אדמונית(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
22 במאי 2006
כוחה של מילה
מעולם לא אהבתי, בלשון המעטה, הצלפות בכפות הרגליים.
הצלפות כאלו אינן מהנות אותי, זה אינו סוג של כאב שגורם לי עונג, זהו כאב שקשה לי מאוד להכיל. שוכבת על הבטן בעיצומו של סשן, הצלפות השוט המדויקות נוחתות על ישבני בעוצמה רבה ובמקצב אחיד. לאחר השוט מגיע תורם של מחבט העור הכבד, של החגורה ושל הקיין. ישבני הופך ללוהט וצורב יותר ויותר מרגע לרגע. אני שוכבת, עצומת עיניים מתמכרת לרגע הקסום. חיוך קטנטן של אושר בזויות פי, מתענגת על כל הצלפה, אוהבת וסופגת את הכאב הנבנה בתוכי ומתפשט אט אט בכל גופי. לפתע, ללא כל אזהרה מוקדמת, אני חשה שאדוני מכוון את הצלפות הקיין לעבר כפות רגליי. אני מתכווצת מעוצמת הכאב. חיוך העונג מתחלף בעווית. יודעת שהכאב הזה שנוא עלי, כאב שקשה לי לקבל. אדוני אוחז בכף רגלי אחיזה איתנה ומצליף בחוזקה, הצלפות מהירות, אחת אחרי השנייה כמעט ללא מרווחים. אני גונחת, וצועקת מכאב, מנסה אינסטינקטיבית, ובניגוד לכל החינוך שהקנה לי אדוני, להרחיק את כף הרגל ממקור הכאב, אך ללא הועיל. אדוני אוחז בה בחוזקה, מצליף סדרה ארוכה של הצלפות מהירות ועוצר לבדוק אם אני בסדר, מזכיר לי על קיומה של מילת הביטחון למקרה ששכחתי. כן, אני מהנהנת, אני בסדר....שורדת. אדוני עובר לרגל השנייה. הפעם, כך נדמה, ההצלפות חזקות אף יותר. הכאב חד וצורב. אני מתחילה שוב להתפתל ולהשתולל, מנסה לברוח, לשחרר את הרגל המעונה מאחיזתו. לא יודעת איך להתמודד עם הכאב. אדוני לא מתרשם במיוחד מהתנגדותי וממשיך בהצלפותיו. אני צורחת מעוצמת הכאב, כבר לא יכולה לשאת אותו יותר, כמעט נשברת.... ואז מתוך ענן הכאב העז האופף אותי אני שומעת את אדוני אומר בקול תקיף ושקט: "ששש שפחתי, הפסיקי להתנגד לכאב, הפסיקי להלחם בו, תני לו להיספג בתוכך" וכך כבמטה קסמים למשמע המילים האלו, אני נרגעת. נשימותיי הופכות איטיות ועמוקות. הכאב כבר לא בלתי נסבל, כבר לא צורב. אני מתמזגת לתוכו רגועה ושלווה. יחלפו עוד שניות ספורות ואני כבר מרחפת ומשייטת לי בעולמות אחרים בתוך ספייס ארוך ועמוק, אחד הספייסים המדהימים ביותר שחוויתי. תודה אדוני. |
|
|
| Minnet |
לפני 18 שנים •
22 במאי 2006
הספייס
תודה על השיתוף.
ברגע הראשון לא הבנתי מה הסיבה שהוא הצליף דווקא בכפות הרגליים. כשסיימתי לקרוא הבנתי. הוא ידע שההצלפה בכפות הרגליים והמילים הרכות שלו שתתמסרי לכאב יביאו אותך לסאב ספייס עמוק. הוא ידע שאת מחכה להרגשת הריחוף. אני שמחה שנהנית מהרגשת הריחוף ומסאב ספייס ארוך ועמוק. Marinnet |
|
|
|
ממי(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
23 במאי 2006
אדמונית היקרה,
אדונך פורט עלייך , רק קשר קסום כשל שניכם יכול היה להניב את הסיפור המדהים הזה אוהבתך ממי |
|
|
| מאסטר סול |
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
שמח לראות שאתם שוב ביחד
אל תהיי זרה....
|
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
כמה פעמים שמעתי את המשפט ההוא
תתמסרי לכאב תיכנעי לו.
ילדה אני אין לי מילים. |
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
אתם מדהימים...
איך משפט כל כך עדין באמצע התנגדות כל כך קשה יכול להביא שפחה להפך הגמור- הספייס המדהים. אני אוהבת אתכם!!! דומי |
|
|
| גדעון7(שולט) |
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
Re: כמה פעמים שמעתי את המשפט ההוא
[quote="laila"]תתמסרי לכאב תיכנעי לו.
מתחבר יותר ל" תני לו להיספג בתוכך"- כמו במקור |
|
|
|
venus in our blood(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
המסת אותי. ככה, ביופי, בהתמזגות, בכניעה. את מדהימה. |
|
|
|
אדמונית(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2006
תודה רבה לכולכם על התגובות החמות
|
|
|