בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה עושים במקרה ש"שולט" נחשב ב קהילה

הניק_הכפול_של_קיחוטה​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006

שים לי עוד טחינה

כבוד מפוקפק,


פעם חשבתי שההבדל המרכזי ביני לבין שאר הבריות, זה שרצה הגורל ודווקא עלי נגזר לשאת בנטל היותי מושלם מכל בחינה. אחרי זה הבנתי שזה לא זה שאני מושלם והם לא, אלא יותר זה שאני ניחנתי בתבונה מספקת כדי להבין את זה שאני מושלם מכל בחינה, ואילו מבינתם של אחרים, רחמנות על אותם שוטים אומללים, העובדה הזאת נשגבת וממשיכה להישגב (פועל יפה, להישגב. חייבים להוסיף אותו למילון). היום אני יודע שלא מחוייב המציאת שהסברים אלה נכונים - להפך, מחוייב המציאות לחלוטין שהם נכונים, אלא שלשניהם יש להוסיף את הסטייה האישית שלי עם מים וסבון, בעוד שרוב האנשים פשוט אוהבים קקי. קקי זה טוב. הוא מוצק וריחני ובא במגוון צורות, ועושה "פלופ" או "פלאק" או "פלוק" (תלוי בגובה ובזווית השמיעה) כשהוא נופל. כולם אוהבים קקי. רק אני לא. בגלל זה יש שרשורים של 90 תגובות על קקי, שברובן רק מתארים את יופיו של הקקי ומנסים להחליט ללא תוכלת האם הוא עשה פלוב או פלאקס (שאלה וריאציות ארטיסטיות יותר מאשר צליליו האמיתיים, אבל ככה זה קקי, הוא תמיד רב-משמעי).


אוף, באמת נהייתי גולד. נראה לי שאני צריך לישון קצת. כבר שלושה ימים שאני מנסה ללא הצלחה להתיישר בשעות השינה, וללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם. התוצאה בינתיים היא שאני לא נרדם עד מאוחר, ואז לא מצליח להתעורר. ואז שאלתי את עצמי למה בעצם אני אמור להתיישר בשעות השינה אם אני עובד בלילה, ואז נזכרתי שיש לי מעריצה חדשה שאבוי לבושה עובדת דווקא ביום, ונורא קשה לנהל זוגיות פוריה, חרף כל הרצון והאהבה, כשאני ער בלילה והיא ישנה, והיא גם הלכה שלשום לקנות סיגריה בקיוסק ומאז לא שמעתי ממנה. זונה. אם רק הייתי יודע איך קוראים לה תאמינו לי שלא אני האדם שיעבור בשתיקה על כך שמישהי רואה לגטימיות כלשהי בלא לרצות להיות איתו. היא קוראת לי קיחי. מוזר, שהיא קוראת לי קיחי, כשהיא לא מהכלוב והשם שלי במציאות הוא לא קיחוט. היא טיפשה כמו כפכף אצבע. אולי התחביר הנוראי שלה היה צריך להדליק נורה אדומה. היא כותבת "כאילו" כמו שילדות קטנות מדברות. אני לא יודע מה הסיח את דעתי מהתחביר שלה. בכל זאת יש גבול לכמה שאפשר לבהות בבחורה בשמלת עור אדומה עם מחשוף ענק שחרף ענקיותו נראה שהיה מצליח לנשום ביתר נוחות עם עוד כמה אינצ'ים של בד אנטילופה אדומה טבעי. אז לקח לי זמן לשים לב שהתחביר שלה בעייתי. ועד שתהיתי האם "חחח" הוא ה"סבורני" החדש היא כבר ירדה לקנות סיגריה, ואת השאר אתם יודעים. בנות, מי צריך אותן? בשביל מה יש לנו מטרנה, אני שואל? באמת בשביל מה? מישהו פעם אכל את החרא הזה? אני מעדיף לאכול את האוכל של הכלבים שלי. הם מקבלים את האוכל שלי, אתם מבינים. כל יום עוף ואורז. לפעמים חביתה ושניצל. פעם הבאנו להם עוף מהסופר במקום מהמעדנייה והם לא נגעו בו. מפונקים. יכול להיות שצריך חינוך יותר קשוח. עכשיו, למשל, הקטנה ישנה על הכרית שלי ולא מוכנה לזוז, אז לי אין ברירה אלה להיותי פה איתכם. ואני הדום השווה בקהילה. אתם מבינים כמה המצב שלנו קשה?



אני אוהב הקדמות רלוונטיות.


טוב, עד כאן מחווה לנתיניי המעטים בקהילה שנותרו נאמנים לשלטוני גם כשאני בגלות. כל אלה שעברו למחנה אביס - אני יודע מי אתם ואיפה אתם גרים. כלומר, אני לא יודע, אבל אני כן יודע מי כלובי ואיפה הוא גר, ואם הוא לא ייתן לי את הפרטים שלכם אני אעשה לו אאוטינג נוסף, והוא עוד לא התאושש מהאחרון, אז ראו הוזהרתם.


ועכשיו, אם אתם עדיין פה ולא, אם אתם ים, איבדתם אותי ב"כבוד" והלכתם למקרר להביא ממרח חרובים (פוי! תקני דיאט קולה, מגעילה), אתם בטח תוהים למה מצאתי לנכון לרדת לעם ולהגיב על עוד אחד משרשורי הקקי האלה שאני כ"כ אוהב.



מכאן דברים אשכרה רלוונטיים לעניין! (סחתיין לי על הסלנג):


ובכן, אמנם 1,206,719,304 רעות חולות יש בקהילה הזאת, אבל שתיים דומיננטיות (טי הי) מתוכן הן 1. חוסר הנכונות של החברים המשכילים להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, ו-2. היכולת להסית כל דיון מהנקודות העיקריות בו לטפלות באמצעות ספינים שטותיים שלא היו מביישים את יועצי התקשורת של ביבי.

כ"כ הרבה מי קקי נטחנו פה ב-90 תגובות (ועוד כמות כפולה מאז תחילתו של פוסט זה). אנשים פה מקשקשים ומלהגים כאילו שיש איזשהו יישום פרקטי לכל גבבי וערימות המלל האלה. כאילו שעוד רגע מגיע שר המשפטים להתארח בצ'אט ולקבוע את חוק יסוד: הבדסמ, ולפיו דום שיימצא ברשימת הדומים המסוכנים של שלושה אתרים קהילתיים לפחות ייחשב עבריין, אך רק בתנאי שוועדה הכוללת את נציגת פורום הסאביות הסגור, נציג המתעללים, נציג מסד"ר האו"ר שליט"א ושלושה נציגים של הניקים הכפולים בכלוב ייאשרו את הדבר. כמובן שההחלטה טעונה אישור של מנהלות הפורמים הנ"ל בכל אתר ואתר, כי הרי מובן מאליו שדום מסוכן בפיפ אינו דום מסוכן בכלוב, ושטח השיפוט של שני אלה ביחד לא מגיע כדי הקינק. לדאנג'ן, עקב היותו מוסד עסקי, יינתן מעמד של משקיף, ולבדסמ.קו.איל, עקב היותו מקופח בשיטטיות ע"י הממסד, יינתן קראוון ומעצור לדלת מגומי.


חבר'ה, רדו מהקרסים. בשלושים השנים הקרובות, בהנחה שנשיא איראן לא יתערב לטובתנו, לא יכיר אף מוסד מדיני או משפטי בישראל בבדסמ, ואדם שמקיים יחסי מין עם מישהי בהסכמה, גם אם יפר אלף מילות ביטחון ויחצה רבבת גבולות אדומים, לא יעמוד לדין כלשהו. המנגנון היחיד שיכול איכשהו לטפל במקרים האלה הם הקהילה עצמה. אך אבוי, ביצת רפש וקוץ בה! מסתבר, שבקהילה עצמה קשה לטפל במקרים, כי כל פעם שמישהי נעזבת עירומה וקשורה על חוף הים באמצע הלילה, מגיע איזה גאון שטוען שזה הבדסמ שלו ומי שמנו לשפוט, ושהיא אמרה בעיניים שהיא רוצה את זה, ושלא קרה לה כלום אז מי בדיוק החליט שיכול היה לקרות לה משהו. וכל פעם שמדברים על בעילת תינוקות, מגיע איזה פילוסוף ששואל איך אנחנו יודעים שהתינוקות לא אוהבים את זה, ואולי הם בכלל לא מרגישים (או שהטיעון האחרון היה בדיון בעילית הכלבים, אני כבר לא עוקב). והעיקר - בכל פעם שאיזה דביל מטריד מינית או אונס או חותך מישהי בשברי מזרקים שהוא מצא בפח הזבל של בית החולים, מגיעה פמליית דוברים וחברי ילדות ברי סמכא בעולם הבדסמ, חלקם "שולטים נחשבים בקהילה", שמסבירים שהוא בכלל לא התכוון, ושזו דרכו להביע אהבה, ושמעשיו פורשו לא נכון, ושהוא התנצל, ושלמה לעשות בלגן, ושלכל אדם מותר לטעות פעם אחת, ושפעם אחת יכולה לפעמים להיות כמה פעמים, ושחצי אמת היא לא שקר, וששקר הוא לא הונאה, ושהונאה שלא נעשתה תחת שבועה עם יד ימין על הקוראן אין דינה דין עבירה על פי הגותו של מוחמד, ושהסיכוי חלילה להידבק באיידס בעת מגע מיני עם נשא (למיטב הבנתי אין מדובר פה, למרבה המזל, במקרה כזה) ללא אמצעי הגנה הוא בסך הכל 98%, אז למה להסתכל דווקא על 98 אחוזי הכוס הריקה. הכי חשוב לשמור על גישה חיובית.


ואגב, אני נאלץ לומר בצער, שאפילו כשיש משהו המתקרב להסכמה רחבה, עדיין אי אפשר להימנע מפוליטיקות קטנוניות ולא רלוונטיות. אפילו דברים כמו מגדר, נטייה בדסמית וגישה אנושית לצדק מתגמדים לפתע אל מול סוגיות הרות גורל כמו באיזה אתר האדם הזה פעיל במיוחד, לאיזה מפגשים הוא מגיע, מי הם חבריו הקרובים ופטרוניו, מי מכיר אותו אישית ומי רק מהצ'אט, ומי אוהב לומר "מממממממממממווווווווווווששששששששש" כל פעם שהוא נכנס ומי פעם ביקש ממנו סיגריה ונענה בשלילה ומאז מחכה להתנקם. העובדות, עצוב לומר, הן הגורם הכי פחות משמעותי במשוואה שעורכים כאן רוב האנשים בהתחבטם איזה צד ליטול.



רבותיי המכובדים (וגם טוחני הקקי), לא יעזרו עלונים בכניסה למסיבות, ולא פנייה לשר המשפטים, ולא דיון מעמיק בסוגייה ברדיו הכלוב. בכל מקום בו יימצאו אנשים, יימצאו אנשים רעים. ובכל מקום בו יימצאו אנשים רעים, יימצאו אנשים רעים אחרים, שיגנו עליהם ויעדיפו להתעלם מכל פרט ועובדה וקורבן ובלבד שהאחוקים שלהם לא יינזקו. וכל עוד יימצאו אנשים רעים אחרים שיגנו עליהם, האחוקים דנן ימשיכו להתקיים. חבר'ה, אין פה בית דין, אין פה משטרה, אין פה אף אחד שישמור עלינו למעט אנחנו. וכשחלק מ"אנחנו" הם אנשים שה"אנחנו" לא מעניין אותם כהוא זה, "אנחנו" עמוק בחרא.


אתם מדברים פה במשך עמודים שלמים על דיני פלילים ומשפטים ותקדימים. אולי מישהו רוצה גם לתת הרצאה על תולדות ארה"ב לפני מלחמת האזרחים? זה רלוונטי בערך באותה מידה, והרבה יותר מעניין. יש לנו פה אדם שהודה - הודה! - בקיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה - מבלי לבקש רשות, מבלי ליידע את בת זוגו, ומבלי להיות כן עמה לגבי מספר הנשים עמן הוא שוכב במקביל. הוא טען שזו טעות חד פעמית, עד שהתברר שחד פעמית אצלו היא הגדרה די רחבה. בכל מקום שפוי עם אנשים שמכבדים את עצמם, כולם היו מוקיעים אותו מכל וכל. אבל פה, ב"קהילה", תמיד יימצאו האנשים שיעדיפו לתרץ, להכחיש, לטייח, להתווכח ולטחון מי ביוב עד נפש. אם אדם היה יודע שיש מחיר למעשים האלה, אפילו מחיר חברתי קלוש - ייתכן שהדבר היה משמש לו ולו גורם מרתיע מינימלי. אבל כל עוד יכול אדם להתעטף בטלית הקורבן כשמסביבו "שולטים נחשבים" בקהילה (שלא לדבר על סאביות ברוכות בינה ומודעות) שאומרים לו שהוא צודק, שבאמת הוא לא עשה שום דבר רע, שסתם תאבי הדם הנבזיים בפורום רודפים אותו כי אין להם מה לעשות כל היום מלבד לייצר מהומות על לא דבר, יכול אותו אדם לשכנע אפילו את עצמו בצדקתו השקרית. וכיוון שתודות לאנשים האלה לעולם לא יהיה פה קונצנזוס על שום דבר (אח, מה היינו עושים בלי דוגמת המקרה על החוף הים? עוד חלילה מישהי פה היתה עלולה להינצל מהתעללות), אזי הבאות בתור שתבואנה, אפילו תהיינה מודעות לאפיזודה הזאת, תזכנה מיד לצפירות הרגעה בנוסח "סתם חיפשו אותו", "אנשים רעים, רכלנים, שקרנים", "זה לא היה ככה", "תראי כמה הוא נחמד ואמין ומקפיד על בטיחות, נראה לך שהוא מסוגל לזה?". וכך, קצת כמו המטריקס, תמשיך ההיסטוריה לחזור על עצמה, עד שכולם ימותו.


אני מודה ומתוודה שלא התעכבתי על כל תגובה ותגובה בשרשור המפואר הזה כך שאולי אני חוטא בייצוג מעוות של מה שהיה פה, אבל באמת שהשאלות המרכזיות בעניין הזה פשוטות להפליא: 1. האם היה פה אדם שקיים יחסי מין ללא אמצעי הגנה בלי ידיעתן וללא רשותן של בנות זוגו? התשובה, על פי דבריו הוא - חיובית. 2. האם הוא טען באוניהן שמדובר בטעות חד פעמית ושהוא לא מסתיר מהן בנות זוג נוספות עמן הוא שוכב, והאם דבריו אלה היו שקר - התשובה, אליבא כל מי שמכיר את המקרה - סאביות ודומים, קרובים ורחוקים, בין יושבין ובין מסובין - חיובית. מה עוד צריך בשביל להבין שמדובר באדם שניצל וסיכן יותר באופן הגועלי והנפשע ביותר (קבלו תיקון, אולי טיפה פחות מלקשור אותה על שפת הים בלילה וללכת), ויותר מפעם אחת, את בנות זוגו? כלום. מה עוד צריך כדי להבין שראוי להזהיר מפני אדם כזה את כל באי תבל הבדסמית ובכלל? כלום. מה צריך שזה באמת יקרה? שכולם פה יהיו אנשים עם שפויים במידה עם הגיון מינמלי שמוכנים להכיר בעובדות גם אם זה לא נוח. האם יש לנו את זה? ממש לא.


יש פה שני "ויכוחים", ובשניהם ההכרעה ברורה להפליא. אחד - אין מחלוקת אמיתית על העובדות, כל מי שטרח לברר את האמת יודע אותה, גם אם הוא טוען שהיא אחרת (דבר מצחיק, אמת, לא משתנה לפי מה שאתה אומר, לפחות אם אתה לא בממשלה). שני - מה צריך לעשות עכשיו, ופה נאבקים חובבי העובדות והאמת עד טיפת עצביהם האחרונה, אל מול מי שבסופו של דבר ינצחו - אלה שיטחנו את הצורה לוויכוח הזה כשהם מסרבים לקבל על עצמם אפילו את המציאות בכבודה ועצמה - עד שהמציאות לא תשנה כבר דבר, וכל מי שתגיע הנה בעוד חודש, אפילו תשמע על הנושא הזה איכשהו, תקבל תמונה מעורפלת שלא תאפשר לה להסיק דבר בטרם, אולי, יהיה מאוחר מדי.


הייתי שמח אם הטוב היה מוכרח לנצח. בביצה הזו שלנו, זה לעולם לא יקרה. הרע תמיד יכול ללכת לאתר בו הוא דווקא הטוב, ומקסימום יכול להחליף ניק. כל עוד ימשיכו אנשים פה להגן על מבצעי עוולות בלי קשר לאמת - וזה לא ייפסק לעולם - לא תצמח בשורה גם מעוד מאה שרשורים כאלה. לפני שנה עוד הייתי, כמו דן קאפ וגלתיאה והשד יודע מי עוד פה, טורח ונלחם בקקי. אני מחזק אותם גם עכשיו. לצערי, אין דרך לנצח אותו כל עוד יש מי שממשיך לייצר אותו.



לא התגעגעתי, אבל באתי בכל זאת, כדי לומר חזק ואמץ. גם מלחמה אבודה מראש ראוי שתילחם אם היא צודקת.


כבוד לחלק, חלווה לשאר,
ניק כפול מסתורי שיכול להרשות לעצמו לדבר בנחרצות כיוון שאיש אינו יודע מיהו


תקציר הפוסט (C):

בממלכת-השרוטים-הפטיפון-הוא-מלך
השרלילית​(פמית מתחלפת)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006

מילים כדרבנות. אתה חייב לחזור, אתה שומע?!

יותר מדי צריכים וצריכות אותך פה. יש כאן הרבה יותר מדי אנשים שנלקח מהם קולם, מכדי שנוכל לשתוק. (וכן, אני יודעת, הוא בכלל לא נלקח, הוא נמסר מרצונם החופשי והם מראש הסכימו לכך שישתיקו אותם ככה, והם בכלל גם לא רוצים אותו חזרה. עושה להם טוב לחיות עם גאג קבוע על הנשמה, והם בכלל בקטע של נזקים נפשיים.)

אתה יודע, כתבתי לא מזמן כרזה לארגון אמנסטי במסגרת תרגיל בלימודים.
היא התבססה על העובדה האיומה שישנן 6 מיליון נשים שחיות במצבי התעללות קשים בעולם.
בעיניי, הכתיבה שלך היא הזעקה של אחת מהן, (אם לעשות פראפראזה על אותה כרזה).

אתה חייב לחזור, למען אלה שעדיין לוחשות בין הצללים את מה שנעשה להן, בין אם בחוף ים ובין אם במיטתו של אדם קרוב.
והטוב חייב לנצח. פשוט כי האפשרות שהוא לא, היא בלתי נסבלת.
שכח מנבלות, טרפות ושאר מרעין בישין.
אתה חייב לחזור כי המהות שלנו ככותבים זה לצעוק גם כשלא מקשיבים לנו, גם כשמפנים לנו עורף, גם כשלא נותנים לנו מקום. כי לי ולך יש מילים, וזה כוח, זה חתיכת כוח.
אתה יודע, קיחוט (סליחה ניק כפול), נכון שלא קיבלנו שום פקודה להפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל אנחנו רגישים לכאב האנושי (סאדיסטיים צריכים רגישות כזו, אחרת פחות כיף להם).
כואב לי לקרוא את כל זה ולדעת שנותרה פה שאלה חסרת מענה אחת פשוטה, כמו עם מקרה חוף הים. מה עכשיו, לאן הולכים מכאן. מי יתמוך בבחורות התמימות הללו, שהאמינו. מי תומך בנערת חוף הים. מי תומך באלו מבינינו שנחשפו. באלו מבינינו שעדיין מתעוררות מסיוטים, שעדיין חוות התקפי חרדה וכל רחש מחריד את שנתן. שמסתובבות עם כובד של חמישים טון על הלב, ולא מסוגלות לדבר. אתה יודע כמוני שיש כאן יותר מדי כאלה מכדי לספור.
ואתה יודע כמוני שחלקן הגדול נותר לבדו עם הפחדים, עם תחושת הבגידה.
במקום שלהן, הלבד הנורא הזה, למילה שלך יש כוח מטורף.
אולי היא ההבדל בין להעביר עוד לילה בשקט יחסי לבין לסיים אותו באיכילוב או גרוע מזה.
היו זמנים שמילים הצילו אותי. כל קהילת האינטרנט מלאה במקרים כאלה.
אל תשתוק. מישהי צריכה לשמוע אותך אי שם. אתה יודע כמוני שלדממה יש אוזניים רבות, שזקוקות למילים שלנו. בכלל, אני לא חושבת שאנחנו לא נלחמים עבור דעה, רעיון או אידיאה, אלא עבור הנפגעים. וצריך להראות שיש אחרת. שלא ככה אוהבים.
ואת זה יכול לומר רק אדם אוהב.
ומי יודע על אהבה יותר מאביר הממלכה הרשמי?
ומכיוון שאי אפשר בלי להחמיא לך - מעומק הלב, קיחוט, אפאחד כאן לא כותב ככה, כל כך עמוק, כל כך נוגע, כל כך כאוב, וכל כך הרבה icon_smile.gif
תכביר מילים. יש יותר מדי אנשים שזקוקים למילים שלך.
ענת

תקציר:
תחזור-תחזור-תן-לי-גב
(כל הזכויות לתקצירים שמורות לקיחוט, והשימוש החד פעמי כאן בא מתוך הניסיון להחזיר את האביר המהולל אל שורותינו ולכתוב מדי פעם פוסט שדורש תקציר)
גלתיאה
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006
גלתיאה • 26 באפר׳ 2006
קיחוט- אני מודה לך. גם אני מתגעגעת לכתיבה שלך. ואפילו מאוד.
ורציתי להקדיש לך ולדן קאפ ,ולעוד אנשים יקרים, קטע שהוא אומנם לא שלי, אבל הרגשתי צורך לכתוב אותו כאן, במיוחד אחרי מה שכתבת , לקהילה בכלל- ולכם בפרט:


" הרימו כוסית לכבוד המטורפים, החריגים, המורדים, עושי הצרות, היתדות העגולות בחורים המרובעים. האנשים שרוצים דברים אחרת, אפשר לצטט אותם, לחלוק עליהם, להעלות אותם על הנס או לגדף אותם. הדבר היחיד כמעט שאי אפשר לעשות הוא להתעלם מהם. מפני שהם משנים דברים. אולי יש כאלה שרואים בהם מטורפים אבל אנחנו רואים בהם גאונים. מפני שאנשים שהם מטורפיים דיים לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם האנשים שיעשו את זה."


סטיב ג'ונס, מנכ"ל אפל.
ים_yam​(לא בעסק)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006

Re: שים לי עוד טחינה

ים_yam​(לא בעסק) • 26 באפר׳ 2006
הניק_הכפול_של_קיחוטה כתב/ה:
כבוד מפוקפק,


פעם חשבתי שההבדל המרכזי ביני לבין שאר הבריות, זה שרצה הגורל ודווקא עלי נגזר לשאת בנטל היותי מושלם מכל בחינה. אחרי זה הבנתי שזה לא זה שאני מושלם והם לא, אלא יותר זה שאני ניחנתי בתבונה מספקת כדי להבין את זה שאני מושלם מכל בחינה, ואילו מבינתם של אחרים, רחמנות על אותם שוטים אומללים, העובדה הזאת נשגבת וממשיכה להישגב (פועל יפה, להישגב. חייבים להוסיף אותו למילון). היום אני יודע שלא מחוייב המציאת שהסברים אלה נכונים - להפך, מחוייב המציאות לחלוטין שהם נכונים, אלא שלשניהם יש להוסיף את הסטייה האישית שלי עם מים וסבון, בעוד שרוב האנשים פשוט אוהבים קקי. קקי זה טוב. הוא מוצק וריחני ובא במגוון צורות, ועושה "פלופ" או "פלאק" או "פלוק" (תלוי בגובה ובזווית השמיעה) כשהוא נופל. כולם אוהבים קקי. רק אני לא. בגלל זה יש שרשורים של 90 תגובות על קקי, שברובן רק מתארים את יופיו של הקקי ומנסים להחליט ללא תוכלת האם הוא עשה פלוב או פלאקס (שאלה וריאציות ארטיסטיות יותר מאשר צליליו האמיתיים, אבל ככה זה קקי, הוא תמיד רב-משמעי).


אוף, באמת נהייתי גולד. נראה לי שאני צריך לישון קצת. כבר שלושה ימים שאני מנסה ללא הצלחה להתיישר בשעות השינה, וללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם. התוצאה בינתיים היא שאני לא נרדם עד מאוחר, ואז לא מצליח להתעורר. ואז שאלתי את עצמי למה בעצם אני אמור להתיישר בשעות השינה אם אני עובד בלילה, ואז נזכרתי שיש לי מעריצה חדשה שאבוי לבושה עובדת דווקא ביום, ונורא קשה לנהל זוגיות פוריה, חרף כל הרצון והאהבה, כשאני ער בלילה והיא ישנה, והיא גם הלכה שלשום לקנות סיגריה בקיוסק ומאז לא שמעתי ממנה. זונה. אם רק הייתי יודע איך קוראים לה תאמינו לי שלא אני האדם שיעבור בשתיקה על כך שמישהי רואה לגטימיות כלשהי בלא לרצות להיות איתו. היא קוראת לי קיחי. מוזר, שהיא קוראת לי קיחי, כשהיא לא מהכלוב והשם שלי במציאות הוא לא קיחוט. היא טיפשה כמו כפכף אצבע. אולי התחביר הנוראי שלה היה צריך להדליק נורה אדומה. היא כותבת "כאילו" כמו שילדות קטנות מדברות. אני לא יודע מה הסיח את דעתי מהתחביר שלה. בכל זאת יש גבול לכמה שאפשר לבהות בבחורה בשמלת עור אדומה עם מחשוף ענק שחרף ענקיותו נראה שהיה מצליח לנשום ביתר נוחות עם עוד כמה אינצ'ים של בד אנטילופה אדומה טבעי. אז לקח לי זמן לשים לב שהתחביר שלה בעייתי. ועד שתהיתי האם "חחח" הוא ה"סבורני" החדש היא כבר ירדה לקנות סיגריה, ואת השאר אתם יודעים. בנות, מי צריך אותן? בשביל מה יש לנו מטרנה, אני שואל? באמת בשביל מה? מישהו פעם אכל את החרא הזה? אני מעדיף לאכול את האוכל של הכלבים שלי. הם מקבלים את האוכל שלי, אתם מבינים. כל יום עוף ואורז. לפעמים חביתה ושניצל. פעם הבאנו להם עוף מהסופר במקום מהמעדנייה והם לא נגעו בו. מפונקים. יכול להיות שצריך חינוך יותר קשוח. עכשיו, למשל, הקטנה ישנה על הכרית שלי ולא מוכנה לזוז, אז לי אין ברירה אלה להיותי פה איתכם. ואני הדום השווה בקהילה. אתם מבינים כמה המצב שלנו קשה?



אני אוהב הקדמות רלוונטיות.


טוב, עד כאן מחווה לנתיניי המעטים בקהילה שנותרו נאמנים לשלטוני גם כשאני בגלות. כל אלה שעברו למחנה אביס - אני יודע מי אתם ואיפה אתם גרים. כלומר, אני לא יודע, אבל אני כן יודע מי כלובי ואיפה הוא גר, ואם הוא לא ייתן לי את הפרטים שלכם אני אעשה לו אאוטינג נוסף, והוא עוד לא התאושש מהאחרון, אז ראו הוזהרתם.


ועכשיו, אם אתם עדיין פה ולא, אם אתם ים, איבדתם אותי ב"כבוד" והלכתם למקרר להביא ממרח חרובים (פוי! תקני דיאט קולה, מגעילה), אתם בטח תוהים למה מצאתי לנכון לרדת לעם ולהגיב על עוד אחד משרשורי הקקי האלה שאני כ"כ אוהב.


לידיעתך, מר הניק הכפול של קיחוטה הנכבד,
אני קראתי הכל עד הסוף המר, או כל טעם אחר שיש לקקי (אין לי מושג כי מעולם לא טעמתי קקי, למרות שלא ציינתי זאת במפורש בפרופילי - זה גם במסגרת הגבולות שלי).

ממרח חרובים זה הדבר הכי דומה במרקמו ובצבעו לקקי שתמצא אצלי במקרר והטעם שלו לא כל כך רע, בטח לא מזעזע כטעמה של דיאט קולה!

אם אתה רוצה ללגום דיאט קולה בביתנו, אתה מוזמן לאמץ את שיטתה של סמדי המגיעה לביתנו עם בקבוק פפסי מקס או משהו דיאטי מזעזע אחר (אם כי בפעם האחרונה היא הפתיעה עם מיץ תפוזים סחוטרי משובח).

ושוב אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לאנשי הקו החם ולכל אדם אחר שיש בו את הרצון והנכונות לתרום מזמנו וממרצו ומכשרונו ועושה זאת מכל הלב, כולל אביר מקסים שתרם לילה שלם, הרבה מילים טובות ואוזן קשבת יחד עם עוד כמה אנשים טובים כדי לעשות שמח למישהי שהיתה צריכה את זה מאוד באותו רגע.
melody
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006
melody • 26 באפר׳ 2006
קיחוט,
לא מבינה בשביל מה, במין שיטתיות מאוסה בעיני, אתה וחבריך עורכים השוואות בין הכלוב לאתרים אחרים.
Yosefus​(שולט)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006

ועל זה נאמר

Yosefus​(שולט) • 26 באפר׳ 2006
melody כתב/ה:
קיחוט,
לא מבינה בשביל מה, במין שיטתיות מאוסה בעיני, אתה וחבריך עורכים השוואות בין הכלוב לאתרים אחרים.


אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מה האתר שלך
melody
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006
melody • 26 באפר׳ 2006
וואלה.
DOM 1​(שולט)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006

יירשם בפרוטוקול

DOM 1​(שולט) • 26 באפר׳ 2006
שעוד שירשור חשוב על דוםחרא ,על שפחות מרומות ופגועות,על נאומים אינסופיים
על דת ומדינה חוק ומשטר, על התמרחות סביב מקום של להוקיע.

יירשם בפרוטוקול שעוד אחד חמק לו בחיוך.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 26 באפר׳ 2006
צ'יטה​(שולט) • 26 באפר׳ 2006
הנקודה הבעייתית נורא, במה שנאמר, נעוצה בעובדה, שאין אמון במערכת החוק והסדר, בנושאים שכאלה. מסכים לגמרי - אין אמון, והמערכת לא עובדת.
אבל יש כאן אבל, אפשר ליצור אמון כזה. אני מאמין בזה. ויותר ממה שאני מאמין אפילו, אני לא מוכן להעלות על דעתי שלא יהיה כזה. למרות שמסכים לגמרי, שכרגע, כמו שהמערכת מתנהלת, אין בה אמון.
מכאן בדדוקציה פשוטה, יש למצוא מערכת חליפית, או לתקן את המערכת הקיימת. לא רואה דרך אחרת.
אחרי מחשבות רבות בנושא, ובעצתה המעשית של מיוחדת, הגעתי למסקנה, שצריך לתקן את המערכת.
שאלת המיליון דולר, היא כיצד.

יש כאן מערך שלם, האמור לבוא, לעזרתה של התובעת, ולעשות לה את הדרך, הרבה יותר חלקה מאשר היא היום.

נתחיל מהסוף: אם אין תביעה/הרשעה, במקרה שיש בו "מספיק בשר", אין בכך טעם. זה משפט נוראי הקודם, "מספיק בשר".
אבל מה לעשות, כאשר באונס וונילי, אין סימנים מרשיעים, לא ניתן לקבוע, מעבר לכל ספק, שהיה מקרה אונס. זה נורא ואיום, בחיי, למקרים של אנסים שהתחמקו מעונש, אבל גם נורא ואיום יכול להיות, כאלה שהורשעו על לא עוול בכפם. יש פה מקרה בעייתי ביותר של מילה שלו, מול מילה שלה.
אין בכך כדי לרמוז, חלילה, שהנאנסות האומללות הללו שקרניות. יש בכך לומר מפורשות, שחייבים לדאוג לדין צדק, והנושא בעייתי.

אז מה ?
צריך לגרום למערכת שתמצה את מה שאפשר למצות. לא ניתן לדרוש ממנה, לעמוד במקרים נטולי יכולת הוכחה. ואפילו דום1 יסכים איתי, אני חושב, שאי אפשר לעשות דין למישהו, שלא בטוחים לגמרי, באשמתו.

מערכת הצדק פתלתולה, ורבים המקרים שלא נעשה בה צדק. ישנם חוקים, והחוקים, לא ממש נהירים לי, אבל המהות קצת יותר. במהות עומד מול המתלוננת, בן אדם. ולאדם זה יש שיקול דעת. ואף אחד בעולם לא ישכנע אותי, שלא כך הדבר.
במיוחד במדינה בעלת אופי כשלנו, האופי היהודי הוא כזה, שפחות נכנע לחוקים יבשים, ויותר מעגל פינות.
אם אותו חוקר/ת שעומד מול התובעת, יבין בסצינה, הטיפול במקרה התביעה, יהיה טוב לאין שיעור. וזה לא מספיק בכלל בכלל, כי גם הפרקליט, צריך שתהיה לו הבנה בתחום. ואם עדיין לא סיימנו עם כך, אז מה לגבי השופט ? הרי גם הוא דרושה לו הבנה של הדקויות הבדסמיות.
נכנסה לביצוע יוזמה, שהציעה מיוחדת. היוזמה הזו מתחילה לקרום לה עור וגידים, ואני גאה ביותר להיות שותף לה. הריני פה להבטיח אישית, שאני מתכוון, לגמרי מתכוון, לגרום לה לקרות ומהר, בכל האמצעים אשר עומדים לרשותי.
היוזמה הזו עוסקת בלגשת לפרקליטות, ולהדריך פרקליטים מסויימים, וגם חוקרים מסויימים, באיזורים מסויימים בארץ. עוסקים בללכת ולקרוא למערכת החוק, לא לשנות את החוק, כי זה בעייתי מדי, אלא, להרתם לעשיית דין צדק.
דבר נוסף חשוב, הוא הגורם הראשון אותו פוגשת המתלוננת. הגורם הזה, כידוע לגמרי, אסור לו לדחוף את המתלוננת להגיש תלונה. אך הוא בהחלט מתבקש לסייע לה, במידה ואכן מחליטה לעשות צעד שכזה. זה צעד לא פשוט בכלל, ובכל מקרה שלא יהיה, בעולם הכי וורוד שנצליח לצייר, המהלך הזה יהיה מלווה בסבל בל ישוער. אין דרך למנוע את זה. מה שכן יש דרך, הוא לתת הסבר על מהות המהלך, על הבטיו השונים. לתת הדרכה על המסלול הצפוי. ולא פחות חשוב מכך, לתת לאותה מתלוננת, יד צמודה ומסורה, בכל המהלך כולו. להתייצב לימינה, ולעזור לה לזכות שם, במסלול הנוראי הזה. למתלוננת, אני כולי תקווה, זו לה הפעם הראשונה להגיש תביעה. אבל צוות שיעמוד לימינה, המנוסה בתביעות שכאלה, יכול לעזור רבות, בשני המסלולים האפשריים:
1. ללוות את המתלוננת במסלול, באופן שיעשה מקסימיזציה, לסיכויי הצלחת התביעה. יתר על כן, יתמוך בה ברגעים הקשים, הצפויים לה, תוך כדי.
2. לעזור לה לפקוח את עיניה, במקרה שסיכוייה לזכות קלושים, ומתוך הסברה, השומרת עליה, לגרום לה בעצם, לא לרצות לצאת למסלול החתחתים הזה. אין בכך כדי לומר, שלא ירתם לעזרתה, במסירות מוחלטת, במידה ותחליט כן ללכת במסלול הזה.

במידה, וכאלה שנפגעו, ימצאו מולן אזניים קשובות, מעבר לאמפטיה, שכבודה במקומה מונח. אלא גם ברמה הביצועית. בהגשת תביעה. ומעבר לכך, אם המסלול הזה יהיה בגדר נראה לציבור, ובעל הוכחות הצלחה במעשה. בתביעות שתפסו את הנבל, ומיצו איתו את הדין. ולא רק שמיצו את הדין, אלא גם הדבר נראה וידוע לציבור, ורואים את אותו נבל, שעשו איתו דין צדק.
ואם כל הדברים הנשגבים הללו יקרו, אזי ניצחנו.
שלא נשלה את עצמנו, ונשגה באשליות. הניצחון הזה, במתכונתו הכי וורודה, שאני מצליח לצייר, יהיה מוגבל. ויהיו הרבה מאד מקרים של כישלונות. גם עם העובדה שיהיו מקרים כאלה, עלינו להשלים בצער.
אבל לפחות נדע, שעשינו כל שביכולתנו, ולא ישבנו חבוקי ידיים, בתור קהילה. כן כן, קהילה, המילה הגסה הזו. יש לנו פה אחריות, לשלב ידיים, ולנצח את זה, הכי הרבה שאנחנו יכולים. שהרי האלטרנטיבה של לא לעשות, גורמת לכל אמות הסיפים אצלי לסעור.

תזכרו מקרים של נושאים רבים בעולם, שקהילות נחלצו להגנתן. כמו הגנת זכויות הנשים, זכויות השחורים בארה"ב, הירוקים, ועוד מקרים רבים.
אף אחד לא מעז להתעסק עם הקאדר, שאותן קהילות, מעמידות, לטובת אותו נפגע. יש אפילו מקרים רבים, שהקאדר הזה כה חזק, שנעשה עוול הפוך.
אז בואו, אנחנו כולם, נעמוד שם, לאותן אומללות, בקאדר חזק. כה חזק, שאף נבל, לא יעיז לעמוד מולו. אבל אנחנו נעשה להם, את כל שאפשר. ולא רק שנעשה, הם יפחדו מאיתנו, פחד מוות יפחדו.
ואפילו אם נצליח מאד, יהיו עדיין מקרים שלא. זו דרכו של עולם.

אני לא מוכן, לקבל, שאין כח הרתעתי, מפחיד ביותר, מול אותם נבלים. ולא מעלה על הדעת, שיש מישהו שכן מעלה בדעתו כזו אפשרות.

ועוד דבר אחרון לסיום. במצב הנפשי, הריגשי, הנשלט, של סאבית בסשן. מי שבא אליה בהאשמות, שהיא לא היתה אחראית, שלא שמה לב, תוך כדי עירפול חושים, לעובדה שהיה שם מעשה נבלה. הדרישה הזו לסופרמניות, היא בגדר שרלטנות ודמגוגיה לשמה.
אין בזאת כדי לומר, שאין מקרים, שבהן אני מפנה גם אצבע מאשימה לסאבית, בהם. של חוסר הפעלת שיקול דעת ואחריות אישית, כשניתן היה לעשות כך.
devotion​(מתחלפת)
לפני 18 שנים • 27 באפר׳ 2006

Re: שים לי עוד טחינה

devotion​(מתחלפת) • 27 באפר׳ 2006
הניק_הכפול_של_קיחוטה כתב/ה:


אתם מדברים פה במשך עמודים שלמים על דיני פלילים ומשפטים ותקדימים. אולי מישהו רוצה גם לתת הרצאה על תולדות ארה"ב לפני מלחמת האזרחים? זה רלוונטי בערך באותה מידה, והרבה יותר מעניין. יש לנו פה אדם שהודה - הודה! - בקיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה - מבלי לבקש רשות, מבלי ליידע את בת זוגו, ומבלי להיות כן עמה לגבי מספר הנשים עמן הוא שוכב במקביל. הוא טען שזו טעות חד פעמית, עד שהתברר שחד פעמית אצלו היא הגדרה די רחבה. בכל מקום שפוי עם אנשים שמכבדים את עצמם, כולם היו מוקיעים אותו מכל וכל. אבל פה, ב"קהילה", תמיד יימצאו האנשים שיעדיפו לתרץ, להכחיש, לטייח, להתווכח ולטחון מי ביוב עד נפש. אם אדם היה יודע שיש מחיר למעשים האלה, אפילו מחיר חברתי קלוש - ייתכן שהדבר היה משמש לו ולו גורם מרתיע מינימלי. אבל כל עוד יכול אדם להתעטף בטלית הקורבן כשמסביבו "שולטים נחשבים" בקהילה (שלא לדבר על סאביות ברוכות בינה ומודעות) שאומרים לו שהוא צודק, שבאמת הוא לא עשה שום דבר רע, שסתם תאבי הדם הנבזיים בפורום רודפים אותו כי אין להם מה לעשות כל היום מלבד לייצר מהומות על לא דבר, יכול אותו אדם לשכנע אפילו את עצמו בצדקתו השקרית. וכיוון שתודות לאנשים האלה לעולם לא יהיה פה קונצנזוס על שום דבר (אח, מה היינו עושים בלי דוגמת המקרה על החוף הים? עוד חלילה מישהי פה היתה עלולה להינצל מהתעללות), אזי הבאות בתור שתבואנה, אפילו תהיינה מודעות לאפיזודה הזאת, תזכנה מיד לצפירות הרגעה בנוסח "סתם חיפשו אותו", "אנשים רעים, רכלנים, שקרנים", "זה לא היה ככה", "תראי כמה הוא נחמד ואמין ומקפיד על בטיחות, נראה לך שהוא מסוגל לזה?". וכך, קצת כמו המטריקס, תמשיך ההיסטוריה לחזור על עצמה, עד שכולם ימותו.


אני מודה ומתוודה שלא התעכבתי על כל תגובה ותגובה בשרשור המפואר הזה כך שאולי אני חוטא בייצוג מעוות של מה שהיה פה, אבל באמת שהשאלות המרכזיות בעניין הזה פשוטות להפליא: 1. האם היה פה אדם שקיים יחסי מין ללא אמצעי הגנה בלי ידיעתן וללא רשותן של בנות זוגו? התשובה, על פי דבריו הוא - חיובית. 2. האם הוא טען באוניהן שמדובר בטעות חד פעמית ושהוא לא מסתיר מהן בנות זוג נוספות עמן הוא שוכב, והאם דבריו אלה היו שקר - התשובה, אליבא כל מי שמכיר את המקרה - סאביות ודומים, קרובים ורחוקים, בין יושבין ובין מסובין - חיובית. מה עוד צריך בשביל להבין שמדובר באדם שניצל וסיכן יותר באופן הגועלי והנפשע ביותר (קבלו תיקון, אולי טיפה פחות מלקשור אותה על שפת הים בלילה וללכת), ויותר מפעם אחת, את בנות זוגו? כלום. מה עוד צריך כדי להבין שראוי להזהיר מפני אדם כזה את כל באי תבל הבדסמית ובכלל? כלום. מה צריך שזה באמת יקרה? שכולם פה יהיו אנשים עם שפויים במידה עם הגיון מינמלי שמוכנים להכיר בעובדות גם אם זה לא נוח. האם יש לנו את זה? ממש לא.

תקציר הפוסט (C):

בממלכת-השרוטים-הפטיפון-הוא-מלך


yes.gif
התקציר הכי חשוב בעיניי צוטט על ידי

מילים כדורבנות + שוט

לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב

________________________
מקרה 5
...