T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
Re: כנסו לדיר באלאק רציני כלובי כתב/ה: Tea Pussy ו Dear Balak
זה אותו יצור עם שני כינויים שמנהל עם עצמו דיאלוג כאן בפורום. למה? לאלוהים הפתרונים. טריק ביחסי ציבור. כאילו להתווכח ולריב כדי להעלות את הרייטינג והעניין בשירשור וכך גם בסיפור עצמו. |
|
|
| galia(לא בעסק) |
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
או שאולי הוא קצת מגחגח עליכם?
|
|
|
shaydav(שולט){TomahDav}
|
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
גדולללללללללללללללללללללל
מזמן לא קראתי סאטירה טובה....
מחכה להמשך... |
|
|
| Dear Balak |
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
פרק 3 - המוות מפספס את קשיש הסאדו
מי שנכנס למועדון הדענג'ן בבת ים מיד מבין שהוא נמצא במקום סאדיסטי. משמיעים שם את השירים של איה קורן וסאשה גרישקוב. אפילו התינוק הקטן שלי (כלומר הוא לא שלי, אבל מעכשיו הוא נהיה שלי) התחיל לבכות. הסתכלתי בתעודת הזהות שהוריו הביולוגיים דאגו לנטוש בעגלה יחד איתו. שמו של הפרחח הצעיר היה איציק נתן. איציק שם פרטי, שלא יהיה בילבול כמו שקורה עם חברת הכנסת דליה איציק.
התיישבנו ליד הבר והרגשנו רעש נוראי, כל האולם זז והאורות כבו לכמה רגעים. זה היה מסוק שנחת על הגג. מהחלון העליון שנפתח השתלשל סולם חבלים ובחור חסון עם משקפי שמש ירד אלי. יותר נכון הוא נפל, כי הסולם היה קצר מדי. זה היה האקס האידיוט של השפחה שלי, שושנה. הוא טייס בחיל האויר המשובח שלנו וחובב כניסות דרמטיות. "ערב טוב לך מתיתיהו," בירכתי אותו. "אפשר להזמין אותך למשקה?" "טפי עליך, אשמאי זקן, קשיש מלוכלך, גריאטרי מזוהם!" אמר מתי אבל בכל זאת הסכים ולקח ממני את מנת הויסקי שהצעתי. "בזמן שאני מפציץ משפחות בעזה אתה מזיין את חברה שלי חתיכת ג'ובניק מסריח," הוא תקע את האצבע המורה שלו בבחורה שמנמנה שישבה לידי. היא נבהלה, פלטה זעקה ונפלה מהכיסא. "מתיתיהו, חתיכת אידיוט, קודם כל תוריד את משקפי השמש שלך," אמרתי לו. "דבר שני, שושנה כבר מזמן לא חברה שלך." "חה! שקרן. בוא תיראה איך עובד האקדח החדש שקניתי, זבל סאדו מצוי." הוא לא הספיק להראות לי איך עובד האקדח החדש שלו. הדי ג'יי הכריז על ריקוד הורה מסורתי וכמה אנורקסיות נלהבות סחפו אחריהן את הטייס למעגל. מתי המשיך לקלל ולאיים עלי משם. משנש ניסה לנצל את הזמן בשביל להתחיל עם בחורות. יש לו שיטה שהוא תמיד משתמש בה, אבל היא אף פעם לא עובדת. משנש ניגש לבחורה ואומר לה: "שש." "מה שש?" שואלת הבחורה המופתעת. משנש מתחיל למשש אותה בטענה שהיא ביקשה ממנו. לא הלך לו. שמעתי את גלי הקול של הכאפות שהוא קיבל, מוחזרים מקירות המועדון לאורך כל הערב. ואז בום! היא הופיעה!!! לובשת בוקסר, כותנת לילה שקופה וכפכפים (אופנתיים). היא התיישבה לידי והטילה לאחורה את שערה הארוך, הבריא ומלא הברק. בטח השתמשה ב-Head and Shoulders. "היי," היא פנתה אלי בקול באס עמוק. "יש לך אש, בלאט?" "דא! זאת אומרת כן!" לא הייתה לי שום אש, אבל ישב לידי חנון ממושקף שעישן אז הרבצתי לו ולקחתי ממנו את המצית. "לריסה פסטרנק, נעים מאוד," לחיצת היד שלה הייתה סאדיסטית. "יחזקאל, קשיש הסאדו, חברים קוראים לי חזי." "חה-חה-חה! אתה רוצה אני חברה שלך, בלאט? טפו, אז טוב." הייתי מאוהב. "לריסה, אני איש מסכן. גרושתי הנבזית ברכה הרסה לי את החיים," שפכתי את ליבי. "היא הייתה גנבת זרע. היא לקחה ממני כל פעם שגמרתי ושמרה את זה במקפיא בתוך קופסאות של חומוס וקוטג'. אחר כך היא מכרה ועשתה על זה הון. היום היא גרה בוילה, נוסעת במרצדס, מעשנת סיגרים קובניים וטוחנת חתיכים לטיניים. מה את אומרת על אישה כזאת?" "יש לי קקה," אמרה לריסה. "אני שירותים, אתה לשמור לי תיק." היא העבירה לידיי מזוודה כבדה עם קוד והלכה לשירותים. החוש השישי אמר לי שמישהו מסתכל עלי במבט נוקב. הסתובבתי וראיתי את המכרים שלי, דוקטור מוסטפא עלי, ולדימיר בוזגלו וסעיד גינזבורג שותים קולה ובוהים בי. היה מתח באויר ואז נשמעה הצעקה. "אההההה! יש גופה בשירותים, הצילו, הצילו!" כולם רצו לראות מה הולך שם. מצאנו טראנסג'נדר בשרותי בנות שהחזיק את איבר מינו בידו השמאלית. זה היה ברור כשמש שהבחור אונן את עצמו למוות. "מזעזע," אמר משנש, "יש לי הרבה קרובי משפחה שמצאו כך את מותם." הנהלת המועדון ניקתה את הגופה, אני חזרתי עם איציק לשבת על הבר. משנש כבר היה שיכור וקרא לדי ג'יי בובל'ה והציע לו להתארח במיטתו לכמה לילות. כשמשנש שיכור הוא מתחיל עם כולם, גם עם המאבטח הוא ניסה להתחיל. "היי," קולה העמוק של לריסה חזר יחד איתה מהשרותים. "מה קרה מותק?" הבחנתי שדמעות זלגו מעיניה של מאדאם פסטרנק. "בשרותים, זה אח שלי בוריס, הוא סוכן סודי. זה לא התאבדות היה, הם אותו חיסלו," התייפחה אהובתי הטריה. הדוקטור עם שני העוזרים שלה קמו והתחילו להתקרב אלינו. ולדימיר הדליק את הלהביור שלו וסעיד הפעיל את המדחס האוטומטי במיכל עם חומר ההדברה. "זה הם," לריסה סימנה לכיוונם. "הם לחסל אח שלי בוריס. תחזיק את המזוודה, תשמור. אני אחר כך לבוא לקחת ממך. לברוח צריכה, בלאט." היא עשתה גלגלון כפול על דוכן הבר וקפצה מהחלון. הדוקטור ועוזריה היו מבולבלים. הם לא ידעו את מי לתקוף. "חביבי, אני אומרת אתה מביא לי את המיזוודע של חברה שילך, אם לא אני מיתקשרת בטיליפונאט ותוך חמישה עשרה דאקוט המקום הזה מחוסל יחד עם הבולבול המיקרו שלך." דוקטור מוסטפא סיננה מילים מבין שיניה כמו נחש. "גברת!" מתיתיהו הטייס בדיוק סיים עם ריקודי העם. "אני זה שהולך לסגור חשבון עם קשיש הסאדו. התחת שלו שייך לי, רק אני יכול להרוג אותו, שיהיה לך ברור." כאילו כל זה לא היה מספיק, הסתבר שהשוטר שהסתובב לידינו לא היה סוטה שהתחפש לשוטר אלא שוטר אמיתי מהמשטרה הצבאית, שעלה על עקבותיו של משנש. "משנש, שמי הקצין מאיר, אתה יכול לקרוא לי הקצין. אני עוצר אותך בשם החוק. אתה מואשם בעריקות ונפקדות." "כפרה עליך, עיניים," משנש כבר היה שיכור לגמרי. "בואי אליה הבית בובה, אני אתן לך לצאת מהמיטה רק בשביל מקלחת כי את הולכת להזיע עלי הרבה מאמי," והוא משך את המ"צ באוזן לאות חיבה. מוסטפא עלי התחילה להתעצבן מהעיכובים. "תביא לי," היא הצביעה על המזוודה בידיי. "בחיים לא!" צעקתי ומיד הצטערתי על זה. קלטתי שהלריסה הזאת דפקה אותי בגדול. אף אישה לא דפקה אותי ככה אף פעם. בזמן הזה שני הסוכנים שלה תפסו מקומות, אחד מימני והשני משמאלי. ולדימיר לחץ על הלהביור, סעיד על הספריי עם המדביר חרקים ואני התכופפתי. סעיד נשרף ממכת האש שפגעה בו וולדימיר נחנק בענן הגז הרעיל. "משנש אנחנו חייבים לברוח," ניצלתי את רגע המבוכה בכוחות האוייב. תפסתי את איציק ביד אחת, את המזוודה של לריסה ביד השניה ואת משנש ביד השלישית ורצתי ליציאה. |
|
|
המלט
|
לפני 18 שנים •
19 ביוני 2006
ציטוט: "היי," היא פנתה אלי בקול באס עמוק. "יש לך אש, בלאט?"
"דא! זאת אומרת כן!" לא הייתה לי שום אש, אבל ישב לידי חנון ממושקף שעישן אז הרבצתי לו ולקחתי ממנו את המצית. "לריסה פסטרנק, נעים מאוד," לחיצת היד שלה הייתה סאדיסטית. "יחזקאל, קשיש הסאדו, חברים קוראים לי חזי." "חה-חה-חה! אתה רוצה אני חברה שלך, בלאט? טפו, אז טוב." הייתי מאוהב. 
זה באמת מעולה. אל תפסיק. |
|
|
| Dear Balak |
לפני 18 שנים •
20 ביוני 2006
פרק 4 - המזוודה של לריסה
הפרק האחרון לשבוע הזה
בארוחת הערב ששושנה הכינה לנו, סיפרתי לה על מה שקרה. אחר כך הלכתי לבדוק איך איציק נרדם בחדרו. פתחתי את הדלת וראיתי אותו יושב בטיטול על הרצפה, משרטט משהו וממלמל לעצמו. "איציק נתן, חזור מיד למיטה אדוני הצעיר!" הוריתי לו. "לעזאזל," אמר התינוק בן השנתיים. "אם כבר גילית אותי אז כדאי שתדע שאני מעדיף שקוראים לי אייזיק ניוטון." "אל תתחצף לאביך המאמץ, ומה אתה חושב שאתה עושה?" "אני פותר משוואה דיפרנצאלית לא לינארית מסדר חמישי. זה מרגיע אותי ועוזר לי להירדם בלילה." איציק נאנח. "תבין קשישון סאדו, אני התפתחתי מהר מהרגיל. כשהראתי את היכולות שלי להוריי הביולוגיים, הם נבהלו וניסו להיפטר ממני. מאז אני מסתיר את זה מכולם. זה מבאס את התחת כשאתה מסוגל לאחד את מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות אבל עדיין זקוק למבוגר שיחליף לך כי עשית במכנסיים." שושנה ומשנש שמעו אותנו מדברים. הם נכנסו לחדר ועמדו בפה פעור. "אל תדאג," הרגעתי את איציק, "אנחנו איתך." "חדל קשקשת סבאל'ה," הוא קטע אותי בטון ענייני והצביע על המזוודה. "מה יש בפנים?" "אין לי מושג, זה נעול עם קוד." "קוד," איציק גיחך בזלזול מופגן. הוא שלף סטטוסקופ מהעגלה, חבש אותו על עצמו, הצמיד את השפופרת שלו למזוודה והתחיל לסובב את גלגלי המספרים. טיק – טיק, תוך שתי דקות המזוודה נפתחה. "יופי, שברתי את השיא הקודם שלי," איציק נראה מרוצה מעצמו. בתוך המזוודה היה ויברטור ורוד. "איזה מגניב!" שושנה לקחה אותו והתחילה לסובב בידיה. הייתי מאוכזב. בשביל ויברטור עלוב לריסה גרמה לי לסכן את חיי. "מעניין איך הוא פועל," שושנה לחצה על כפתור. נשמע זמזום מוזר ואז צליל של פוף קטן. הכסא שהיה לידי נעלם כאילו לא היה. "איזה יופי," אמרה שושנה. היא כיוונה את הויברטור לשולחן בחדר, לחצה ופוף – השולחן נעלם. "מדהים!" שושנה כיוונה את הויברטור על משנש ועמדה ללחוץ. "תפסיקי להשתולל," לקחתי אותו מידיה והחזרתי למזוודה. "ברור לחלוטין שמדובר בנשק סודי שהולך להשפיע על המאזן האסטרטגי במזרח התיכון ואולי אף בעולם כולו," איציק ניתח את המצב במהרה. אני הלכתי לחשוב על זה בשרותים. שם המחשבות באות לי הכי בקלות. לפני שהספקתי להתיישב על האסלה נשמעו קולות בעבוע מבפנים ולריסה פסטרנק קפצה החוצה בחליפת צלילה צמודה וסקסית. "בלאט, איפה הנשק הסודי?" "לריסה," חייכתי תוך כדי שלבשתי חזרה את המכנסיים, "הוא אצלנו אל תדאגי. ירינו איתו רק פעמיים." "לא טוב!" היא קבעה. "אני צריכה אותו בשביל מחקר, בלאט נחוי, ויש לו רק שלוש יריות. שתיים בזבזת, אחד נשאר." הטלפון צלצל בסלון וכולנו התכנסנו שם. זה היה סעיד גינזבורג, שמתי אותו על דיבורית. "יחזקאל, תעביר לנו את המזוודה ותסגיר את הסוכנת לריסה פסטרנק. אנחנו מבטיחים לך שנהרוג אותך מהר ולא תסבול יותר מדי." לריסה נגעה לי בביצים ונישקה לי את הפיטמה. "אנחנו לא נכנע לאוייב," צעקתי חזרה. "בואו תנסו לתפוס אותי, מפגרים." "שים לב קשיש סאדו. חטפנו את גרושתך ברכה. היא בידינו." "לא מאמין לכם, תכאיבו לה כדי שהיא תצעק ואז נוודא שבאמת חטפתם אותה." שמעתי שהם מרביצים לה מהצד השני של הקו והיא צורחת. "מרוצה?" שאל סעיד גינזבורג. "לא, תכאיבו לה עוד," לא סובל את גרושתי הביצ'ית. "עכשיו בסדר?" חזר גינזבורג אחרי שהם כיסחו לה את הצורה. "שמעת אותה צועקת?" "אז מה, בכלל לא התרשמתי. כל החיים היא צעקה עלי, אני רגיל לזה. אני רוצה שתתחילו לשלוח לי חלקים שלה – אצבע, יד, רגל, אוזן, ראש. אתם חובבנים שלא יודעים לחטוף בנאדם כמו שצריך." וסגרתי את הטלפון. "פיזדץ, קולה כבוד!" אמרה לריסה. "עכשיו אנחנו צריכים לברוח. יש לנו שבועיים עד שאוכל להעביר את הויברטור למחקר אצל הממונים עלי. נכון שתעזור לי, חזי?" והיא שוב שיחקה לי עם הביצים ונישקה לי את הפיטמה. "נכון," עניתי לה. "כולם לארוז! אנחנו מסתלקים מפה לפני שהם יתפסו אותנו." תוך דקות ספורות אני, איציק התינוק, משנש המשרת האתיופי, הסוכנת לריסה פסטרנק והשפחה הצעירה שלי שושנה, ישבנו במכונית ונסענו אל הלא נודע כדי לברוח מציפורניהם הארוכות של דוקטור מוסטפא עלי ושני הטמבלים שלה. |
|
|
|
lady @in black(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
20 ביוני 2006
 לא הפסקתי לצחוק מהסיפור ואשכרה קראתי את כל הפרקים גדול!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
Whip(שולט)
|
לפני 18 שנים •
20 ביוני 2006
גדול!
דמיון מופרע ומופרך, ממש דגלאס אדאמס הישראלי!
אשמח לקרוא עוד על עלילות החבורה, לרכוש את הספר ולקנות את הויברטור הוורוד (יש הגדלה בשקל תשעים?) מקווה שהחבורה לקחה איתה מגבת, W |
|
|
| energic(שולט) |
לפני 18 שנים •
20 ביוני 2006
דרוש
הייתי מאוד רוצה לדעת,
באיזה חומר אתה משתמש?
|
|
|
| energic(שולט) |
לפני 18 שנים •
20 ביוני 2006
דרוש
הייתי מאוד רוצה לדעת,
באיזה חומר אתה משתמש?
|
|
|