צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דיון בצידוק המוסרי שבשליטה

צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

דיון בצידוק המוסרי שבשליטה

צ'יטה​(שולט) • 7 ביוני 2006
מוצא את עצמי עוסק בשאלה של המוסריות שבשליטה. מה בעצם מאפשר ללקיחת השליטה להיות מוסרית בכלל ?
ללכת ולומר, שבעצם, הסאבית רוצה שיקחו ממנה את השליטה, והשולט רוצה לשלוט, וזה עושה את זוג היונים מאושר, זה פשטני מדי. לא מספק עבורי תשובה הולמת מספיק לשאלה הנוקבת הזו.
מגיעים כאן ביחסים הללו, לפינות, וקשות עבורי הפינות. אני אוהב מערכת יחסים בגובה העיניים, עד אשר אני מצקצק בלשוני, ואו אז, אני דורש ציות, ללא פשרות. האופן הזה, של העירבוב בין גובה העיניים, לצייתנות, יוצר בילבול. אני מתבלבל שם רבות, ובטח שלא רק אני. עדיין, למרות אותו בילבול, אני חושב שצריך לנצח אותו, ולא לגדוע את הענף שמוליד אותו.
שם, אני נקרא לשאלה, בסיטואציות מסויימות, האם אני רוצה לצקצק בלשוני, האם זה לגיטימי בכלל, מוסרי. שם אני מוצא את עצמי לעיתים, מבקש לעצמי מבת זוגי, להיות בגובה העיניים, להיות שם יכולה להכיל הכל, להיות שם, למרות התחושות הלא קלות, ולנצח אותן, להכיל. כמו בעצם האופן בו אני מכיל אותה, על כל הניואנסים של התנהגויות ילדותיות במקורן. פה בדיוק נפלתי לדעתי.
לדעתי, החוזה של יחסי שליטה, הוא חוזה פשוט בבסיסו, שמבוסס על העובדה הבסיסית, שאל לי לצפות להכלה עצומה של הסאבית, את אדונה. הבסיס שם, הוא חוסר אותה יכולת או רצון. ומתוך חוסר יכולת או רצון זו, שלה, היא בוחרת בעצם, באדון, שיוכל להכיל את חוסר היכולת או הרצון שלה להכיל, בסיטואציות מסויימות, לא מועטות. ושם אני בתור אדון נקרא, להכיל את חוסר היכולת הזו, שלה, ולפעול כמחנך, מאסטר אם תרצו. מתוך המקום הזה, אני מכיל וסבלני, מלמד אותה, להכיל. מלמד אותה להתנהג באופן ראוי, ובוגר. היא זקוקה לי שם, כדי להיות יכולה להכיל, היא זקוקה לי רך ומכיל, וקשה ומחנך. וזו לדעתי הלגיטימציה בדרישה להיות שולט.
לצפות ממנה להיות בוגרת ומכילה, לצפות ממנה רק להתנהגויות ראויות, הופך את היחסים לווניליים. הופך אותי ללא ראוי לשלוט, הופך אותה, ניצבת במקום שלא נכונה שישלטו בה.
דווקא אותה הלגיטימציה שיש לה, להתנהג באופן ילדותי, פעמים לא מועטות, הוא זה שמציב אותה במקום הילדותי, שמאפשר את אותה קבלה אולטימטיבית ממני, שמאפשר את יחסי השליטה. שמאפשר לי להיות מעל גובה העיניים, מאסטר, מתוך כבוד רב ועצום לה. כמו הכבוד הגדול שיש למורה לתלמידיו. המקום הזה הוא שמאפשר לה, להיות סאבית שלי, שלומדת אצלי פרקים, בשיעור ארוך, שמטרתו בגרות ובשלות.
או אז, כשתהיה בוגרת ובשלה, ממש לגמרי, באופן יחסי, או אז, לא תחפוץ יותר להיות במשבצת הסאבית. או אז ימוטו להם יסודות השילטון. לדעתי אדון צריך לשאוף להביא את הסאבית שלו למקום הזה. בכך בעצם, להמיט את היסוד, עליו נשען חוזה היחסים.
לדעתי, כחלק מאותו שיעור, יש שיעור לסאבית, ללמוד לשלוט. ההתנסות בכך, מבגרת. מעמידה אותה במשבצת ההפוכה, ששם היא חווה את יכולתה לפעול ממקום שולט, להיות מכילה וסבלנית לטעויות. להיות מחנכת בעצמה. ובכך לתת ביטוי נוסף לגדילה אותה היא חווה, להנות מתעצומות הנפש של גדולתה, של הגדילה שלה, בתור אדם בוגר. ומחובת המאסטר שלה, לתמוך בה במקום הזה, ללמד. יחד עם זה, היא תהנה ביותר, לחזור למקום הילדותי, ולהתרפק עליו.
אני סבור שיש צורך בביטוי של שני האספקטים של כל אדם, כדי להביא אותו, להיות אדם שלם יותר, בוגר יותר, ובעל הרמוניה בין הפנים השונים של אישיותו.
ברצוני להדגיש בכל מלוא עומק ההדגשה, שאין בכך כדי לומר, שיש פה אמיתה מוחלטת, חלילה. זו דעתי בלבד, נכונה עבורי. ואין בכך חלילה לומר, שאמירה זו תקפה עבור אחרים, או חס ושלום, בכל המקרים. אין בכך לומר אפילו, שאני משוכנע שכל הכתוב פה נכון בכלל. ייתכן שבעוד חודש, אצא בהכרזה שכל מה שכתבתי כאן לא נכון בכלל, לדעתי, אז. עדיין, כרגע, זו אמונתי, עבורי, ואותה הבעתי.

מה דעתכם ?
נויה הל​(לא בעסק){צ}
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

לדעתי,

נויה הל​(לא בעסק){צ} • 7 ביוני 2006
זה המון ברברת.
אתה רואה את עצמך כשולט מהסוג שמחנך אבל לא כולם כאלה.
זה שאדם רוצה להשלט במיטה לא אומר שהוא ייתן שישלטו בו בחיים.
אחד האנשים הכי קרובים לי הוא האדם הכי כאריזמטי ובעל נוכחות שאני מכירה. עדיין במיטה, מול חברה שלו, הוא נשלט. הנה, ניתן להיות אדם בוגר ואחראי ודעתן בחיים ועדיין להשלט באינטימיות.

גם כשאני במקום של להיות שולטת אני לא באמת מנסה לחנך. לא רואה את עצמי במקום שאני אקבע מה יהיה בחיים של בן הזוג שלי. את זה הוא יקבע ובקטעים האלה יהיה שיוויון מוחלט.

אבל מצד שני, מבחינתי בדסמ זה משחק עם מטרה להנאה משותפת ולא דרך חיים. אז אולי בשבילך זה אחרת.

שאלה אחת, אתה כנשלט רוצה לוותר על החיים שלך לטובת שולטת?
לפי מה שכתבת, מה שאני הבנתי ממה שכתבת, אתה מצפה לזה מהסאביות שלך.
זאלופון​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006
זאלופון​(שולט) • 7 ביוני 2006
זה סוג אחד של מערכת יחסים בין שולט לנשלטת, סוג שלרוב אינו מתקיים.

ככל שיצא לי להתרשם, הסוג הזה מתקיים רק בין שולט ונשלטת שאין ביניהם קשר זוגי, בד"כ כאלה שלפחות אחד מהם נשוי או מצוי במערכת יחסים ונילית. זה לא מקרי לדעתי, כי לאורך זמן קשה ומתיש לקיים קשר בדסמי טוטאלי עם אדם שהוא גם בן זוגך, נמצא לידך כל הזמן ונחשף גם לרגעים העייפים והקשים שלך. כאשר אין קשר זוגי, השולט יכול "לנוח מהתפקיד" בחיק אשתו הונילית בין אינטרקאציה אחת עם הסאבית לשניה, והסאבית יכולה להאמין שהאדון שלה הוא באמת כזה סופר-אדון, שתמיד רק רוצה להכיל ותמיד כזה מושלם ותמיד בשליטה, כי זה כל מה שהוא מראה לה בהקשרים המוגבלים שבהם היא באה עמו במגע ואילו את חולשותיו הוא שומר לאחרים.

מי שמתאים לו סוג כזה של קשר ויכול לשמור עליו לאורך זמן (או שיחליף כל פעם פרטנר כשהבועה מתנפצת), שיהנה. כשלעצמי, אני חושב שגם אם דרושה מידה מסוימת של חוסר איזון, דיכוטומיה כזו לא מתאימה לי. מי שלא רוצה להכיל אותי כשאזדקק לה, ואני בוודאי אזדקק מכיוון שאני אנושי למרות התואר "שולט" שהענקתי לעצמי, שתלך לחפש לה שולטים סופרמנים. אני לא מעוניין בילדה מפונקת אלא באשה בוגרת, חזקה, עצמאית ונבונה, שיש לי מה לתת לה ויש גם לה מה לתת לי.

וכמו שאמרת, זה אינדיבידואלי ולכל אחד ההעדפות שלו. אם הסאבית שלי לא היתה גם בת זוגי, אולי הייתי נוטה מעט יותר לכיוון עליו דיברת, לפחות במקרים מסוימים. מסאבית שהיא שותפה אהובה לחיים הדרישות גבוהות יותר.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

לנויה

צ'יטה​(שולט) • 7 ביוני 2006
הברברת נובעת כנראה מהעובדה שאני קשקשן בכלל.
בבסיס מה שכתבתי מונחת לה הנחה, שלא כתבתי במפורש, ואני שמח שאת כאן להאיר לי. יחסי זוגיות מבוססי שליטה. נראה לי שאת מדברת על יחסי סשנים. יחסים בהם, אתם מקיימים אקטים בדסמים, ביחסים שיוויוניים.
אגב, אין שום דבר במה שאמרתי, שמעיד על וויתור של אותה שולטת על חייה כלל ועיקר.
אני בהחלט רואה בבדסם, דרך חיים, ולא משחק.
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

לזאולופון

צ'יטה​(שולט) • 7 ביוני 2006
תודה על תגובתך. משכילה מאד עבורי. אני מרגיש צורך לחשוב על דבריך, ולהבשיל שמה.

בכל מקרה, האופן בו הצגתי את הדברים, מאד שאפתני, ואין בכך כדי לומר, שתמיד אכן יהיה כה סטראוטיפי. ייתכנו כמובן, התנהלויות שונות מכך, ואני מאמין כמוך, ביכולת השולט להיות חלש, ובציפיה מהסאבית להכילו שמה, לרגעים אלו ואחרים. עדיין בבסיס של הקשר, השולט נדרש להרבה יותר, באופן כפי שהצגתי, ודי לו, בכך שיהיה רוב הזמן, או אפילו חלק גדול יותר מן הזמן, בעמדה הזו.
ברשותך, בוא נציג ש-100% מהאופן הזה, הוא אידאי, ולא קיים בגדר מציאות. ולו בשם חוסר האנושיות שבכך. אבל ניתן מינון מסויים גבוה של התקרבות לכך. ואנחנו מקבלים לגיטימציה מוסרית לשליטה.
לזה אתה מסכים ?
ללא שם
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

Re: דיון בצידוק המוסרי שבשליטה

ללא שם • 7 ביוני 2006
אני חושבת לפעמים בפשטות יש הרבה אמת והדברים הפשוטים שרואים בלב שעליהם דיבר הנסיך הקטן יכולים לעזור לנו.

צ'יטה כתב/ה:

מוצא את עצמי עוסק בשאלה של המוסריות שבשליטה. מה בעצם מאפשר ללקיחת השליטה להיות מוסרית בכלל ?
ללכת ולומר, שבעצם, הסאבית רוצה שיקחו ממנה את השליטה, והשולט רוצה לשלוט, וזה עושה את זוג היונים מאושר, זה פשטני מדי. לא מספק עבורי תשובה הולמת מספיק לשאלה הנוקבת הזו.
מגיעים כאן ביחסים הללו, לפינות, וקשות עבורי הפינות. אני אוהב מערכת יחסים בגובה העיניים, עד אשר אני מצקצק בלשוני, ואו אז, אני דורש ציות, ללא פשרות. האופן הזה, של העירבוב בין גובה העיניים, לצייתנות, יוצר בילבול. אני מתבלבל שם רבות, ובטח שלא רק אני. עדיין, למרות אותו בילבול, אני חושב שצריך לנצח אותו, ולא לגדוע את הענף שמוליד אותו.


לדעתי "לקיחת שליטה" כאשר הסאבית לא מוסרת את השליטה מרצונה החופשי והשולט מקבל אותה רק לאחר המסירה אינה מוסרית.
בכל שלב של תהליך השליטה חייבת להיות הסכמה של הסאבית ויכולת שלה לעזוב את התהליך.
אם לשולט יש רצון ליחסים בגובה העיניים או בזמן אחר ליחסי שבהם הוא לוקח את השליטה זה רלוונטי רק להרגשה אחת והיא הצד שלו.
נשאר לראות מה הסאבית תרצה.
icon_lol.gif כדאי לזכור את דבריו הפשוטים והצנועים של הנסיך הקטן על "השולט" שיכול לצוות רק ואך ורק מה שהנתינים שלו מוכנים לקבל ורוצים לעשות ולחשוב אם באמת מישהו שולט


icon_wink.gif

צ'יטה כתב/ה:

שם, אני נקרא לשאלה, בסיטואציות מסויימות, האם אני רוצה לצקצק בלשוני, האם זה לגיטימי בכלל, מוסרי. שם אני מוצא את עצמי לעיתים, מבקש לעצמי מבת זוגי, להיות בגובה העיניים, להיות שם יכולה להכיל הכל, להיות שם, למרות התחושות הלא קלות, ולנצח אותן, להכיל. כמו בעצם האופן בו אני מכיל אותה, על כל הניואנסים של התנהגויות ילדותיות במקורן. פה בדיוק נפלתי לדעתי.

לדעתי, החוזה של יחסי שליטה, הוא חוזה פשוט בבסיסו, שמבוסס על העובדה הבסיסית, שאל לי לצפות להכלה עצומה של הסאבית, את אדונה. הבסיס שם, הוא חוסר אותה יכולת או רצון. ומתוך חוסר יכולת או רצון זו, שלה, היא בוחרת בעצם, באדון, שיוכל להכיל את חוסר היכולת או הרצון שלה להכיל, בסיטואציות מסויימות, לא מועטות.
ושם אני בתור אדון נקרא, להכיל את חוסר היכולת הזו, שלה, ולפעול כמחנך, מאסטר אם תרצו. מתוך המקום הזה, אני מכיל וסבלני, מלמד אותה, להכיל. מלמד אותה להתנהג באופן ראוי, ובוגר. היא זקוקה לי שם, כדי להיות יכולה להכיל, היא זקוקה לי רך ומכיל, וקשה ומחנך. וזו לדעתי הלגיטימציה בדרישה להיות שולט.
לצפות ממנה להיות בוגרת ומכילה, לצפות ממנה רק להתנהגויות ראויות, הופך את היחסים לווניליים. הופך אותי ללא ראוי לשלוט, הופך אותה, ניצבת במקום שלא נכונה שישלטו בה.
דווקא אותה הלגיטימציה שיש לה, להתנהג באופן ילדותי, פעמים לא מועטות, הוא זה שמציב אותה במקום הילדותי, שמאפשר את אותה קבלה אולטימטיבית ממני, שמאפשר את יחסי השליטה. שמאפשר לי להיות מעל גובה העיניים, מאסטר, מתוך כבוד רב ועצום לה. כמו הכבוד הגדול שיש למורה לתלמידיו. המקום הזה הוא שמאפשר לה, להיות סאבית שלי, שלומדת אצלי פרקים, בשיעור ארוך, שמטרתו בגרות ובשלות.
או אז, כשתהיה בוגרת ובשלה, ממש לגמרי, באופן יחסי, או אז, לא תחפוץ יותר להיות במשבצת הסאבית. או אז ימוטו להם יסודות השילטון. לדעתי אדון צריך לשאוף להביא את הסאבית שלו למקום הזה. בכך בעצם, להמיט את היסוד, עליו נשען חוזה היחסים.
לדעתי, כחלק מאותו שיעור, יש שיעור לסאבית, ללמוד לשלוט. ההתנסות בכך, מבגרת. מעמידה אותה במשבצת ההפוכה, ששם היא חווה את יכולתה לפעול ממקום שולט, להיות מכילה וסבלנית לטעויות. להיות מחנכת בעצמה. ובכך לתת ביטוי נוסף לגדילה אותה היא חווה, להנות מתעצומות הנפש של גדולתה, של הגדילה שלה, בתור אדם בוגר. ומחובת המאסטר שלה, לתמוך בה במקום הזה, ללמד. יחד עם זה, היא תהנה ביותר, לחזור למקום הילדותי, ולהתרפק עליו.
אני סבור שיש צורך בביטוי של שני האספקטים של כל אדם, כדי להביא אותו, להיות אדם שלם יותר, בוגר יותר, ובעל הרמוניה בין הפנים השונים של אישיותו.


דיברת על מחנך, מורה, מלמד יכולת להכיל והפנטזיה הזאת של "אבא-דום" היא אחד ממשחקי התפקידים המקובלים בBDSM ויש אנשים שממשיכים את משחק התפקידים הזה הרבה זמן ונהנים ממנו אבל ישנן סאביות שלא אוהבות את "אבא-דום" המחנך ומבקשות דום אבל בגובה העיניים.

אני יודעת שאם "שולט היה מנסה ל"חנך" אותי ול"למד" אותי היה מקבל כמה הערות עוקצניות אבל יתכן שבעתיד ארצה את משחק התפקידים הזה ואהנה ממנו כך שאי אפשר לומר שכל סאבית מחפשת מחנך ומורה שילמד אותה.
כאשר מאסטר שאוהב "לחנך" וסאבית שרוצה "להיות מחונכת" נפגשים המפגש יכול להיות מהנה מאוד.


צ'יטה כתב/ה:


אני סבור שיש צורך בביטוי של שני האספקטים של כל אדם, כדי להביא אותו, להיות אדם שלם יותר, בוגר יותר, ובעל הרמוניה בין הפנים השונים של אישיותו.

ברצוני להדגיש בכל מלוא עומק ההדגשה, שאין בכך כדי לומר, שיש פה אמיתה מוחלטת, חלילה. זו דעתי בלבד, נכונה עבורי. ואין בכך חלילה לומר, שאמירה זו תקפה עבור אחרים, או חס ושלום, בכל המקרים. אין בכך לומר אפילו, שאני משוכנע שכל הכתוב פה נכון בכלל. ייתכן שבעוד חודש, אצא בהכרזה שכל מה שכתבתי כאן לא נכון בכלל, לדעתי, אז. עדיין, כרגע, זו אמונתי, עבורי, ואותה הבעתי.

מה דעתכם ?


אני חושבת שכל מסקנה שאנשים חייבים לבטא את כל גווני הקשת האפשריים כדי להיות אנשים שלמים מציגה השקפה שרוב בני האדם בעולם לא שלמים וכל חייהם לא יהיו שלמים.

אם ניקח את ההשקפה לקיצוניות גבר צריך להתנסות קצת כאישה ולבטא את כל צדדיו הנשיים, כולל לבוש נשי, ואישה צריכה לנסות חדירה לגבר,
ווניל צריך להתנסות ביחסי שליטה, ולא רק יחסי שליטה אלא משני צידי השוט, שולט צריך להיות מחונך ע"י הסאבית וסאבית צריכה לשלוט לפעמים.
יתכן שר' נחמן מברסלאב צדק שאין שלמות בעולמנו וכל בני האדם לעולם ישארו לא מושלמים.


צ'יטה כתב/ה:

ברצוני להדגיש בכל מלוא עומק ההדגשה, שאין בכך כדי לומר, שיש פה אמיתה מוחלטת, חלילה. זו דעתי בלבד, נכונה עבורי. ואין בכך חלילה לומר, שאמירה זו תקפה עבור אחרים, או חס ושלום, בכל המקרים. אין בכך לומר אפילו, שאני משוכנע שכל הכתוב פה נכון בכלל. ייתכן שבעוד חודש, אצא בהכרזה שכל מה שכתבתי כאן לא נכון בכלל, לדעתי, אז. עדיין, כרגע, זו אמונתי, עבורי, ואותה הבעתי.

מה דעתכם ?


icon_wink.gif מסכימה. icon_wink.gif
לגמרי.

כמו שגראצ'ו מארקס אמר:
זו דעתי ואם היא לא מוצאת חן בעיניכם יש לי אחרת.
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006
איימי_​(נשלטת) • 7 ביוני 2006
"אני אוהב מערכת יחסים בגובה העיניים, עד אשר אני מצקצק בלשוני, ואו אז, אני דורש ציות, ללא פשרות. האופן הזה, של העירבוב בין גובה העיניים, לצייתנות, יוצר בילבול. אני מתבלבל שם רבות, ובטח שלא רק אני. עדיין, למרות אותו בילבול, אני חושב שצריך לנצח אותו, ולא לגדוע את הענף שמוליד אותו."

אני לא בטוחה שאפשרי בכלל לעבור מגובה העיניים למצב של שפחה. אני אישית, מעולם לא יכולתי לעשות את הסוויצ'ים האלה.


"לצפות ממנה להיות בוגרת ומכילה, לצפות ממנה רק להתנהגויות ראויות, הופך את היחסים לווניליים. "

לא בהכרח. כולנו אנושיים. בן זוגי מקבל את ההתנהגויות הילדותיות שלי, ואני מקבלת את שלו, ואנחנו ווניליים (ראה עידכון בבלוגicon_smile.gif) בדרך כלל אני זאת שמתנהגת בצורה ילדותית יותר, אבל זה חלק מדינמיקת היחסים ביננו, וזה בסדר.

"דווקא אותה הלגיטימציה שיש לה, להתנהג באופן ילדותי, פעמים לא מועטות, הוא זה שמציב אותה במקום הילדותי, שמאפשר את אותה קבלה אולטימטיבית ממני, שמאפשר את יחסי השליטה. שמאפשר לי להיות מעל גובה העיניים, מאסטר, מתוך כבוד רב ועצום לה. כמו הכבוד הגדול שיש למורה לתלמידיו. המקום הזה הוא שמאפשר לה, להיות סאבית שלי, שלומדת אצלי פרקים, בשיעור ארוך, שמטרתו בגרות ובשלות."

אני מרשה לעצמי להיות ילדותית עם בן זוגי, כי אני יודעת שאחד הדברים שחשובים לו בי, זה שתמיד אהיה נאמנה לעצמי. חלק מהקסם במערכת היחסים ביננו, הוא הביטחון שלי בו, שמאפשר לי לא להעמיד פנים, שמאפשר לי להיות חלשה לידו ולדעת שלא רק שיכיל את זה, אלא להיפך, יראה גם את המחמאה שיש בכך שאני סומכת עליו עד כדי כך שאני יכולה להיות כנה איתו לגמרי.

"או אז, כשתהיה בוגרת ובשלה, ממש לגמרי, באופן יחסי, או אז, לא תחפוץ יותר להיות במשבצת הסאבית. או אז ימוטו להם יסודות השילטון. לדעתי אדון צריך לשאוף להביא את הסאבית שלו למקום הזה. בכך בעצם, להמיט את היסוד, עליו נשען חוזה היחסים."

יש בכך הרבה אמת.

"לדעתי, כחלק מאותו שיעור, יש שיעור לסאבית, ללמוד לשלוט. ההתנסות בכך, מבגרת. מעמידה אותה במשבצת ההפוכה, ששם היא חווה את יכולתה לפעול ממקום שולט, להיות מכילה וסבלנית לטעויות. להיות מחנכת בעצמה. ובכך לתת ביטוי נוסף לגדילה אותה היא חווה, להנות מתעצומות הנפש של גדולתה, של הגדילה שלה, בתור אדם בוגר. ומחובת המאסטר שלה, לתמוך בה במקום הזה, ללמד. יחד עם זה, היא תהנה ביותר, לחזור למקום הילדותי, ולהתרפק עליו."

מחשבה מעניינת וחכמה, אבל אני חושבת שאפשר ללמוד בגרות והענקה גם בלי לשלוט.

"אני סבור שיש צורך בביטוי של שני האספקטים של כל אדם, כדי להביא אותו, להיות אדם שלם יותר, בוגר יותר, ובעל הרמוניה בין הפנים השונים של אישיותו."

זה מתאים למתחלפים, אבל לא כולנו כאלהicon_smile.gif
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

ל-ללא שם

צ'יטה​(שולט) • 7 ביוני 2006
הסכמה לעזיבה ברורה, ולו בשם ה"הסכמה".
הסאבית מוסרת את השליטה בחוזה. כך זה מתחיל. אבל לאחר מכן זה ממשיך. זה ממשיך למקומות, שבהם השולט נדרש, לקחת. והוא לוקח שם בעזרת בסיס השליטה שהונח שם, אבל לוקח גם במקומות, שלסאבית קשה לתת. לוקח בחוזקה.
אני מאמין שיש מישהו שהוא באמת שולט. אני מכיר את זה מנסיון אישי שלי. אין בכך כדי לומר ששלך כזה גם. וכשולט, הוא זה שקובע, ולא הסאבית. ואין בכך כדי לומר, שהיא לא באה על סיפוקה.
כדי לסבר את אוזני הקוראים, הציטוט על הנסיך הקטן לקוח מהפרופיל שלי.
במערכת היחסים שאני מתאר, יש אלמנט של אבא דום, אבל בתנאי שיש 100% מובהקות למה שציינתי, שזה כמובן כנראה לא יקרה לעולם. עדיין לדעתי, צריך שתהיה מובהקות מסויימת לקשר באופן הזה, עבורי, בכדי לתת לי לגיטימציה לקחת ככה את השליטה, במקומות של התנגדות.
לדעתי, כל האנשים לא יהיו "שלמים" מעולם. ההתנסויות מקרבות אותנו לשלמות.

תודה רבה על תגובה חכמה, מלומדת ומושקעת ביותר. נעמת לי.
איימי_​(נשלטת)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006
איימי_​(נשלטת) • 7 ביוני 2006
הי צ'יטוס, ומה איתי??? אל תהייה צ'יטה עצלן, העתקתי הכל לכאן ואני רוצה צומי icon_cool.gif
צ'יטה​(שולט)
לפני 18 שנים • 7 ביוני 2006

לאיימי

צ'יטה​(שולט) • 7 ביוני 2006
תודה איימי על תגובתך המושקעת והמלומדת. מצחיק ששנינו הוצאנו פוסט בבלוג בהפרש של כמה דקות, שעוסק באותם לבטים, מנקודות מבט שונות.

המעברים אכן לא פשוטים. אך אין בכך כדי להיות נכונים לוותר, לפחות עבורי, על גובה עיניים.
כולנו אנושיים, ולכן אין 100% ככה. אבל רק מינון גבוה, יאפשר שליטה באמת, לדעתי.
הנאמנות לעצמך, אינה סותרת את הצורך, להיות יכולה להכיל, ולא להגיב מהבטן.
אפשר ללמוד הכל בכל מיני דרכים. אני מאמין שזו דרך למידה, שעושה שימוש ביחסי בדסם.
כולם מתחלפים. את זה סיכמנו כבר. icon_wink.gif