אני זורקת כפפה: התארנות לשינוי הגישה בציבור/ממסד ליחסי סאדו

המלט • 28 באפר׳ 2006

אני בעד אימוץ עקרון חישובי שנקרא "חישוב עצל", שאומר - שלא מחשבים שום
דבר אלא אם כן אי אפשר להמשיך בלי תוצאת החישוב. לעניננו -- אני נגד מלחמות-רְשות
ממסדיות, כאלה שנלחמים מעט מדי, מוקדם מדי, מהסיבות הלא נכונות, ומה שהכי חשוב, ללא צורך
אמיתי. אולי ההבדל הקריטי בין 'קהילת הבדסמ' לקהילה ההומולסבית, הוא שהמלחמות
הממסדיות של ההומולסביים הן מלחמות מצווה -- מלחמות הכרחיות לחלוטין -- על רקע
של קיפוח במקומות עבודה, בתנאים סוציאליים, בזכויות יסוד כמו החופש לבחור את העיסוק
ואת בן הזוג, וכן גם בהורות וזוגיות - למשל, אימוץ ילדים ונישואין. חשוב להפנים, כי מלחמות
כאלה מתעוררות לגמרי בלית ברירה, כאשר ממש אי אפשר להמשיך אחרת. ולדעתי, לא
כך המצב לגבי הבדסמ. אז מי שדו-מיני, או הומולסבי, וגם בדסמי -- נמנה ממילא על ההומולסביים
ויכול להלחם את מלחמותיו שם. אך יש גם קבוצה לא קטנה של סטרייטים בדסמים, וכאן
הזיקה לקהילה ההומולסבית, ככל שמדובר במלחמות צודקות נגד הממסד, לא ממש קיימת.
להומולסביים יש אג'נדה חברתית אמיתית ואותנטית. לסטרייטים בדסמים - אין.
אני לא רואה זכויות יסוד שלי נפגעות בגלל שחיי המין שלי מאופיינים על פי רוב על ידי
בדסמ. פרט לענין הנתקפות על רקע מיני בדסמי שהוזכר בשרשור הזה, ושאחזור אליו בהמשך, אני
לא רואה בכלל תחומים חברתיים בהם מישהו עלול להיות מקופח, רק משום שסגנון חיי המין שלו
הם בדסמים. אין לי שום מניע לספר לכל העולם בדיוק מה מדליק אותי ברגעים האינטימיים
שלי, ולספר שמה שנראה מהצד כהתעללות מתרחש לגמרי בהסכמה, לגמרי בשפיות, לגמרי
בבטיחות.

הקושי היחידי הממשי שנתקלתי בו הוא יצירת קשר חדש עם מישהי לא בקטע. אלא שכל אחד מבין
שאפילו אם החברה תהפוך למאד פתוחה וליברלית, תקבל את הבדסמ בזרועות פתוחות, ואברי גלעד
ישוחח בנחת וללא ציניות על כך עם אורי אורבך בבוקר ברדיו, נטיותיהם של האנשים לא ישתנו
בגלל זה -- בדיוק כמו שאני מכבד את בחירתם של ההומולסביים, אבל אני עדין נמשך רק לנשים.
ז"א, גם בחברה פתוחה וליברלית, מחונכת לגמרי ומכבדת בדסמ -- עדיין יהיה קושי ביצירת קשר
עם מי שלא בקטע.

קושי אחר שנתקלתי בו הוא נסיונות חוזרים ונשנים של עירית תל-אביב לסגור את המועדון
של עמוס. אין טעם לצאת למלחמת עולם כוללת כדי להשיג את התוצאה, שהמועדון יפעל, כי
התוצאה הזו כבר מושגת עכשיו בהוראת בית משפט. גם המלחמות של ההומולסביים,
בסופו של דבר משיגות תוצאות על ידי עיגון זכויות בחוקי המדינה, ואכיפתם על מי
שאינו מוכן להכיר בהם. (כמו למשל המקרה של הדייל באל-על שביקש לקבל הטבות לבן-זוג
כמו כולם, רק שהבן-זוג שלו היה גבר. בית משפט הכריח את אל על לתת לו את ההטבות ).
אז למה לי להתחיל מלחמות עולם כדי להגיע למצב שאני ממילא כבר נמצא בו, ז"א, שיש
מי שדואג לזכות של עמוס להפעיל מועדון בדסמי?


אם כך, נשאלת השאלה, בשביל מה בכלל לנסות לחנך מישהו. כאמור, עלה כאן נושא הנפגעות,
והועלתה הטענה שקשה מאד להתלונן על כך בגלל הקונטקסט הבדסמי. באמת הלב נקרע
כשאיזשהו דום מאותגר מכל הכיוונים מנצל את האופי העדין והשביר של הסצנה כדי
לפגוע ככה במישהי, ואח"כ כשהיא באה להתלונן אז שוטר אידיוט עוד צוחק על כל הענין הבדסמי.
אבל עם כל זה שהלב נקרע, את המאמצים לתיקון העוולה הזו ראוי לרכז באופן ממוקד ולא במלחמות
עולם, שכפי שהעירו כאן בצדק, יגרמו לאנשים "לצאת מן הארון" - ולחשוף את חייהם האינטימיים
לעיני התקשורת הרעבתנית וחסרת הרגישות. זה לא שיש לנו מצב שרוב אלה שעוסקים
בבדסמ סובלים מצוקה נוראית של קיפוח, ולכן יש לצאת למלחמת עולם הסברתית וחינוכית. יש לנו
מצב, שמיעוט מסוים נפגע מכך שחיי המין שלו הם בדסמים, בסיטואציה שיש לקוות שהיא די
נדירה (תקיפה מינית). גם ללא הבדסמ המצב קשה מאד -- והרבה פעמים כשמגיעים לשלב
התלונה, מקבלים את הרושם שמאשימים בכלל את המותקפת. ולענין זה, מה תועיל ההצטרפות
לצעדות של ההומולסביים? מה תועיל מלחמה כלשהי, או נסיון לחנך מישהו? אהיה מספיק שמח אם
מי שמופקדת בידיו סאבית חדורת אמון ותשוקה, יהיה מספיק מחונך כדי לא לנצל את זה על מנת
לחדור לגופה נגד רצונה.

ים_yam​(לא בעסק) • 28 באפר׳ 2006

לדעתי מספיקה הצצה בפורום "בדסמדיה" כאן, ובהרבה פרסומות שמסתובבות בארץ ובעולם כדי להבין שהעולם הולך ומקבל את הסצנה הבדס"מית.

לא חושבת שיש הרבה אנשים שלא ניסו לפחות פעם אחת בימי חייהם הבוגרים לקשור/להיקשר או לחוות התנסות מינית אחרת בעלת אופי בדס"מי / קינקי / פטישי.

העולם המודרני כיום צמא לגרויים, גיוונים, התנסויות...

קיימת הרבה יותר פתיחות מבעבר גם לסצנה ההומו/לסבית וגם לחילופי הזוגות ושאר ירקות.
רואים זאת בקולנוע, בעיתונות, בשלטי החוצות, בטלוויזיה וכו'

ההתייחסות לנושא מגוונת - למטרת גירוי ארוטי, בהומור ובצורה אינטילקטואלית בסרטי תעודה וכתבות עומק.

זה רק ענין של זמן עד שלהיות בדס"מי יהיה אותו הדבר כמו להיות הומוסקסואל.
יהיו כאלו שיצאו מהארון ויהיו כאלה שישארו בו מסיבותיהם שלהם.

העולם מתפתח, הופך להיות כפר גלובלי, האנשים ברובם חילונים, הפתיחות עולה בהדרגה.

יש למה לחכות, יש את כל הסיבות להיות אופטימיים

שירה בתנועה • 28 באפר׳ 2006

יש שני דברים נפרדים שמדברים עליהם.
הראשון הוא היחס לתלונות של אונס והתעללות והשני הוא הבושה של האנשים.
ענבר הוסיפה פחד מסחיטה.

בקשר ליחס לתלונות על אונס והתעללות יש את אנשי הקו החם ומנהלות פורומי הסאביות שיכולים לפנות לארגון המסודר של ההומולסביות לארגונים האחרים של הנשים ולכל לובי שיעזור להם.

הרעיון של עמק יא רוק היה להשתתף במצעד הגאווה החדש.
מצעד הגאווה מבטא חוסר בושה בכל מיניות בהסכמה של בני אדם.
לא הייתי במצעד גאווה אף פעם אבל חברים שלי שהם סטרייטים לגמרי צעדו שם כהזדהות עם זכויות הקהילה ההומולסבית.
יש אנשים פעילי זכויות אדם שצועדים במצעד הגאווה להזדהות ואף אחד לא יודע מדוע הם צועדים שם.
יש אנשים שמחצינים את המיניות שלהם ע"י תלבושות ססגוניות כדי לבטא את הדעה שאסור להתערב במיניות בהסכמה והם גאים ולא מתביישים במיניות שלהם.
השאלה היא אם להזדהות במצעד הגאווה עם זכות הקהילה הבדסמית למין בהסכמה או לחכות לפתיחות החברתית שבמילא תגיע כמו שים והמלט כתבו.
שירה

huan • 28 באפר׳ 2006

האם באמת אין לנו בעיה?...אז למה אאוטינג נחשב לכזה דבר נורא?..אולי ביגלל שאנשים פוחדים שיפטרו אותם מעבודתם,מכרים יתכחשו להם,החברים וסביבה הקרובה יראו בהם סוטים חולים שאסור להשאיר ילדים לבד בקירבתם ואני כבר לא מדבר על סחיטות ודברים מהסוג הזה.
העם לא שווה להאבק על מנת שנוכל ללכת בראש זקוף ברחוב לא להיתבייש,לא לפחד מאאוטינג ושלא יראו בנו סוטים חולי נפש?

עמק יא רוק​(אחר){הנסיכה ברנ} • 29 באפר׳ 2006

מילים כדורבנות!!!

ההצטרפות למצעד הגאווה\אהבה לא נועדה כדי להעביר חוק כזה או אחר, לא באה למלא תפקיד של ממסד כזה או אחר, אלא כדי לפתוח את הציבור לקהילה שיש לה אג'נדה, ולא רק כזו שנוגעת למי ולמה אני עושה במיטה או במועדון.

יש לנו מה להגיד על הרבה נושאים שמעניינים אותנו. החל בתקיפות מיניות על רקע כביכול פעילות בדסמית עד לחופש האישי שמגיע לכל אחד להסתובב ברחוב בצורה בה הוא בוחר (לא מדבר על עירום).

במידה רבה ההשתתפות במצעד באה להראות הזדהות עם כל אלה שנמצאים במצב בו הם מגלים את עצמם בצורה רעיונית אישית מינית שונה מהמקובל. יש אנשים שצריכים לראות שהם לא חריגים כל כך כמו שהם חשבו והנה יש עוד אנשים כמותם בישראל.

אני זוכר את עצמי לפני שנים יושב מול המחשב וגולש באתרים המדברים על בדסמ. תמיד נמשכתי לביגוד פטישיסטי, ללבוש מיוחד, שונה , גישה שונה מהגישה הצנונית הקיבוצית בה גדלתי. המשיכה הזו גרמה לי להגיע לאותם אתרים ולהתחיל להתעניין בבדסמ על כל גווניו.
אז היתה לי ההרגשה שאין עוד אף אחד בארץ כמוני. שזה משהו שקיים רק באנגליה או בארה"ב ועד שלא אסע למועדונים בניו יורק ובלוס אנג'לס לא תהיה לי ההזדמנות להגשים את הפנטזיה שלי להתלבש בחליפת לייקרה בצורת ארנב.

אז אם כל הכבוד למה שנעשה בין הסדינים ההצטרפות למצעד היא ענין של יצירת גשר בינינו לבין אלה שפוחדים, לא מכירים, ובמיוחד אלה המרגישים חריגים בתוך תוכם. זאת מהות ענקית להיות אור לאלה שחיים בחשיכה.
אני רואה את זה כדרך לבלות בחברת סוטים כמוני בכיף גדול ולחוות תחושת התעלות ואורגיה רעיונית.

אמר לי מישהו שכמה שיותר מסיבות ופעילויות שנעשה במסגרת הקהילה וגם מחוצה לה כך יגדל מספר האנשים המעורבים והמצטרפים לקהילה. לא חסר בכלוב אנשים המגדירים עצמם קינקים ומשתתפים הרבה מעבר לאחרים המגדירים עצמם בדסמיסטיים, זאת דרך מעולה לגרום לפתיחות , לעומת סגירות וחיטוט מה כל אחד עושה במיטה או במועדון.

קטני אמונה! לא בזכותכם אנחנו פה. לא בכלוב, לא בדאנג'ן, לא במסיבות קהילה ולא במדינת ישראל!

יש לנו חומר אנושי מעולה והגיע הזמן לשבור כמה קירות

עמק

אני מתרגשת מהתגובות, תודה לכם

עינבר • 29 באפר׳ 2006

אני מגלה כאן כמה רעיונות טובים וכמה אנשים נפלאים.

כמו שאמרתי, המטרה היא להרים את הראש ולהגיד : ככה אני.

התקווה שהפעליות תאיץ את התהליך של הקבלה שלנו ע"י החברה.
יפחית את הפחד מהחשפות, מאאוטינג, מפגיעה בקריירה (אם הונילים ידעו).

מטרה נוספת היא לאפשר למעכות החוק והצדק להכיר את הנושא,
כך שיהיו נכונים לספק את ההגנה שמגיע לי כאזרחית, למרות עיסוקי בסאדו.

1. עדיין לא פנינו לנציגי הקו החם: המנהלת, בייבי, לבטוב, מייפל, דן_קאפ.
אני קוראת להם כאן, אבל חשוב לפנות אליהם אישית.

2. כדאי להקים צוות לקבלת החלטות ולתיאום משימות, כדאי שנוכל לעשות.
אני אנסה לפנות אישית לאנשים כאן

3. בכל מקרה שווה לשבת עם הארגונים של הומו-לסביים, בת"א ירושלים,
אני מכירה קצת אנשים ואני בטוחה שהם יקשיבו לי, למרות שאני הטרו,
שווה ללמוד מהם משהו, גם אם לא נצליח לגייס אותם.

4. אהבתי את רעיון מצעד הגאווה, המודעות הציבורית חשובה
והיא תשפיע על התהליכים שאנו מעוניינים בהם.
אם נארגן משהו נחמד, יהיו גם חברה שיסכימו להשתתף ולהיחשף.

5. לדעתי כדאי לעשות גם פעילות הסברה ממוקדת עבור שוטרים ופרקליטי המדינה,
אם נעשה את זה נכון, יהיה קל לקבל גם סיוע מהתקשורת (והמון תודה , עמק).
בנתיים יש לי רעיון אחד , אבל צריך לתפור את כל הפרטים.

6. אנשים שיש להם ידע ונגישות בנושאי משפט פלילי, משטרה, תקשורת, לוביזם וכו',
יכולים לעזור הרבה , גם מאחורי הקלעים.

walking dead • 29 באפר׳ 2006

מסכימה עם ים.

ההיסטוריה מוכיחה כי שינוי ברמה של השינוי אותו אנו מנסים לקדם כאן - אסור שייכפה בצורה אגרסיבית מדי.
טיפין טיפין, כל פעם... וזה ייקח זמן. כל דבר טוב לוקח זמן. דפוסים ותבניות חשיבה כה מקובעים - על אחת וכמה.
אגרסיביות בנסיון לכניסה לתודעה ודרישה להיות מקובלים ושייתיחסו אלינו כחלקים נורמטיביים לכל דבר בתוך החברה עשויה להניב את התוצאה ההפוכה - אנטי נוראי ואפילו "ציד מכשפות" שעשויים ליזום כל מיני "אזרחים מודאגים". דפדפו בהיסטוריה של הפמיניזם, של הקהילה ההומוסקסואלית... יש לנו ממה ללמוד ולהפיק לקחים.
אני כבר חושבת, שכמו שים אמרה, יש מגמה חיובית דווקא בהתייחסות התקשורת. לא תמיד, אך ניתן לראות שכבר מתייחסים קצת יותר בהומור ופחות בפחד. אבל הכל לאט לאט...
הלואי ויום אחד באמת נהיה חופשים לגמרי, להצהיר ולהיות אנחנו. וזה יהיה יום אחד. כל אחד בדרכו יכול לתרום, בשקט ובצורה נעימה ועדינה לעניין.
אני אופטימית, וסבלנית.

ולמען הסר ספק...

walking dead • 29 באפר׳ 2006

אני בהחלט בעד העלאת המודעות...
רק נגד פעולות מחאה דרסטיות כמו הפגנות, חסימת כבישים, שריפת אזיקי פרווה, פיזור גלגלי כאב על הכביש...
פעולות כאלו רק יעוררו עוד יותר אנטי וסלידה. הכל צריך להיות בצורה מאופקת וסבלנית מאוד.

כל הכבוד על היוזמות והנכונות לפעול, אנשים. כך מתחיל שינוי אמיתי.

הפנתרה הורודה.

עמק יא רוק​(אחר){הנסיכה ברנ} • 29 באפר׳ 2006

בשביל להוציא אגרסיות אפשר לרוץ מהדאנג'ן לזמיר ובחזרה ואז כל אנרגיה שלילית שהיתה לך תצא ביחד עם הזיעה
שימי לב בבקשה איזה תגובות "נפלאות" כל כתבה על אירוע בעל קשר בדסמי מקבלת בתקשורת. הגיע הזמן לשנות את יחס החברה דרך התקשורת. אם בידיעות אחרונות מוצגות מלכות סאדו כ"מרביצות" אז זה רק מוכיח מה שאנחנו מנסים לעשות.

ויותר מדי מכל דבר זה לא טוב......

עמק

aka BODYGUARD • 29 באפר׳ 2006

הנושא חשוב, ללא ספק.
נכתב כאן שהצצה בבדסמיה וכו'...
אני לא אוהב להיות מקלקל מסיבות, אבל לפעמים
צריך להיות מישהו שמנער את האופוריה-
טענתי היא - שהצצה בפורום כפורום,
על שלל המהומות ובמיוחד האחרונות,
מגלה עד כמה הקהילה, אם אפשר לקרוא לזה
קהילה, לא מוכנה, לא בוגרת ולדעתי גם
לא מסוגלת לקום ולהרים ראש.
כל גוף באשר הוא, מאוגד ופועל על פי כללים,
חוקים, נורמות, משהו לפחות.. שיכיר באותו גוף
כמשהו ששווה התייחסות.
אתם מציעים להביא אנשים לכלוב ,שאמנם
הוא אתר מושקע וברובו מורכב מנושאים
ותגובות מדהימות, אבל מוצף ב...
סורי, מטעמי נימוס אני אוותר על המילה הכתובה.
חוששני שזה מוקדם.
מאד מוקדם.

אבל כאמור-
מאחל מכל ליבי הצלחה לפועלים בנושא.