שבת שלום אורח/ת

קונטקט.

היא מביטה בי כמה שניות, מבט שאוצר בתוכו את כל הערגה, החשק, התאווה והיראה שאגרה בכל הזמן שלא התראינו בו. אני מחייך חיוך מטעה, רך. שולח יד כאומר "בואי". והיא באה. באה להתעטף בחיבוק.

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה