Dear Balak |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: חבל מאוד
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Dear Balak • 13 ביוני 2006
המלט כתב/ה: Tea Pussy כתב/ה: ההנהלה בחרה למחוק את האזהרה שלי מפני דירבלק.
שיבושם לכם, אני עדיין חושבת שהסיפור איום ונורא. דיר - שלחתי לך מסר. תקרא ותפנים. אתך באבלך, טיפוסי. את יודעת, פרננדו פסואה (1888 - 1935) היה משורר וסופר פורטוגלי, ובדיוק עכשיו לכבוד שבוע הספר יצא ספר חדש דנדש שלו. אבל לא זה מה שרציתי לספר לך. מה שמיוחד בו, הוא שהוא המציא לעצמו בסביבות 70 (!) הטרונימים -- ז"א -- דמויות שונות, והוא כתב בתור כל אחד מהם בתקופות שונות. לכל אחת מהדמויות בשמן כתב היה סגנון משלה, השקפת עולם משלה, פילוסופיה, אורח חיים, ואפילו שפה. וכך מסופר עליו בויקיפדיה (ערך: פרננדו פסואה) ציטוט: פררנדו פסואה ברא משוררים, אותם כינה הטרונימים. ההטרונימים של פסואה הינם
משוררים עצמאיים שכתבו שירה או פרוזה בשפות שונות ובסגנונות שונים. לא מדובר בפסאדונימים, שם בדוי, ההטרונימים של פסואה הם בני אדם בפני עצמם, בעלי ביוגרפיה, אופי, טעמים, תפיסות אמנותיות מוגדרות וכן בשפעות מפסואה ועליו, מהטרונימים אחרים ועליהם. מניין ההטרונימים שברא פסואה עולה על שבעים, והוא גדל בהתמדה עם פענוח הכתבים הרבים שנמצאו בתיבה. שלושה מן ההטרונימים נחשבים לחשובים ופוריים במיוחד, אלברטו קאיירו, אלוורו דה קמפוס וריקרדו רייש. אלוורו היה מהנדס ימי, רייש היה רופא, אחר היה אסטרולוג. אז מה שאני מציע לך, תה-כוסי, הוא כדלקמן. שני ההטרונימים הנוכחיים הם סבבה. אבל צריך להוסיף להם עוד כמה. למשל Tea Knock תהיה הדמות שכל הזמן מתבכיינת. Bill Bull תהיה הדמות שמתבלבלת בחינניות וכל השולטים יתחילו אתה, ו Sheer Boot תהיה שולתת סופסופנית שדוקטרינות השליטה של דולי, מאדאם T, קווינסי ואושיות אחרות יחווירו לעומתן כמו יפהפיה גותית. מרתק ידידי נסיך דנמרק. נהניתי מאוד לקרוא על המשורר הזה. בוא ניפגש אני ואתה לשיחה וכוס קפה, תקריא לי את השירים שלו. פגישה פגישה, בלי סקס. אני לא עושה גברים. ובכלל אני נהנה לקרוא אותך ונהנה מהניק שלך. |
|
המלט |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
כלובי הקדים אותי קצת
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
המלט • 13 ביוני 2006
אבל כמו שאומרים באקדמיה -- 'שני המחקרים נערכו באופן בלתי תלוי'
|
|
Dear Balak |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: חבל מאוד
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Dear Balak • 13 ביוני 2006
המלט כתב/ה: Tea Pussy כתב/ה: ההנהלה בחרה למחוק את האזהרה שלי מפני דירבלק.
שיבושם לכם, אני עדיין חושבת שהסיפור איום ונורא. דיר - שלחתי לך מסר. תקרא ותפנים. אתך באבלך, טיפוסי. את יודעת, פרננדו פסואה (1888 - 1935) היה משורר וסופר פורטוגלי, ובדיוק עכשיו לכבוד שבוע הספר יצא ספר חדש דנדש שלו. אבל לא זה מה שרציתי לספר לך. מה שמיוחד בו, הוא שהוא המציא לעצמו בסביבות 70 (!) הטרונימים -- ז"א -- דמויות שונות, והוא כתב בתור כל אחד מהם בתקופות שונות. לכל אחת מהדמויות בשמן כתב היה סגנון משלה, השקפת עולם משלה, פילוסופיה, אורח חיים, ואפילו שפה. וכך מסופר עליו בויקיפדיה (ערך: פרננדו פסואה) ציטוט: פררנדו פסואה ברא משוררים, אותם כינה הטרונימים. ההטרונימים של פסואה הינם
משוררים עצמאיים שכתבו שירה או פרוזה בשפות שונות ובסגנונות שונים. לא מדובר בפסאדונימים, שם בדוי, ההטרונימים של פסואה הם בני אדם בפני עצמם, בעלי ביוגרפיה, אופי, טעמים, תפיסות אמנותיות מוגדרות וכן בשפעות מפסואה ועליו, מהטרונימים אחרים ועליהם. מניין ההטרונימים שברא פסואה עולה על שבעים, והוא גדל בהתמדה עם פענוח הכתבים הרבים שנמצאו בתיבה. שלושה מן ההטרונימים נחשבים לחשובים ופוריים במיוחד, אלברטו קאיירו, אלוורו דה קמפוס וריקרדו רייש. אלוורו היה מהנדס ימי, רייש היה רופא, אחר היה אסטרולוג. אז מה שאני מציע לך, תה-כוסי, הוא כדלקמן. שני ההטרונימים הנוכחיים הם סבבה. אבל צריך להוסיף להם עוד כמה. למשל Tea Knock תהיה הדמות שכל הזמן מתבכיינת. Bill Bull תהיה הדמות שמתבלבלת בחינניות וכל השולטים יתחילו אתה, ו Sheer Boot תהיה שולתת סופסופנית שדוקטרינות השליטה של דולי, מאדאם T, קווינסי ואושיות אחרות יחווירו לעומתן כמו יפהפיה גותית. מרתק ידידי נסיך דנמרק. נהניתי מאוד לקרוא על המשורר הזה. בוא ניפגש אני ואתה לשיחה וכוס קפה, תקריא לי את השירים שלו. פגישה פגישה, בלי סקס. אני לא עושה גברים. ובכלל אני נהנה לקרוא אותך ונהנה מהניק שלך. |
|
Dear Balak |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: חבל מאוד
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Dear Balak • 13 ביוני 2006
המלט כתב/ה: Tea Pussy כתב/ה: ההנהלה בחרה למחוק את האזהרה שלי מפני דירבלק.
שיבושם לכם, אני עדיין חושבת שהסיפור איום ונורא. דיר - שלחתי לך מסר. תקרא ותפנים. אתך באבלך, טיפוסי. את יודעת, פרננדו פסואה (1888 - 1935) היה משורר וסופר פורטוגלי, ובדיוק עכשיו לכבוד שבוע הספר יצא ספר חדש דנדש שלו. אבל לא זה מה שרציתי לספר לך. מה שמיוחד בו, הוא שהוא המציא לעצמו בסביבות 70 (!) הטרונימים -- ז"א -- דמויות שונות, והוא כתב בתור כל אחד מהם בתקופות שונות. לכל אחת מהדמויות בשמן כתב היה סגנון משלה, השקפת עולם משלה, פילוסופיה, אורח חיים, ואפילו שפה. וכך מסופר עליו בויקיפדיה (ערך: פרננדו פסואה) ציטוט: פררנדו פסואה ברא משוררים, אותם כינה הטרונימים. ההטרונימים של פסואה הינם
משוררים עצמאיים שכתבו שירה או פרוזה בשפות שונות ובסגנונות שונים. לא מדובר בפסאדונימים, שם בדוי, ההטרונימים של פסואה הם בני אדם בפני עצמם, בעלי ביוגרפיה, אופי, טעמים, תפיסות אמנותיות מוגדרות וכן בשפעות מפסואה ועליו, מהטרונימים אחרים ועליהם. מניין ההטרונימים שברא פסואה עולה על שבעים, והוא גדל בהתמדה עם פענוח הכתבים הרבים שנמצאו בתיבה. שלושה מן ההטרונימים נחשבים לחשובים ופוריים במיוחד, אלברטו קאיירו, אלוורו דה קמפוס וריקרדו רייש. אלוורו היה מהנדס ימי, רייש היה רופא, אחר היה אסטרולוג. אז מה שאני מציע לך, תה-כוסי, הוא כדלקמן. שני ההטרונימים הנוכחיים הם סבבה. אבל צריך להוסיף להם עוד כמה. למשל Tea Knock תהיה הדמות שכל הזמן מתבכיינת. Bill Bull תהיה הדמות שמתבלבלת בחינניות וכל השולטים יתחילו אתה, ו Sheer Boot תהיה שולתת סופסופנית שדוקטרינות השליטה של דולי, מאדאם T, קווינסי ואושיות אחרות יחווירו לעומתן כמו יפהפיה גותית. מרתק ידידי נסיך דנמרק. נהניתי מאוד לקרוא על המשורר הזה. בוא ניפגש אני ואתה לשיחה וכוס קפה, תקריא לי את השירים שלו. פגישה פגישה, בלי סקס. אני לא עושה גברים. ובכלל אני נהנה לקרוא אותך ונהנה מהניק שלך. |
|
Dear Balak |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: סתם קקי
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Dear Balak • 13 ביוני 2006
ישבנית כתב/ה: ואין בכלל מועדון סאדו בבת ים
מודה שלא חקרתי לעומק את השאלה הנ"ל, תודה על ההערה, אקח לתשומת ליבי בשכתוב הבא של יצירת המופת שלי. |
|
באדי |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
רק אני הייתי התמים היחידי בכל הסיפור?
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
באדי • 13 ביוני 2006
רק אני חשבתי שמדובר בבחור ובחורה שנפגשו בצ'ט בכלוב? כלובי help |
|
המלט |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: חבל מאוד
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
המלט • 13 ביוני 2006
ציטוט: מרתק ידידי נסיך דנמרק. נהניתי מאוד לקרוא על המשורר הזה.
בוא ניפגש אני ואתה לשיחה וכוס קפה, תקריא לי את השירים שלו. פגישה פגישה, בלי סקס. אני לא עושה גברים. ובכלל אני נהנה לקרוא אותך ונהנה מהניק שלך תודה רבה לך על מילותיך הטובות. באופן טיפוסי הייתי מעדיף להיפגש עם Tea Pussy, וזה לאו דווקא בגלל שפגישה לכוס קפה בלי סקס היא לא הכוס תה שלי; או אולי פגישה עם כוס תה לכוס קפה עם סקס זה לא טי-פוסי בשבילי? תן לי לחשוב על זה. |
|
Dear Balak |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Re: חבל מאוד
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
Dear Balak • 13 ביוני 2006
המלט כתב/ה: ציטוט: מרתק ידידי נסיך דנמרק. נהניתי מאוד לקרוא על המשורר הזה.
בוא ניפגש אני ואתה לשיחה וכוס קפה, תקריא לי את השירים שלו. פגישה פגישה, בלי סקס. אני לא עושה גברים. ובכלל אני נהנה לקרוא אותך ונהנה מהניק שלך תודה רבה לך על מילותיך הטובות. באופן טיפוסי הייתי מעדיף להיפגש עם Tea Pussy, וזה לאו דווקא בגלל שפגישה לכוס קפה בלי סקס היא לא הכוס תה שלי; או אולי פגישה עם כוס תה לכוס קפה עם סקס זה לא טי-פוסי בשבילי? תן לי לחשוב על זה. חחחחחחח אתה לא נסיך, אתה מלך! |
|
שולט צפוני(שולט) |
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
מבולבל
לפני 18 שנים •
13 ביוני 2006
שולט צפוני(שולט) • 13 ביוני 2006
מתחבר לקטע הכאב אבל לא מתחבר לקטע של דם את כתבת?
|
|
Dear Balak |
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
פרק 2 - בדרך למועדון
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
Dear Balak • 19 ביוני 2006
בגילי המופלג כוחי עדיין במותניי. התגברתי על הקשיים של טיפול השיניים ומלווה במשרת האתיופי הנאמן שלי, משנש, המשכתי את דרכי לכיוון מועדון הסאדו.
משנש נאמן לי כמו כלב כי הצלתי את חייו. בצעירותו בעודו מסייר ברחובות אדיס-אבבה ניגשה אליו כוסית במיני ושאלה אותו: "היי בחור, אתה רוצה לעלות לארץ ישראל?" "בטח! כל המשפחה שלי עלתה במבצע משה אבל לצערי היה לי באותו יום שלשול חבל"ז, אז הייתי בשרותים. הם לא שמו לב ונסעו בלעדיי." "תקשיב, עזוב אותך ממשה, יש מבצע חדש, מבצע ניסים." משנש חשד שמשהו לא כשורה, אבל הכוסית שכנעה אותו שכל מה שעליו לעשות, הוא להתחבא מתחת לשמלה שלה כל הדרך ולספק אותה מינית. התשלום נראה סביר, אלא שידידנו הכושי לא ידע שמדובר בקוקסינל. כך הפך הדופק לנדפק. ביום שבו הוא נחת בארץ והתנתק מהטרמפ האדיב שלו, משנש קיבל צו גיוס. הוא הלך, ראה מה זה, לא אהב ודפק עריקות. מאז המשטרה הצבאית דולקת בעקבותיו. משנש ניסה לאתר את משפחתו והגיע למרכז הקליטה בעיר שלנו. סקרן, עם עיניים נוצצות, הוא נכנס למעלית וברגע האחרון התפתה להוציא את הראש החוצה כדי להציץ על הבחורות בלובי. הדלתות נסגרו, המעלית נתקעה ומשנש נותר חסר אונים למשך שעתיים כשגופו בפנים וראשו בחוץ, מחייך אל העוברים והשבים בכניסה. הוא טוען שכמה אנשים רעים ניסו לנצל את מצבו כדי לממש פנטזיות מלוכלכות במיוחד. ככה מצאתי אותו, צועק לעזרה. חילצתי אותו והחבאתי אותו מהמשטרה הצבאית בתמורה לזה שהוא עובד אצלי בשכר מינימום. הלכנו ברחוב בעוד בריזה בת ימית צוננת סוטרת על פנינו כשלפתע נשמעו קולות של רכב בולם בפתאומיות. סובארו בצבע כסף עמדה לידינו. האישה בכסא הנהג פתחה את החלון וסימנה באצבעה שנתקרב אליה. "ערב טוב יא חביבי," אמרה האישה. "אנא דוקטור מוסטפא עלי ואני מיחפשת מועדין דענג'ן. אולי אנתה מיכיר?" "אנחנו בדיוק בדרך לשם." "בואו תיכנסו לאוטו, יפתח אל באב, נירכב לשמה ביחד." לפני שהספקתי לסרב בנימוס משנש, האוכל חינם הזה, כבר התיישב בתוך הרכב. כנראה לא הפיק לקחים מאז שעלה לארץ במבצע ניסים. בלית ברירה הצטרפתי אליו. בתוך המכונית ישבו עוד שני אנשים. הראשון גבוה ורזה, כסס ציפורניים והחזיק להביור. השני שמנמן ונמוך מצמץ בתדירות גבוהה, הזיז את האף ימינה ושמאלה והחזיק בידיו מיכל להדברת חרקים. "ולדימיר בוזגלו," הציג את עצמו הרזה. "סעיד גינזבורג," השמנמן הושיט את ידו ללחיצה. "יחזקאל," עניתי בנימוס, "נעים מאוד." "אתם יכולים לקרוא לו חזי," התערב משנש שמשום מה היה שמח מדי. נראה לי הוא שתה קצת מחומר ההרדמה במרפאת השיניים. "טוב לראות ששכנינו שוחרי שלום ובאים לבלות איתנו," פניתי לדוקטור מוסטפא עלי. "אייווה, אייווה, נעם," היא הנהנה בראשה, "נחנו שוחרי שלום ומיצטערים על הביגוע שהיה היום בתל אפיף." "היום היה בירושלים, תל אביב זה שבוע הבא," תיקן ולדימיר. כיוונתי אותם עד שהגענו. "כאן דרכינו נפרדות, היה נחמד להכיר אותכם," אמרתי לדוקטור. "אנא לא ביטוחה שניפרדות," היא חייכה במיסתוריות מתחת לשפם ופלטה צחקוק מרושע, שקצת הזכיר קולות של גרפסים. ניגבתי את הזעה הקרה ממצחי ואת הרוק שיצא כשדיברה, אחזתי בידו של משנש וניגשנו לכניסת המועדון. "הופה! תראו מי כאן!" צרח המאבטח בעודו מנענע עגלה עם תינוק בוכה. "אתה חרא של אבא אדון יחזקאל, להשאיר ככה את התינוק שלך אצלי לשבוע." "זה לא שלי," הכחשתי בתוקף. "בטח, בטח. תשמור לי עליו לשעה, אני מצליף וכבר חוזר," המאבטח חיקה את הקול שלי. "תראה, הוא אפילו לא דומה לי, מישהו עבד עליך," התנגדתי וקירבתי את פניי לתינוק בעגלה כדי להוכיח שאני צודק. "א-א-אב-בא," אמר הילד וחיבק אותי. "וואו," המאבטח ניגב דמעה, "הוא התחיל לדבר והדבר הראשון שעשה זה לקרוא לאביו. איזה מין מפלצת אתה, קשיש סאדו?" אנשים התאספו סביבנו והציעו להכניס אותי לכלא, להטיל עלי קנס, לתת לי עבודות שירות ולהכריח אותי לצפות כל בוקר בתוכנית של אודטה. התינוק צווח, המאבטח צעק. "טוב תרגעו," הכרזתי בקול רם וכולם השתתקו. "תמיד רציתי שיהיו לי ילדים. גרושתי הנבזית, ברכה, אף פעם לא הסכימה. אאמץ את הילד." וככה אני עם התינוק החדש שלי ומשנש נכנסנו למסיבת הסאדו. |
|