יושבת מולך בבית הקפה. אנשים סביבנו משוחחים וצוחקים. מהופנטת מיופיך, מהריח שלך, מקולך המעודן, מתמקדת רק בך. לא מוכנה להוריד את עיניי ממך אפילו לא לשנייה. שלא אפספס עוד רגע להיות במחיצתך. פסקי את רגלייך כלבה, ציוית עלי, ואני יושבת מולך בהלם, מה פה, לפני כל האנשים?
