סיפור אופטימי לחג

סיפור אופטימי לחג

tulip32​(לא בעסק) • 23 בספט׳ 2003

היום שבו צחי נולד היה יום שמח, מהול קצת בעצב. שמח- כי נולד למשפחה ילד יפה ובריא. עצוב, כי בכל זאת, לא קל להביא בן לעולם הזה, עולם של נשים.
בכל פעם שעצרו את אימא של צחי ברחוב כדי להחמיא על יופיו של בנה, משהו נצבט בליבה. היא ידעה עד כמה קשה להיות גבר בעולם הזה ולגבר יפה בכלל...היא התפללה כל לילה מחדש שיהיו לה הכוחות להגן עליו מכל הרוע, ומכל הנשים האכזריות שבעולם הזה.

צחי גדל והתפתח היטב, הוא היה ילד חכם ומוכשר. מדי פעם היה חוזר בבכי מהגן, הוא סירב לספר לאימא על הילדה הגדולה שמציקה לו כל הזמן, הוא התבייש לספר שהוא הסכים פעם אחת לשחק איתה ברופאה וחולה ושהיא דחפה לו מקל בטוסיק שנורא הכאיב לו ושהוא בכה ומאז היא כל הזמן ממשיכה להציק לו.
אימא של צחי הבינה שמשהו קרה וניסתה לדובב אותו, הוא המציא שהיה לו ריב עם יואבי, החבר הכי טוב שלו, אבל היא לא האמינה ופנתה לגננת.
הגננת אמרה לה "נו ילדים, אל תיקחי את זה קשה, את יודעת...הוא ילד יפה והבנות קצת מציקות לו אבל זה רק מאהבה". אימא של צחי, שידעה מה זו באמת אהבה, הבינה שמשהו קורה ונותרה בתסכולה.

במשך השנים, כשצחי בגר יותר והלך לביה"ס, הוא התחיל להבין בעצמו שמשהו לא בסדר. זה התחיל ביסודי כשהמורה ליטפה לו את הראש וקראה לו "ילד יפה" אבל משהו במבט שלה גרם לו להרגיש מלוכלך.
ביום שהליטוף שלה גלש לו לטוסיק, הוא ידע שקורה פה משהו מלוכלך אבל לא ידע להגיד את זה, גם הפעם הוא התבייש ולא סיפר לאימא.

בחטיבה הבנות הפכו ליותר ויותר אגרסיביות, הן שרקו לו וצעקו לו בכל פעם שעבר וזה הגיע למצב שהוא היה מתחבא בשירותים, רק שלא יציקו לו.
דווקא הייתה ילדה אחת שמצאה חן בעיניו, היא השפילה מבט והסמיקה בכל פעם שהוא הסתכל עליה. יום אחד הושיבו אותם ביחד והם אפילו החליפו כמה מילים, הוא הרגיש שהבטן שלו מתהפכת מהתרגשות בכל פעם שהמרפקים שלהם התחככו.
פעם היא שאלה אותו אם הוא בא למסיבה ביום שישי וצחי ענה שכן, היא קבעה איתו בחוץ. באותו אחה"צ הוא היה נרגש כל כך שנפלו לו דברים מהידיים. אימא שלו ראתה את הילד שלה מאוהב בפעם הראשונה והתרגשה גם כן.
היא הביאה אותו למסיבה וכבר חיכתה לבוא לקחת אותו כדי לשמוע את החוויות, אבל צחי חזר בעיניים דומעות וסירב לספר מה קרה. הוא לא היה מסוגל אפילו לבטא את המילים מרוב בושה ולא סיפר לאימא שלו שהילדה המתוקה באה עם כל החברות שלה, כולן נעמדו מולו ואז, בלי שום התרעה מראש, היא תפסה אותו...שם למטה, בין הרגליים ואמרה "מה זו החבילה הפצפונית הזו?"
צחי רצה למות באותו רגע, לא ידע מה כואב לו יותר, האגו או הביצים,האכזבה או ההשפלה.

במשך השנים הוא למד לחיות עם זה, עם הפחד וההשפלה. הוא ידע שתמיד צריך להסתובב בלילה עם חברים ולא לבד, הוא למד לאטום אוזניים כשהעירו לו ברחוב הערות מלוכלכות ואפילו התאמן על מבטים רצחניים במיוחד.

בצבא הוא בכוונה ביקש מדים גדולים במיוחד כדי שהמפקדות שלו יפסיקו לבהות בישבנו. הוא הקפיד תמיד על מרחק פיזי קבוע כשדיבר עם נשים ולמד לשמור על עצמו. לפעמים זה עבד ולפעמים לא, כמו בפעם ההיא כשהוא חזר מלבנון ונרדם באוטובוס והתעורר כשהוא מרגיש יד מלטפת את אזור חלציו. הוא קפץ מבוהל וראה אישה כבת שישים יושבת לידו ומחייכת, לא מפסיקה...
הוא החליט שהפעם הוא לא שותק, העיף לה את היד וקם לעבר הנהג, הוא סיפר לו הכול. הנהג, שגם לו יש בן בלבנון ויודע מה זה עולם של נשים, עצר את האוטובוס וניגש אל האישה, הוא אמר לה לרדת מייד אבל זו, בשיא חוצפתה אמרה שצחי חולה נפש ושהוא ניסה להתחיל איתה, אישה מכובדת שכמוה, וכל ההצגות האלה הן רק כי היא אמרה לו "לא!".
התחילו צעקות באוטובוס והנהג בסוף משך בכתפיו ואמר לצחי שאולי עדיף שהוא יבוא לשבת לידו. ההשפלה שוב חנקה את גרונו והפכה לגוש שלא יצא ולא נכנס, גוש צורב שתמיד הפתיע אותו מחדש, הוא לא הצליח להתרגל.

לאורך השנים היו גם נשים מקסימות שאהב ואהבו אותו בחזרה אבל משהו תמיד חסר לו. הוא לא ידע לשים על זה את האצבע, הוא פשוט הרגיש שמשהו צריך להיות שונה.
בפעם האחרונה בה שכב עם מישהי שדווקא מאד מצאה חן בעיניו, הוא הפסיק באמצע כי הוא הרגיש שהוא לא יכול יותר. הוא לא יכול להמשיך לשכב ככה על הגב ושכל הזמן יגידו לו כמה שהוא יפה ולא יתנו לו לזוז, רק יבהו בו כאילו הוא איזה פסל. נמאס לו להיות זה שתמיד למטה, הוא רצה לאהוב חזק ואגרסיבי אבל אף בחורה שאהב לא הסכימה לחשוב על זה אפילו, הוא היה כל כך מתוסכל.

יום אחד הוא החליט לפרוק קצת מהעול שהעיק עליו וחלק את רגשותיו עם חברו הטוב, יואבי. הוא מאד חשש מהתגובה שלו אבל יואבי רק חייך וטפח על שכמו. צחי לא הבין והתחיל לחשוב שיואבי צוחק עליו אבל יואבי ענה "אחי..מזל טוב...אתה דום!"
צחי לא הבין ושתק כשיואבי התחיל להסביר לו על עולם הבדס"מ, על אדונים ושפחות, מלכות ועבדים, עולם קסום שהוא לא ידע על קיומו, הוא היה מרותק ומהופנט. בסופו של דבר יואבי נתן לו כמה כתובות של אתרי אינטרנט בהם יוכל ללמוד על הנושא קצת יותר וגם להכיר נשים, "סאביות" כפי שיואב קרא להן.
לפני שהם נפרדו יואבי ביקש להדגיש משהו, הוא הסביר לו עד כמה כל העניין מסוכן, (בכל זאת מדובר בנשים), ועד כמה הוא צריך להיזהר: קודם כל לדבר בטלפון, להיפגש במקום ציבורי, להבהיר את הגבולות, את הסייפוורד, להקפיד על בטוח-שפוי-בהסכמה וגם להסביר את כל הדברים הללו בפרופיל.

צחי עבד שעות על הפרופיל שלו, הוא הסביר את כל מה שיואב אמר לו ועוד, הוא גם כתב על כך שהוא מחפש אהבת אמת ולא סתם סקס והשתדל להיות מצחיק ושנון. התוצאה הסופית הייתה כובשת לב, אפילו דומים אחרים החמיאו לו על הפרופיל המשובח.
ההצעות זרמו אליו והוא התחיל להתכתב עם מספר בחורות. בחורה מסוימת משכה אותו במיוחד, היא הייתה שנונה ומשעשעת והיה בה משהו חתולי ומתפנק. במשך שבוע הם התכתבו כל יום ואז עברו לטלפון, היה לה קול סקסי בטירוף והוא כבר היה חצי מאוהב. הם החליטו להיפגש בבית קפה ליד ביתה, הוא רק קיווה שהיא נראית טוב. הוא הגיע לפגישה ושם היא הייתה, פצצה מדהימה, כל מה שהוא רק חלם.
הם דיברו במשך כמה שעות והכול זרם ואז היא הציעה לו לעלות לדירתה. צחי היה לחוץ מאד אבל הוא לא היה מסוגל לעמוד בפיתוי.
בדירתה הם התחילו להתנשק, היא הרגיעה אותו שיהיה בסדר ושהיא תדריך אותו, היא התפשטה וירדה על ארבע, ביקשה ממנו להוריד את החגורה ולהצליף בה. צחי היה בשוק, הוא שאל אותה אם לא יכאב לה והיא הרגיעה אותו שאם היא לא תוכל יותר היא תגיד את הסייפוורד. הוא התחיל להעביר את החגורה על גבה וישבנה, בתחילה בעדינות ואז העז ונתן פליק קטן, היא קפצה אבל השמיעה גניחה מלאת תענוג, הוא שאל אותה אם היא בסדר והיא ביקשה שימשיך. הוא התחיל לאגור יותר אומץ והצליף יותר ויותר חזק, הוא לא נהנה ככה בחיים. היא שאלה אותו אם היא יכולה לקום והוא אמר שכן, הם עמדו זה מול זה, דמעות בעיניהם והתחבקו. צחי אמר לה שזה הדבר הכי מדהים שקרה לו, שתמיד הוא חיבק נורא חזק כשאהב וזה תמיד הרגיש לא מספיק אבל הוא פחד להכאיב ועכשיו, ההצלפות האלה, זה כמו לחבק מישהי הכי חזק שאפשר. היא חייכה ולקחה את ידו, היא העניקה לו את הלילה הכי מדהים בחייו.
למחרת בבוקר צחי התקשר אליה והציע לה ללכת לסרט, היא אמרה שהיא עסוקה.
ביום שאחרי הוא שוב התקשר אליה ושאל אם היא רוצה לעשות משהו בערב, היא אמרה שהוא יכול לקפוץ אליה בלילה, שהיא מאד חרמנית היום. הוא אמר שהוא מעדיף קודם כל לצאת, לדבר קצת, להכיר יותר טוב ואז היא אמרה שהיא לא בקטע של זוגיות אבל אם בא לו עוד סשן היא תשמח. הוא ויתר והתקשר ליואבי שלקח אותו לשתות משהו. הם ישבו על הבר וצחי אמר שהוא לא מבין מה קרה, שהוא חשב שהכול מושלם ופתאום ככה היא מתנהגת ויואבי משך בכתפיו ואמר לו "נשים, הן יגידו הכול בשביל להשיג זיון וברגע שהן ישיגו אותו לא תעניין אותן יותר".
אחרי אותו לילה צחי התיישב מול המחשב ושוב עבד על הפרופיל שלו, הוא הבהיר בכל צורה אפשרית שהוא מעוניין בקשר רציני ושבחורות לא רציניות לא רצויות. הוא המשיך להתכתב עם עוד כמה נשים וגם הפעם נוצר קליק עם מישהי. שוב הם התכתבו במשך שבוע ודיברו בטלפון שבוע נוסף עד הפגישה. הפעם צחי החליט שהוא משאיר את הפגישה בחוץ ולא עולה לדירה של אף אחד.
גם הפעם היה לו מזל והבחורה שישבה מולו הייתה יפהפייה. הם שוחחו במשך שעות וקבעו לצאת שוב למחרת.
בפגישה השנייה הם הלכו למסעדה ולסרט ומאד נהנו, הם קבעו לפגישה שלישית אצלה בבית בסוף השבוע.
צחי היה נרגש מאד, הוא הרגיש שהפעם זה יעבוד. הייתה לה דירה מאד יפה ומסודרת, הוא חיכה לה בסלון כשהיא הכינה להם משקאות במטבח, הידיים שלו החלו להזיע.
היא התיישבה מולו, כל כך סקסית ומזגה לו לימונדה קרה, הוא שתה את כל הכוס בשלוק אחד, היא לא הייתה צמאה ומזגה לו עוד כוס, גם אותה הוא לגם במהירות אבל פתאום הכוס החליקה לו מהיד, הוא הרגיש שכל הגוף שלו נעשה כבד והוא איבד את ההכרה.
צחי התעורר מכאב שפילח את גופו, הוא גילה שהוא קשור למיטה בידיים ורגליים מפוסקות, הוא לא היה מסוגל לזוז ולא ידע מה קורה, הוא הרגיש חפץ ענק ואימתני שקורע את ישבנו והתחיל לצעוק שתפסיק.
היא התיישבה עליו ומשכה אותו בשערות, היא סיננה באכזריות "שתוק חתיכת כלב..."
צחי התחיל לבכות, "למה את עושה לי את זה? אני כתבתי הרי בפרופיל...ש...בטוח...שפוי...בהסכמה...למה את עושה לי את זה?"
היא דחפה לו גרב מלוכלכת לפה ואמרה לו "שתוק יא חתיכת אפס, נראה לך שמישהו בכלל קורא את הפרופיל? נראה לך שזה בכלל מעניין מישהו? אז מה אם כתבת?"
צחי איבד שוב את ההכרה...

חצי אדון • 23 בספט׳ 2003

וצחי סיכם - "אבל רשמתי במפורש - לא רוצה פלצניות"!!!

kinky201​(מתחלף) • 23 בספט׳ 2003

you are such an IDIOT! and thank god you can hide behind the damn computer
half a person - not even that

חצי אדון • 23 בספט׳ 2003

אדיוט אמרת ?
מה?
איבדת שליטה ?

לא חשוב מה אתה חושב עליי - חשוב מה שאני חושב שאתה חושב עליי .

נ.ב
הקללות של חלק מכן/ן "מצחיקים" אותי...

(מבוא לשליטה מנטאלית - פרק א').

טוליפה

GOLD • 23 בספט׳ 2003

את ענקית.
המילים שלך טובות, טובות בכדי לחבר אותך עם האנשים הנכונים.
מאמינקה,
את צריכה לעשות עם הכתיבה שלך משהו...
בום!
איזה קטע יפה.
לא יוצא לי מהראש.
בא לי לכרסם נייר מתאווה למילה.
בא לי להתגרד מבפנים.
רקוויאם לחלום.
G.

חצי אדון • 23 בספט׳ 2003

ואני בדרכי מוציא מחלק מכם/ן את ה"עלוב , הרדוד והצבוע" ...
וזאת כדי שטוליפ32 תמצא את האחד ש - "ויוציאו ממני את הטהור והמזוקק ביותר"(דווקא את זה אהבתי טוליפ.. )

אתה מבין - אני "מסנן" בשבילה ובשביל חברותיה כאן "אדונים" שכמותך....

אחי - הן רואות את הקללות שלך...ותאמין לי...הן מעדיפות אותך אמיתי ו"שרוט" מאשר לפלפון וצבוע"

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 23 בספט׳ 2003

חצי, חציייייייייייייי

די לעשות את זה, אני חצי הרוסה!!!!!

טוליפ-כתבת משהו מדהים, כל מילה ריתקה, כל משפט גירה להמשיך לקרוא עוד ועוד, והפאנץ ליין...........אהבתי בענק.

שולחת לך חיבוק.

רחפנית.

חצי דיברת אלי?

GOLD • 23 בספט׳ 2003

לא הבנתי את מה שכתבת.
לטענתך, אני לא יכול או יכול לכתוב למישהו או מישהי ביקרות טובה למשהו שנהנתי לקרוא.
לא בדיוק הבנתי מה אתה רוצה.

loren • 23 בספט׳ 2003

נהדר טוליפ. פשוט נהדר!
וחצי אדון- תסלח לי, אני חייבת לצחוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
וכולי תקווה שאתה מבין למה.......

loren • 23 בספט׳ 2003

שיט- איך זה נכנס לי לכאן? זה שייך בכלל לטופיק אחר
שניה גולדי- אני כבר חוזרת...