גם אתם פה בעל כורחיכם?

גם אתם פה בעל כורחיכם?

פוטנציאלית • 29 במאי 2006

אני שונאת את זה.
אני שונאת את הצורך הזה שבוער בי. אני לא רוצה להיות פה, הייתי רוצה שלא להזדקק.
אני עוד זוכרת שפעם הצורך להישלט לא העסיק אותי כל הזמן, שיכולתי לנשום. נשימות אחידות, שקטות.
גם אתם פה בעל כורחיכם?
לו היה ניתן באמת ובתמים לחוש אחרת, האם הייתם מוותרים על התשוקות האלה (בידיעה שתהיינה אחרות, סוערות פחות)?
אני חדשה פה וחדשה בכלל. לוח ריק מבחינת ניסיון. לוח צפוף ועמוס בפנטזיות. בזמן האחרון אני מרגישה בוערת מבפנים. הניסיון לממש עלול לפגוע באנשים אהובים בחיי. ולכו תדעו, אולי גם בי עצמי.
הייתי רוצה, כל כך רוצה, שלא לרצות.
גם אתם?
ובכלל האם זהו גורל, נתיב מסומן, גזירה, קארמה? זה יקנן בי לנצח? אהיה חייבת להגשים את זה אחרת נדונתי לתסכול פנימי?
מבולבלת. בעיקר

-אש- • 29 במאי 2006

אני בטוחה שיהיו כאן הרבה אשר יוכלו להעניק לך עצות יעילות באיך וכיצד להפגש ולהחשף לעולם. אני יכולה רק קצת לחלוק מעצמי. זה צורך, צורך אשר אם מתעלמים ממנו, הוא מקנן בך כל כך עמוק עד אשר הוא יהיה חייב להתפרץ בין אם תרצי או לא.
לדעתי זהו צורך מדהים שנותן וגורם להרבה אושר חוויות, הנאה ורגש (עם האדם הנכון וגם אם אלו גם רק מורי דרך ראשונים טובים).
אני מבינה מדוע את חושבת כי זהו דבר הרסני באיזה שהוא מובן, מאחר וכך חונכנו להאמין, להבין. שתשוקות להשלט להיות מושפלת לקבל כאב ומרות טוטאלית הינן מעוותות ואינן נכונות.
הצורך הזה הוא פשוט ביטוי לדיסוננס המתמיד שמקונן בנו, או יותר אישי לומר בי. כל רצון הזה , כל התאווה, כל הצורך הזה רק גורם לי לחוש (ורק כאשר אני באמת הולכת לפיו) כי אני חזקה, שלמה ויותר מאושרת מכפי שהייתי.
מקווה שקצת עודדתי

חייבת להגיד לך

noga • 29 במאי 2006

שאני תמיד קינאתי באנשים שעשו דברים בתשוקה. תמיד רציתי שדברים יבערו בי.
אני זוכרת שהיה לי מרצה לפיזיולוגיה של דרכי הנשימה - בקורס כמעט נכשלתי והדבר היחיד שאני זוכרת הוא שהאיש היה בונה ספינות בחצר ביתו ובצד היתה לו יקב בה היה דורך על ענביו במו רגליו.
מה בדיוק הבעיה שלך? שבוער בך משהו? תהני מזה.....למה את משקיעה בכלל אנרגיה בלהתעלם?
לדעתי, יש לברך על כל דבר שאנו עושים מתוך דחף אמיתי כשאני לא רואה איזה נזק זה יכול לעולל לך - ידברו עלייך? ירכלו? יקשקשו? את נמשכת לפרטנרים שזה מרתיע אותם? אחר?
אם כן, אל תתלי שלטי חוצות ותתכווני לפרטנר מתאים אבל בשום פנים ואופן אל תחנקי את מה שמבעבע.
נגה

זה לא קל

Olive • 29 במאי 2006

זה לא קל.
לרצות את זה, להזדקק לזה.
זה לא פשוט להתמודד עם הביקורת מבחוץ ועוד יותר עם הביקורת מבפנים.

אבל אני לא מחפש קל. אני לא מחפש סיפוק תמידי אלא אתגר.

לשאלתך, לא הייתי מוות על זה בשביל קצת שלווה מחוסרת סערות.
אני מקבל את עצמי עם הנטייה הזו ומקווה למצוא רגעים של סיפוק רבים מהרגעים של התסכול.

הבעייה הן לא התשוקות לכשעצמן

פוטנציאלית • 29 במאי 2006

טלולה, ברור לי שזה צורך מדהים. אבל הוא כן הרסני לי לא בגלל שאני חושבת שהתשוקה להישלט היא מעוותת באיזשהו אופן, אלא בגלל שלממש את התשוקה משמעה, בחיי, היא לבגוד. לבגוד בבן הזוג. ובדרך - בי עצמי. ונגה, הבעירה היא לא הבעיה לכשעצמה. הבעירה היתה יכולה להיות טובה, חיה, לוהטת לו יכולתי לאפשר לעצמי אותה.
אני נשואה (בזמן האחרון כל פעם בא לי להוסיף "לצערי" אחרי צמד המילים האלה) לבן זוג שלא בעניין. זה מה שמייסר. לא התשוקות לכשעצמן. האפשרויות שעומדות לפני הן להתגרש או לבגוד. המחשבה על שתיהן הופכת לי את הבטן. בגלל זה, בעיקר בגלל זה הייתי רוצה שלא להיות פה. שלא להזדקק. שלא לרצות.

אני כל כך מבינה אותך

אושה{אוש} • 29 במאי 2006

גם בי מקונן הפחד הזה של מה יהיה אם התשוקה תשתלט עלי
אני כמוך חדשה בענין וכל הזמן מרגישה בוערת מבפנים
המחשבות לא עוזבות אותי
רוצה לחוות דברים חדשים ומרגשים אבל רוצה לעשות זאת עם בעלי
הוא ונילי למחצה - אם יש דבר שכזה
הוא מוכן "לשחק" קצת אבל לא יותר
מפחד להיכנס לזה, לתת לרגש להשתלט עליו
כבר הספקנו קצת לריב על הנושא
אני כל הזמן מבקשת, דורשת, מנדנדת
מסתפקת גם בסקס רגיל אבל שואפת ליותר
כל הערה שלו אני מסובבת לתחום
ואני לא רוצה לבגוד, לא רוצה לפגוע
מתפללת שאחד משני הדברים הבאים יתרחשו :
או שיתרצה, שיתגבר על הפחד ויסכים להמשיך איתי בדרך הזאת
או שהחשק שלי ירד
ואני יודעת שהוא ירד מתי שהוא
אנחנו רוצים ילדים, אפילו עובדים על זה
כשזה יקרה אז בטח הראש יהיה עסוק בדברים אחרים.
אולי אצטרך בכח לנסות להעסיק את עצמי - אולי בבית החדש, אולי בהריון המיוחל
או אולי אני רק משלה את עצמי
אני מזדהה עם הכאב שלך. עם הדילמה שלך.
אני מקווה כמוך שלא אאלץ לבחור, לא אאלץ לפגוע בדבר הכי טוב שקרה לי - בבעלי.
אולי זה רק שלב כזה, פחד מהתברגנות אני קוראת לזה.
הרגשה שהחיים האמיתיים התחילו ואולי פיספסתי משהו.
הגילוי החדש הזה על עצמי אכן מפחיד.
אין לי איך לנחם אותך, אבל אולי צרת רבים - חצי נחמה?

-אש- • 29 במאי 2006

[color=olive]פוטנציאלית, אינני יודעת ואני לא מתיימרת אפילו להבין כיצד פועלים בתוך מערכת יחסים קיימת, כאשר הרצון, הנטייה הזו סוף סוף מתגלה.
אני רק יכולה לספר לך על זוג מקסים שיצא לי להכיר באחת המסיבות, אשר היו נשואים תקופה ארוכה, ואשר גילו במהלכה את משיכתם לבדסמ. שוחחתי קצת עם האשה אשר סיפרה לי על תחילת דרכה, במעט, ועל החששות שליוו אותה בחשיפה האישית, היא בסוף סיימה את דבריה בחיוך ענק ואמרה שהגילוי הזה יותר טוב מלזכות בפיס.
ברור לי כי הסיפור שלך אישי ובעל תפניות משלו, אני מקווה שתוכלי למצוא את דרכך ותוכלי לקבל את הדבר לו את זקוקה.
טלולה[/color]

Grey / Green • 30 במאי 2006

אחרי כמה זמן זה עובר ואפשר להנות מזה בלב שלם. באחריות.

נוריתE • 30 במאי 2006

חומד
זה מתקשר לי קצת לשאלהשאני שאלתי
גם אני לפעמים רוצה שזה לא יהיה שלא אזדקק.
אני אוהבת את העצמאות שלי ללכת ולעשות לאן ומה שרוצה
אבל יש בי את הנקודה הזאת
שלמדתי להשלים איתה,את הצרכים האלו.
להשלים אם כי לא תמיד לקבל, עד היום יש לי שאלות וזה טיבעי
אנחנו מבלים את הכל חיינו בחקירה ושאלה עצמיות
לשם כך יש לנו מוח חושב.

אני לא מרגישה שאני פה בעל כורחי
אני לא מאמינה בקיסמט וגורלות ניכתבים מלמעלה וניקבעים מראש
אני תמיד, יש לי את הברירה לעשות או לחדול.

זאלופון​(שולט) • 30 במאי 2006

אני חושב שכולנו כאן בעל כורחנו. זה לא שגמד קטן עם כוחות קסם שאל אותנו פעם אם אולי, במקרה, בא לנו להיות מהסוטים האלה, ואמרנו כן. אנחנו כאלה מבלי שאי פעם היתה לנו זכות בחירה, ומבלי שאנחנו יודעים למה.

התשוקות האלה אמנם יכולות להיות מדהימות, אבל נראה לי די ברור שבמובנים מסוימים הן גם מסבכות את החיים. אצלנו לא מספיק שתהיה רק התאמה רגילה. צריך גם התאמה בדסמית. אם מישהי סאבית, לא עוזר לה שיש פה סאבים מקסימים. היא צריכה דום. וגם אם היא פוגשת דום מקסים, שמתאים לה מאד כבן אדם, יכול להיות שהוא לא יתאים לה כדום. זו בעיה, ולדעתי היא אחת הסיבות למיעוט היחסי (להרגשתי) של קשרים ארוכי טווח בקהילה.

האם את בטוחה במאה אחוז שבן זוגך אינו בעסק? אם טרם ביררת זאת בבטחון, פזורים כאן שרשורים כמו זה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14426
אולי הם יכולים לסייע לך.

אגב, תיאורטית יש עוד אפשרות לממש את הנטיות הבדסמיות, מלבד לגירושין או בגידה. היא לא מתאימה לכולם, למעשה סביר שהיא מתאימה ליחידי סגולה בלבד, אבל אם האיש שלך במקרה כזה, אין אופציה טובה יותר: לספר לו על הצורך הזה שלך, להסביר לו שזה לא קשור לאהבה שלך אליו ושזה משהו שנמצא בך אם תרצי ואם לא, ולנסות לקבל את הסכמתו למימוש באופן כזה או אחר.