| מל(נשלט) |
לפני 20 שנים •
19 בספט׳ 2003
אשה , חתול , נמר .
אני מרגיש כאילו דקירה קלה חדרה לתוך גבי ....
אני מסתובב , ורואה אותה מסתכלת עלי... היא נועצת בי מבט ארוך ... כל העולם נעצר באותו רגע . ואני מביט בה חזרה . העיניים נראות לכאורה כאילו הן עצומות למחצה , אבל מתוכם בוקע מבט חודר. אם העניים הן ראי הנפש הרי שמאחורי עיניים אלו מסתתרת לה נפש ענקית , משהוא שקשה אפילו לעמוד . אני חש כמו העכבר שנתפס בפינה אל מול החתול , וכעת שניהם עומדים אחד אל מול השני ברגע של קיפאון . כל אחד מהם יודע ומעריך את מקומו ואת מיקומו , עכשיו נותר רק להחליט ...וההחלטה נתונה בידי צד אחד בלבד. האם החתול יבלע את העכבר באותו רגע , או יתן לו להמשיך לחיות בשליטה , עד הפעם הבאה. העיניים מדברות בעד עצמם , ואני מרגיש את שהן אומרות : " אני מכירה אותך , ואני יודעת אותך . אני יכולה לטרוף ולבלוע את כולך ברגע אחד אם אני ארצה . אבל הסיבה שאני אתן לך לחיות הפעם זה בגלל שאני אוהבת אותך ...... " עד הפעם הבאה. |
|
|
רחפנית-הדומית המרחפת(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
19 בספט׳ 2003
אהבתי..............
את הדימויים, את המטאפורה, את המסר מבין השורות שהועבר בינכם. רחפנית. |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
20 בספט׳ 2003
איזו עוצמה!
עיניה חדרו אל גבך... חשת דקירה... היו אלה העיניים שלה... שליטה, שליטה!!! |
|
|