סיפור ראשון- איך הפכתי לכלי בידייה של שני

זן(נשלט)

לפני 18 שנים • 24 באפר׳ 2006

סיפור ראשון- איך הפכתי לכלי בידייה של שני

לפני 18 שנים • 24 באפר׳ 2006

שלום לכולם אני גולש זמן רב בפורום ואני חייב לומר שהדבר שאני הכי נהנה ממנו זה סיפורים טובים ולכן החלטתי לנסות ולחבר את הסיפור הראשון בחיי. חשוב לי לשמוע תגובות שלכם לטובה ולרעה על מנת לשפר ולהסמיק. ואלי יהיו המשכים תלוי בהתפתחויות שבראשי

כל קשר בין הדמויות בסיפור לדמויות במציאות אינו מקרי בהחלט, העלילה כן. הייתי יכול רק לחלום על התפתחות שכזו עם הנשים בחיי.

לי קוראים חן. אני בן 24, 1.86 מ', שיער קצרצר שחור, כתפיים רחבות ומבנה חזק, אני לא איזה מתאבק אבל בואו נאמר שכשאני כן מתאמץ להביס מישהו במאבק פיסי, הסיכוי שאצא ממנו כשידי אינה העליונה, קלוש. ידידות שלי אומרות לי שאני לא רגיש, שאני מסוגר עם עצמי ולא שם לב לצרכים של אחרים. זה הזמן להוסיף שבמקצועי אני עובד עם הרבה סוגים של אנשים והדבר הכי בולט בעבודתי היא הסבלנות והמנהיגות שלי, בנוסף אני מזהה היטב מתי אדם במצב מדוכדך ולרוב אני מצליח לעזור לו להתעודד.כל חברי יודעים זאת וגם כל חברותי, אחת מכל חברותי היא שני.

שני ואני מכירים כבר 5 שנים וכשהכרתיה הייתה נערה צעירה בת 17, ביישנית וחסרת ביטחון להפליא באה ממשפחה עשירה מיישוב באזור בנימינה, נערה מנומסת, בוגרת מבריקה ואחראית. היינו נפגשים מפעם לפעם לכוס קפה או בקבוק בירה וסתם מדברים. אין לנו עוד חבר'ה קרובים ממש, חוץ ממספר ידידות שלה שיצא לי להכיר.תמיד הייתה מחמיא לה ואומר לה שהיא יפה וחכמה ושיום אחד היא תפיל את מי שתרצה ברשתה וזה גם נכון לגמרי, אני פשוט טיפוס כזה שאין לו בעיה להחמיא לאדם על מעלותיו. אבל מעולם לא היה בינינו שום קשר שאינו אפלטוני לחלוטין.

ערב אחד קבענו להיפגש לשתות בירה, היא אספה אותי נראית פגז לטעמי, 1.65 מ' חיוך רחב, היא לא רזה, אבל מלאה בול כמו שאני אוהב, בערת חזה יפיפה. נכנסתי לרכבה, אהלן אהלן, מתחילים לנסוע ואז יש לה טלפון, היא עוצרת בצד ומנהלת את שיחתה, בסוף היא מנתקת ואומרת
"אני צריכה לקפוץ הביתה לרגע, זו היתה מיכל, היא חייבת שאני אדפיס לה איזה מערך שיעור שהיא פספסה. נקפוץ אלי לכמה דקות אני אכין לה אותו ונזוז".
"אין בעיה" אמרתי בהבנה.

הגענו אליה, אני לא שואל יותר מדי שאלות,
"שב תראה חדשות אני כבר חוזרת, מה אתה שותה?", שאלה אותי.
"משהו קר", עניתי ומייד קיבלתי בקבוק בירה. אני צופה בחדשות מזפזפ לי בשלט ולפתע משהו נסגר על צווארי.
"קיבינימט, מה הולך כאן" אמרתי, שני התיישבה מולי בסלון ואמרה
"אתה יכול להיות רגוע, או אולי לצעוק אם אתה מעדיף אבל איך שלא יהיה אני רוצה להכיר לך את השלט החדש שישלוט בחייך!" בינתיים הבנתי שננעל על צווארי מעין טבעת ברזל שאני סיכויי שאשבור אותה, נעולה במנעול שאין צ'אנס שאפרוץ אותו ללא מפתח, הטבעת הייתה מעוברת לשרשרת ברזל אשר השתלשלה מאחורי דרך המטבח ועד מעבר לקצה ראייתי. למרות שידי ורגליי היו משוחררות לגמרי לא יכולתי לגשת אל שני כיוון שזו ישבה מולי כנגד כיוון השרשרת
"שני זה לא מצחיק, מה את עושה" שני החזיקה בידה סוג של שלט או אולי מחשב קטן ואמרה
"השלט הזה יהיה הדבר המכריע ביותר בחייך כעת" והפעילה משהו בשלט. השרשראות התחילו למשוך אותי לאחור והפילו אותי מהכורסא, ממש משכו אותי מהצוואר, לא יכולתי לעשות כלום, ניסיתי לחפש איזה חפץ שאולי יעזור לי אך עד שקמתי על רגליי עברתי כבר את במטבח ונאלצתי להמשיך להיגרר אחרי השרשראות, רתחתי, מה קורה פה, שני חוטפת אותי, הבחורה התמימה הזו שלמדה ממני כל כך הרבה. שני בינתיים צעדה במרחק בטיחות ממני לאותו כיוון שהוביל אותי לגרם מדרגות אשר הוביל אותי למרתף שלה. שמרתי על הקצב לא ליפול במדרגות, נמשכתי למרכז המרתף ולפתע השרשראות החילו למשוך אותי למטה עד שנעצרו כאשר הטבעת וצווארי צמודים לטבעת פלדה קטנה אשר נקדחה לתוך הרצפה. ראיתי שהשרשראות נמתחות לתוך חור בקיר, שיערתי ששם ממוקם המתקן אשר שני הפעילה אותו והביא אותי על הלום.

"אפילו אתה, חן הגדול, בטח מבוהל נוכח מעמדך החדש. אנחנו מכירים כבר הרבה זמן והרבה קיבלתי ממך, אבל עכשיו, הו עכשיו החלטתי שהגיע הזמן שגם אתה תקבל קצת, אתה תישאר כאן במרתף שלי כמה זמן שאחליט והמשך גורלך תדע בהמשך", היא לא נתנה לי אפשרות להגיב ויצאה מהמרתף ונעלה אותי בתוכו בחושך. ידעתי שאני בברוך רציני, אין מה לצעוק, אני מכיר את ביתה ויודע שאין סיכוי שמישהו ישמע אותי, הסתובבתי סביב הטבעת 360 מעלות ולא מצאתי כלום סביבי חוץ מרצפת הבטון. הדבר היחיד שהיה לי זה בגדיי, הארנק ונייד שלי נמצא על השולחן בסלון ואני לובש שרוול ככה שגם חגורה אפילו אין לי. לא יודע כמה זמן הייתי שם אבל עבר הספקתי לישון, להשתין במכנסיים, ולחשוב על הרבה דברים. מישהו בכלל ימצא אותי כאן, לא נראה לי, אני באמת טיפוס מסוגר במקצת ואיש מחברי לא יודע שאני כאן ורובם לא יודעים בכלל על קיומה של שני מבחינתי.

האור נדלק ושני נכנסה. בקושי פתחתי את עיני אבל ראיתי אותה יחפה לרגליה לבושה בחצאית שחורה יפה וחולצה אדומה צמודה סקסית כזו, לא משהו שלא ראיתי בעבר.
"אחרי שבלית את הלילה אצלי הגיע זמן להמשיך, כפי שכבר הבנת אין לך לאן לברוח או ללכת, ואני יכולה גם בקלות לחזור ללימודי וחיי, או שתקשיב לי ותעשה מה שאני אבקש, מה אתה אומר?" אני צמוד בצווארי לרצפה, אין לי באמת זכות החלטה בעניין
"מה את רוצה שאעשה?" היא זרקה לי שתי זוגות אזיקים
"קודם לרגליים ואחרי כן מאחורי הגב, ותעשה זאת כמו שצריך, אחר כך שכב על הבטן" סגרתי זוג אחד על רגלי, זוג נוסף על ידיי מאחורי גבי ושכבתי על בטני. שני נגשה אלי, חזקה את הזוג על ידיי עד שזה ממש לחץ וגם את הזוג על רגליי
"טוב מאוד, נמשיך במשימה" נתנה לי נשיקה על הלחי ויצאה שוב מהמרתף והשאירה אותי כבול בידיי מאחורי גבי וברגלי, שלא נדבר על זה שעדיין צווארי היה צמוד לרצפה וזה כבר ממש כואב.

היא נכנסה שוב לאחר כמה דקות, היא הביאה עימה שרפרף רגיל ושרפרף נמוך יותר והתיישבה מול פרצופי, היא הניחה מולי תיק יד גדול מעור והוציאה משם חבלי, המון חבלים, גאג שחור וכיסוי עיניים מעור ורתמה מאחור, אביזרים שהכרתי מאתרים שונים שיצא לי לגלוש בהם, או מתוכניות מין שיצא לי לראות מתוך עניין מועט בתחום כמו "עיר החטאים" וכאלו.
"יש לך מושג מה הולך לקרות?" שאלה אמרתי לה שלא ממש אבל אני לא יכול לומר שזה מוצא חן בעיני, אני לא אוהב לא להיות בשליטה על חיי. שני לקחה חבל, התיישב מעלי וקשרה את שני מרפקי אחד לשני בצורה שהבליט את החזה שלי החוצה, לאחר מכן קשרה את ידיי זו לזו צמודות לחלוטין ושיחררה את האזיקים, זה היה כל כך צמוד שלא יכולתי להזיז את ידיי כמעט בכלל. לאחר מכן היא קשרה את ברכי זו לזו.
"אני אשחרר אותך מהרגליים ומהטבעת ברצפה, אתה תתיישב על הברכיים על השרפרף הנמוך ואל תוציא הגה מהפה ברור?" הנהנתי בראשי. היא שחררה אותי כמו שאמרה והתיישבתי על הברכיים, היא התיישבה כשרגליה מפוסקות לצידי, הוציאה חבל וקשרה העקב שלי אל הירך שלי, היא עשתה זאת היטב לשתי רגלי ולאחר מכן קשרה את החבל של ברכיי לטבעת שעל צווארי. לא האמנתי, מאיפה שני יודעת לעשות את כל הדברים האלו, הרגשתי פשוט מושפל.
"יש משהו שאתה רוצה לומר לפני שממשיכים הלאה
"מה הולך לקרות הלאה?" שני חייכה והכניסה לי חתיכת סטירה שזעזעה אותי לגמרי,
"אתה עוד תדע, אל תקדים את המאוחר" היא התיישבה מולי במרחק מה, חייכה, פסקה את רגליה והחלה מאוננת לעצמה, אני לא ראיתי ממש את איברה כיוון שעשתה זאת מתחת לחצאית אבל היא גנחה ונהנתה ואני לעומת זאת כבול בתנוחה הבלתי אפשרית הזו עדיין בבגדי נאלץ להתמודד עם הזקפה העצומה שהייתה לי אז. שני צעקה וגמרה ואז כמה אלי, הורידה את תחתוניה והצמידה לי אותם לאפי
"איך הריח, מוצא חן בענייך? זהו הריח של הנקטר החדש שלך, משקה האלים!!!" לפתע דחפה לי את כל התחתונים לתוך הפה וסגרה עלי את הגאג אשר דחף את התחתונים עוד יותר לתוך הגרון. לא יכולתי להוציא הגה גם אם רציתי. שני הצמידה את פרצופי לפרצופה
" אתה עומד לעבוד חוויה שעוד לא חווית מעולם" היא קמה וכיסתה והידקה את הכיסוי עיניים כך שהכל היה חשוך עבורי, אך שמעתי אותה בחדר, היא פתחה איזה תיק ליידי ולפתע דחפה אותי מהשרפרף שבו הייתי אל תיק גדול שהכיל את כולי בתוכו, התיק נסגר והרגשתי שהיא מתעסקת עם משהו, לפתע התיק הורם על צידו והתחלתי מתגלגל עימו במעלה המדרגות דרך הבית, לא יודע בדיוק היכן ונעצרתי. הרגשתי רצועות מחוץ לתיק שמהדקות אותו לרצפה. זה היה רכב לפי צליל הדלת שנסגרה ואז התחילה הנסיעה.

hartk13(נשלט)	hartk13(נשלט) לפני 18 שנים • 25 באפר׳ 2006 לפני 18 שנים • 25 באפר׳ 2006 hartk13(נשלט) • 25 באפר׳ 2006 מדהים מדליק המשך בבקשה

kamor(נשלט)	kamor(נשלט) לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006 לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006 kamor(נשלט) • 26 באפר׳ 2006 מה עם המשך איש ?

Lady Mod(אחרת)	Lady Mod(אחרת) לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 Lady Mod(אחרת) • 27 באפר׳ 2006 מה זה??? באמצע המתח??? ככה עושים??? מהר לחזור לכתוב המשך!! כתוב היטב מחכה להמשך

דוכיפת(נשלט)	דוכיפת(נשלט) לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 דוכיפת(נשלט) • 27 באפר׳ 2006 רעיון יפה וכתוב יפה אל תתיאש מהתגובות הדלילות.ככה זה,תמשיך

Morticia	Morticia לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006 Morticia • 27 באפר׳ 2006 דוכיפת כתב/ה: אל תתיאש מהתגובות הדלילות.ככה זה,תמשיך זו עצה מלוחם ותיק... יאללה, לעבודה!