ערב טוב אורח/ת

זהו

תם ונשלם, כאילו חלמנו חלום. מה שנותר מהיקיצה המפוכחת, הוא תמהיל מוזר: חיוך של זיכרון מתוק, ולחלוחית בעין על מה שהיה ולא ישוב עוד. הזכרון הזה הוא חלק ממני, וחלק ממך תמיד יהיה בו. לכן אני אנצור אותו איתי, לעולם. ייסורי הפרידה ממך, הם צירי הלידה מחדש שלי, הם כאבי הגדלות שלך.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה