חד משמעי מה הצעדים שננקטים במקרה חרום ועל הקושר לעמוד בתוקף כי הם יבוצעו אם מצב החרום אכן מגיע ולא לתת לנקשר להחמיר את המצב ע"י פעולות מיותרות ומזיקות.

- אם אתם לא מכירים היטב את הנקשר חובה עליכם לברר את מצבו הרפואי. הרי ברור כי הכנתכם לשיבארי תהיה שונה אם יש לו אסטמה או סוכרת.



ערכת חילוץ וע"ר תכלול:

1) מספרי ע"ר (EMT scissors) - מספריים מהסוג שיש לחובשים (צבא ומד"א) כדי לחתוך בגדים על הנפגע. אלה מספריים מצוינות משתי סיבות עיקריות:

- הן יחתכו בקלות יחסית כל סוג חבל שתשתמשו בו (והרבה יותר מזה)

- להבדיל ממספריים רגילות יש להם קצה אחד המיועד להחלקה על העור, התקן זה ימנע פציעה בטוחה של הנקשר בזמן שתנסו לדחוף מספריים רגילות או סכין בין החבל העקשן לבין גוף הנקשר.

2) וו מברזל או דוקרן יכולים להיות מאוד מועילים לשחרור קשרים שיד האדם אינה מצליחה להתיר.

3) עזרה ראשונה לפי ראות עינכם ומידת אחריותכם. החל בכוהל פשוט לחיטוי כוויות חבל וגמור בחדר ניתוח נייד.

מאמר זה נילקח:


תרגום מקוצר של מאמר בשם Dominants- what am I looking for?/jade

כמה הצעות לשיפור

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 22 באפר׳ 2006

- צוואר קושרים רק כשהלחץ מופעל על גב הצוואר (העורף) ולעולם לא מלפנים (הגרון).

גם לחץ על צידי הצוואר, במקום שבו עוברים כלי הדם המזינים את המוח, עלול להיות קטלני.

1) ככלל, אדם קשור הרבה יותר פגיע מאדם חופשי. כך לדוגמא אדם חופשי המועד במפתיע בזמן ההליכה יוכל לבלום את נפילתו עם הידיים והרגליים כך שאף אם לא יצליח למנוע את נפילתו, אבריו החיוניים לרוב לא יפגעו. לעומתו אדם שרגליו וידיו קשורות לא רק שייטה לאבד את שיווי המשקל ביתר קלות אלא שגם לא יוכל למנוע מראשו להיתקע דווקא בפינה של השולחן.


כדי להקטין סיכויים לנפילה של אדם קשור, רצוי להתחיל את הקשירה במקום שבו יתקיים המשך הסשן או סמוך מאד אליו.

מזרן המונח על הרצפה יאפשר אף הוא להקטין את הצמת המכה מנפילה.

רצוי גם לזכור שלאחר התרת הקשירה, אדם גם חשוף לנפילות - יש שרירים תפוסים, יש לפעמים תחושה אחרת של הכיוון והמציאות - כך שיש צורך בתשומת לב רבה גם בפרק הזמן שלאחר התרת הקשירה.

לגבי מקור המאמר - נדמה לי שיש טעות בשם המאמר המקורי.
לגבי תרגום מאמרים - זה מאמץ מבורך, אך רצוי להקפיד על זכויות יוצרים ולבקש ממחבר המאמר או במקרה של ג'ייד (שנפטרה ב-1999) מבעל האתר רשות לתרגם.
מנסיוני, ברוב המקרים מחברי המאמר שמחים לשמוע שמעונינים לתרגם את המאמר שלהם לעברית.
בתרגום, כדאי לכלול את שם המאמר והמחבר המקוריים, קישור לאתר המקור ואת השם שלך, כמתרגם.

הוספה

עבד צעיר וצייתן • 22 באפר׳ 2006

כשמשתמשים בגאג או כל מחסום פה אחר עדיף לא להדק חזק מדי ורצוי שהסאב\ית

לא יהיה קשור, למקרה חרום. קוד ביטחון שאני ממליץ:

לתת לסאב חפץ שיחזיק ביד ובשעת חרום שהסאב פשוט יזרוק תחפץ.


קשירת צוואר:

לא בצורת חנק.<לדוגמה לא כמו חוט תלייה. עדיף קשר רגיל שלא לפגוע בגורגורת>


cbt:

כנל קשירת צוואר<לא בצורת חנק>


שונות

תמיד לפקח על הסאב הקשור.

דרך אגב - יש מקורות מעולים בנושא של קשירות שממתינים לתרגום

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 23 באפר׳ 2006

האם אתה מכיר את האתר של CRAM?

http://www.bdsm-chicago.com/cram/index.html

האתר מומלץ בחום!

תודה רבה

עבד צעיר וצייתן • 23 באפר׳ 2006

אתר מצוין תודה רבה לך.

Re: כללי בטיחות בקשירות <bondage>.

RopeMaster​(שולט) • 23 באפר׳ 2006

אם כך, חברי המלומדים אני שמח לעדכנכם כי ה"מאמר" המובא לעיל איננו תרגום של אף אחד מהמאמרים שהזכרתם אלא העתקה של פרק הבטיחות מתוך האתר שלי וככזה הוא נכתב על ידי ולא אחר. אז אם אתם מעונינים לבקש או לציין דבר מה, כפי שאתם מתיימרים לעיל אתם מוזמנים לעשות זאת עכשיו.....

הקמתי את האתר שלי במטרה מלאה שישמש להפצה של כל מידע אמין ובדוק בנושא הקשירה הארוטית בכלל ואומנות השיבארי בפרט ולכן רק אשמח שהדברים שכתבתי ו/או תרגמתי ו/או עיבדתי יפורסמו בכל מדיה רלונטית אפשרית. עם זאת, נפוצה בתקופה האחרונה התופעה לפיה בעלי אתרים ישראלים אחדים (או מפרסמים בפורומים) עושים קופי-פייסט לחומרים מהאתר שלי (ואתרי קשירה ישראלים אחרים) ומציגים את הדברים כאילו הם שלהם או במקרים מסוימים כאילו הם "תורגמו" על ידם מאיזו שפה זרה (ראה את הפוסט הראשון לדוגמא).

הבעיה המרכזית עם התופעה כלל איננה נעוצה בגאוה או באיזו חיבה נסתרת שאני (או בעלי אתרים אחרים שזוכים לתופעה דומה) חשים כלפי דבר מה שהם כתבו או צילמו אלא בכך שאלה שמדביקים לעצמם זרים שלא להם לרוב חסרים את הידע והמיומנויות אשר מתקבל הרושם שיש להם. התוצאה של כך היא סיפורים לא נעימים שאנחנו "זוכים" לשמוע מאלה שטעו לחשוב כי "הדום שהם פנו אליו כזה מומחה בדבר". לצערי כבר שמענו מספיק תלונות על מקרים בהם חוסר מיומנות והעדר כללי בטיחות בסיסיים גרמו למצבים מסוכנים (ואף יותר).

אי לכך, חח אמיתי לכל מי שמפרסם כללי בטיחות (כולל עבד צעיר וצייתן שקצת "התבלבל" עם הציטוט) ובעיקר אות אזהרה חמור לכל מי שמחליט לנסות קושר חדש שאינו מוכר לו באמת וזאת גם אם נראה במבט ראשון שהוא כתב דבר מה חכם אצלו באתר (כי כאמור במרבית המקרים אין לדעת האם הם באמת שלו....)

באיחולי קשירות מהנות ובטוחות,
RopeMaster.


נ.ב.
לעניין כללי הציטוט האחיד אתם מוזמנים לדפדף בדף המקורי בו הם פורסם פרק הבטיחות אצלי באתר http://ns1.dns-exline.net/~ropemast/theory-safety.html ולגלות כי בתחתיתו מפורטים המקורות עליהם הפרק מבוסס. וזאת גם שאינו העתקה או תרגום וכי רובו פרי מקלדתי.

צודק ב 100 אחוז.

עבד צעיר וצייתן • 26 באפר׳ 2006

תודה על העדכון.

על מידע, ועל מידע אמין

המלט • 26 באפר׳ 2006

פעילות חינוכית הינה בעקרון מבורכת. תמיד טוב שיש מקורות מידע זמינים באתר.
בכל זאת, דווקא משום שכל אחד יכול להעלות כאן מסכתות שלמות של מידע, הופכת
שאלת האמינות לחשובה. בלי לפגוע באף אחד, זה שבן אדם עובר סשן אחד, או עשרה,
של קשירות, עדיין לא הופך אותו למומחה רפואי בהשפעת הקשירות על גוף האדם.

כשמישהו מתיימר ללמד את כולם על השפעת קשירות על מחזור הדם, למשל -- אותי
באופן אישי מענין לדעת מהי ההכשרה המקצועית של אותו מישהו. כך גם בנושאים אחרים.

בקיצור -- אני מציע שייערך סינון קפדני ל"מאמרי המידע" המופיעים כאן, ככל שיש בהם
נסיון לספק מידע לגבי בטיחות הגוף, בטיחות הנפש, ייעוץ סוציאלי, נפשי, או משפטי.

בקשר ל...

אדון מקליר • 22 ביוני 2006

אני חושב שכל בנאדם באשר הוא יכול לתרום "מידע" לקהילה, וממש לא משנה מה העיסוק


שלו.

לא חייבים לקבל את מה שכל אחד אומר כמובן, אבל אפשר להקשיב, מקסימום אם המידע לא נראה

אמין אז תמיד אפשר לבדוק את המידע <מומלץ לבדוק במנועי חיפוש גדולים ולא לא מהארץ>