צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טמונה

נוריתE
לפני 18 שנים • 24 באפר׳ 2006

טמונה

נוריתE • 24 באפר׳ 2006
בכפות ידיה
מתכרבלת אל תוך עצמה
שומעת את צעקותיה
נושרות כדמעות עיניה
מהדהדות
אל תוך הדממה
שבתוכה ניבקעת
נוצרת צעקה עמוקה
שניטמנת עמוק בחיקה
ונודדת בין קירות ליבה
הריקים מאדם
איפה שפעם היו שמחת חיים
וצחוק
שהלך
ונדם לאיטו
בשממה הזאת
היא יוצרת לה פינה
ושם היא טמונה
בודדה
בנישמתה
בכפות ידיה הצרובות היא מציירת חלומות
של חיים אחרים , של תיקוות
שנושרות לאיטן כמו דימעותיה החמות
שלוליות קטנות
של תיקוות שבורות
של אהבות ניכזבות
של חיוכי יום קייץ
שקפאו לבדם בלילות
של מישאלות
שנשרו לאיטן מהעץ
וטמונות בליבה
ממתינות
ממתינות
גוועות.