Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
חויות מהיומיים האחרונים
פרק א'
היא שכבה על השולחן, קשורה ועקודה היטב, כמו שאני אוהב. ידיים למעלה, מעל הראש, מתוחות חזק, מה שגרם לשדיה הגדולים, הכבדים והחושניים להתרומם עוד יותר. אור היום שנכנס מהחלון האיר את גופה העירום, את רגליה הקשורות לרגלי השולחן, את המשולש השעיר והרטוב שבחיבור שלהן. היא הייתה פרוסה כך מולי, מחכה למנה העיקרית... אחזתי באלקטרודה וחיברתי את המכשיר לשקע, מוודא תוך כדי זה שזה מכוון נכון. לא רציתי, אחרי הכל, להיות מואשם ברצח. רק להשתעשע איתה. קירבתי אותו אליה, וראיתי את עיניה נפתחות באימה. כן, ככה אהבתי אותה. חיברתי קליפס אחד לשפתיים הימניות של הכוס שלה. היא התעוותה בכאב כשהמלתעות המשוננים אחזו בחוזקה בבשרה העדין. אחזתי בתנין החשמל השני ונגעתי קלות בשפתיים השמאליות... מוזר. לא צווחות, לא ריח בשר חרוך... מה קורה פה? היא שכבה שם, והשניות נקפו. שיט, הלך המכשיר? הושטתי יד למפסק החשמל להדליק את האור בחדר. כלום. "אה, כן, שמעתי הרדיו שיש הפסקות חשמל יזומות בכל המדינה" שמעתי אותה אומרת באדישות. זה הביא לי ת'ג'ננה... (בהמשך יהיו עוד פרקים, אבל בינתיים אתם מוזמנים להעלות פה חויות מתסכלות מיום אתמול ומהיום - באדיבות חברת החשמל...רק אם הם היו מחלישים את הזרם זה היה מושלם בעבורנו...) |
|
|
ליידי מפונקת(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
|
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
פתחתי את דלת החדרון ויצאתי החוצה. יוסי, הזבן, היה בחוץ, מחכה לקונים שלא באו. אמצע היום, שכונה קטנה, עשר בבוקר. הזקנים קנו כבר את החלב והלחם, הילדים עוד לא הגיעו לארטיקים של אחרי בית ספר.
"מה קורה, אין חשמל?" שאלתי אותו "לא, אמר לי באדישות והמשיך לקרוא בעיתון. ניגשתי בחשש למקרר של הארטיקים, שעמד בקצה החנות, רחוק מהמזגן. פתחתי את המכסה העליון והכנסתי יד פנימה. שיט, ממש לא קר. השכבה הראשונה של הארטיקים כבר הייתה רכה לגמרי. רעיון נצנץ במוחי. "יוסי, בוא הנה. תנתק את המקרר הזה ותכניס אותו פנימה כמה שיותר מהר, ליד המקררים האחרים" צעקתי לו וביתניים אספתי את כל הארטיקים העליונים. עשרים בערך, ונכנסתי בחזרה למשרד, שם חיכתה לי א', עירומה וקשורה. נעלתי שוב את הדלת והתקרבתי לעברה בידיים מלאות ארטיקים. "מה זה? מה אתה עושה?" אמרה בחשש, ואני שוב ראיתי בעיניה את המבט המפוחד שכה אהבתי... |
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
ישבתי לידה על הכסא המוגבה ואט אט קילפתי את העטיפה הראשונה, מקפיד שהארטיק יהיה מעל גופה העירום. קילפתי למלעלה, והרגשתי נוזל קר בכמות לא קטנה מחכה שם בפנים.
היא הסתכלה על הארטיק בחשש ואז עלי, אהל אני רק חייכתי חיוך סדיסטי ואז הפכתי אותו בבת אחת, גורם למפל של נוזל קפוא למחצה, דביק ומתוק להשך על בטנה, ואז לשעוט במורד הכוס שלה. א' זינקה למעלה, עד כמה שהחבלים הרשה לה, מה שלא היה הרבה. הצווחה שלה נבלעה בקירות המרופדים של המשרד. לקחתי את שארית הקרחון ושמתי בפיה, משתיק את הצרחה המעצבנת שניפחה לי עוד יותר ת'וריד. מה אני עושה לעזאזל עם כל הארטיקים? גרגור מהכיוון שלה גרם לי להסתכל מה קורה, וראיתי שהארטיק קצת חונק אותה. הוצאתי אותו והיא התנשפה. "תודה, מאסטר" אמרה בפה מלא ארטיק, מנסה לנשום וללעוס את מה שנשאר בפיה באותו זמן. לקחתי את ארטיק הפירולו....מממ...יש לו צורה מעניינת. תמיד אהבתי לראות את רינה הכוסית אוכלת אותו בחנות, מלקקת אותו לכל אורכו. נראה לי שהיא ידעה שנהניתי, כי היא תמיד אכלה אותו בחנות, מסתכלת עליי מסתכל עליה, מבט שובבי בעיניים היפות שלה. |
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
מממ....רגע, המקרר השני אולי קר יותר.
יצאתי לחנות ובדקתי את המקררים. כן, זה שבתוך החנות קצת קר יותר. "יוסי, תעביר את הקרטונים של הארטיקים למקרר של הקפואים. שם קר יותר." הוצאתי את הקרטונים מהמקרר המפשיר של הארטיקים והנחתי אותם על הרצפה. "מה אתה עושה עם זה?" חשבתי שהוא ישאל, אבל הוא לא אכזבת. לא סתם לקחתי את הבחור הלא יותר מדי חכם הזה. תעשה ואל תחשוב. בשביל לחשוב אני פה, זה מה ששיננתי לו השכם והערב. פתחתי את דלת המשרד והכנסתי את מקרר הארטיקים לתוכו. "ועכשיו, זונה קטנה שלי, אמבטיה...." אמרתי לה בחיוך מרושע, והיא הסתכלה בחשש על המקרר הקטן. שיחררתי את החבלים והקמתי אותה מהשערות. פתיחת המכסה העליון של המקרר הקטן עוד הניבה גל קור קטן, אבל זה היה מספיק בשביל לגרום לה לחשוש. היא ניסתה לצייץ משהו אבל סטירה חזקה השתיקה אותה. "כנסי בפנים" אמרתי לה בנימת קול שרמזה לה שלא כדאי לה להתווכח. היא רעדה את הכניסה רגל פנימה, ואז עוד אחת. "עכשיו תשבי..." אמרתי, וכשהיא היססה אחזתי בשערה והושבתי אותה בכוח. הצווחה שבקעה מגרונה כשישבה על גושי הקרח הנמסים, הקפואים שבתחתית זיכו אותה בעוד סטירה. שמעתי את הכוס שלה משתכשך במי הקרח. |
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
הגובה שלה בפנים היה אידאלי. העמדתי אותה על שש רק שרק ראשה הציץ החוצה ואז הזזתי את מכסה הזכוכית עד לצווארה. מושלם. הקפתי את המקרר ובאתי מולה, מביא איתי את הארטיקים הנמסים.
פתחתי את הראשון ואחזתי במקל, נותן לו לטפטף על ראשה, על שיערה, על אוזניה. היא ניסתה לזוז אבל משיכה קצרה בשיערה הבהירה לה שלא כדאי לה. כשנגמר פתחתי את השני והמשכתי במלאכת המריחה, בשלישי כבר לא יכולתי לזהות אותה, פרצופה מורכב מתערובת של וניל, תותים, חתיכות אגוזים וסוכריות דביקות. עיניה העצומות היו מכוסות בוניל והזכירו לי את התמונות של הבחורות שגמרו להם על הפרצוף. פתחתי את פיה בכוח ושלפתי את הזין שלי, שכבר היה מתוח וחם וכבד. היא לא הספיקה לעשות כלום וכבר נכנסתי לתוכה, והוניל הקר שטפטף על פניה וניגר על הזין שלי כשיצאתי מפיה, התנגש באופן מענג למדי בחום של הפה שלה. התענגתי עוד קצת ואז הפסקתי. "תגידי, ידעת שיש הפסקות חשמל, לא חשבת להודיע לי?" אמרתי, ותוך כדי הוריד לא התנפח לי "איך חשבת שאני אפעיל את המחשמל?". היא שתקה והביטה בי בפרצוף מלא ארטיק. הלכתי לדלת האחורית ופתחתי אותה לרווחה. אף אחד לא היה שם. שרקתי ורקס הגיע בריצה. כלב זאב גדול, מוכן תמיד לשחק. "רקס, רוצה צ'ופר?" אמרתי לו בהתלהבות מעושה והוא ענה לי בנביחה קצרה. אחזתי ברצועה שלו והבאתי אותו למקרר, מול פניה המפוחדות. ידעתי שהיא לא אהבה את מה שהולך לקרות... "קח, חמוד, ארטיק קר....בהמוןןן טעמים" רקס פתח את פיו החל מלקק במרץ את פניה של א'... |
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
כשרקס סיים פניה של א' היו נקיות לגמרי, מרוחות בריר כלבי משובח. הובלתי אותחו החוצה והוא רץ לחבריו, מרוצה מהצ'ופר הלא צפוי.
"עכשיו, יקירתי, את הולכת לטיול החוצה..." אמרתי לה. ידיה נכבלו, הגאג הולבש חיש בשביל להשתיק את מחאותיה, ואז לקחתי קרטון גדול והנחתי אותו הפוך על ראשה, מוודא שהיא יכולה לראות דרך פתח קטן בקרטון . שתי חבילות עיתונים ישנים שהנחתי על מכסי הזכוכית מנעו מלראות את גופה העירום והמבהיק מרטיבות ומזיעה. רק עיניה המבועתות הציצו בי מתוך הקרטון. הסעתי את המקרר הקטן החוצה, עם העיתונים והקרטון עליו, ועצרתי אותו בפתח החנות. יוסי קרא עדיין את העיתון ואני נשענתי על המקרר, מתבונן הישר לתוך הקרטון, לתוך עיניה, ולחשתי לה "עכשיו, יקירתי, נראה אם מישהו יבוא לקחת ארטיק, ואם אשים לב לכך ואם אעצור אותו בזמן ואם לא...הוא ימצא ארטיק מסוג חדש לגמרי...ארטיק השפחה, נקרא לו...בטעמי מיץ-כוס מחורמן, חור תחת תות, ציץ וניל ועוד רבים אחרים. ופעם הבאה את לא תשכחי להודיע לי על דבר כזה חשוב כשאת באה, נכון?" הקרטון זז קצת כשהיא הנידה בראשה בפראות. "ועכשיו ששש....הכל בסדר. אני בסביבה. דרך אגב, אני מקווה שבעלך לא יחזור מוקדם היום ובדיוק יבוא לו איזה ארטיק, או אחת השכנות שלך...את יודעת, שכונה קטנה, מכירים את כולם..." לקחתי כסא וישבתי ליד המקרר, ממתין ללקוחות שיגיעו, יודע מה היא חושבת: שארטיק ביום חם שכזה הוא דבר מתבקש... |
|
|
melaila(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
ההאאמ....
"העמדתי אותה על שש"...
???!!! הא?סלח לי כמובן על הקטנוניות אבל אפילו אני,שמימי לא למדתי אנטומיה, לא יכולתי שלא לשים לב,על שש? העים לגברת זוג רגליים נוסף?אולי זוג ידיים מיותר?או שמה סאבית אקלקטית שכמותה מתהדרת ביד שלישית ורגל נוספת? או אולי כוונתך הייתה לישזור בפנטזייה הקיצית מעט מדע בדיוני לשם הגיוון ואני,בורה שכמוני,הוצאתי את העניין מהקשרו?? 
|
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
המממ, לא מכירה ? ? ?
מליילה יקירתי...
תתכופפי, רדי לעמידה ארבע כפי שאת מכירה אותה... עכשיו... תספרי בבקשה בכמה נקודות הגוף שלך נוגע ברצפה ! לכמה הגעת ? ? ? אני יכולה לראות מפה, שאת נמצאת בעמידת שש ולא כמו שנראה לך, על 4. אם את על 4, זה אומר שיש מגע של הידיים והרגליים על הרצפה, בלי הבירכיים... המממ, לדעתי זה חשבון די פשוט 
לא ? 
|
|
|
|
שבויה
|
לפני 18 שנים •
5 ביוני 2006
מה בהמשך?
פתאום חזר החשמל וגילית שהיא עדיין מחוברת לצבטות המשוננות......
|
|
|