על YKINMK ותרבות דיבור

על YKINMK ותרבות דיבור

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 24 באפר׳ 2006

Your Kink Is Not My Kink - ובעברית "הקינק שלך הוא האיכס שלי"

המונח נולד בקבוצת דיון (משהו דמוי פורום, רק שייך לשכבה הרבה יותר קדומה בתולדות הרשת) -ובא להימנע מדיונים מתלהמים שבהם דנים בכמה איומה ונוראה ההעדפה של אדם X.

הסיבה פשוטה מאד: כל מי שאי פעם עבר על רשימת הפעילויות הבדסמיות - רוב הסיכויים שלצד פעילויות שהיו בדרגות של "כן!", "עוד!!", "וואוו!!!" היו גם כאלו שהיו ברמות של "טוב, אם זה באמת גורם לך אושר...", "בחיים לא!" וגם "את זה תעשה/י עם סבתא* שלך, לא איתי!!".

וכאן עולה השאלה - האם תגובה בסגנון של "איכס, איך מישהו/י יכולים לעשות X?!" היא תגובה שמקדמת במשהו את הדיון או את תרבות הדיון באתר בדסמי?

לדעתי, תגובות כאלה הולכות ומגבילות את חופש המחיה דווקא במקום שאמור לאפשר אותו, אינן מכבדות את זכותם של אנשים לפעול על פי נטיותיהם דווקא בקהילה שאמורה לחגוג את זכות הקינק והשוני בהעדפות האירוטיות, ומצמצמות את יכולת ההתבטאות של אנשים רק למה שייחשב פופולרי, במקום לאפשר לאנשים שהפנטזיות או הפעילויות שלהם אינן במרכז הקונצנזוס הבדסמי לדבר עליהם ולשמוע התיחסות בונה של אנשים להעדפות שלהם.

הפיתרון שנמצא לכך כפשרה ב-alt.sex.bondage זיכרונה לברכה היה שמי שהרגישו מחויבים לומר שמה שנכתב איננו בתחום ההעדפות שלהם כתבו "YKINMK" במקום לכתוב הררים של התבטאויות קשות על הכותב/ת ועל ההעדפות שלהם.

מאוחר יותר, הופיעה גם תגובה של "YKINMK,YKIOK" - כלומר "אינני שותפ/ה להעדפה שלך, אבל זכותך".

אולי נוכל לאמץ את הקיצורים הללו כדרך התבטאות מאפשרת ומכבדת את זכותו של האחר, וכך יוכלו אנשים לכתוב בכלוב על פעילויות שהן בתחום ה-SSC (או ה-RACK) ואינן פופולריות, מבלי שהשרשור יעבור את קו חמשת העמודים, כשרובו גינויים והגנות על הזכות לדבר על כך?

אולי נוכל לאמץ דרך זו שבה אנשים יוכלו לדבר ולהשמע בכבוד, ולדון עם אחרים כיצד ניתן לממש פנטזיות או למצוא שותפים לפנטזיות, מבלי שירגישו מה שכולנו מרגישים בחברה הונילית - שהם צריכים להצדיק את זכותם לממש את ההעדפות האירוטיות שלהם, עם עם אנשים בוגרים, בצורה בטוחה, שפויה ובהסכמה הדדית?



* שום סבתות לא נפגעו במהלך הכתיבה.

[ ניתן למצוא כמה הסברים על הביטוי ועל ביטויים נוספים כאן http://www.everything2.com/index.pl?node=YKINMK . מומלץ גם לעיין בחוק יוגול http://www.everything2.com/index.pl?node=Ugol's%20Law ]

[[ לטובת אנשים עם זיכרון קצר - ניתן לעיין בשרשור על תפירת שפתי כוס כאן http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=6334&start=30&postdays=0&postorder=asc&highlight= ]]

איימי_​(נשלטת) • 24 באפר׳ 2006

יוזמה ברוכה, דן. מחזקת ידיך!

romi{A} • 24 באפר׳ 2006

אני קצת יותר אולד פאשן כנראה, אני מעדיפה את הדרך הישנה והטובה של מילים שלמות שמתחברות למשפטים שלמים, ורצוי שכל אחד ישתמש במילים משלו, דיאלוג אתם יודעים.

אישית לי אין בעיה עם תגובות של דחיה וגועל, הן בעיני הרבה יותר מחוברות מתגובות "מדהים" "נפלא" או "מחרמן מאד" הזכור לטוב. אני גם תמיד מרגישה שמי שחש דחיה באמת קרא, ולגבי ה"מדהים-נפלא המשיכי כך" אני לא באמת בטוחה. אני תמיד מעדיפה לקרוא אם משהו מגעיל, מה בו הגעיל, שוב כי ככה זה דיאלוג, וגם כי דחיה וגועל נמצאות על הסקלה המינית הייצרית.

אבל, זאת אני.

BrutallDom • 24 באפר׳ 2006

.

אני לדוגמא, לא מבין למה הפוסט של דן קאפ נמצא פה, בהבנים על הבנות.
מה השייכות והרלוונטיות שלו לפה ?


אבל. זה אני.

.

איימי_​(נשלטת) • 24 באפר׳ 2006

שתי תפיסות עולם- אחת, שגורסת שצריך לומר דברים בדיוק כפי שחשים אותם. השניה- גורסת שכל דבר אפשר לומר, אבל יש דרך לומר דברים.

מה יהיה?

נו, לפחות אפשר לפתוח דיון בנושא.

צודק

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 24 באפר׳ 2006

אולי כדאי שזה יישב בכללי ולא בהבנים על הבנות...

יש כלובי בקהל?

עינבר • 25 באפר׳ 2006

כלומר נראה לך לא אמין, שאני למשל, קראתי כאן שלשום בערב סיפור ומצאתי אותו מחרמן בטירוף,
אבל כן נראה לך אמין, שאני למשל, קראתי כאן בשבוע שעבר סיפור ומצאתי אותו דוחה ומגעיל.

ואני לתומי חשבתי, שרוב האנשים שקוראים כאן, קוראים כי הם מתחברים לסיפורים האלה.
ואני מבינה שיש כאן גם מאזוכיסטיים, אבל באמת, לקרוא דווקא על משהו שאתה נגעל ממנו?

אני גם לא מבינה איזה דיאלוג עמוק יכול להווצר מזה שמישהו נגעל ממשהו שאחר מתגרה ממנו.

המלט • 25 באפר׳ 2006

אני מסכים שיש משהו מעצבן בזה שבאתר המתיימר להיות הבית של הסאדו-מזוכיזם
בישראל, רואים לפעמים תגובות של "איכס" לגבי פטישים ופנטזיות של אחרים. מצד שני,
אני לא בטוח שהגישה שמציע דן-קאפ באמת תפתור איזושהי בעיה, ואולי אף יצא שכרה בהפסדה.
נראה לי שמי שפורס את הפנטזיה שלו בפורום מעונין דווקא שיתפתח דיון לגביה. הייתי אף אומר
שזה לעתים צורך אמיתי -- לשתף אחרים בפנטזיות שלך. אם כך -- אז צריכים להיות מוכנים לכך
שבדיון שיתפתח יהיו גם דעות לא אוהדות, וכמו בכל דיון, יש איזושהי רמה של תרבות דיון. אבל
מעבר לנקודה הברורה של נימוס אלמנטרי בהבעת דעה שלילית, אני לא חושב שצריך
להגביל את הביטוי רק לראשי תיבות כגון YKINMK. אם כבר שיתפתי את כולם בפנטזיה
שלי, לא באתי רק לצוד מחמאות: מענין אותי גם לשמוע WMKINYK -
Why My Kink Is Not Your Kink.

RIS • 25 באפר׳ 2006

.

אני לא יודע מה גרוע יותר בעיני – הנוסחאות האמריקאיות הרדודות האלה, צורת החשיבה הנוצרית-פרוטסטנטית הזאת מצד אחד או ההתבטלות וההתרפסות שלנו בפניה מצד שני.

החסר משוגעים אנוכי כי אאמץ אל חיקי גם את מחלות הנפש של האמריקאים?
אלה אשר חושבים כי השפה אשמה בתחלואי מוחו המעוות של האדם והמציאו את ה"פוליטיקלי קורקט" המפלצתי, אחיו הצעיר של האח הגדול מחזונו המבעית של אורוול, מכבסה של מילים שנועדה לכסות במילים חסרות עוקץ על ערוות מחשכי המחשבה, כביכול, אם יינטלו מאיתנו המילים הקשות לא יהיה באפשרותנו לחשוב רע....

ולא שכל הנרטיב האמריקאי פסול בעיני. רק שהחלקים האלה כמו MKINYK מגוחכים בעיני.
זו הפנטזיה שאפשר לפתור כל בעיה באמצעות פירוק שלה לנוסחה פשוטה וקליטה. חמישה פרקים שאפשר ללמוד אותם בחמש דקות ליום ולדבר עליהם עם שימוש מוגבר בראשי תיבות.

כך נפלו לחיקנו – באמצעות כמה חסידים שוטים – חבילות של ביטויים שרק נזק בצידן.
ואנחנו אפילו לא מרגישים שאנחנו חיקוי של משהו דפוק.
חיקוי של אומה שסובלת מעצירות כרונית שיש לה מחלת נפש שהם קוראים לה חופש הדיבור. חופש הביטוי.
שמורשת מרטין לותר הפכה אותה לאומה הכי צבועה עלי אדמות.

לנסות לשלול מאנשים את הזכות לגנות את הקינק של חבריהם הוא רעיון מגונה בתכלית.
כי האמריקאים שוכחים שלעיתים קרובות מי שצועק פויה למי שאומר קאקי, אומר בעצם משהו על עצמו: שהשיח שלו נסוב על עצמו. שבאמצעות מה שהוא מתנגד לו הוא בעצם מגבש את ההגדרה העצמית שלו.
נכון, צריך להביא בחשבון שאדם רשאי וצריך להיות מסוגל לדבר על המאוויים הכמוסים שבו מבלי להיתקל במקהלה שורקי בוז.
שאחרת הוא חוזר ומתחבא בארון וכולנו בעקבותיו.
אבל בשקלול של מה יותר חשוב – הפלורליזם מצד אחד – ומצד שני האפשרות לקבל במה שמעליה אפשר לדבר בחופשיות - נדמה לי שהפלורליזם יותר חשוב.

והטעם העיקרי הוא זה:
שמי שמביע עמדות שנויות במחלוקות, או כמו במקרה שלנו, פנטזיות שדוחות אנשים מסוימים, יודע שייתכן ויחלקו עליו. אבל עדיין הוא יודע שיש לו במה שמעליה הוא יכול להשמיע את הקול שלו.
וזה מה שחשוב. שיש מי שישמעו אותו.

אבל גם למי שחש דחיה צריך להיות מקום. גם א ו ת ו צריך לשמוע.

ונכון שגם כשחולקים על מישהו ראוי להגיד לו – דעתך נחשבת ויש לה מקום רק שאני אישית אינני מסכים לה או שאני אישית מוצא שהיא דוחה אותי.

ו ז ו תרבות דיון.

הבהרה

RIS • 25 באפר׳ 2006

כדי למנוע בלבול - מרטין לותר - מייסד הנצרות הפרוטסטנטית (1483-1546) (ואנטישמי שהוריש למאמינים לא רק את ההתנגדות לקתוליות אלא גם את שנאת היהודים), ולא ד"ר מרטין לותר קינג (שנקרא על שמו) הלא הוא הכומר האמריקאי, לוחם זכויות האדם למען השחורים וזוכה פרס נובל לשלום שנרצח ב 1968.