דנדיליון(שולטת) |
לפני 18 שנים •
19 במאי 2006
עניין של מקצוענות
לפני 18 שנים •
19 במאי 2006
דנדיליון(שולטת) • 19 במאי 2006
חשבתי וחשבתי אם לשים את הפוסט הזה בפורום, והחלטתי שכן, כיוון שאני מסכימה עם העמדה המוצגת כאן.
ציטוט מהבלוג של פאן: "יש כאן לא מעט אדונים ואדוניות, שבצורה ישירה יותר או פחות, מוגדרת היטב או ברפיון, מצהירים שעבד (או שפחה) צריכם לשלם להם תמורת הסכמתם להיות אדונו או אדוניתו. עקרונית, מה שנעשה בין בגירים - בהסכמה או מחרמנות, ובהנחה שהמעורבים חופשיים פחות או יותר לבחור בין טוב ורע – לגיטימי. יש כאן עניין אחר לגמרי, והוא קשור לא לתשלום אלא למערכת היחסים הכוללת באין אדון ועבד (זכרים או נקבות). עבד, לפי הגדרתו, הוא סוג של רכוש, ובעיקר עבד נרצע, כזה שויתר על חירותו מרצונו. עם זאת, עבד הוא רכוש יקר, והאדון המחזיק אותו ברשותו חייב בדאגה לשלומו, בבריאותו, בהאכלתו וברופא שיניים. עבד חולה או מת לא שווה שום דבר, ואדון צריך להיות בעל רכוש ואמידות מסוימים כדי להרשות לעצמו להחזיק בעבדים. מחויבותו של אדון (או מלך או מלכה) לעבדיו היא כמו לכל רכוש אחר, לשמור עליהם, ולא להזניחם. בשביל זה צריך כסף. ואם האדון או הגברת תובעים מהעבד שיחזיק אותם כלכלית, ולא להחזיק אותו כפי שראוי שיהיה, הרי אינם אדונים או גברות, אלא זונות פשוטות (עם או בלי חדירה), ספקים של שירותים בתשלום. אז למה לכבס את המילים? האם כדי לכסות על הפער שבין המציאות הפשוטה לדימוי העצמי?" |
|
huan |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
huan • 20 במאי 2006
אני ממש לא בעד ניצול פיננסי
אבל אנשים ה"תאוריות" שלכם בדבר מקומו של העבד תוך הבעת דוגמאות שלהיסטוריה של העבדות ולמינהגם של אדונים וגבירות בזמנים הטובים שעברו מהעולם הוא פשוט מגוחך כל ההיתפלספויות הפילוסופיות האלא פשוט אינן תקפות מהסיבה הפשוטה שזו דרך המחשבה שלכם שלא של אף אחד אחר. ולסיכום הישר בעיניו יעשה עם מישהו רואה את העבד ככלי לסיפוק על תאוותיו וצרכיו וכלי לניצול שיבושם לו אותי הוא לא ימצא מתחתיו. ובקשר לקטע של הזנות.... ניצול זה לא זנות הם לא צספקים לו שירות מסויים כל שהוא עליו הם משלמים זה פשוט חלק מהחוויה ולא שונה בהרבה מנגיד ליקוק פטמות בזמן סקס (כן זו השוואה ממש גרועה אבל עכשיו פאקינג 3 בלילה) כי עם לקרוא לזה זנות אפשר להגיד את זה על כל אדם שמנצל אדם אחר (למרות שלא פעם שמעתי שבאמת קוראים להם זונות אך זהו עניין אחר:העוסק יותר בהוות תיסכולו של אדם מאשר ההגדרה עצמה |
|
נוריתE |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
נוריתE • 20 במאי 2006
לא אם למלכות מקצועיות משלמים שזאת הפרנסה בה הן בחרו? גםיש כמה שפחות ועבדים(אבל הם בעצם,חלק מסטודיו) אז למה שלאדונים מיקצועיים לא ישלמו אם זאת הפרנסה בה יבחרו מצד שלישי, תראו לי אחד שכזה שמצדיק את זה. אבל כשכאלו ,אלו שלעייל,שמחליטים לנצל שפחות ועבדים בצורה שכזאת רק כי" בא להם" או שעלה להם השתן לראש.. Hit the road jack |
|
Minnet |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
לא חשוב מה אנחנו חושבים אלא איך החוק מגדיר זנות
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
Minnet • 20 במאי 2006
אם האישה או הגבר מקבלים כמה נשלטים או נשלטות ומקבלים מהם כסף אני חושבת שלא משנה מה אנחנו חושבים אלא מה החוק מגדיר.
במסגרת הארגונים למעמד הנשים יש ועדה שמנסה להחמיר את החוק על סחר בנשים ועל ניצול ילדים לצורך צילומי פורנוגרפיה וראיתי דיון אחד שלה העו"ד בועדה הגדיר זנות לפי החוק כ"מעשי מין הנעשים בתמורה לכסף". העו"ד הסביר שהבעיה היא לא למי שמעניקה שרותי מין בתמורה לכסף כי הזנות עצמה לא אסורה בחוק. השידול אסור והסרסרות אסורה. סיפרו בדיון ההוא שבעלה של מישהי שנתנה שרותי מין בתשלום והשתתף איתה ברווחים נכנס לבית הסוהר כסרסור. השאלה היא מה זה "מעשי מין". לפי מה שאמרו בועדה כל דבר שקשור במין הוא "מעשי מין". היו שם כמה דוברים שבקשו להתיר את הזנות בישראל וכמה שהתנגדו מאוד. היה דבר יפה שהם אמרו. אם הזנות תותר בחוק הציעו לשנות את השם ל"מעניקה שרותי מין" או "מיננית" כמו "שננית" ולהוריד את המילה "זונה" כי המקצוע יותר בחוק. מצאתי משהו מעניין ברשת: ידעתם שבגרמניה אישרו את מיסוד הזנות והתחילו לדרוש מנשים מובטלות לעבוד גם בזנות אחרת לא יקבלו דמי אבטלה? לא האמנתי כשקראתי אבל היה מאמר של מומחית בשם אורית קמיר שמשתתפת בכל ועדות מעמד האישה. שם המאמר: חובה להיות זונה: http://www.notes.co.il/orit/9704.asp מה אתם חושבים? |
|
נוריתE |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
נוריתE • 20 במאי 2006
אתם תסלחו לי
טיפי יותר מידי מרחיקים לכת פה, way over... הרי זה ברור לנו שהרבה דברים שנעשים על פי כל החוקים והטכסים פה, ממש לא תופסים או אפילו נוגדים את החוקים בכלל ואת התפיסה הונילית ודנו בזה רבות כולל ניצול גס שלא לעניין העיניין,אונס, נערות צעירות והכל. כשנצטרך,חלילה את החוק הוא יעמוד לצידנו אם מישהו או מישהי ישלמו ואז ילכו להתלונן יש להם בעיה רצינית, קהילתית וחוקית.אפילו אם עשו זאת מלא יודעת איזו סיבה. תכל'ס אנשים תופסים מעצמם יותר מידי ומנסים לנצל מעל ומעבר למקובל אצלנו לתפיסת ה"ניצול" ואלו שנופלים מכל מיני סיבות בפח או נפלו ,ידידי... העיצה שלי לא להתקרב אליהם/ן בשום אופן למען בריאותכם הכלכלית והנפשית זה,הכל. רק ככה הם יפוגו במהרה משמי הקהילה. אם ישנם וינלות שיסכימו מכל מיני סיבות מצטערת אבל זאת לא אחריות שלנו.אלא אם כן יבואו לפה ויפנו אצבע. |
|
ממש גרוע(אחר) |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
Re: עניין של מקצוענות
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
ממש גרוע(אחר) • 20 במאי 2006
דנדיליון כתב/ה: חשבתי וחשבתי אם לשים את הפוסט הזה בפורום, והחלטתי שכן, כיוון שאני מסכימה עם העמדה המוצגת כאן.
ציטוט מהבלוג של פאן: "יש כאן לא מעט אדונים ואדוניות, שבצורה ישירה יותר או פחות, מוגדרת היטב או ברפיון, מצהירים שעבד (או שפחה) צריכם לשלם להם תמורת הסכמתם להיות אדונו או אדוניתו. עקרונית, מה שנעשה בין בגירים - בהסכמה או מחרמנות, ובהנחה שהמעורבים חופשיים פחות או יותר לבחור בין טוב ורע – לגיטימי. יש כאן עניין אחר לגמרי, והוא קשור לא לתשלום אלא למערכת היחסים הכוללת באין אדון ועבד (זכרים או נקבות). עבד, לפי הגדרתו, הוא סוג של רכוש, ובעיקר עבד נרצע, כזה שויתר על חירותו מרצונו. עם זאת, עבד הוא רכוש יקר, והאדון המחזיק אותו ברשותו חייב בדאגה לשלומו, בבריאותו, בהאכלתו וברופא שיניים. עבד חולה או מת לא שווה שום דבר, ואדון צריך להיות בעל רכוש ואמידות מסוימים כדי להרשות לעצמו להחזיק בעבדים. מחויבותו של אדון (או מלך או מלכה) לעבדיו היא כמו לכל רכוש אחר, לשמור עליהם, ולא להזניחם. בשביל זה צריך כסף. ואם האדון או הגברת תובעים מהעבד שיחזיק אותם כלכלית, ולא להחזיק אותו כפי שראוי שיהיה, הרי אינם אדונים או גברות, אלא זונות פשוטות (עם או בלי חדירה), ספקים של שירותים בתשלום. אז למה לכבס את המילים? האם כדי לכסות על הפער שבין המציאות הפשוטה לדימוי העצמי?" יפה דרשת, תפסת את השור בקרניו |
|
נוריתE |
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
המאמר הזה
לפני 18 שנים •
20 במאי 2006
נוריתE • 20 במאי 2006
http://www.notes.co.il/orit/9704.asp
חובה להיות קיי פעם לפני הרבה הרבה שנים עד אפילו אמצא המאה העשרים ואל תתפסו אותי במילה לנשים היו כמה אופציות מועטות להתפרנס (עוד מימי התנ''כ והלאה רחב,..מרי מגדלנה, ועוד) בעל אבא זנות קיבוץ נדבות. והכל היה ממוסד ומוכר בכל העולם של פעם (הקדשות במיקדשים) אחר כך נוספה האופציה של מיפעלים שניצלו כידוע עד הסוף ורוכלות בשווקים. כיום תודה לאל(מילא)יש אבא בעל ועבודה מותר לנו. אבל זאת שבמאמר צדקה מיצטערת לפעמים באמת אבל באמת אין ברירה.כשכלים כל הקיצין. אבל לגרום לנשים בכוח כאילו תזני או תהיי רעבה /חסרת ביית,נו טוף.גרמניה גרמניה... |
|