היי חדשה! והבאתי לכם סיפור שכתבתי לא מזמן על אונס

דפי. • 8 ביוני 2006

טוב מספיק.

חתלתולה כול שהיית צריכה לעשות הוא להביא לינק לסיפור המקורי.

נשוי....מקסים אתה...(לא, לא באמת) לא מצא חן בעיניך, תעבור הלאה, לא מכול דבר צריך לעשות באלגן.

ג'יזס, מה הלאה? יצלבו מישהו כי התעטש לא בהטעמה נכונה?

דפי.

ואם לא בא לי?

Adonasuy​(שולט) • 8 ביוני 2006

א. מקסים אני. כן. באמת. (לא שאי פעם תוכלי להווכח בזה).
ב. לא מצא חן בעיני ולא עברתי הלאה. למה? כי יש לי כמה דקות פנויות, כי נמאס לי לעבור הלאה, כי בא לי להתבטא. מפריע לך? תעברי הלאה.
ג. למה לצלוב? יש שיטות רומיות אכזריות יותר. מסרקות של ברזל, הושבה על מוט מחודד, טבילה באגן שמן רותח. פרטים על סדנאות בנושא יינתנו במייל שלי. או שלא.
ד. ג'יזס. עוד עלוב נפש שהתבכיין על הצלב. שני מסמרים והוא מיילל. סאב הוא קורא לעצמו...

me-worship-u • 8 ביוני 2006

לפני שהנשוי יביא את אשתו
לפני שהחתלתולה תשלוף ציפרוניים מרוחות בטופי רותח
אולי הפסקת אש? לפחות זמנית?
גם ככה יש לנו יותר מידי מלחמות בעולם
במיוחד שמחר מתחילה מלחמת העולם ה 18... לא?

עזבו שטויות
שתהיה לכולנו מלחמת עולם מתוקה כטופי

מי שלוקח התחלה וסיום של כותב אחר ומכניס באמצע קטע

ששת • 8 ביוני 2006

הויכוח פה היה אם קטע עילג מוגן בהגנת זכויות יוצרים וכולם צחקו.

לפי ההודאה שלה היא לקחה את ההתחלה ווהסיום של כותבת אחרת, בלי להזכיר אותה, והוסיפה באמצע קטע שלה, שאנשים אמרו שהוא עילג מאוד וצחקו עליו.

יש כמה עברות נפרדות פה.

הראשונה היא ההעתקה של כותב אחר.

השניה היא דבר שנקרא פגיעה בזכות המוסרית שלו לזכויות יוצרים והיא השחתה של היצירה של כותב ונחשבת לפעמים ליותר גרועה מההעתקה.

נסו לחשוב על תלמידת תיכון שלוקחת קטע התחלה וסיום של מאיר שלו ובאמצע מוסיפה לו קטע עילג מאוד משל עצמה ומודיעה בראש חוצות שהכל שלה.
אחדם שקורא את כל "היצירה" ויתקל פעם בהתחלת הסיפור יזכור את כל העילגות ויקבל רושם רע על כל היצירה.

בכלוב יש אנשים מוכשרים שאפשר לקחת יצירות שלהם ולהוסיף להם קטעים עילגים באמצע ולפרסם בכל רחבי הנט.

אותי זה לא הצחיק.

ששת

טרמפ עם זר

נוריתE • 8 ביוני 2006

סיפור ישן שלי
aka "אונס בפרדס"

שעת לילה מאוחרת,היא היתה בדרכה חזרה מהצפון כאשר המכונית נתקעה,היא הביטה בלוח המכוונים,המצבר גמור..היא יצאה מהרכב שמה משולש נסתה לעצור רכבים עוברים,אף אחד לא עצר..היא לקחה את מכשיר הפלאפון, גם הוא הראה כימעט גמור,היא התקשרה.."מאסטר.אני תקועה בכביש הישן,המצבר גמור והפלא כימט נגמר גם,תגידי לי איפה את אני אתקשר לגרר..היא הספיקה למסור את מקומה והמכשיר נדם...

היא נכנסה לאוטו והמתינה..רבע,חצי, שעה,שום גרר,לא היתה גם תחנת אוטובוס בסביבה והשעון הראה אחרי חצות. היא לבד, יצאה מהרכב, נסתה שוב לעצור מכוניות עוברות,אחת עצרה,רכב מסחרי,בחור צעיר יצא ממנו, מה קורה חמודה? שאל,היא לא אהבה את הטון הגברי המתנשא אבל ענתה, המצבר גמור,אין פלא, גרר לא הגיע,דמעות התחילו לחנוק אותה...אין לי כבלים, מצטער,אבל אני יכול לקחת אותך לאן שאת צריכה...היא היססה הביטה בו,הוא נראה בסדר,צעיר מסודר,אני תל אביב,אמרה,אני רוני,הוא חייך...גם היא,הקרח נשבר,הילה,נעים מאוד ולחצה לו את היד,הם נכנסו לרכב והוא שם דיסק ,אלה פיצ"גרלד,היא אמרה וחייכה,אני אוהבת אותה,גם אני, הוא השיב,היא מצאה עצמה מזמזמת את המילים ...הילה,את תסלחי לי,היה לי יום ארוך ועוד הבטחתי לקפוץ פה לחבר במושב להביא לו משהו דחוף,אמר,עכשיו?בשעה כזאת??חבר זה חבר, מילה זו מילה,כמה דקות,מבטיח,היא הנהנה בחוסר ברירה ואחרי כמה דקות הוא פנה בצומת לכביש צדדי,איזה מושב זה?שאלה, ה...עוד כמה מטרים,הכביש היה חשוך,היא לאראתה שום שלט,שום דבר כשהוא פנה בשביל צדדי,רוני!אין פה שום מושב,מה אתה עושה???פנס קטן האיר על שלט "חורשת ה..."

רוני????שתקי!!!תחזור מייד לכביש הראשי תוריד אותי שמה,אני מדבר עכשיו,את עושה וסותמת,האסימון נפל...בבקשה,אל תעשה לי את זה,התחילה להתחנן,אני אעשה לך ועוד איך...היא היתה אבודה,הוא עצר בחורשה,רכב נוסף היה שם ושלשה גברים לידו,צאי,הוא פקד,היא לא זזה,הוא יצא ופתח את הדלת שלה גורר אותה החוצה, חבר"ה..הוא פנה לאחרים החגיגה מתחילה...היגיע הזמן,ענה אחד,התיבשנו פה,עוד מעט כבר לא תהיו יבשים,גם היא לא,היא עמדה, רועדת,מוקפת בכל הארבעה,נו,אין זמן תתפשטי, או שנעזור לך,פנסי המכוניות האירו את הנעשה,היא התפשטה,חושבת,רק לעבור את זה...תשתקי...הם מיששו בגסות את כל גופה חודרים לכל פינה ופינה,סחורה משובחת, העירו,על ארבע, מייד, ופתחו את מכנסיהם, תתחילי למצוץ,את כולם,דמעות בעיניה היא עברה מכלי לכלי,נחנקת,בועד הם תופסים בשערות ראשה מכריים אותה עמוק ועמוק יותר,עד שפסקו עליה להפסיק,רוני גרר אותה לשלוחן פיקניק בודד,השעין אותה עליו ודחף יד גסה אל בין יריכיה,יבשה כמו מדבר,פסק,צריך לחמם אותה,היא נותרה כך,בעוד הוא ניגש אל הרכב ופותח את הבגאג",חוזר וחבל בידו,קחו אותה! היא ניגרה אל עץ ונקשרה אליו כשהחבל מוטל מעל ענף גבוה,הם שלפו חגורות והתחילו להצליף בכל גופה,

היא צעקה,בכתה,חושבת לא מעזה לחשוב על מה יבוא עוד, על מה יגיד האדון שלה שישמע את כל זה,היא הפקירה את הרכוש שלו,האנדרופינים החלו לזרום,המחשבות פסקו,יד הוחדרה שוב,היא מתרטבת הכלבה... היד כולה הוכנסה ואוגרפה בתוכה, מתחילה לבעול אותה בגסות,ההצלפות פסקו ויד נוספת התחלה לחדור אל פי הטבעת,שתיהן ממלאות אותה מכאיבות ,פותחות, גניחות החלו מעצמן...מקלות כביסה הושמו על פיטמותיה,משלחות בה גלי כאב נוספים,הידיים יצאו,היא הורדה מהעץ נגררה והונחה על שולחן הפיקניק,נכפתה ואגנה בקצהו,שניים מהם אחזו ברגליה מפשקות אותן,פותחות אותה בפניהם וחגורה החלה שוב ,הפעם על הכוס הגלוי,חוזרת ומצליפה בחוזקה

היא כבר לא היתה שם כל כך,שום מחשבות,רק גוף מקבל מזרים את מה שקיבל עד כה מאדונו בלבד,מקלות הכביסה הוסרו וחגורה נוספת הונחתה על שדיה,אחרי זמן שנראה כמו נצח,פסקו ההצלפות והיא נבעלה מידי כולם,אחד אחרי השני, מתחלפים,מקדימה מהחור,גניחות,שומעת במעומעם את קולותיהם,המעודדים של אילו שלא היו בתוכה,וגם זה נגמר.

היא הורדה מהשולחן ונזרקה על האדמה, והם עומדים מעליה מאוננים גומרים, משתינים,הכל נבלע סופסופ בחשכה...

היא התעוררה כשיד מטלטלת אותה,הילה...תתעוררי,לא!!!!לא שוב...היא בכתה,אבל זה לא היה אף אחד מהם,אדונה עמד מעליה,מאסטר,היא התחילה לבכות מתרפקת עליו בעוד הוא מרים אותה,הם הכריחו, לא רציתי,אל תדברי חמודה,לא עכשיו,הוא אסף את חפציה עטף אותה בשמיכה ונשא אותה אל המושב האחרוי של הרכב בעוד היא מוסיפה ליבב חרדה ממה שיעשה לה... הם הגיעו הביתה והוא עזר לה להתקלח,כולו עדינות,היא ישבה על השטיח למרגלותיו,עטופה בשמיכה,הזהרתי אותך מלקחת טרמפים,נכון?אמר בקול קשוח דואג,ספרי לי מה קרה,הדמעות שבו בעוד היא מנסה לספר לו חוששת מהעונש שיבוא....הוא ליטף את ראשה....כשסיימה את דבריה, עכשיו,שפחה שלי...ספרי לי על פנטזיה נוספת שלך....



방񥺠첮壺
1963

--------------------------------------------------------------------------------

--------------------------------------------------------------------------------

נבנה באמצעות "אתרי ישראל" - © כל הזכויות שמורות
בנו גם אתם אתר כזה - לחצו כאן!
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על laila ועליו/ה בלבד. מובהר בזאת כי "אתרי ישראל" ו/או xoxSoft לא נושאים בשום אחריות לתכני עמוד זה.
http://www.the-sling.com

Re: טרמפ עם זר

ששת • 8 ביוני 2006

דוגמא טובה שלחוק שאסור להעתיק ולשנות סיפור מקורי יש הגיון ברזל.

הסיפור של הכותבת המקורית נראה לגמרי אחרת מהסיפור עם השינויים.

לא שמתי לב איך היא הצליחה לשנות סיפור בצורה כזאת שהתיקון שלה יראה עילג אבל היא הצליחה.

מה היא עשתה ששני הסיפורים נראים לגמרי, אבל ממש לגמרי, שונים?

משהו עם הפסיקים והנקודות או שהיא גם הוסיפה והשמיטה דברים?


ששת

מUחדת • 8 ביוני 2006

את באמת מוצאת איזה טיעון הגיוני בדברייך?

לא יפה

עינבר • 8 ביוני 2006

לגרום לי להתגל מצחוק ככה,
וכבר שיכנעתי את עצמי שאני רצינית ומכובדת .

גניבה ספרותית או עוד סיבה למסיבה?

Brave Dwarf • 8 ביוני 2006

הוא הסביר לך, איימי, מה הבעיה שלו איתה – היא לא יפה.
היא מיותרת ומה עוד שהיא משפילה את שני הצדדים באופן שווה. אכן, טופי סניפרית שגתה. למרות האישור שקיבלה מלילה, וזאת עפ"י דבריה ולפי כך שלילה באופן תמוה לא אמרה דבר, היה רצוי שטופי סניפרית תציין את שמה של לילה כמחברת של הרישא והסיפא בסיפור. ואולי אף תדגיש את הקטעים שלא נכתבו על ידה, אלא על ידי לילה. ובכך תביע את הכבוד לזולת. היא מודעת לטעות שעשתה כפי שנאמר על ידה בדף הראשון: "אני בדרך כלל מאזכרת, הפעם ברח לי, לא קרה כלום." ולכן חטאה היחיד הוא – סניליות ואולי גם חוסר הכרותה עם החוקים.

אלא שעל חטא זה היא זכתה לביקורו של מבקר הספרות הנשוי ש"נמאס לו לעבור הלאה, שהיו לו מספר דקות פנויות, ושבא לו להתבטא." אשר לא יכול היה להתאפק שלא להכניס ל"עילגת" ל"פשוט נחותה" ל"סתומה באופן כללי" בתקווה שהיא "גמדה נטולת שיניים עם אוזניים בולטות ופדחת שטוחה". וזאת כמובן מכיוון שטופי סניפרית פגעה בציפור נפשו – השפה העברית הנכונה והיפה. ציפור שלמרות שלא כולם כאן עונים על דרישותיה, למבקר הספרות הנודע, מעולם לא היו טענות ומענות בנושא בעבר. אלא שלא בטהרה של השפה העברית מדובר כאן. מסתבר שחלק בלתי נפרד מאותו "חוסר עילגות" או מ"כישרון כתיבה" היא ה"קליקה". וסניפרית, לצערה הגדול, לא נמצאת בה. כמובן שהיו לו סיבות נוספות לאותה הביקורת המקצועית והלא משוחדת וזו ההנאה גרידא או כדבריו "ואלולי לא יפה להעליב, אבל מאוד מהנה." וכאשר הגיע לסיפוקו, ניער וניגב, הוא עזב.

אך מה להגיד ומה לומר על כל הזבובים שהגיעו בעקבות אותו ניחוח מהביל שאדונשוי השאיר אחריו, כשהם מסוחררי חושים ומושחזי לשון. ועל הרוח (או הריח) שהורעפה עליהם והפכה אותם לא פחות ולא יותר אלא לוילוז'ני בעצמו ובכבודו. וגם על איך שכולם צעדו בסך על הדרך המפולסת, על חשבונו של אחר אשר לא נמנה לא עם המקלקקים ולא עם המקלוקקים (למאותגרים ספרותית – קליקה+ליקוק)

אני חושב שזאת לא עוקצנות ושלא היופי חסר כאן. השרשור הזה, הוא בבואה מושלמת של התנהלות הנהוגה בקרב אנשי פורום זה. או איך שהוא נקרא לפעמים ה"קהילה". ואת ההבדל היחיד היום עשה האדון הנשוי, מחר יעשה אותו האדון בחלוק ואתמול עשתה אותו השפחה עם מלפפון.

את הבנת מה הבעיה, איימי?

הנה, מסתבר שלא רק לאדונשוי היו היום מספר דקות פנויות. גם לי.

Re: גניבה ספרותית או עוד סיבה למסיבה?

חתלתולה מסניפה טופי • 8 ביוני 2006

אני בשוק והלם טוטאלי
תמיד כשדיברו איתי על הכלוב אמרתי גן ילדים
תמיד כשאמרו "בכל מקום יש את הטובים... גם בכלוב" צחקתי... אמרתי לעצמי שלחרא נדבק חרא אז איפה שרואים טיפה מחורבן צריכים לדעת שהכל יהיה ככה
וכרגע אני מודה טעיתי!
מצאתי בן אדם חכם אחד בגוב מלא מטומטמות שנגררות אחרי מטומטמים!!!
תגובה שמסבירה את כל העניין בדיוק כמו שצריך
רציני כל הכבוד... אבל יקירי אני רק מוחה על אמירה אחת
"גמדה נטולת שיניים עם אוזניים בולטות ופדחת שטוחה".

אני פאקינג 1.80